על הגאולה ועל התמורה/קכג

  << סימן קכב• על הגאולה ועל התמורה• סימן קכד >>

~קכג~

ובזה אבוא לפרש דברי המדרש על הכתוב התבוננו מאוד וראו הן היתה כזאת, ההימיר גוי וגו', שפסוק זה מלאך מיכאל שר של ישראל אמרו. אף לפי דברי המפרשים שהיא תמיה גדולה בתרעומת על ישראל, אבל כיון שהוא נגד הטבעיות ושכל האנושי, כאשר אנו רואים שלא היה כזאת מעולם, ולא עשה כן שום גוי, על כרחך בודאי הוא דבר זר נגד השכל, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר להמיר כבודו יתברך שמו בלא יועיל, זה ודאי הוא נגד השכל לגמרי, והאיך יש מציאות שח"ו ישראל ישתנו לגריעותא כל כך יותר מכל האומות שבכל העולם. ובמה שאמר המיר כבודו בלא יועיל יש לומר עוד כוונה, דהיכא שמקבל האדם מזה איזה תועלת כבוד או ממון וכדומה אין חידוש שעושה נגד השכל, כי נעשה משוחד, שמעור עינים שלא יראה ולא יבין כלל. אבל רואים בישראל, הרבה שממירים כבודו יתברך שמו אף בלא יועיל, ר"ל אף אותן שאינם מקבלים שום תועלת בזה, עם כל זה נופלים לדיעות זרות כל כך נגד שכל האנושי, ועל כרחך שזה רק מחמת הס"מ שמכניס בהם רוח שטות.

ובזה מובן המדרש שמלאך מיכאל אומרו, דאף שהשטן אמרו לקטרג על ישראל, ועשה מזה תמיה גדולה כדרכו, אבל המלאך מיכאל השיבו שאדרבה, ממקומו הוא מוכרע, וקלקלתו תקנתם, דממה שהגדיל הקלקלה והרבה בתמיה שלא היה כזאת מעולם, מזה ראיה מכרחת שאינו אלא מכח השטן המכניס בהם רוח שטות, וצריך לדונם כקטנים, שיועיל להם תשובה להשיבם אל ה', ועל כן אמר פסוק זה גם המלאך מיכאל, לדונם לכף זכות.

ואפשר להבין בזה מה שכתב רש"י ז"ל (ירמיה ב', י'), והתבוננו מאוד, שימו לב להסתכל בדבר יפה. ולכאורה, כיון שהכתוב מודיע שלא היה כזאת, נאמנים דברי הכתוב, ומה צורך להסתכל בדבר יפה. ולפי דברינו, עיקר הכוונה להתבונן בשכליות, שהוא נגד השכל, ובהכרח אינו אלא מכחו של הס"מ. והיא מליצה ישרה שאמרו המלאך מיכאל כנז"ל.