https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קו - היסטוריית גרסאות2026-04-16T12:01:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95&diff=2079&oldid=prevBe69455 ב־17:42, 20 בינואר 20252025-01-20T17:42:35Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:42, 20 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנ$וב</del>"י (תנינא חיו"ד סימן ר"י) והחתם סופר (חיו"ד סימן של"ו) שאין שום היתר נזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה ועיין בשו"ת השיב משה (סימן י"ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתקו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם א"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$ </del>לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתקו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את המת ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סימן קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון סכר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ק"ב ע"ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס"כ והלה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהנעת החוק, זה חמור עוד יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל"ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ג, פח ) ובפוסקים, גם א"א לומר אחריו קדיש שנה תמימה. גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוב</ins>"י (תנינא חיו"ד סימן ר"י) והחתם סופר (חיו"ד סימן של"ו) שאין שום היתר נזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה ועיין בשו"ת השיב משה (סימן י"ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתקו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם א" לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתקו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את המת ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סימן קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון סכר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ק"ב ע"ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס"כ והלה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהנעת החוק, זה חמור עוד יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל"ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ג, פח ) ובפוסקים, גם א"א לומר אחריו קדיש שנה תמימה. גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרשים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שופ אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא תובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל והרא"ה ז"ל בס' החינוך (מצ' רס"ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, וע"כ כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסיס מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$</del>כ כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בנ"י עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה"ק</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרשים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שופ אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא תובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל והרא"ה ז"ל בס' החינוך (מצ' רס"ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, וע"כ כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסיס מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע"כ כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בנ"י עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה"ק</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השי"ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר וישלח לנו משיח צדקינו בב"א</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השי"ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר וישלח לנו משיח צדקינו בב"א</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2078:rev-2079:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95&diff=2078&oldid=prevBe69455: /* ~ סימן קו ~ */2025-01-20T17:41:59Z<p><span class="autocomment">~ סימן קו ~</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:41, 20 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו הנ$וב"י (תנינא חיו"ד סימן ר"י) והחתם סופר (חיו"ד סימן של"ו) שאין שום היתר נזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה ועיין בשו"ת השיב משה (סימן י"ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתקו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם א"$ לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתקו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה�ת </del>ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סימן קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון סכר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ק"ב ע"ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס"כ והלה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהנעת החוק, זה חמור עוד יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל"ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ג, פח ) ובפוסקים, גם א"א לומר אחריו קדיש שנה תמימה. גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו הנ$וב"י (תנינא חיו"ד סימן ר"י) והחתם סופר (חיו"ד סימן של"ו) שאין שום היתר נזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה ועיין בשו"ת השיב משה (סימן י"ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתקו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם א"$ לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתקו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המת </ins>ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סימן קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון סכר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ק"ב ע"ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס"כ והלה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהנעת החוק, זה חמור עוד יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל"ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ג, פח ) ובפוסקים, גם א"א לומר אחריו קדיש שנה תמימה. גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרשים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שופ אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא תובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל והרא"ה ז"ל בס' החינוך (מצ' רס"ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, וע"כ כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסיס מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע"$כ כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בנ"י עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה"ק</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרשים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שופ אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא תובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל והרא"ה ז"ל בס' החינוך (מצ' רס"ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, וע"כ כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסיס מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע"$כ כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בנ"י עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה"ק</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2073:rev-2078:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95&diff=2073&oldid=prevמטה הסברה ב־09:18, 20 בינואר 20252025-01-20T09:18:33Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:18, 20 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יורה_דעה</del>/סימן_קז|תווית_הבא=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יורה דעה </del>סימן קז}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבן העזר</ins>/סימן_קז|תווית_הבא=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבן העזר </ins>סימן קז}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''~ סימן קו ~''' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''~ סימן קו ~''' ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2072:rev-2073:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95&diff=2072&oldid=prevמטה הסברה: יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קז|תווית_הבא=יורה דעה סימן קז}} == '''~ סימן קו ~''' == ב"ה ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א,..."2025-01-20T09:17:53Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קז|תווית_הבא=יורה דעה סימן קז}} == '''~ סימן קו ~''' == ב"ה ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א,..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קז|תווית_הבא=יורה דעה סימן קז}}<br />
== '''~ סימן קו ~''' ==<br />
ב"ה<br />
<br />
ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו הנ$וב"י (תנינא חיו"ד סימן ר"י) והחתם סופר (חיו"ד סימן של"ו) שאין שום היתר נזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה ועיין בשו"ת השיב משה (סימן י"ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתקו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם א"$ לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתקו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את ה�ת ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סימן קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון סכר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ק"ב ע"ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס"כ והלה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהנעת החוק, זה חמור עוד יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל"ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ג, פח ) ובפוסקים, גם א"א לומר אחריו קדיש שנה תמימה. גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.<br />
<br />
והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרשים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שופ אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא תובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל והרא"ה ז"ל בס' החינוך (מצ' רס"ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, וע"כ כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסיס מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע"$כ כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בנ"י עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה"ק<br />
<br />
השי"ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר וישלח לנו משיח צדקינו בב"א<br />
<br />
והנני ידידכם דושת"ה באה"ר, מצפה לרחמי שמים במסרת<br />
<br />
הק' יואל טייטלבוים <br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] <br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div>מטה הסברה