https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7 2026-04-16T11:33:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=2084&oldid=prev 2025-01-20T17:58:24Z

<p><span class="autocomment">~ סימן ק ~</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:58, 20 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אל כבוד מנהלי הח&quot;ק הנגידים היראים דק&quot;ק פאפא יצ&quot;ו ובראשם הנגיד מהולל בתשבחות מוה&quot;ר שמעון רעכניצער נ&quot;י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אל כבוד מנהלי הח&quot;ק הנגידים היראים דק&quot;ק פאפא יצ&quot;ו ובראשם הנגיד מהולל בתשבחות מוה&quot;ר שמעון רעכניצער נ&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרחבעם הגיעני בדבר שאלתכם אם לעשות אוהל על קבר הרהגה"צ המנוח מוה"ר יעקב דחזקי' ז"ל, שיש ממרערים בדבר יען שהוא שס דבר חדש וגורם בזיון להרבנים הגאונים ישיני עפר שבאותו ביה"ח שאין שם אוהל על קברם.{{יישור מרכזי|א}}הנה במשנה סוף פרק ב' דשקלים איתא : ר' מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אלי', ר' נתן אומר מותר המת בונין לו נפש על קברו. ובירושלמי כם רשב"ג אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרחבעם הגיעני בדבר שאלתכם אם לעשות אוהל על קבר הרהגה"צ המנוח מוה"ר יעקב דחזקי' ז"ל, שיש ממרערים בדבר יען שהוא שס דבר חדש וגורם בזיון להרבנים הגאונים ישיני עפר שבאותו ביה"ח שאין שם אוהל על קברם.{{יישור מרכזי|א}}הנה במשנה סוף פרק ב' דשקלים איתא : ר' מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אלי', ר' נתן אומר מותר המת בונין לו נפש על קברו. ובירושלמי כם רשב"ג אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונם. וכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות אבל פ"ד ה"ד וז"ל , בונין נפש על הקבר והצדיקים אין בונין נהם נפש ענ קברותיהם שדבריהם הן זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות ופי' ריב"ש בסי' תכ"א ומובא גם בכ"מ שם דר"ל שלא יפנה אדם לבקר נפש שעל קברותיהן שעי"כ יהיו נזכרים שאינם צריכים שע"י דבריהם ומעשיהם הטובים הם נזכרים. ובעירובין דף נ"ג ע"א במשנה נפשות שיש בהן בית דירה פירש"י ז"ל ותוס' ד"ה גשרים ונפשות, דר"ל אותן נפשות שעושין על הקבר ומבואר מזה דאותן נפשות שהוזכרו במשנה ובירושלמי שעשו על הקבר הוא בית שראוי נבית דירה וכן הגירסא במד"ר פ' וישלח (פב, י) עה"פ ויצב יעקב מלבה, מותר המת עושין לו בית על קברו, תנא רשב"ג אין עושין נפשות לצדיקים וא"כ מבואר מזה שבזמן הגמרא היו בונין בית על קבר אדם פשוט שיהי' לו לציית נפש שעי"כ יהי' נזכר, אבל הצדיקים אדרבא הי' קעידא שלא לבנות בית על קברן דכיון שהן נזכרים ע"י מעשיהם הטובים הוי זילותא אם מראין שצריכין להיות נזכרים ע"י הבנין  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הן הן זכרונם. וכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות אבל פ"ד ה"ד וז"ל , בונין נפש על הקבר והצדיקים אין בונין נהם נפש ענ קברותיהם שדבריהם הן זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות ופי' ריב"ש בסי' תכ"א ומובא גם  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכ"מ שם דר"ל שלא יפנה אדם לבקר נפש שעל קברותיהן שעי"כ יהיו נזכרים שאינם צריכים שע"י דבריהם ומעשיהם הטובים הם נזכרים. ובעירובין דף נ"ג ע"א במשנה נפשות שיש בהן בית דירה פירש"י ז"ל ותוס' ד"ה גשרים ונפשות, דר"ל אותן נפשות שעושין על הקבר ומבואר מזה דאותן נפשות שהוזכרו במשנה ובירושלמי שעשו על הקבר הוא בית שראוי נבית דירה וכן הגירסא במד"ר פ' וישלח (פב, י) עה"פ ויצב יעקב מלבה, מותר המת עושין לו בית על קברו, תנא רשב"ג אין עושין נפשות לצדיקים וא"כ מבואר מזה שבזמן הגמרא היו בונין בית על קבר אדם פשוט שיהי' לו לציית נפש שעי"כ יהי' נזכר, אבל הצדיקים אדרבא הי' קעידא שלא לבנות בית על קברן דכיון שהן נזכרים ע"י מעשיהם הטובים הוי זילותא אם מראין שצריכין להיות נזכרים ע"י הבנין</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענ&quot;ד אפשר לפרש התלוגכא שר&#039; מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אלי&#039;, ר&#039; נתן אומר בונין נפש על קברו, כי באמת אף באדם פשוט שאינו מפורסם לצדיק יוכל להיות שהוא צדיק, כי בפי&#039; אמרו בגמ&#039; (קידושין מ&quot;ט ע&quot;ב) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור אף שהוא רשע גמור חיישינן לקידושין שמא הרהר תשובה, בפרט בסתם אדם פשוט שהוא בחזקת כשרות דאטו ברשיעי עשקינן, וא&quot;כ במי שמעשיו סתומין ודאי יוכל להיות שהוא צדיק נסתר, אך לענין זה דבונין נפש על קברו אין לחוש שמא הוא צדיק דזיל בתר טעמא דאין עושין נפשות לצדיקים בשביל שנזכרין ע&quot;י מעשיהן הטובים, וא&quot;כ בזה שלא נודע שהוא צדיק אין יורדין למעשיו הטובים ולא נזכר. אך באמת כמה צדיקים שהיו נסתרים בחייהם ולא נודע צדקתם וחכמתם ואחר פטירתם נתגלו, כמו בעל סתר  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענ&quot;ד אפשר לפרש התלוגכא שר&#039; מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אלי&#039;, ר&#039; נתן אומר בונין נפש על קברו, כי באמת אף באדם פשוט שאינו מפורסם לצדיק יוכל להיות שהוא צדיק, כי בפי&#039; אמרו בגמ&#039; (קידושין מ&quot;ט ע&quot;ב) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור אף שהוא רשע גמור חיישינן לקידושין שמא הרהר תשובה, בפרט בסתם אדם פשוט שהוא בחזקת כשרות דאטו ברשיעי עשקינן, וא&quot;כ במי שמעשיו סתומין ודאי יוכל להיות שהוא צדיק נסתר, אך לענין זה דבונין נפש על קברו אין לחוש שמא הוא צדיק דזיל בתר טעמא דאין עושין נפשות לצדיקים בשביל שנזכרין ע&quot;י מעשיהן הטובים, וא&quot;כ בזה שלא נודע שהוא צדיק אין יורדין למעשיו הטובים ולא נזכר. אך באמת כמה צדיקים שהיו נסתרים בחייהם ולא נודע צדקתם וחכמתם ואחר פטירתם נתגלו, כמו בעל סתר  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע רק מה שלא נעשה עדיין לשום אחר, וא&quot;כ קשה האיך עשו לו כבוד זה ולא חשו לכבודן של הראשונים, אלא ע&quot;כ שאין לחוש, עכת&quot;ד. ואיני ריאה בזה שום ראיה דהרי מבואר בגמ&#039; סנהדרין (לע ) באבוד רשעים רנה באביך אהאב בן עמרי רנה, ועיי&quot;ש בתוס&#039; ב&quot;ק, ובודאי חילוק גדול בדבר, שאם עושין להצדיק הכבוד שנעשה להרשע י&quot;ל דלא הוי כבוד, אבל אם עושין לו הכבוד שנעשה לו כן דהוה רשע והאיך נכריח מזה כלל חדש להראשונים כמלאכים, ובגמ&#039; לא מקשה אלא מאחאב שנעשה לו כן דהוי רשע והאיך נכריח מזה כלל חוש דאף מה שנעשה לצדיקים וקדושים דלא הוי כבוד, א&quot;כ נסתר היסוד ונפל הבנין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע רק מה שלא נעשה עדיין לשום אחר, וא&quot;כ קשה האיך עשו לו כבוד זה ולא חשו לכבודן של הראשונים, אלא ע&quot;כ שאין לחוש, עכת&quot;ד. ואיני ריאה בזה שום ראיה דהרי מבואר בגמ&#039; סנהדרין (לע ) באבוד רשעים רנה באביך אהאב בן עמרי רנה, ועיי&quot;ש בתוס&#039; ב&quot;ק, ובודאי חילוק גדול בדבר, שאם עושין להצדיק הכבוד שנעשה להרשע י&quot;ל דלא הוי כבוד, אבל אם עושין לו הכבוד שנעשה לו כן דהוה רשע והאיך נכריח מזה כלל חדש להראשונים כמלאכים, ובגמ&#039; לא מקשה אלא מאחאב שנעשה לו כן דהוי רשע והאיך נכריח מזה כלל חוש דאף מה שנעשה לצדיקים וקדושים דלא הוי כבוד, א&quot;כ נסתר היסוד ונפל הבנין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גפ מה שנדחק מאד בטעם הדבר דלא שייך בזה חשש בזיון, ובתחלה הסכים לדברי השואל דבמה שהוא בשב ואל תעשה לא שייך חשש בזיון, ואחר כך כתב על זה שהוא דחוק, וכתב טעמא אחרינא שבדורות הראשונים שהיו שכיחי כמה צדיקים בדור לא היו יקרים כ"כ, אבל בעוה"ר שהדור נתמעט ובני העלי' המה מועטין לכן אם נזדמן איזה צדיק ראוי לכבדו ביותר, וא"כ כבוד זה שעושין לצדיקים אין בזיון לצדיקים הראשונים שלא היו צדיקים, אדרבא הוי כבוד לדורות הראשונים שאז נמצאו הרבה כמותן משא"כ בדורות האחרונים שאינם רק אחד מאלף, והאריך מאד בסברא זו. (לפענ"ד ששני אלו הטעמים נסתרים מהעובדא שהבאתי מרבי שחשש ללעז הראשונים אף שהי' ג"כ בשב ואל תעשה שלא באו הצדיקים הראשונים לביתם, וגם אז נתמעטו הדורות כמו שאמרו בשבת (קיב .) אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ובימי רבי בעלה ענוה ויראת חטא (סוטה מע ) ולא אמרו כן על הדורות שלפניו, אעפי"כ חשש להוצאת לעז לראשונים גם עיקר הסברא היא דחיקא מאד, וכי בשביל שיש הרבה צדיקים א"צ לכבדם כל כך, הלא כבוד תלמיד חכם הוא חיוב מצות עשה דאורייתא ועדיף משאר מצות עשה נמו שאמר (כתובות דף ק"ו ע"א) עשה דכבוד התורה עדיף, ואיך אפשר לבדות סברות וחילוקים מן הלב בדבר שהוא חיוב דאורייתא, וגם כי מי יוכל להעריך את הכבוד המגיע להראשונים ז"ל, ואף שבדור שפל חשוב מאד לפני הקב"ה מי שהוא צדיק כמו שדרשו ז"ל (ברכות נד.) עה"נ עת לעשות לה' הפרו תורתך, שבזמן שהפרו תורתך עת לעשות לה', עכ"ז אי' שוקל ואי' סופר להעריך נגד הראשונים ז"ל, וכבר כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה פרק ג' שאין שוקלין אלא בדעתו של א"ל דעות והוא היודע איך עורכין הזכיות. ועיין ישמח משה פ' סעדני שכתב דלא קשה על מה שהשיב אלי' כשקבר לרבי עקיבא דצדיקים אינם מטמאין (שוחר טוב משלי ט') ממה שאמרו (ס1פה דף כ"ה ע"א) נושאי ארונו של יוסף הי' ועוד כמה מקומות שמצינו דצדיקים מטמאין, דאף שודאי מעצם הדין ראוי להיות שצדיקים לא יטמאו מכל מקום לא ניתנה לנו להתנהג בדין זה כי הכרעה זו אין דעתינו דעת האנושי מקפת אותה, כי אני ה' חוקר לב ובוחן כליות כתיב, והאדם יראה לעינים ואין כח המבחין בידינו יעיי"ש. ובפרט בדורות האחרונים שחשכו הרואות בארובות ואין אתנו יודע עד מה האיך נעשה מעשה שיש בה איזה פחיתת הכבוד להראשונים ז"ל  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גפ מה שנדחק מאד בטעם הדבר דלא שייך בזה חשש בזיון, ובתחלה הסכים לדברי השואל דבמה שהוא בשב ואל תעשה לא שייך חשש בזיון, ואחר כך כתב על זה שהוא דחוק, וכתב טעמא אחרינא שבדורות הראשונים שהיו שכיחי כמה צדיקים בדור לא היו יקרים כ"כ, אבל בעוה"ר שהדור נתמעט ובני העלי' המה מועטין לכן אם נזדמן איזה צדיק ראוי לכבדו ביותר, וא"כ כבוד זה שעושין לצדיקים אין בזיון לצדיקים הראשונים שלא היו צדיקים, אדרבא הוי כבוד לדורות הראשונים שאז נמצאו הרבה כמותן משא"כ בדורות האחרונים שאינם רק אחד מאלף, והאריך מאד בסברא זו. (לפענ"ד ששני אלו הטעמים נסתרים מהעובדא שהבאתי מרבי שחשש ללעז הראשונים אף שהי' ג"כ בשב ואל תעשה שלא באו הצדיקים הראשונים לביתם, וגם אז נתמעטו הדורות כמו שאמרו בשבת (קיב .) אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ובימי רבי בעלה ענוה ויראת חטא (סוטה מע ) ולא אמרו כן על הדורות שלפניו, אעפי"כ חשש להוצאת לעז לראשונים גם עיקר הסברא היא דחיקא מאד, וכי בשביל שיש הרבה צדיקים א"צ לכבדם כל כך, הלא כבוד תלמיד חכם הוא חיוב מצות עשה דאורייתא ועדיף משאר מצות עשה נמו שאמר (כתובות דף ק"ו ע"א) עשה דכבוד התורה עדיף, ואיך אפשר לבדות סברות וחילוקים מן הלב בדבר שהוא חיוב דאורייתא, וגם כי מי יוכל להעריך את הכבוד המגיע להראשונים ז"ל, ואף שבדור שפל חשוב מאד לפני הקב"ה מי שהוא צדיק כמו שדרשו ז"ל (ברכות נד.) עה"נ עת לעשות לה' הפרו תורתך, שבזמן שהפרו תורתך עת לעשות לה', עכ"ז אי' שוקל ואי' סופר להעריך נגד הראשונים ז"ל, וכבר כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה פרק ג' שאין שוקלין אלא בדעתו של א"ל דעות והוא היודע איך עורכין הזכיות. ועיין ישמח משה פ' סעדני שכתב דלא קשה על מה שהשיב אלי' כשקבר לרבי עקיבא דצדיקים אינם מטמאין (שוחר טוב משלי ט') ממה שאמרו (ס1פה דף כ"ה ע"א) נושאי ארונו של יוסף הי' ועוד כמה מקומות שמצינו דצדיקים מטמאין, דאף שודאי מעצם הדין ראוי להיות שצדיקים לא יטמאו מכל מקום לא ניתנה לנו להתנהג בדין זה כי הכרעה זו אין דעתינו דעת האנושי מקפת אותה, כי אני ה' חוקר לב ובוחן כליות כתיב, והאדם יראה לעינים ואין כח המבחין בידינו יעיי"ש. ובפרט בדורות האחרונים שחשכו הרואות בארובות ואין אתנו יודע עד מה האיך נעשה מעשה שיש בה איזה פחיתת הכבוד להראשונים ז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם באמת כבר כתבתי לפענ&quot;ד טעמים נכונים וברורים שאין בעשיוו האלו שום פחיתות הכבוד להקודמים, ולפלא בעיני שלא העיר כלום מכל מה שכתבתי, ויהי&#039; מאיזה טעם שיהי&#039; להצבה ולמעשה גם היא ז&quot;ל בטוטו&quot;ד מסיק שאין לחוש בזה לבזיון הראשונים וכדאי הוא לסמוך עליו בפרט שכן עשו כמה גדולים וקדושים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם באמת כבר כתבתי לפענ&quot;ד טעמים נכונים וברורים שאין בעשיוו האלו שום פחיתות הכבוד להקודמים, ולפלא בעיני שלא העיר כלום מכל מה שכתבתי, ויהי&#039; מאיזה טעם שיהי&#039; להצבה ולמעשה גם היא ז&quot;ל בטוטו&quot;ד מסיק שאין לחוש בזה לבזיון הראשונים וכדאי הוא לסמוך עליו בפרט שכן עשו כמה גדולים וקדושים.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2082:rev-2084:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=2082&oldid=prev 2025-01-20T17:46:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:46, 20 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענ&quot;ד אפשר לפרש התלוגכא שר&#039; מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אלי&#039;, ר&#039; נתן אומר בונין נפש על קברו, כי באמת אף באדם פשוט שאינו מפורסם לצדיק יוכל להיות שהוא צדיק, כי בפי&#039; אמרו בגמ&#039; (קידושין מ&quot;ט ע&quot;ב) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור אף שהוא רשע גמור חיישינן לקידושין שמא הרהר תשובה, בפרט בסתם אדם פשוט שהוא בחזקת כשרות דאטו ברשיעי עשקינן, וא&quot;כ במי שמעשיו סתומין ודאי יוכל להיות שהוא צדיק נסתר, אך לענין זה דבונין נפש על קברו אין לחוש שמא הוא צדיק דזיל בתר טעמא דאין עושין נפשות לצדיקים בשביל שנזכרין ע&quot;י מעשיהן הטובים, וא&quot;כ בזה שלא נודע שהוא צדיק אין יורדין למעשיו הטובים ולא נזכר. אך באמת כמה צדיקים שהיו נסתרים בחייהם ולא נודע צדקתם וחכמתם ואחר פטירתם נתגלו, כמו בעל סתר  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענ&quot;ד אפשר לפרש התלוגכא שר&#039; מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אלי&#039;, ר&#039; נתן אומר בונין נפש על קברו, כי באמת אף באדם פשוט שאינו מפורסם לצדיק יוכל להיות שהוא צדיק, כי בפי&#039; אמרו בגמ&#039; (קידושין מ&quot;ט ע&quot;ב) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור אף שהוא רשע גמור חיישינן לקידושין שמא הרהר תשובה, בפרט בסתם אדם פשוט שהוא בחזקת כשרות דאטו ברשיעי עשקינן, וא&quot;כ במי שמעשיו סתומין ודאי יוכל להיות שהוא צדיק נסתר, אך לענין זה דבונין נפש על קברו אין לחוש שמא הוא צדיק דזיל בתר טעמא דאין עושין נפשות לצדיקים בשביל שנזכרין ע&quot;י מעשיהן הטובים, וא&quot;כ בזה שלא נודע שהוא צדיק אין יורדין למעשיו הטובים ולא נזכר. אך באמת כמה צדיקים שהיו נסתרים בחייהם ולא נודע צדקתם וחכמתם ואחר פטירתם נתגלו, כמו בעל סתר  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רזא מהימנא ט"ת ועוד כמה וכמה, ועדיין יש לחוש שמא יתגלו אח"כ ושוב יהי' זילותא הבנין שעל קברו אמנם באמת בכל דבר אנו דנין כפי החזקה שרואין עכשיו, וכן הוא עפ"י הרוב, ואם אירע לפעמים כמ"ש מי שהיה בהסתר ונתגלה אח"כ אין זה רק מיעוטא ולא חיישינן למיעוטא, וא"כ י"ל דבהכי פליגי דר"מ לשיטתו דחיישינן למיעוטא (יבמות קיט ועוד) לכן יהא מונח עד שיבא אלי' שאין לבנות נפש על קברו דשמא הוא צדיק ולא יוודע רק כשיבא אליהו שאז יתגלו כל הנסתרות, יבמה שאין בונין אין חסרון דכן לשון המשנה מותר המת בונין נפש ומשמע דכשאין מותר אין חיוב לבנות ולאו כ"ע בונין בית על קבריהן, וא"כ אם הוא בשוא"ת אין בזה זילותא דאינו דבר מפורסם אם הי' מותר, משא"כ כשבונין הוא דבר ניכר ונתפרסם והוי זילותא אם הוא צדיק, לכן חייש למיעוטא להיות בשב ואל תעשה, ור' נתן לא חייש למיעוט שפיר קאמר דבונין נפש על קברו עכ"פ כיון שזה ודאי מבואר בדברי מח"ל שעל קבר אדם פשוט בונין בית ולא על קברי הצדיקים, א"כ סמנהג שלנו שבונין אהל על קברי הצדיקים ולא על קבר אדם פשוט כלל הוא לכאורה ממש היפך דברי חז"ל{{יישור מרכזי|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>}}הן אמת דמה שאין נוהגין לבנות על קבר אדם פשוט אינו קושיא כט, כי אינו מבואר במשנה שיהי' צורך לבנות אלא אם יש מותר כמ"ש, וא"כ גם אז לא הי' מצהב ברור לכל, אך לשון הרמב"ם ז"ל הוא בפ"ד מהלכות אבל ובונין נפש על הקבר ולא נזכר שם כלל דיש מותר, סתימת דבריו משמע דהיו בונין נפש על כל קבר. ואולי כוונתו ג"כ רק דמותר לבנות יען שסיים שם שבצדיקים אין בונין להם נפש לכן הקדים דבסתם בנ"א מותר לבנות כי אין מקור לדבר זה אלא מהמשנה דפ"ב דשקלים ומשם אין ראי' שיהי' צורך וחיוב בדבר, או אולי דעת הרמב"ם ז"ל דנפש על הקבר פי' מצבה לא בנין בית ואהל וזה באמת גם עכשיו נוהגין לעשות בכל הקברים, ויהי' מוכרח לפי"ז דעת הרמב"ם ז"ל שלצדיקים אף מצבה אין לעשות להם, וכ"כ היפ"ת ועוד כמה מפרשי המד"ר בפ' וישלח עה"פ ויצב יעקב מצבה שהביא ע"ז הך מימרא דאין עושין נפשות לצדיקים, ופירשו שהיא קושיא היאך  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רזא מהימנא ט"ת ועוד כמה וכמה, ועדיין יש לחוש שמא יתגלו אח"כ ושוב יהי' זילותא הבנין שעל קברו אמנם באמת בכל דבר אנו דנין כפי החזקה שרואין עכשיו, וכן הוא עפ"י הרוב, ואם אירע לפעמים כמ"ש מי שהיה בהסתר ונתגלה אח"כ אין זה רק מיעוטא ולא חיישינן למיעוטא, וא"כ י"ל דבהכי פליגי דר"מ לשיטתו דחיישינן למיעוטא (יבמות קיט ועוד) לכן יהא מונח עד שיבא אלי' שאין לבנות נפש על קברו דשמא הוא צדיק ולא יוודע רק כשיבא אליהו שאז יתגלו כל הנסתרות, יבמה שאין בונין אין חסרון דכן לשון המשנה מותר המת בונין נפש ומשמע דכשאין מותר אין חיוב לבנות ולאו כ"ע בונין בית על קבריהן, וא"כ אם הוא בשוא"ת אין בזה זילותא דאינו דבר מפורסם אם הי' מותר, משא"כ כשבונין הוא דבר ניכר ונתפרסם והוי זילותא אם הוא צדיק, לכן חייש למיעוטא להיות בשב ואל תעשה, ור' נתן לא חייש למיעוט שפיר קאמר דבונין נפש על קברו עכ"פ כיון שזה ודאי מבואר בדברי מח"ל שעל קבר אדם פשוט בונין בית ולא על קברי הצדיקים, א"כ סמנהג שלנו שבונין אהל על קברי הצדיקים ולא על קבר אדם פשוט כלל הוא לכאורה ממש היפך דברי חז"ל{{יישור מרכזי|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>}}הן אמת דמה שאין נוהגין לבנות על קבר אדם פשוט אינו קושיא כט, כי אינו מבואר במשנה שיהי' צורך לבנות אלא אם יש מותר כמ"ש, וא"כ גם אז לא הי' מצהב ברור לכל, אך לשון הרמב"ם ז"ל הוא בפ"ד מהלכות אבל ובונין נפש על הקבר ולא נזכר שם כלל דיש מותר, סתימת דבריו משמע דהיו בונין נפש על כל קבר. ואולי כוונתו ג"כ רק דמותר לבנות יען שסיים שם שבצדיקים אין בונין להם נפש לכן הקדים דבסתם בנ"א מותר לבנות כי אין מקור לדבר זה אלא מהמשנה דפ"ב דשקלים ומשם אין ראי' שיהי' צורך וחיוב בדבר, או אולי דעת הרמב"ם ז"ל דנפש על הקבר פי' מצבה לא בנין בית ואהל וזה באמת גם עכשיו נוהגין לעשות בכל הקברים, ויהי' מוכרח לפי"ז דעת הרמב"ם ז"ל שלצדיקים אף מצבה אין לעשות להם, וכ"כ היפ"ת ועוד כמה מפרשי המד"ר בפ' וישלח עה"פ ויצב יעקב מצבה שהביא ע"ז הך מימרא דאין עושין נפשות לצדיקים, ופירשו שהיא קושיא היאך  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הציב יעקב מצבה הלא אין לעשות נפשות לצדיקים, ונדחקו שם בישוב קושיא זו בפירוש לשון המדרש. ומבואר לפי&quot;ז דאף מצבה אין לעשות לצדיקים ובאמת לא הבנתי לפי מה שנראה מדברי רש&quot;י ותוס&#039; דנפשות היינו בנין בית מנין לנו לומר דאף מצבה אין לעשות דבודאי יש חילוק גדול בין בנין בית למצבה, דבנין בית הוא זכרון על הנפטר שלא ישכח שמו לזה מועיל מה שאמרו דבריהם הם זכרונם דע&quot;י שמספרים מתורתו ומעשיו הטובים נזכר שמו כמו שפי&#039; הריב&quot;ש. אבל אף שזוכרין שמו ומעשיו עדיין י&quot;ל שאפשרות להיות נשכח מקום קברו בדיוק להרוצים לילך לשם להתפלל וכדומה, והלא אף מקום המזבח שכחו בבנין בית שני כמו שמבואר בזבחים (סב ), ולזה נצרך מצבה לציון המקום, ועכ&quot;פ אין ראי&#039; מבנין בית. ומדויק יותר גם לשון המדרש רבה דאצ&quot;ל על מה שהביא שם הך מימרא דאין עושין נפשות לצדיקים שהוא מעשה לסתור כי לא נזכר שם כלל לשון קושיא, די&quot;ל שפיר שהיא ביאור עה&quot;פ מה שאמר ויצב יעקב מצבה, דמזה נראה שלא הציב אלא מצבה ולמה לא בנה גם אהל, לכן אמר שהוא מטעם דאין עושין נפשות לצדיקים. ומה שמסיים שם במד&quot;ר למדנו שנקראו ישראל ע&quot;ש רחל, בלא&quot;ה יש פירושים שונים בזה במפרשים ואין להאריך כאן בדברי אגדה שוב ראיתי בפי&#039; האזולאי שעל ס&#039; חסידים סי&#039; תשל&quot;ח שהעיר בזה דאפשר מה שאמרו אין עושין נפשות לצדיקים הוא רק בנין מתואר אבל הקמת אבן בעלמא מודה שצריך לעשות ונסתייע מדברי האר&quot;י ז&quot;ל בשער המצות פ&#039; ויחי שיש צורך גדול בהקמת מצבה אמנם בדעת הרמב&quot;ם לא ברירא לן מילתא אם אין כוונתו במה שכתב דבונין נפש על הקבר על העמדת מצבה. ועכ&quot;פ אין לעשות קושיא מה שאין בונין אהל על קבר אדם פשוט זולת המצבה כיון שאין הכרח בדבר מדברי המשנה כמש&quot;כ לעיל והיפי דנהוג נהוג</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הציב יעקב מצבה הלא אין לעשות נפשות לצדיקים, ונדחקו שם בישוב קושיא זו בפירוש לשון המדרש. ומבואר לפי&quot;ז דאף מצבה אין לעשות לצדיקים ובאמת לא הבנתי לפי מה שנראה מדברי רש&quot;י ותוס&#039; דנפשות היינו בנין בית מנין לנו לומר דאף מצבה אין לעשות דבודאי יש חילוק גדול בין בנין בית למצבה, דבנין בית הוא זכרון על הנפטר שלא ישכח שמו לזה מועיל מה שאמרו דבריהם הם זכרונם דע&quot;י שמספרים מתורתו ומעשיו הטובים נזכר שמו כמו שפי&#039; הריב&quot;ש. אבל אף שזוכרין שמו ומעשיו עדיין י&quot;ל שאפשרות להיות נשכח מקום קברו בדיוק להרוצים לילך לשם להתפלל וכדומה, והלא אף מקום המזבח שכחו בבנין בית שני כמו שמבואר בזבחים (סב ), ולזה נצרך מצבה לציון המקום, ועכ&quot;פ אין ראי&#039; מבנין בית. ומדויק יותר גם לשון המדרש רבה דאצ&quot;ל על מה שהביא שם הך מימרא דאין עושין נפשות לצדיקים שהוא מעשה לסתור כי לא נזכר שם כלל לשון קושיא, די&quot;ל שפיר שהיא ביאור עה&quot;פ מה שאמר ויצב יעקב מצבה, דמזה נראה שלא הציב אלא מצבה ולמה לא בנה גם אהל, לכן אמר שהוא מטעם דאין עושין נפשות לצדיקים. ומה שמסיים שם במד&quot;ר למדנו שנקראו ישראל ע&quot;ש רחל, בלא&quot;ה יש פירושים שונים בזה במפרשים ואין להאריך כאן בדברי אגדה שוב ראיתי בפי&#039; האזולאי שעל ס&#039; חסידים סי&#039; תשל&quot;ח שהעיר בזה דאפשר מה שאמרו אין עושין נפשות לצדיקים הוא רק בנין מתואר אבל הקמת אבן בעלמא מודה שצריך לעשות ונסתייע מדברי האר&quot;י ז&quot;ל בשער המצות פ&#039; ויחי שיש צורך גדול בהקמת מצבה אמנם בדעת הרמב&quot;ם לא ברירא לן מילתא אם אין כוונתו במה שכתב דבונין נפש על הקבר על העמדת מצבה. ועכ&quot;פ אין לעשות קושיא מה שאין בונין אהל על קבר אדם פשוט זולת המצבה כיון שאין הכרח בדבר מדברי המשנה כמש&quot;כ לעיל והיפי דנהוג נהוג</div></td></tr> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=2074&oldid=prev 2025-01-20T17:34:44Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&amp;diff=2074&amp;oldid=2062">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=2062&oldid=prev 2025-01-11T23:27:16Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&amp;diff=2062&amp;oldid=2061">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=2061&oldid=prev 2025-01-11T23:26:22Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_צט|תווית_קודם=יורה דעה סימן צט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קא|תווית_הבא=יורה דעה סימן קא}} == &#039;&#039;&#039;~ סימן ק ~&#039;&#039;&#039; == <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל">קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל</a> קטגוריה:שו&quot;ת ד...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_צט|תווית_קודם=יורה דעה סימן צט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קא|תווית_הבא=יורה דעה סימן קא}}<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;~ סימן ק ~&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]] <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div>

Be69455