שו"ת דברי יואל/חושן משפט/סימן קכח

<< אבן העזר סימן קכז • שו"ת דברי יואל • חושן משפט סימן קכט >>

~ סימן קכח ~

ב"ה. שלום וכל טוב סלה לכבוד ידידי הרה"ג החריף ובקי, ותיק וחסיד, ירא ושלם, כש"ת מו"ה שלמה ברוך פראגער נ"י אבד"ק פעטראוואסעלא יצ"ו.

מכתבו הגיעני, והנה טרידנא טובא כעת, אך למען כבודו הרמה נ"י ולמען ענין הת"ת כי רבה היא, לקחתי מועד להשיב עכ"פ בקיצור נמרץ.

בדבר שאלתכם, אשר ראו שאי אפשר בשום אופן שיהיה קיום להחבורה תלמוד תורה ללמד את בני עניים תורה, אלא ע"י תקנה שבל ירים איש את ידו ללמוד עם תלמידים בלי רשות בני החבורה, ועוד כמה טעמים היה לכם בזה, אשר על כן עשיתם תקנה הנ"ל ע"י רוב הקהל ובהסכמת חבר עיר. ויש טוענים שאין ממש בתקנה זו יען שהוא נגד הדין שאין מלמד יכול למחות במלמד אחר (יו"ד סי' רמה סכ"ב).

והנה הדבר פשוט דמה שהוא מילי דשמיא לצורך חיזוק התורה הק', יכולין הקהל לתקן תקנות כבית דין הגדול. ואך מה שאינו מילי דשמיא אלא תקנות בני העיר בענין ממון במידי דאית ביה רווחא להאי ופסידא להאי, בזה נחלקו הראשונים ז"ל רש"י (ב"ב ח: ד"ה להתנות) ור"ת והר"י (הוב"ד במרדכי הנ' לקמן) ומרדכי (ב"ב סי' תפ-תפב) ז"ל ושאר פוסקים. ובזה כתב הרמ"א בחו"מ סימן ב' (ס"א) דתלוי לפי המנהג. ובדברי חיים כתב בכמה תשובות (ח"א חו"מ סי' כג, כד, כה; ח"ב שם סי' נח, נט, ס, סא, סד) דעכשיו כבר נתפשטה ההלכה שיכולין לתקן גם בזה. אבל מה שהוא בשביל התורה הקדושה של לימוד בני עניים שמהם תצא תורה (נדרים פא.), שהוא כנגד כולם (פאה פ"א מ"א), אין ספק שזה נקרא מילי דשמיא ואינו תלוי במחלוקה הנ"ל, ובודאי דתקנתם קיימת.

ומה שטוענים דמלמד אינו יכול למחות, זה ודאי דמלמד אינו יכול למחות, אבל בתקנת הקהל יכולין למחות.

וביו"ד סימן א' סעיף י"א בעשו תקנה שלא ישחוט אלא טבח ידוע, פלפלו הרבה הראשונים והאחרונים ז"ל אם שחיטתו אסורה בדיעבד מטעם חשוד לאותו דבר ועוד טעמים אחרים המבוארים שם, אבל בזה לא עלה על דעת שום אדם מעולם להסתפק אם תקנתם קיימת לכתחילה שלא יהיה רשאי לשחוט, אף דבודאי מצד הדין הכל שוחטין, דלא מיירי שם כלל במקום שיש איזה השגת גבול לשו"ב וכדומה, כי לא דברו שם אלא מחמת איסור התקנה, דאף במקום שאי אפשר למחות באחרים מלשחוט, אבל אם עשו הקהל תקנה למיגדר מילתא או אפילו בשביל הגאבעלא שהוא הכנסת הקהל, תקנתם קיימת כתקנת חכז"ל. וכמו כן הוא בזה בלי ספק.

הן אמת שיש מקומות שיש חסרונות ג"כ בתקנה ההיא, אשר אי אפשר לבאר בכתב. אבל אם במקומכם ראיתם שהוא תועלת לשם שמים לחיזוק התורה הק', הדבר ברור שמחוייבים בני המקום לקיים.

אך אותו שהחזיק ללמוד עם תלמידים קודם שנעשה התקנה, אם הוא באופן שלא יוכל בע"ב לחזור, על דרך המבואר בחו"מ סימן של"ג ושל"ד ושל"ה דצריך לשלם לו שכרו משלם, קשה להפקיע זכותו שהחזיק בהיתר טרם עשיית התקנה. ויש לפלפל הרבה בזה, אך אין הפנאי אתי כעת, אמנם אחר התקנה מחוייבים הכל לקיים, והיה בזה שלום.

והנני כותב בהחפזי דורש שלום ת"ה באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים