https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עב - היסטוריית גרסאות2026-04-16T12:01:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91&diff=1979&oldid=prevBe69455 ב־00:22, 29 בדצמבר 20242024-12-29T00:22:19Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:22, 29 בדצמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם נראה דאעפ"כ לא דמי למים שתחת השליבות, כי אינו דומה חלל המחזיק מים בשוה דאפשר לומר דהמים מתבלבלין בשוה, משא"כ בהמקוה שאצליכם כפי אשר הבנתי הציור ממכתבו דתחת הקרשים יוכל להיות שבאיזה מקומות בקרקעית המקוה הלכו משם המים ונתנגב ואך בהגומות נשאר מים, וא"כ כשהחלב מגיע להמקום שאין שם מים, כשיהי' שם בודאי אינו מתבלבל היטב, ואף אם יזוב משם חלב להגומות אבל בוודאי '''אין''' לומר בזה שבוודאי יזוב בשוה לכל הגומות. והכ"מ בפ"ו מהל' מקוואות ה"י וכן הבית מאיר בסימן '''ר"א'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם נראה דאעפ"כ לא דמי למים שתחת השליבות, כי אינו דומה חלל המחזיק מים בשוה דאפשר לומר דהמים מתבלבלין בשוה, משא"כ בהמקוה שאצליכם כפי אשר הבנתי הציור ממכתבו דתחת הקרשים יוכל להיות שבאיזה מקומות בקרקעית המקוה הלכו משם המים ונתנגב ואך בהגומות נשאר מים, וא"כ כשהחלב מגיע להמקום שאין שם מים, כשיהי' שם בודאי אינו מתבלבל היטב, ואף אם יזוב משם חלב להגומות אבל בוודאי '''אין''' לומר בזה שבוודאי יזוב בשוה לכל הגומות. והכ"מ בפ"ו מהל' מקוואות ה"י וכן הבית מאיר בסימן '''ר"א'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיף כ"ו מחלקין בין אם שפך המים לתוך המקוה ובין נשבר חביות בשם, דאך דרך שפיכה מתערבין לא בנשבר שם וא"כ י"ל גם כאן במה שמזובין החלב תחת הקרשים אין זה דרך שפיכה מלמעלה למטה אלא ע"י זיבה תחת הקרשים ביושר, ומנ"ל דמתערב יותר מנשבר, ובפרט אם הקרשים סמוכים (מדובקים היטב) להקרקע שא"א שיזובו כל כך.{{יישור מרכזי|ג}}'''ובאמת''' גם בעיקר הדבר מה שכתבו הפוסקים לסמוך על הא דנכלל בשוה, קשה לי טובא, דהלא זה הוא מחלוקת ר' יהושע וחכמים בפ"ג דמקוואות משנה א' במקוה שאין בה ארבעים סאה ונפל לתוכה ג' לוגין שאובים וחסר אפילו קורטוב, דר"י מכשיר לפי שבככר אפילו קורטוב א"א שלא יחסר משהו גם מהשלשה לוגין כיון דנכלל בשוה, וחכ"א לעולם הוא בפיסול עד שיצא ממנו מילואו ועוד, ומשמע שם בכל המפרשים הטעם דלחכמים '''אין''' סומכין ע"ז ונבלל היטב בכל טיפה וטיפה, ומה שלא חששו גם כשיצא ממנו מילואו ועוד שמא עדיין נשארו כל הג' לוגין במקומם ולא יצא אפילו משהו מהג' לוגין, כבר הרגיש בזה התוי"ט שם ותירץ דכולי האי לא חששו ושיערו דכשיצא ממנו מילואו ועוד אי אפשר שלא יצא עמם עכ"פ משהו מהג' לוגין יעיי"ש, וכל הפוסקים פוסקין בזה כחכמים וכן הוא בשו"ע סימן ר"א העיף כ"א וכ"ב דצריך מילואו ועוד, אלמא דלא אמרינן ונבלל בשוה וכן כתב בהדיא הראב"ד ז"ל במשנה ג' בבור שהוא מלא שאובין והאמה נכנסת לו ויוצאת שצריך להיות עד שיתחשב דמשערינן במחצה על מחלה לפי שהמים היורדים לבור באחרונה קרובים לצאת יותר מן הראשונים, והובא זה גם בש"ך סימן ר"א ס"ק נ"ו, ואם נימא ונבלל למה היורדים באחרונה קרובים לצאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י,ותר </del>חלא נבלל בשוה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העיף כ"ו מחלקין בין אם שפך המים לתוך המקוה ובין נשבר חביות בשם, דאך דרך שפיכה מתערבין לא בנשבר שם וא"כ י"ל גם כאן במה שמזובין החלב תחת הקרשים אין זה דרך שפיכה מלמעלה למטה אלא ע"י זיבה תחת הקרשים ביושר, ומנ"ל דמתערב יותר מנשבר, ובפרט אם הקרשים סמוכים (מדובקים היטב) להקרקע שא"א שיזובו כל כך.{{יישור מרכזי|ג}}'''ובאמת''' גם בעיקר הדבר מה שכתבו הפוסקים לסמוך על הא דנכלל בשוה, קשה לי טובא, דהלא זה הוא מחלוקת ר' יהושע וחכמים בפ"ג דמקוואות משנה א' במקוה שאין בה ארבעים סאה ונפל לתוכה ג' לוגין שאובים וחסר אפילו קורטוב, דר"י מכשיר לפי שבככר אפילו קורטוב א"א שלא יחסר משהו גם מהשלשה לוגין כיון דנכלל בשוה, וחכ"א לעולם הוא בפיסול עד שיצא ממנו מילואו ועוד, ומשמע שם בכל המפרשים הטעם דלחכמים '''אין''' סומכין ע"ז ונבלל היטב בכל טיפה וטיפה, ומה שלא חששו גם כשיצא ממנו מילואו ועוד שמא עדיין נשארו כל הג' לוגין במקומם ולא יצא אפילו משהו מהג' לוגין, כבר הרגיש בזה התוי"ט שם ותירץ דכולי האי לא חששו ושיערו דכשיצא ממנו מילואו ועוד אי אפשר שלא יצא עמם עכ"פ משהו מהג' לוגין יעיי"ש, וכל הפוסקים פוסקין בזה כחכמים וכן הוא בשו"ע סימן ר"א העיף כ"א וכ"ב דצריך מילואו ועוד, אלמא דלא אמרינן ונבלל בשוה וכן כתב בהדיא הראב"ד ז"ל במשנה ג' בבור שהוא מלא שאובין והאמה נכנסת לו ויוצאת שצריך להיות עד שיתחשב דמשערינן במחצה על מחלה לפי שהמים היורדים לבור באחרונה קרובים לצאת יותר מן הראשונים, והובא זה גם בש"ך סימן ר"א ס"ק נ"ו, ואם נימא ונבלל למה היורדים באחרונה קרובים לצאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יותר </ins>חלא נבלל בשוה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשו"ת''' תשורת ש"י שם הביא ראיה ממה דאמרינן בשו"ע סעיף כ"ב דלכשר במילואו ועוד בשביל שהמים הבאים עליו דוחין את המים שבתוכו, הרי ונבלל הכל דאל"כ איך דוחין יעיי"ש ודבריו תמוהין מאד בזה לפענ"ד, דאדרבה משם ראיה דאינו נבלל, דאל"כ לא היה צריך אף מילואו ועוד כדעת ר' יהושע דמכשיר אפילו בחסר קורטוב. ומה דסמכינן במילואו ועוד שדוחין את סמים שיצא עכ"פ משהו מהג' לוגין, כבר כתבתי התירוץ בזה בשם התוי"ט. גם מלשון השו"ע בעצמו שהביא ראיה לדבריו ממה שכתב שהמים הבאים עליו דוחין '''את''' המים שבתוכו, משם גופא משמע לכאורה היפך דבריו, דאם נימא ונבלל בשוה למה אמרינן דדוחין לגמרי את המים שבתוכו הלא אינו יוצא כי אם בשוה ולא נדחה המים שבתוכו יותר מהמים הבאים עליו. ולפענ"ד היא כשגגה היוצאה מלפני השליט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשו"ת''' תשורת ש"י שם הביא ראיה ממה דאמרינן בשו"ע סעיף כ"ב דלכשר במילואו ועוד בשביל שהמים הבאים עליו דוחין את המים שבתוכו, הרי ונבלל הכל דאל"כ איך דוחין יעיי"ש ודבריו תמוהין מאד בזה לפענ"ד, דאדרבה משם ראיה דאינו נבלל, דאל"כ לא היה צריך אף מילואו ועוד כדעת ר' יהושע דמכשיר אפילו בחסר קורטוב. ומה דסמכינן במילואו ועוד שדוחין את סמים שיצא עכ"פ משהו מהג' לוגין, כבר כתבתי התירוץ בזה בשם התוי"ט. גם מלשון השו"ע בעצמו שהביא ראיה לדבריו ממה שכתב שהמים הבאים עליו דוחין '''את''' המים שבתוכו, משם גופא משמע לכאורה היפך דבריו, דאם נימא ונבלל בשוה למה אמרינן דדוחין לגמרי את המים שבתוכו הלא אינו יוצא כי אם בשוה ולא נדחה המים שבתוכו יותר מהמים הבאים עליו. ולפענ"ד היא כשגגה היוצאה מלפני השליט.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והר"ן ז"ל בסוגיא דטיפת חלב (תולין דף ק"ח ע"א) הביא בשם הרמב"ן ז"ל דפלוגתת ר"י וחכמים הוא אם גם בלח בלח חתיכה עצמה נעשית נבילה, אבל לא נראה כן דעת כל המפרשים במקומו במקוואות גם צפי דברי הר"ן והרמב"ן ז"ל יש לדון טובא אם לא נצטרך לומר גם לדידהו דתלוי ג"כ בפלוגתא דיש בילה לכי האופן אשר ביאר התוי"ט ז"ל וא"א לי להאריך כעת (* וכן הוא להלכה, דהלא איפסקא הלכתא בשו"ע (יו"ד סימן צ"ב סעיף ד') דלא אמרינן חענ"נ בלח בלח, ובזה איפסק הלכתא כחכמים, וע"כ דאינו מטעם חענ"נ אלא כדעת המפרשים דשמא לא יצא כלום מהג' לוגין הפסולין. ומה שכתב שם הר"ן ז"ל שדין המקוה חלוק הוא משאר איסורין שהרי ג' לוגין של איסור שנפל עליהם ששים של היתר מבטלין אותן ואילו ג' לוגין שנפלו בתחלה למקוה אפילו כל מימות שברון אין מבטלין איכן אלמא ג' לוגין שקודמין לארבעים סאה מחזירין כל המים לפיסולן ולפיכך אמרו לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד עכ"ל, אין להוכיח מזה דלחכמים אף אם חסר קורטוב מהג' לוגין מכל מקום לא נכשרין המים כיון שנתהפכו כבר לפסולין על ידי הג' לוגין שקדמו, דאם כן אף כשיצא מילואו ועוד בע"כ דנשאר גם כן מהמים הראשונים, דאף אם נימא ונבלל בשוה מכל מקום לא יצא אלא לפי חשבון, ואם נתהפך כולו לאיסור אף אחר שנחסר מהג' לוגין אם כן אין נפק"מ בין מילואו ועוד או לאו, אלא נראה כוונת הר"ן ז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והר"ן ז"ל בסוגיא דטיפת חלב (תולין דף ק"ח ע"א) הביא בשם הרמב"ן ז"ל דפלוגתת ר"י וחכמים הוא אם גם בלח בלח חתיכה עצמה נעשית נבילה, אבל לא נראה כן דעת כל המפרשים במקומו במקוואות גם צפי דברי הר"ן והרמב"ן ז"ל יש לדון טובא אם לא נצטרך לומר גם לדידהו דתלוי ג"כ בפלוגתא דיש בילה לכי האופן אשר ביאר התוי"ט ז"ל וא"א לי להאריך כעת (* וכן הוא להלכה, דהלא איפסקא הלכתא בשו"ע (יו"ד סימן צ"ב סעיף ד') דלא אמרינן חענ"נ בלח בלח, ובזה איפסק הלכתא כחכמים, וע"כ דאינו מטעם חענ"נ אלא כדעת המפרשים דשמא לא יצא כלום מהג' לוגין הפסולין. ומה שכתב שם הר"ן ז"ל שדין המקוה חלוק הוא משאר איסורין שהרי ג' לוגין של איסור שנפל עליהם ששים של היתר מבטלין אותן ואילו ג' לוגין שנפלו בתחלה למקוה אפילו כל מימות שברון אין מבטלין איכן אלמא ג' לוגין שקודמין לארבעים סאה מחזירין כל המים לפיסולן ולפיכך אמרו לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד עכ"ל, אין להוכיח מזה דלחכמים אף אם חסר קורטוב מהג' לוגין מכל מקום לא נכשרין המים כיון שנתהפכו כבר לפסולין על ידי הג' לוגין שקדמו, דאם כן אף כשיצא מילואו ועוד בע"כ דנשאר גם כן מהמים הראשונים, דאף אם נימא ונבלל בשוה מכל מקום לא יצא אלא לפי חשבון, ואם נתהפך כולו לאיסור אף אחר שנחסר מהג' לוגין אם כן אין נפק"מ בין מילואו ועוד או לאו, אלא נראה כוונת הר"ן ז"ל </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki>*</nowiki></ins>)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דנתערב מעט כיון דסגי אף בתערובת סיכה אחת אבל לא דנכלל בשוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דנתערב מעט כיון דסגי אף בתערובת סיכה אחת אבל לא דנכלל בשוה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל דבר השאלה השניה אם להעמיד התבשילין בהבראם רעד, בזה יפה כתבת דכיון שאין העכו"ם יודע כלל מהתבשילין ואינו רואה אותם יש להתיר גם לדעת הטו"ז (סימן רנ"ג ס"ק י"ח), דעיקר טעמו של הטו"ז אינו אלא דקריש שמא מכוין גם עבור התבשילין כמו דחיישינן לזה גס בבישולי עכו"ם (טיו"ד סימן קי"ג), וא"כ משמע בהדיא מדבריו דאילו היה ברור שאין העכו"ם מכוין</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל דבר השאלה השניה אם להעמיד התבשילין בהבראם רעד, בזה יפה כתבת דכיון שאין העכו"ם יודע כלל מהתבשילין ואינו רואה אותם יש להתיר גם לדעת הטו"ז (סימן רנ"ג ס"ק י"ח), דעיקר טעמו של הטו"ז אינו אלא דקריש שמא מכוין גם עבור התבשילין כמו דחיישינן לזה גס בבישולי עכו"ם (טיו"ד סימן קי"ג), וא"כ משמע בהדיא מדבריו דאילו היה ברור שאין העכו"ם מכוין</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''*) רבינו''' התחיל '''כנראה לבאר''' הענין שכתב ,,'''גם לפי''' דברי הר"ן . . .מ, יפסק '''באמצע''' הכתיבה והצגנו '''הדברים''' במו שהם אולי ישמשו פתח למעיינים להבין דבר מתום דבד ולהגיע להלסת הענין מדעתם בהבנת סוף דבר '''מראשיתו'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להתבשילין היה מתיר גם הוא, וא"כ כשאינו רואה כלל ואינו יודע אי אפשר לומר דהוא מכוין גם מה שהחמירו האחרונים בהענגלישע קמכון נראה דלא שייך בהא, דמה שכתבו דבמקום דהדרך לבשל שם בימות החול לא שייך היתר התה"ד והמגרא (שם ס"ק מ"א) כיון דבוודאי יכוין העכו"ם גם בשביל התבשיל, זה ודאי לח שייך כאן דאין העכו"ם רואה ואי אפשר ל1מר ביה דקמכוין כנ"ל ומה שכתב בשו"ת טוטו"ד מהדו"ק סימן קע"ה ומחזי כעובדא דחול, גם בזה יש לומר דבבראט-רער אין הדרך לבשל כלל בימי החול ולא מחזי כעובדא דחול, ואף דהדרך ליצלות שם יהפשטיד"א שקורין בל"א קיגעל הוא כצלי עיין בסימן רנ"ד, מ"מ כפי כנראה הוא בשינוי מימי החול והעיקר נראה פי '''לא''' חששו למחזי כעובדא דחול אלא כיון שהקדירות נראין ומעלין רתיחה והאח מבערת תחתם, אבל לא בזה שאינו ציפר ונרגש כלל גס במג"א סימן רנ"ג פ"ק ל"ר משמע דאינו אסור אצא היכא דאוושי מילתא יעיין שם. ומה שכתב לחוש משום מראית עין דמחזי כמבשל בשבת, בזה אסור אפילו בחדרי חדרים במקום שאין נראה. מ"מ ע"כ צריך לומר עיקר החילוק דלא חששו בתנור בית החורף שיחשדוהו שעשה בעצמו, אף דגם שם אפשר שתפסל באופן האסור מה"ת, ולא חששו '''אלא''' בתנור העשוי לבשל בחול כיון דאין בו שינוי מימות התול אית ביה חשדא טפי, '''לא''' בתנור שבימות החול אין הדרך לבשל בו, וטעם זה יש לומר גם בבראט-רער. ומה שכתבו לחוש שהמבשלח '''לא''' תרגיש שום הבדל בזה מימות התול ותבוא להוסיף מטעמים או ירק כדרכה וזה הוא חיוב חטאת, גם זה קיל בבראט-רער שאין זה דרך בישולו כמו בימות החול גס אפשר לצדד בזה ננל ידי שיסגור הבראט-רער במפתח ויחזיק המפתח בידו צח ביד ב"ב, ואתה אינך רגיל לתקן התבשילי(, י"ל דהוא כמו בסימן ער"ה גבי חשש הטיה בנר דבאדם השיב שאין דרכו להטות לא חיישינן, וממנו נוכל ללמוד לכל דבר שאין דרך שאדם לעשותו, ואם באנו לחוש שילך הוא לפתוח על אופן שב"ב יעשו התיקון, בזה יש לצדד דהוי כשנים ואין לחוש כל כך, עיין מג"א סימן ער"ה ס"ק ה' מה שכתב בענין רכיבה על גבי בהמה יע"ש ודו"ק</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להתבשילין היה מתיר גם הוא, וא"כ כשאינו רואה כלל ואינו יודע אי אפשר לומר דהוא מכוין גם מה שהחמירו האחרונים בהענגלישע קמכון נראה דלא שייך בהא, דמה שכתבו דבמקום דהדרך לבשל שם בימות החול לא שייך היתר התה"ד והמגרא (שם ס"ק מ"א) כיון דבוודאי יכוין העכו"ם גם בשביל התבשיל, זה ודאי לח שייך כאן דאין העכו"ם רואה ואי אפשר ל1מר ביה דקמכוין כנ"ל ומה שכתב בשו"ת טוטו"ד מהדו"ק סימן קע"ה ומחזי כעובדא דחול, גם בזה יש לומר דבבראט-רער אין הדרך לבשל כלל בימי החול ולא מחזי כעובדא דחול, ואף דהדרך ליצלות שם יהפשטיד"א שקורין בל"א קיגעל הוא כצלי עיין בסימן רנ"ד, מ"מ כפי כנראה הוא בשינוי מימי החול והעיקר נראה פי '''לא''' חששו למחזי כעובדא דחול אלא כיון שהקדירות נראין ומעלין רתיחה והאח מבערת תחתם, אבל לא בזה שאינו ציפר ונרגש כלל גס במג"א סימן רנ"ג פ"ק ל"ר משמע דאינו אסור אצא היכא דאוושי מילתא יעיין שם. ומה שכתב לחוש משום מראית עין דמחזי כמבשל בשבת, בזה אסור אפילו בחדרי חדרים במקום שאין נראה. מ"מ ע"כ צריך לומר עיקר החילוק דלא חששו בתנור בית החורף שיחשדוהו שעשה בעצמו, אף דגם שם אפשר שתפסל באופן האסור מה"ת, ולא חששו '''אלא''' בתנור העשוי לבשל בחול כיון דאין בו שינוי מימות התול אית ביה חשדא טפי, '''לא''' בתנור שבימות החול אין הדרך לבשל בו, וטעם זה יש לומר גם בבראט-רער. ומה שכתבו לחוש שהמבשלח '''לא''' תרגיש שום הבדל בזה מימות התול ותבוא להוסיף מטעמים או ירק כדרכה וזה הוא חיוב חטאת, גם זה קיל בבראט-רער שאין זה דרך בישולו כמו בימות החול גס אפשר לצדד בזה ננל ידי שיסגור הבראט-רער במפתח ויחזיק המפתח בידו צח ביד ב"ב, ואתה אינך רגיל לתקן התבשילי(, י"ל דהוא כמו בסימן ער"ה גבי חשש הטיה בנר דבאדם השיב שאין דרכו להטות לא חיישינן, וממנו נוכל ללמוד לכל דבר שאין דרך שאדם לעשותו, ואם באנו לחוש שילך הוא לפתוח על אופן שב"ב יעשו התיקון, בזה יש לצדד דהוי כשנים ואין לחוש כל כך, עיין מג"א סימן ער"ה ס"ק ה' מה שכתב בענין רכיבה על גבי בהמה יע"ש ודו"ק</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנני ידידו דושת"ה באה"ר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנני ידידו דושת"ה באה"ר</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק' יואל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טייטלבויס</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק' יואל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טייטלבוים</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''*) רבינו''' התחיל '''כנראה לבאר''' הענין שכתב ,,'''גם לפי''' דברי הר"ן . . .מ, יפסק '''באמצע''' הכתיבה והצגנו '''הדברים''' במו שהם אולי ישמשו פתח למעיינים להבין דבר מתוך דבר ולהגיע להשלמת הענין מדעתם בהבנת סוף דבר '''מראשיתו'''</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1978:rev-1979:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91&diff=1978&oldid=prevBe69455 ב־00:19, 29 בדצמבר 20242024-12-29T00:19:33Z<p></p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91&diff=1978&oldid=1957">הצגת שינויים</a>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91&diff=1957&oldid=prevBe69455 ב־23:53, 28 בדצמבר 20242024-12-28T23:53:58Z<p></p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91&diff=1957&oldid=1956">הצגת שינויים</a>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%91&diff=1956&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}} {{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_עא|תווית_קודם=יורה דעה סימן עא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_עג|תווית_הבא=יורה דעה סימן עג}} == '''~ סימן עב ~''' == קטגוריה:שו"ת דברי יואל קטגוריה:שו"ת..."2024-12-28T23:52:53Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}} {{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_עא|תווית_קודם=יורה דעה סימן עא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_עג|תווית_הבא=יורה דעה סימן עג}} == '''~ סימן עב ~''' == <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:שו"ת דברי יואל">קטגוריה:שו"ת דברי יואל</a> קטגוריה:שו"ת..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{טקסט מסריקה}}<br />
<br />
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_עא|תווית_קודם=יורה דעה סימן עא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_עג|תווית_הבא=יורה דעה סימן עג}}<br />
<br />
== '''~ סימן עב ~''' ==<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] <br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div>Be69455