שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כו

<< אורח חיים סימן כה • שו"ת דברי יואל • אורח חיים סימן כז >>

~ סימן כו ~

ב"ה, ל"ג בעומר תשכ"ב

שלו' וכל טוב סלה לכבוד ידידי הרב הה"ג החסיד המפואר, המאור הגדול לממשלת התורה, חובר חיבורים מחוכמים, כש"ת מוה"ר ישעיה אשר זעליג מרגליות שליט"א.

אחדשת"ה, מכתבו הגיעני בדבר נשואי נכדו נ"י שרוצה לעשות בר"ח סיון, אלא שעומד לנגדו עבור מנהגו שלא להסתפר עד ערב שבועות כמו שכתב האריז"ל.

א

הנה זה ודאי כי הנוהגים בשיטה זו שלא להסתפר עד ערב שבועות, כל שכן שלא לעשות אז נישואין. וז"ל הב"ח בסימן תצ"ג (ד"ה נוהגין), בענין נישואין נהגו בכל המקומות איסור, אבל בתספורת יש מקומות שנהגו איסור ויש מקומות שנהגו היתר. והובא גם במג"א סימן תצ"ג ס"ק ב' על הימים שמיום ל"ג בעומר ואילך, דלדידן דנוהגים איסור תספורת אסור ג"כ לישא יעיי"ש. ובאמת שנישואין הוא ק"ו מתספורת.

ב

ובחודש תמוז בחצי חודש הראשון אין שום מקור להקפיד ואין לחוש בכה"ג.

ג

ועל דבר החשבון אי איתרמי לעשות חופת נדה, הגם שנוהגים לכתחילה לחוש לדעת הרמב"ם (הל' אישות פ"י ה"ו) להמתין עד שתטהר, מ"מ אי איתרמי מילתא בכה"ג כבר העיד הרמ"א ז"ל באבן העזר סימן ס"א סעיף ב' דעכשיו המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין, וסיים ומ"מ טוב להודיע להחתן שהיא נדה. וכתב הבית שמואל סימן ס"ד ס"ק ה' דהיכא שמודיעין להחתן, זה תקנה אפילו לדעת הרמב"ם (ועי' בית שמואל סי' סא ס"ק ח), וא"כ אין שום חשש עוד.

ויש גם תקנה, כי הרמב"ם לשיטתו סובר (שם ה"א) כי החופה היא היחוד מה שמייחדין אותם בפני עדים, וא"כ אין קפידא של הרמב"ם אלא על היחוד, וזה אפשר לעשות בעת שתגיע לטהרתה לייחד אותם אז בפני עדים, אלא שמעת הנישואין עד ימי טהרתה צריכין שמירה מלהתייחד כמבואר בשו"ע אבן העזר סימן כ"ב (ס"א) ובשו"ע יו"ד סימן קצ"ב (ס"ד). והמנהג בעת שעושין היחוד בימי טהרתה, לקדש אז עוד הפעם בפני שני עדים, ויש טעמים בכל זה אלא שלא אוכל להאריך, ובקושי גדול לקחתי את העת להשיב לו עכ"פ בקיצור נמרץ מה שנוגע לדינא.

והשי"ת יהיה בעזרו וירפאהו ברפו"ש וגמורה על כל אבריו וגידיו, וכאשר נתרפאו כל ישראל בזמן מתן תורתינו ועמדו על רגליהם רגל ישרה, כן יעזרהו השי"ת בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לשבוע רב תענוג ונחת מכל צאציו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר איותה נפשו וכלב ונפש ידידו דושת"ה באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים