https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%94שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קה - היסטוריית גרסאות2026-04-16T09:50:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%94&diff=2077&oldid=prevBe69455 ב־17:41, 20 בינואר 20252025-01-20T17:41:36Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:41, 20 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ"ש בתשו' חב"י בשם נד י ל א' דאם נימא דכ'ון שאומרים על הסכק אין ן תקלה א"כ ה"ל להתיר לקונן ולהסכים מספק, צא הבנתי למה יעשו כזאת לקונן ולהספיד מספק, בודאי הקדיש שהוא תועלת גדול להנשמה צריך לחוש לבקצתו אף מספק משא"כ בקינה והסחד הלא אדרבא מבואר בגמ' מ"ק דף י"ת ברית כרותה לשפתים ולמדו זה מן הקרא והביאו שם מעשה שלא אמר אלא מספק אי הוה בדידי' מי מזלזלת בי' בוא האי �והואי כשגנה היוצאה מלפני השליט ואיתרע בי' מלתא ר"ל ועיי"ש וכן הוא בכתובות ד' ס"ב שאמר כפו מטתו והואי כשגגה היוצאה מלפני השליט ונח נפשי', ומצאנו כמה מעשיות בש"ס כיוצ"ב, ובברכות ד' י"ט כללא הוא דכיוצא לעולם אל יפתח אדם פה לשטן ואמר ר' יוסף מאי קראה כמעט כסדום היינו מאי אהדר לי' נביא שמעו דבר ה' קציני סדום ומבואר זה גם בשו"ע סי' שע"ו ס"ב שאל יפתח אדם פה לשטן בשום דבר רע וכיו"ב, א"כ בודאי דאין לקונן ולהספיד ולומר השכבה יכיו"ב על סספק דשמא הוא חי ו,בזה שמזכירין את שמו ואומרים עליו שמת ר"ל ברית ברומה לשפתים ופותח פה לשטן וכו' יפול להזיק לו כנז"ל ויש סכנה בדבר אשר בודאי אין לעשות כן אלא בשיודעין בו ודאי שמת ולכן אתי למטעי עי' להתיר האשה, משא"כ באמירת קדיש שמבואר בתשו' מהרי"ל סי' ס"ד וז"ל הא ודאי פשיטא שאין להם לירא לאותן שהוריהן בחיים מלו,מר קדיש אך אם אביו ואמו מקפידים ישמע נהם עכ"ל, ועכ"פ כיון שעפ"י האמת אין לירא כלל משום היזק באמירת קדיש אף כשאביו ואמו בחיים כי אין מזכירין בקדיש שם מיחה ולא שום דבר רע ח"ו אלא שמקדשין ש'ש ברבים למה לא יאמר'ו זה על ספק לעובת נשמתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ"ש בתשו' חב"י בשם נד י ל א' דאם נימא דכ'ון שאומרים על הסכק אין ן תקלה א"כ ה"ל להתיר לקונן ולהסכים מספק, צא הבנתי למה יעשו כזאת לקונן ולהספיד מספק, בודאי הקדיש שהוא תועלת גדול להנשמה צריך לחוש לבקצתו אף מספק משא"כ בקינה והסחד הלא אדרבא מבואר בגמ' מ"ק דף י"ת ברית כרותה לשפתים ולמדו זה מן הקרא והביאו שם מעשה שלא אמר אלא מספק אי הוה בדידי' מי מזלזלת בי' בוא האי �והואי כשגנה היוצאה מלפני השליט ואיתרע בי' מלתא ר"ל ועיי"ש וכן הוא בכתובות ד' ס"ב שאמר כפו מטתו והואי כשגגה היוצאה מלפני השליט ונח נפשי', ומצאנו כמה מעשיות בש"ס כיוצ"ב, ובברכות ד' י"ט כללא הוא דכיוצא לעולם אל יפתח אדם פה לשטן ואמר ר' יוסף מאי קראה כמעט כסדום היינו מאי אהדר לי' נביא שמעו דבר ה' קציני סדום ומבואר זה גם בשו"ע סי' שע"ו ס"ב שאל יפתח אדם פה לשטן בשום דבר רע וכיו"ב, א"כ בודאי דאין לקונן ולהספיד ולומר השכבה יכיו"ב על סספק דשמא הוא חי ו,בזה שמזכירין את שמו ואומרים עליו שמת ר"ל ברית ברומה לשפתים ופותח פה לשטן וכו' יפול להזיק לו כנז"ל ויש סכנה בדבר אשר בודאי אין לעשות כן אלא בשיודעין בו ודאי שמת ולכן אתי למטעי עי' להתיר האשה, משא"כ באמירת קדיש שמבואר בתשו' מהרי"ל סי' ס"ד וז"ל הא ודאי פשיטא שאין להם לירא לאותן שהוריהן בחיים מלו,מר קדיש אך אם אביו ואמו מקפידים ישמע נהם עכ"ל, ועכ"פ כיון שעפ"י האמת אין לירא כלל משום היזק באמירת קדיש אף כשאביו ואמו בחיים כי אין מזכירין בקדיש שם מיחה ולא שום דבר רע ח"ו אלא שמקדשין ש'ש ברבים למה לא יאמר'ו זה על ספק לעובת נשמתו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ"ש בשבות יעקב די"ל דהמהרי"ל אזל לשיטתו שכתב בתשובתו סי' ס"ד במקום שאין יתום מותר לומר קדיש אף מי שאביו ואמו בחיים, אכן לפי המנהג שכתב ביו"ו סי' שע"ו דאם אין אבל על אביו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמ◗ ]דיש </del>יתום מי שאין לו אב ואם אפשר דאסור, תמיהני הצח באו"ח סי' קל"ב שם כתב ג"כ הרמ"א כמו ביו"ד סי' שע"ו ואם אין יתום בביהכ"נ יאמר קדיש מי שאין לו אב ואם, ואעפ"כ סיים אח"כ דאף מי שיש לי או"א יכול לומר קדיש אם אינן מקעידין והוא מתשוב' המהרי"ל הנ"ל כנרשם שם, והרי לך בהדיא שגם הרמ"א ז"ל סובר כדעת המהרי"ל בזה ומה שכתב שם בתחילה וכן ביו"ד סימן שע"ו שיאמר מי שאין לו אב ואם בעל כרחך צריך לומר משום דלפעמים אביו ואמו מקפידין ושכיחי זקנים שאין להם אב ואם לכן יאמרו הם, וביו"ד הלכות אבילות שאין עסקו שם לדבר אלא מדיני יתומים לבן לא סיים כל סדבריס, אך באו"ח ששם הוא מקומן של כל דיני הקדיש סיים בביאור יותר שבאמת יוכל לומר אף מי שאו"א בחיים ואין העיכיב בדב[ר אלא כשהם מקפידין, וסשבו"י צא הביא אלא דבריו שביו"ד לכן מצא מקום להסתפק אפשר דאסור אבל באו"ח נתברר הספק ודברי תורה עניים במקום א' ועשירים במקום אחר,</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ"ש בשבות יעקב די"ל דהמהרי"ל אזל לשיטתו שכתב בתשובתו סי' ס"ד במקום שאין יתום מותר לומר קדיש אף מי שאביו ואמו בחיים, אכן לפי המנהג שכתב ביו"ו סי' שע"ו דאם אין אבל על אביו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמו קדיש </ins>יתום מי שאין לו אב ואם אפשר דאסור, תמיהני הצח באו"ח סי' קל"ב שם כתב ג"כ הרמ"א כמו ביו"ד סי' שע"ו ואם אין יתום בביהכ"נ יאמר קדיש מי שאין לו אב ואם, ואעפ"כ סיים אח"כ דאף מי שיש לי או"א יכול לומר קדיש אם אינן מקעידין והוא מתשוב' המהרי"ל הנ"ל כנרשם שם, והרי לך בהדיא שגם הרמ"א ז"ל סובר כדעת המהרי"ל בזה ומה שכתב שם בתחילה וכן ביו"ד סימן שע"ו שיאמר מי שאין לו אב ואם בעל כרחך צריך לומר משום דלפעמים אביו ואמו מקפידין ושכיחי זקנים שאין להם אב ואם לכן יאמרו הם, וביו"ד הלכות אבילות שאין עסקו שם לדבר אלא מדיני יתומים לבן לא סיים כל סדבריס, אך באו"ח ששם הוא מקומן של כל דיני הקדיש סיים בביאור יותר שבאמת יוכל לומר אף מי שאו"א בחיים ואין העיכיב בדב[ר אלא כשהם מקפידין, וסשבו"י צא הביא אלא דבריו שביו"ד לכן מצא מקום להסתפק אפשר דאסור אבל באו"ח נתברר הספק ודברי תורה עניים במקום א' ועשירים במקום אחר,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובעבוה"ג פלפל הרבה בדברי הרמב"ם האלו ותוכן דבריו שהורדת נתלה איצו תלוי טם שאין משיאין את סאשה משא"כ הקדיש לפי יהב שאין אומרים קדיש מי שיש לו או"א הוי דינו כאבילות שתלוי אם משיאין את האשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובעבוה"ג פלפל הרבה בדברי הרמב"ם האלו ותוכן דבריו שהורדת נתלה איצו תלוי טם שאין משיאין את סאשה משא"כ הקדיש לפי יהב שאין אומרים קדיש מי שיש לו או"א הוי דינו כאבילות שתלוי אם משיאין את האשה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע וך </del>כתב בחב"י דכיון שהעולם סוברים בא' שאומר קדיש דנודאי מת אביו ויכול להיות שא' שישמע ממנו שאומר קדיש ילך למקום אחר ויספר דרך מקרה פלוני חת והשני ששמע מזה שפלוני מת לא ידע אם אמר זה מחמת שמיעת הקדיש ואח"כ ילך השני לבי"ד ויעיד ששמע שפלוני מת ובזה לא נצטרך לומר לחוש לבי"ד טועין אלא אפי' ממחין וסנהדראות יתירו עי"ז כי עדות אשה א"צ דרישה וחקירה ובע"א שמעיד ששמע שמת מתירין על פיו, וזה לכאורת הטה גדולה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד </ins>כתב בחב"י דכיון שהעולם סוברים בא' שאומר קדיש דנודאי מת אביו ויכול להיות שא' שישמע ממנו שאומר קדיש ילך למקום אחר ויספר דרך מקרה פלוני חת והשני ששמע מזה שפלוני מת לא ידע אם אמר זה מחמת שמיעת הקדיש ואח"כ ילך השני לבי"ד ויעיד ששמע שפלוני מת ובזה לא נצטרך לומר לחוש לבי"ד טועין אלא אפי' ממחין וסנהדראות יתירו עי"ז כי עדות אשה א"צ דרישה וחקירה ובע"א שמעיד ששמע שמת מתירין על פיו, וזה לכאורת הטה גדולה</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם באחת ה�יין בלשון הב"י סי' י"ז שאחר שהבאא מד,ברי הה"מ לשון התוספתא אפילו שמע קול מקוננת שמזכירתו בין המתים אין עדות גדולה מזו שוב כתב ועל זה אני סומך למות ביד אשה שנתעלם בעלה ואין עדות להתירה שלא תספידנו, וכן הוא לשון הרמ"א ז"ל (שם סעיף ה') שמע קול מקוננות שהזכירוהו בין המתים יספדוהו משיאין את אשתו, וע"ז סיים ולכן יש למחות שלא לספוד אדם עד שיודעין שמת, ובביאור הגר"א שם כתב מקור הלכה זו מכתובות פ"ב (כד .) דבמקום שמעלין מתרומה ליוחסין אין חולקין לו תרומה, הרי שהכל תלוי בעיקר ההלכה אם משיאין את האשה עפ"י קול המקוננות, כי בודאי גם שם הי' המנהג נסתמא שלא להספיד עד שיודעין נו שמת כי אילו הי' הדרך להספיד מספק לא הי' מספיק זה להתיר את האשה והיאך התירו בלי שמיעה משום עדות בעולם אלא מקול המקיננות נלכד, וע"כ שלא הי' הדרך להסתרך כלל מספק, וז"ב, וא"כ למה הוצרך הב"י לומר בלשונו על התוספתא הנ"ל שע"ז אני סומך למחות שלא להספיד ככל סמיכתו יען שבו6ר שם הר�לכה שמשיאין את כאשה עפ"י המקוצנות, הלא אפי' אי לא הי' ההלכה כן להשיא את האשה עפ"י המקוננות צדיין יש לחוש שכיון שאין הדרך נהסכי'ד אלא מי שיודעין בו שמת יוכל להיות שמי ששנע את הה'ד יחשוב שבודאי חת וילך למקום א' ויספר דרך מקה שפלוני מת והשני ששמע ממנו יעיד אח"כ בבי"ד וכמו שחשש החב"י לענין הקדיש, ומדאיצטריך הב"י לדייק שכל סמיכתו אך על הלכה זו שמשיאין עפ"י אותה המקוננת, בע"כ שלא הי' חושש אלא בדבר ספ"י הדין משיאין על אותה הדבר בעצמו כמו הספד והשכבה וכדומה וכ"ש בביאור הגר"א שיש לזה מקו◗ בגמ' לענין תרומה שהכל תלוי במקום אפ מעלין מתרומה ליוחסין, ואילו לא היה חשיאין עפ"י אוו הסספד לא הי' סומך למחות שמא יתגלגל הדבר וישמע אחר ואחר מפי אסר כי אי אפשר לנו לבדות מלבנו גזירות שאין להם מקור בתלמוד, ואם בסכך שאין היזק כ"כ המת אם אין נםפידין אותו לא הי' מיחה להספוד'ו אצא בשביל שמשיאין עפ"י אותו ההספד, ק'ץ בהקדיש שהוא גזילת הי בכתיכם המת שטנו הוא באותו שטה שאין לו שם תקוה אחרת אלא ה בניו אומרים פבורו קדיש</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם באחת ה�יין בלשון הב"י סי' י"ז שאחר שהבאא מד,ברי הה"מ לשון התוספתא אפילו שמע קול מקוננת שמזכירתו בין המתים אין עדות גדולה מזו שוב כתב ועל זה אני סומך למות ביד אשה שנתעלם בעלה ואין עדות להתירה שלא תספידנו, וכן הוא לשון הרמ"א ז"ל (שם סעיף ה') שמע קול מקוננות שהזכירוהו בין המתים יספדוהו משיאין את אשתו, וע"ז סיים ולכן יש למחות שלא לספוד אדם עד שיודעין שמת, ובביאור הגר"א שם כתב מקור הלכה זו מכתובות פ"ב (כד .) דבמקום שמעלין מתרומה ליוחסין אין חולקין לו תרומה, הרי שהכל תלוי בעיקר ההלכה אם משיאין את האשה עפ"י קול המקוננות, כי בודאי גם שם הי' המנהג נסתמא שלא להספיד עד שיודעין נו שמת כי אילו הי' הדרך להספיד מספק לא הי' מספיק זה להתיר את האשה והיאך התירו בלי שמיעה משום עדות בעולם אלא מקול המקיננות נלכד, וע"כ שלא הי' הדרך להסתרך כלל מספק, וז"ב, וא"כ למה הוצרך הב"י לומר בלשונו על התוספתא הנ"ל שע"ז אני סומך למחות שלא להספיד ככל סמיכתו יען שבו6ר שם הר�לכה שמשיאין את כאשה עפ"י המקוצנות, הלא אפי' אי לא הי' ההלכה כן להשיא את האשה עפ"י המקוננות צדיין יש לחוש שכיון שאין הדרך נהסכי'ד אלא מי שיודעין בו שמת יוכל להיות שמי ששנע את הה'ד יחשוב שבודאי חת וילך למקום א' ויספר דרך מקה שפלוני מת והשני ששמע ממנו יעיד אח"כ בבי"ד וכמו שחשש החב"י לענין הקדיש, ומדאיצטריך הב"י לדייק שכל סמיכתו אך על הלכה זו שמשיאין עפ"י אותה המקוננת, בע"כ שלא הי' חושש אלא בדבר ספ"י הדין משיאין על אותה הדבר בעצמו כמו הספד והשכבה וכדומה וכ"ש בביאור הגר"א שיש לזה מקו◗ בגמ' לענין תרומה שהכל תלוי במקום אפ מעלין מתרומה ליוחסין, ואילו לא היה חשיאין עפ"י אוו הסספד לא הי' סומך למחות שמא יתגלגל הדבר וישמע אחר ואחר מפי אסר כי אי אפשר לנו לבדות מלבנו גזירות שאין להם מקור בתלמוד, ואם בסכך שאין היזק כ"כ המת אם אין נםפידין אותו לא הי' מיחה להספוד'ו אצא בשביל שמשיאין עפ"י אותו ההספד, ק'ץ בהקדיש שהוא גזילת הי בכתיכם המת שטנו הוא באותו שטה שאין לו שם תקוה אחרת אלא ה בניו אומרים פבורו קדיש</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2076:rev-2077:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%94&diff=2076&oldid=prevBe69455 ב־17:40, 20 בינואר 20252025-01-20T17:40:19Z<p></p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%94&diff=2076&oldid=2071">הצגת שינויים</a>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%94&diff=2071&oldid=prevמטה הסברה: יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קד|תווית_קודם=יורה דעה סימן קד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קו|תווית_הבא=יורה דעה סימן קו}} == '''~ סימן קה ~''' == ב"ה, סאטמאר יצ"ו שלום וכט"ס אל כבוד ש"ב יד..."2025-01-20T09:16:38Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קד|תווית_קודם=יורה דעה סימן קד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קו|תווית_הבא=יורה דעה סימן קו}} == '''~ סימן קה ~''' == ב"ה, סאטמאר יצ"ו שלום וכט"ס אל כבוד ש"ב יד..."</p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%94&diff=2071">הצגת שינויים</a>מטה הסברה