https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%94שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פה - היסטוריית גרסאות2026-04-14T21:24:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%94&diff=2022&oldid=prevBe69455 ב־21:41, 4 בינואר 20252025-01-04T21:41:24Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:41, 4 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יש ספק י ת טובא שהרי אפשר שיתעשרו הבנים וישתנו למעליותא וירצו לקיים כיבוד אם משלהם לעשות רצון אמם להביאה לא"י מכיסם ותזכה לתרתי. ומבואר בתו"כ פ' ויקרא פ' י"ט עה"כ אם לא תשיג ידו ר"י אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד הוא מביא עשירית האיפה ואי( ממתינין לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירת, ר"א אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד בערכין הוא מביא סלע ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא חמשה סלעים, הרי דזה ספיקא היא שמא יתעשר והי' מהראוי להמתין על זה לולא הטעם דחביבה מצוה בשעתה וכאן אדרבא בשביל הטעם דחביבה מצוה בשעתה צריכה בעצמה לקיים מצות שבידה לעשותם ולא להמתין והספק שמא תתמסר הוא עוד מסייע לזה דבמנחה וערכין אם מביא עשירית האיפה או הסלע נפטר מהמצוה ואין עליו חיוב עוד דאף שיתעשר אח"כ א"א לו עוד לקיים מצוה זו אבל בכאן אם יהי' עשירות עד אותו הזמן אפשר לקיים שניהם. גם אפשר שנזכה כולנו במהרה לביאת משיח שע"ז אנו מצפים ומחכים בכליון עינים בכל יום שיבא ואז נלך כולנו יחד לאה"ק בחיים ולא תצטרך שיביאו אותה בני'. וכבר נתבאר דעת כל הפוסקים שאף בספק א' אין להמתין בשום מלוה אפי' אם יוכל אח"כ לקיים מצוה מן המובחר וק"ו בס"ס שאף באיסור דאורייתא אין ח וששון במקום ס"ס י מכש"כ בזה דאיכא ספיקות טובא הרבה יותר מס"ס שבוודאי הדבר פשוט שתקיים מצות שבידה לעשות ולא להמתין עבור ספיקות כאלו. ובלא"ה הנה מצות החזקת ת"ת בא"י היא מצוה מן המובחר וגדולה מכל המלות שת"ת כנגד כולם אף בחו"ל ומכש"כ בא"י שמקיימים בזה גם עיקר מצות ישוב הארץ כאשר יתבאר להלן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יש ספק י ת טובא שהרי אפשר שיתעשרו הבנים וישתנו למעליותא וירצו לקיים כיבוד אם משלהם לעשות רצון אמם להביאה לא"י מכיסם ותזכה לתרתי. ומבואר בתו"כ פ' ויקרא פ' י"ט עה"כ אם לא תשיג ידו ר"י אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד הוא מביא עשירית האיפה ואי( ממתינין לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירת, ר"א אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד בערכין הוא מביא סלע ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא חמשה סלעים, הרי דזה ספיקא היא שמא יתעשר והי' מהראוי להמתין על זה לולא הטעם דחביבה מצוה בשעתה וכאן אדרבא בשביל הטעם דחביבה מצוה בשעתה צריכה בעצמה לקיים מצות שבידה לעשותם ולא להמתין והספק שמא תתמסר הוא עוד מסייע לזה דבמנחה וערכין אם מביא עשירית האיפה או הסלע נפטר מהמצוה ואין עליו חיוב עוד דאף שיתעשר אח"כ א"א לו עוד לקיים מצוה זו אבל בכאן אם יהי' עשירות עד אותו הזמן אפשר לקיים שניהם. גם אפשר שנזכה כולנו במהרה לביאת משיח שע"ז אנו מצפים ומחכים בכליון עינים בכל יום שיבא ואז נלך כולנו יחד לאה"ק בחיים ולא תצטרך שיביאו אותה בני'. וכבר נתבאר דעת כל הפוסקים שאף בספק א' אין להמתין בשום מלוה אפי' אם יוכל אח"כ לקיים מצוה מן המובחר וק"ו בס"ס שאף באיסור דאורייתא אין ח וששון במקום ס"ס י מכש"כ בזה דאיכא ספיקות טובא הרבה יותר מס"ס שבוודאי הדבר פשוט שתקיים מצות שבידה לעשות ולא להמתין עבור ספיקות כאלו. ובלא"ה הנה מצות החזקת ת"ת בא"י היא מצוה מן המובחר וגדולה מכל המלות שת"ת כנגד כולם אף בחו"ל ומכש"כ בא"י שמקיימים בזה גם עיקר מצות ישוב הארץ כאשר יתבאר להלן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וענין ההבאה לא"</del>י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר המיתה אינו ברור כ"כ. ובירושלמי מס' כלאים פ"ט סוף הלכה ג' איכא פלוגתא וז"ל רבי ור"א הוו מטיילין, ראו ארונות שהיו באים מחו"ל לארץ, א"ר לר"א מה הועילו אלו קורא אני עליהם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכם, א"ל כיון שהן מגיעין לא"י נוטלו( גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב וכפר אדמתו עמו ובתשו' מהרלב"ח סימן ס"ג כתב דלדעת רבי לא שרי למיסק למיתנא לא"י, אך כתב אח"כ דדעת כל הפוסקים דמותר כדעת ר"א ומצוה </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|</ins>י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וענין ההבאה לא"י אחר המיתה אינו ברור כ"כ. ובירושלמי מס' כלאים פ"ט סוף הלכה ג' איכא פלוגתא וז"ל רבי ור"א הוו מטיילין, ראו ארונות שהיו באים מחו"ל לארץ, א</ins>"ר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לר"א מה הועילו אלו קורא אני עליהם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכם, א"ל כיון שהן מגיעין לא"</ins>י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוטלו( גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב וכפר אדמתו עמו ובתשו' מהרלב"ח סימן ס"ג כתב דלדעת רבי לא שרי למיסק למיתנא לא"</ins>י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך כתב אח"כ דדעת כל הפוסקים דמותר כדעת ר"</ins>א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומצוה </ins>להביאו לא"י והנה בש"ס בבלי כתובות דף קי"א ע"א אמר אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה, ומזה נראה דעכ"פ איסורא ליכא, דאי הוי איסורא לא שייך לומר הלשון אינו דומה כי הוא ממש שני הפכים, דמחיים הוי מצוה ולאחר מיתה אית בי' איסורא דותבואו ותטמאו את ארצי. ומ"מ אין לנו הכרעה ברורה מלשון אינו דומה, די"ל דיש קצת טובה גם בלאחר מיתה אלא שאינו דומה כמו הטובה שיש במחיים. אבל אפשר לומר ג"כ דכוונתם שאין לו דמיון כלל ומש"ה אין בו עוד שום תועלת כלל. והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' מלכים הל' י"א הביא שם לשון הש"ס דאינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה וסיים ע"ז דאעפ"כ גדולי החכמים היו מוליכין מתיהם לא"י, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק. ומלשון זה משמע שדעת הרמב"ם ז"ל שיותר נראה לפרש בלשון הש"ס שאין בו שום תועלת דאי הוה סובר שיש ראי' מהש"ס שיש בזה איזה תועלת לא שייך לומר אח"כ אעפ"כ גדולי החכמים וכו' דאדרבה היא הנותנת בשביל שנראה כן מהש"ס צריך לעשות כן, ולשון אעפ"כ היא הוראה ברורה שכוונתו ז"ל שאף שלא נראה כן מדברי הש"ס יש ראי' מגדולי החכמים ומיעקב ויוסף, ובאמת אלו הי' ראי' מהש"ס אין צורך לראיות אחרות. והנה בעיקר הדבר לא כתב הרמב"ם ז"ל שצריך כאו"א מי שיכולת בידו לעשות כן כדרכו בכל מקום לכתוב הוראה ברורה כדת מה לעשות, אלא הודיע לנו שגדולי החכמים היו עושין כן, ובזה עדיין אנחנו לא נדע מה נעשה, כי אולי לאו כל אדם יוכל לדמות עצמו לגדולי החכמים, שהרי מבואר בירושלמי הטעם שחלק ר"א על רבי שסבר דאית בי' איסורא בשביל שאותם א"י מכפר מדכתיב וכפר אדמתו עמו, ומבואר בחרדים בחלק מצות ל"ת התלויות בארץ פ"ב אחר שהביא הא דכתיב וכפר אדמתו עמו כתב וזל"ק : שזהו דווקא בעונות קלים ששבין ומתחרטין עליהם אבל הבאים לא"י ואין שמים על לב כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת מריעים ומרזחים עליהם הכתוב אומר ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, וכתיב כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בא"י אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים, וז"ל פרקי דרבי אליעזר . וכל הרשעים בא"י נפשותם נשלכות לחוצה לארץ שנאמר ואת נפש אויביך וגו' ולעתיד לבא הקב"ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה ומשליכן לחו"ל שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, עכ"ל הק'. וענין זה מבואר בכ"מ בראשונים ואחרונים ואין להאריך. ועי' פנ"י שם בכתובות </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלות ותשובות יו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד סימן פה ד ב </del>ר י י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו </del>א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל רפא </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להביאו לא"י והנה בש"ס בבלי כתובות דף קי"א ע"א אמר אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה, ומזה נראה דעכ"פ איסורא ליכא, דאי הוי איסורא לא שייך לומר הלשון אינו דומה כי הוא ממש שני הפכים, דמחיים הוי מצוה ולאחר מיתה אית בי' איסורא דותבואו ותטמאו את ארצי. ומ"מ אין לנו הכרעה ברורה מלשון אינו דומה, די"ל דיש קצת טובה גם בלאחר מיתה אלא שאינו דומה כמו הטובה שיש במחיים. אבל אפשר לומר ג"כ דכוונתם שאין לו דמיון כלל ומש"ה אין בו עוד שום תועלת כלל. והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' מלכים הל' י"א הביא שם לשון הש"ס דאינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה וסיים ע"ז דאעפ"כ גדולי החכמים היו מוליכין מתיהם לא"י, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק. ומלשון זה משמע שדעת הרמב"ם ז"ל שיותר נראה לפרש בלשון הש"ס שאין בו שום תועלת דאי הוה סובר שיש ראי' מהש"ס שיש בזה איזה תועלת לא שייך לומר אח"כ אעפ"כ גדולי החכמים וכו' דאדרבה היא הנותנת בשביל שנראה כן מהש"ס צריך לעשות כן, ולשון אעפ"כ היא הוראה ברורה שכוונתו ז"ל שאף שלא נראה כן מדברי הש"ס יש ראי' מגדולי החכמים ומיעקב ויוסף, ובאמת אלו הי' ראי' מהש"ס אין צורך לראיות אחרות. והנה בעיקר הדבר לא כתב הרמב"ם ז"ל שצריך כאו"א מי שיכולת בידו לעשות כן כדרכו בכל מקום לכתוב הוראה ברורה כדת מה לעשות, אלא הודיע לנו שגדולי החכמים היו עושין כן, ובזה עדיין אנחנו לא נדע מה נעשה, כי אולי לאו כל אדם יוכל לדמות עצמו לגדולי החכמים, שהרי מבואר בירושלמי הטעם שחלק ר"א על רבי שסבר דאית בי' איסורא בשביל שאותם א"י מכפר מדכתיב וכפר אדמתו עמו, ומבואר בחרדים בחלק מצות ל"ת התלויות בארץ פ"ב אחר שהביא הא דכתיב וכפר אדמתו עמו כתב וזל"ק : שזהו דווקא בעונות קלים ששבין ומתחרטין עליהם אבל הבאים לא"י ואין שמים על לב כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת מריעים ומרזחים עליהם הכתוב אומר ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, וכתיב כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בא"י אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים, וז"ל פרקי דרבי אליעזר . וכל הרשעים בא"י נפשותם נשלכות לחוצה לארץ שנאמר ואת נפש אויביך וגו' ולעתיד לבא הקב"ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה ומשליכן לחו"ל שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, עכ"ל הק'. וענין זה מבואר בכ"מ בראשונים ואחרונים ואין להאריך. ועי' פנ"י שם בכתובות</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה אין לדבר מרשעים שבוודאי אסור להביאם לא"י שהרי אף בקולטתם מחיים נשלכים לחוץ ומכש"כ בלאחר מיתה ועליהם בוודאי נאמר ותבואו ותטמאו את ארצי הן בחייהם והן במותם ולאו ברשיעי עסקינן, אמנם מה שאני מסתפק הוא בסתם בנ"א אף שיש להם חזקת כשרות כיון שמהגמ' לא מוכח מידו אלא ממה שעשו גדולי החכמים ומיעקב ויוסף וכיון שכל ענין זה תלוי בהך כפרה דכתיב בקרא וכפר אדמתו עמו וע"כ דלאו כללא הוא ילא נתבאר הגבול בכפרה זו ובארבעה חילוקי כפרה שבמסכת יומא פ"ו ובקרבנות ציבור שבריש מסכת שבועות שבכולהו כתיב כפרה בקרא וביארו לנו חכמינו ז"ל בכל אחד ואחד מהם על מה הוא מכפר ובבשרה זו דאדמת א"י הדברים סתומים ואין אתנו יודע עד מה והרמב"ם ז"ל לא כתב שהי' מנהג בישראל להביא מתיהם לשם שאז בוודאי היו למדין מהמנהג כי מנהג ישראל תורה הוא ומנהג עוקר הלכה, אבל לא כתב אלא מגדולי החכמים ומשמע שלא נתפשט המנהג הזה בסתם אלא שהי' מגדולי כחכמים שעשו כן ואם כן אפשר שאין ללמוד מזה לכל אדם וסתם בני אדם שאין דרכם להתבונן במעשיהם והאדם יראה לעינים וה' יראה ללבב וגם האדם בעצמו אינו שם על לב ואינו זוכר כל הנשכחות מי יודע אם לא עשה באיזה פעם עבירה חמורה ר"ל שאין מועיל לזה קבורת א"י ובטל הטעם שאמר ר"א בירושלמי וגם הוא מודה שאסור ובפני נושה שם על הירושלמי כתב שהי' מכיר אותן שהובאו בהארונות וכיון שהי' מכיר אותם ידע בהם אם ראוים לכפרה זו ובגמ' בכתובות מיירי מעולא שהי' מגדולי האמוראים ז"ל, וא"כ בסתם בני אדם לא שמענו מאומה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה אין לדבר מרשעים שבוודאי אסור להביאם לא"י שהרי אף בקולטתם מחיים נשלכים לחוץ ומכש"כ בלאחר מיתה ועליהם בוודאי נאמר ותבואו ותטמאו את ארצי הן בחייהם והן במותם ולאו ברשיעי עסקינן, אמנם מה שאני מסתפק הוא בסתם בנ"א אף שיש להם חזקת כשרות כיון שמהגמ' לא מוכח מידו אלא ממה שעשו גדולי החכמים ומיעקב ויוסף וכיון שכל ענין זה תלוי בהך כפרה דכתיב בקרא וכפר אדמתו עמו וע"כ דלאו כללא הוא ילא נתבאר הגבול בכפרה זו ובארבעה חילוקי כפרה שבמסכת יומא פ"ו ובקרבנות ציבור שבריש מסכת שבועות שבכולהו כתיב כפרה בקרא וביארו לנו חכמינו ז"ל בכל אחד ואחד מהם על מה הוא מכפר ובבשרה זו דאדמת א"י הדברים סתומים ואין אתנו יודע עד מה והרמב"ם ז"ל לא כתב שהי' מנהג בישראל להביא מתיהם לשם שאז בוודאי היו למדין מהמנהג כי מנהג ישראל תורה הוא ומנהג עוקר הלכה, אבל לא כתב אלא מגדולי החכמים ומשמע שלא נתפשט המנהג הזה בסתם אלא שהי' מגדולי כחכמים שעשו כן ואם כן אפשר שאין ללמוד מזה לכל אדם וסתם בני אדם שאין דרכם להתבונן במעשיהם והאדם יראה לעינים וה' יראה ללבב וגם האדם בעצמו אינו שם על לב ואינו זוכר כל הנשכחות מי יודע אם לא עשה באיזה פעם עבירה חמורה ר"ל שאין מועיל לזה קבורת א"י ובטל הטעם שאמר ר"א בירושלמי וגם הוא מודה שאסור ובפני נושה שם על הירושלמי כתב שהי' מכיר אותן שהובאו בהארונות וכיון שהי' מכיר אותם ידע בהם אם ראוים לכפרה זו ובגמ' בכתובות מיירי מעולא שהי' מגדולי האמוראים ז"ל, וא"כ בסתם בני אדם לא שמענו מאומה</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמסכת תענית (דף י' ע"ב) גבי היחידים מתענין הוא פלוגתת התנאים אם כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, וטעם המ"ד שמ יתר לעשות עצמו יחיד הוא בשביל שהוא רק לצעורי נפשי' בתענית וכן בק"ש בחתן (ברכות דף ט"ז ע"ב) אמר רשב"ג לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול ועי' בתוי"ט פסחים פ"ד מ"ה ובמג"א ריש סי' תקע"ה ועכ"פ במה שכתב הרמב"ם ז"ל שגדולי החכמים היו עושין לכאורה לא כל הרוצה להשוות עצמו לגדולי החכמים יוכל לעשות כן והרמב"ם ז"ל סיים ע"ז צא ולמד מיעקב ויוסף, ורש"י ז"ל כתב בפ' בשלח עה"פ והעליתם את עצמותי מזה אתכם דמלמד שאף עצמות שאר השבטים העלו עמהם, ומשמע דרק עצמות השבטים אבל לא בני השבטים שבכל הדורות שהיו במצרים ובוודאי היו ביניהם כמה צדיקים וקדושים, ובפרט אותן שהיו בימי יעקב היו כולם צדיקים וכל שבט לוי היו צדיקים עד לבסוף ולא למדו מיעקב ויוסף </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמסכת תענית (דף י' ע"ב) גבי היחידים מתענין הוא פלוגתת התנאים אם כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, וטעם המ"ד שמ יתר לעשות עצמו יחיד הוא בשביל שהוא רק לצעורי נפשי' בתענית וכן בק"ש בחתן (ברכות דף ט"ז ע"ב) אמר רשב"ג לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול ועי' בתוי"ט פסחים פ"ד מ"ה ובמג"א ריש סי' תקע"ה ועכ"פ במה שכתב הרמב"ם ז"ל שגדולי החכמים היו עושין לכאורה לא כל הרוצה להשוות עצמו לגדולי החכמים יוכל לעשות כן והרמב"ם ז"ל סיים ע"ז צא ולמד מיעקב ויוסף, ורש"י ז"ל כתב בפ' בשלח עה"פ והעליתם את עצמותי מזה אתכם דמלמד שאף עצמות שאר השבטים העלו עמהם, ומשמע דרק עצמות השבטים אבל לא בני השבטים שבכל הדורות שהיו במצרים ובוודאי היו ביניהם כמה צדיקים וקדושים, ובפרט אותן שהיו בימי יעקב היו כולם צדיקים וכל שבט לוי היו צדיקים עד לבסוף ולא למדו מיעקב ויוסף לצוות את בניהם להביאם לא"י ואותו הדור שיצאו ממצרים היי באמונה נפלאה ובמעלה גבוה ובוודאי היו נמצאים ביניהם הרבה שלא היו חסים על טרחם להביא את הוריהם לא"י אבל לא נעשה כן אלא ליחידים שבדור הן המה השבטים. {{יישור מרכזי|יא}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רפב שאלות ותשובות יו"ד סימן פה ד ב ר י י וא ל </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לצוות את בניהם להביאם לא"י ואותו הדור שיצאו ממצרים היי באמונה נפלאה ובמעלה גבוה ובוודאי היו נמצאים ביניהם הרבה שלא היו חסים על טרחם להביא את הוריהם לא"י אבל לא נעשה כן אלא ליחידים שבדור הן המה השבטים.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|יא}}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובגמרא כתובות ק"י, ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יודא דבעא למיפק לארעא דישראל דאמר ר"י כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו וגו', ור"ז האי בכלי שרת הוא דכתיב, ור"י כתיב קרא אחרינא השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו', ור"ז ההיא שלא יעלו בחומה וכו', נמצא דלר"י אף יחיד העולה לא"י כמו שעלה ר"ז עובר על קרא דהשבעתי אתכם, וכבר דברו מזה הפוסקים. ואותן הפוסקים ההולכים בשיטה זו שמצוה לעלות סוברים דהלכה כר"ז כמו שכתבו דמחמת שיש להם ראיות מוכרחות על מלות העלי' ע"כ הלכה כר"ז, ועכ"פ אך על ר"ז סמכינן בעליות היחידים לא"י. ומבואר בגמ' ברכות דף נ"ז ע"א הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו שנאמר וסר עוונך וחטאתך תכופר, אמר ר' זירא אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא, הרי דאף ר' זירא דעלי' סמכינן מ"מ לא עבד עובדא בנפשי' ליסע לא"י עד שגילו לו מן השמים כי נקי הוא מכל עון ומכל חטאת אף דלדידי' תרתי אית בי' דכיון דלשיטתו אינו אסור היא מלוה גדולה קיום כל מצות התלויות בארץ וגם שארי תורה ומצות חשובים יותר בארץ ישראל כמו שכתב הרמב"ן ז"ל (פרשת אחרי) וגם כיון שהמתין עד שיראה שערי בחלמא ואי אפשר לידע הזמן בזה הוי ודאי כזמן מרובה דחיישינן למיתה ונמצא דמפסיד גם קבורת א"י דאינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה וגם אינו ברור כ"כ שיביאוהו לשם כמו שהוא ברור היכא שעולה מעצמו בחייו ולא השגיח על כל זה מחמת שנמנע ליסע לארץ ישראל בחטאים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובגמרא כתובות ק"י, ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יודא דבעא למיפק לארעא דישראל דאמר ר"י כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו וגו', ור"ז האי בכלי שרת הוא דכתיב, ור"י כתיב קרא אחרינא השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו', ור"ז ההיא שלא יעלו בחומה וכו', נמצא דלר"י אף יחיד העולה לא"י כמו שעלה ר"ז עובר על קרא דהשבעתי אתכם, וכבר דברו מזה הפוסקים. ואותן הפוסקים ההולכים בשיטה זו שמצוה לעלות סוברים דהלכה כר"ז כמו שכתבו דמחמת שיש להם ראיות מוכרחות על מלות העלי' ע"כ הלכה כר"ז, ועכ"פ אך על ר"ז סמכינן בעליות היחידים לא"י. ומבואר בגמ' ברכות דף נ"ז ע"א הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו שנאמר וסר עוונך וחטאתך תכופר, אמר ר' זירא אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא, הרי דאף ר' זירא דעלי' סמכינן מ"מ לא עבד עובדא בנפשי' ליסע לא"י עד שגילו לו מן השמים כי נקי הוא מכל עון ומכל חטאת אף דלדידי' תרתי אית בי' דכיון דלשיטתו אינו אסור היא מלוה גדולה קיום כל מצות התלויות בארץ וגם שארי תורה ומצות חשובים יותר בארץ ישראל כמו שכתב הרמב"ן ז"ל (פרשת אחרי) וגם כיון שהמתין עד שיראה שערי בחלמא ואי אפשר לידע הזמן בזה הוי ודאי כזמן מרובה דחיישינן למיתה ונמצא דמפסיד גם קבורת א"י דאינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה וגם אינו ברור כ"כ שיביאוהו לשם כמו שהוא ברור היכא שעולה מעצמו בחייו ולא השגיח על כל זה מחמת שנמנע ליסע לארץ ישראל בחטאים</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2021:rev-2022:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%94&diff=2021&oldid=prevBe69455 ב־21:37, 4 בינואר 20252025-01-04T21:37:53Z<p></p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%94&diff=2021&oldid=2020">הצגת שינויים</a>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%94&diff=2020&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_פד|תווית_קודם=יורה דעה סימן פד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_פו|תווית_הבא=יורה דעה סימן פו}} == '''~ סימן פה ~''' == קטגוריה:שו"ת דברי יואל קטגוריה:שו"ת ד..."2025-01-04T21:20:59Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_פד|תווית_קודם=יורה דעה סימן פד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_פו|תווית_הבא=יורה דעה סימן פו}} == '''~ סימן פה ~''' == <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:שו"ת דברי יואל">קטגוריה:שו"ת דברי יואל</a> קטגוריה:שו"ת ד..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_פד|תווית_קודם=יורה דעה סימן פד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_פו|תווית_הבא=יורה דעה סימן פו}}<br />
<br />
== '''~ סימן פה ~''' ==<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] <br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div>Be69455