https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%95 2026-04-16T12:01:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%95&diff=1866&oldid=prev 2024-12-14T20:25:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:25, 14 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכתבך הגיעני זה איזה שבועות, אמנם אחר בוא מכתבך לידי לא הייתי בביתי כאשר בטח ידוע לך, ובאתי לביתי אור ליום ו&#039; עש&quot;ק דפ&#039; זכור ואחר השבת התחלתי להשיבך, אמנם הגיעו ימי הפורים באמצע גם כעת טרידנא טובא, ובאתי להשיב לך עכ&quot;פ בקצרה. ע&quot;ד שאלתך אם לאכול הככרים קטנים של נחתומים עם בשר, יען שכשמוציאין אותן מהתנור מערבין אותם עם העיגולים שקורין קיפעל הנילושים בחלב, בעודם חמים, ודעתך לאסור עבור ספיקו של הטו&quot;ז (סימן צ&quot;ב ס&quot;ק ג&#039;) דחלב הוי שמן ויוצא בלא רוטב</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכתבך הגיעני זה איזה שבועות, אמנם אחר בוא מכתבך לידי לא הייתי בביתי כאשר בטח ידוע לך, ובאתי לביתי אור ליום ו&#039; עש&quot;ק דפ&#039; זכור ואחר השבת התחלתי להשיבך, אמנם הגיעו ימי הפורים באמצע גם כעת טרידנא טובא, ובאתי להשיב לך עכ&quot;פ בקצרה. ע&quot;ד שאלתך אם לאכול הככרים קטנים של נחתומים עם בשר, יען שכשמוציאין אותן מהתנור מערבין אותם עם העיגולים שקורין קיפעל הנילושים בחלב, בעודם חמים, ודעתך לאסור עבור ספיקו של הטו&quot;ז (סימן צ&quot;ב ס&quot;ק ג&#039;) דחלב הוי שמן ויוצא בלא רוטב</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה לפי דעתך גם בלא בשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היי </del>אסורין לאכול, דאם קבלו טעם מחלב אסורין לאכול אפילו במילחא, דהוי בכלל הגזירה דפת הנילוש בחלב (פסחים דף ל' ע"א). אמנם בעיקר הדבר אם חלב הוי איסור שמן, הנה הש"ך ז"ל (שם ס"ק ג') דחה תי' זה דחלב הוי שמן מחמת דעת הרשב"א והר"ן ז"ל, ותירץ תירוצים אחרים למה דנאסר כל החתיכה בטיפת חלב, וכן החוו"ד בחידושיו (שם ס"ק ד') לא העתיק רק התירוצים האחרים של הש"ך דנאסר מחמת דהוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צלול </del>והבל הקדירה, ולא העתיק כלל תירוץ זה דהוי שמן, משמע דלא סבירא לי' כלל, ובסימן ק"ה שם כתב הש"ך בס"ק י"ז בפשיטות דחלב הוי כחוש ואינו מפעפע (יעיי"ש שהאריך והחליט דהוי כחוש וכן משמע ג"כ מהעתקת החוו"ד בשם), וכפי הכלל אשר בידינו הלכה כדברי הש"ך נגד הטו"ז אף במקום שמחולקין בפירוש, בפרט היכא דגם הטו"ז לא החליט ונשאר בצ"ע גם לפי דברי הד"מ שכתב דמש"ה נאסרה כל החתיכה גבי טיפת חלב בשביל דהוי שמן, הלא כתב החת"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס </del>זלה"ה בתיו"ד סימן פ"ב דלכו"ע לא הוי שמן חלא נגד אותה חתיכה ולא שילא מחתיכה לחתיכה, כעין התירוצים האחרים שתי' הש"ך דמועיל הבל הקדירה לענין אותה חתיכה אף שבוודאי אינו מועיל כמו בישול לענין חתיכות אחרות, ולא ידעתי למה דחית את דברי החת"ס האלו בלילי דחיטתא וכתבת בהחלט שדבריו אינם מובנים, ולפענ"ד הם מובנים היטב וכורע יבקשו מפיהו וגו' וכוונת דבריו דאם נימא דחלב הוי שמן לפעפע מחתיכה לחתיכה כמו כל דבר שמן, יקשה טובא מסוגיא דע"ת (חולין דף ק"ח ע"ב) למה כשהחתיכה חוץ לרוטב נאסרה לבדה ואין מצטרפין כלל שאר החתיכות, הלא אם החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה אף בלא רוטב דינו כאילו היה ברוטב, וזהו באמת הוכחת הרשב"א ז"ל בתה"א (הבית הרביעי שער א') דכחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב מכח סוגי' דע"ח מה דחזינן דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה כשהוא חוץ לרוטב, ורמז לדבריו גם הש"ך ז"ל בסימן צ"ב והנה הפרי מגדים בשער התערובות (חלק ב' פ"ג) כתב ליישב קושיית הרשב"א ז"ל מסיגיא דע"ח, לפי מה שכתב הש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ז דבב"ח הוי איסור מחמת עצמו, ובסוגיא דע"ח מיירי שהחתיכות הן כחושות וגם חלב הוי כחוש ע"כ לא נאסרו שאר החתיכות אלא כ"נ יעיי"ש, וכ"ז תינח אם חלב הוי כחוש, אבל אם נימא דהוי שמן לפעפע מחתיכה לרכישה כמו כל בלוע שמן, עומדת קושיית הרשב"א ז"ל כחומה וא"כ דברי החת"ס מבוארין דצ"ל ע"כ דגם הד"מ לא כיון שיהיה נקרא שמן אלא לענין אותה החתיכה ולפענד"נ דגם הש"ך שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסימן </del>צ"ב ס"ק ג' כיון לקושיא זי, דז"ל שם ולחילוק ראשון קשה דמשמע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>מדברי הרשב"א בתה"א והר"ן שם דחלב לא הוי איסור שמן, והכי מוכת נמי מדברי הט"ו לקמן סימן ק"ה ס"ז דפסקו דאיסור כחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואיסור שמן מפעפע כהרשב"א, והרשב"א יליף לה מע"ח דהכא דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וכתב ע"ז הפמ"ג די"ל והט"ו למדו מקליפה דאינו יוצא לסמוך לה ולכאורה קשה טובא דקארי לי' מאי קארי לי', הלא גם הרשב"א ז"ל בעצמו בתה"א הביא אלו השני הוכחות לדין זה דכחוש אינו מפעפע האחד מסוגי' דע"ח וראי' השני' מהא דאין קליפה אוסרת חברתה, וא"כ אין התחלת קושיא אף אם נסתר לדעת הט"ו הוכתה זו מסוגי' דע"ח כיון דנשאר אליבי' הוכחה השני' המבוארת ג"כ בדברי הרשב"א ז"ל והנראה דכוונתו להנ"ל, דאם נימא דהט'ו סוברים באמת דחלב הוי שמן תעמוד לנגדם הוכחת הרשב"א ז"ל כחומה למה בסוגי' דע"ח נאסרה אותה החתיכה לבדה, ולו יהא דלדין זה דכחוש אינו מפעפע יש להם הוכחה אחרת, אבל עדיין יקשה בסוגי' דע"ח למה אינו מפעפע אם נימא דחלב הוי שמן וכן נראה מלשונו מה שהביא פסקו של הט"ו דכחוש אינו מפעפע ושמן מפעפע, ולמה לו להביא בכאן מה דשמן מפעפע הלא הוכחת הרשב"א ז"ל מסוגי' דט"ס אינו אלא לזה דכחוש אינו מפעפע אמנם לפי מה שכתבתי הוצרך לקושייתו גם זה דסוברים דשמן מפעפע כהרשב"א ז"ל ולא כספר התרומה (הלכות או"ה סימן נ"א ונ"ב), ולכן אם יסברו דחלב הוי שמן יקשה אליבי' קושיית הרשב"א ז"ל מסוגיא דע"ח ועכ"פ יהיה איך שיהיה קושיית החתם סופר זלה"ה מסוגיא דט"ס בזה היא קושיא עצומה ממש קושיית הרשב"א ז"ל, ושפיר הוכיח מזה דגם פרצת הד"מ אינו אלא לענין אותה החתיכה ועיין בדגול מרבבה בסימן צ"ב שגם הוא נחית לתרץ קושיא זו מסוגיא דע"ח בדרך אחר דאינו נקרא שמן אלא להחמיר ולא להקל ונדחק הרבה, ולדברי החת"ס מתורץ ברווחא בלי שום דוחק גם מיושב היטב בזה קושיית הטו"ז מה שהקשה סתירת דברי השו"ע מסימן פ"ז וסימן צ"ב דמשמע דהוי שמן, ובסימן ק"ה כתב דהוי כחוש, ולדברי החת"ס מיושב היטב דבסימן ק"ה מיירי שם בכל הענין לענין פיעפוע מחתיכה לחתיכה, ובסימן פ"ז וסימן צ"ב לא הוזכר כלל אלא לענין לאסור אותה חתיכה דוק ותשכח דכן הוא ולק"מ ועכ"פ הנה להחת"ס זלה"ה פשוט לי' הדבר דאף האומרים דחלב הוי שמן לא סברי דמפעפע מחתיכה לחתיכה, ויש לסמוך עליו לדינא, בפרט שכבר כתבתי דהש"ך הוא מהמקולין לגמרי דלא הוי שמן כלל אף לאותה חתיכה בעצמה{{יישור מרכזי|ב}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה לפי דעתך גם בלא בשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היו </ins>אסורין לאכול, דאם קבלו טעם מחלב אסורין לאכול אפילו במילחא, דהוי בכלל הגזירה דפת הנילוש בחלב (פסחים דף ל' ע"א). אמנם בעיקר הדבר אם חלב הוי איסור שמן, הנה הש"ך ז"ל (שם ס"ק ג') דחה תי' זה דחלב הוי שמן מחמת דעת הרשב"א והר"ן ז"ל, ותירץ תירוצים אחרים למה דנאסר כל החתיכה בטיפת חלב, וכן החוו"ד בחידושיו (שם ס"ק ד') לא העתיק רק התירוצים האחרים של הש"ך דנאסר מחמת דהוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צציל </ins>והבל הקדירה, ולא העתיק כלל תירוץ זה דהוי שמן, משמע דלא סבירא לי' כלל, ובסימן ק"ה שם כתב הש"ך בס"ק י"ז בפשיטות דחלב הוי כחוש ואינו מפעפע (יעיי"ש שהאריך והחליט דהוי כחוש וכן משמע ג"כ מהעתקת החוו"ד בשם), וכפי הכלל אשר בידינו הלכה כדברי הש"ך נגד הטו"ז אף במקום שמחולקין בפירוש, בפרט היכא דגם הטו"ז לא החליט ונשאר בצ"ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>גם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>לפי דברי הד"מ שכתב דמש"ה נאסרה כל החתיכה גבי טיפת חלב בשביל דהוי שמן, הלא כתב החת"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </ins>זלה"ה בתיו"ד סימן פ"ב דלכו"ע לא הוי שמן חלא נגד אותה חתיכה ולא שילא מחתיכה לחתיכה, כעין התירוצים האחרים שתי' הש"ך דמועיל הבל הקדירה לענין אותה חתיכה אף שבוודאי אינו מועיל כמו בישול לענין חתיכות אחרות, ולא ידעתי למה דחית את דברי החת"ס האלו בלילי דחיטתא וכתבת בהחלט שדבריו אינם מובנים, ולפענ"ד הם מובנים היטב וכורע יבקשו מפיהו וגו' וכוונת דבריו דאם נימא דחלב הוי שמן לפעפע מחתיכה לחתיכה כמו כל דבר שמן, יקשה טובא מסוגיא דע"ת (חולין דף ק"ח ע"ב) למה כשהחתיכה חוץ לרוטב נאסרה לבדה ואין מצטרפין כלל שאר החתיכות, הלא אם החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה אף בלא רוטב דינו כאילו היה ברוטב, וזהו באמת הוכחת הרשב"א ז"ל בתה"א (הבית הרביעי שער א') דכחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב מכח סוגי' דע"ח מה דחזינן דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה כשהוא חוץ לרוטב, ורמז לדבריו גם הש"ך ז"ל בסימן צ"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה הפרי מגדים בשער התערובות (חלק ב' פ"ג) כתב ליישב קושיית הרשב"א ז"ל מסיגיא דע"ח, לפי מה שכתב הש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ז דבב"ח הוי איסור מחמת עצמו, ובסוגיא דע"ח מיירי שהחתיכות הן כחושות וגם חלב הוי כחוש ע"כ לא נאסרו שאר החתיכות אלא כ"נ יעיי"ש, וכ"ז תינח אם חלב הוי כחוש, אבל אם נימא דהוי שמן לפעפע מחתיכה לרכישה כמו כל בלוע שמן, עומדת קושיית הרשב"א ז"ל כחומה וא"כ דברי החת"ס מבוארין דצ"ל ע"כ דגם הד"מ לא כיון שיהיה נקרא שמן אלא לענין אותה החתיכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענד"נ דגם הש"ך שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסימנן </ins>צ"ב ס"ק ג' כיון לקושיא זי, דז"ל שם ולחילוק ראשון קשה דמשמע מדברי הרשב"א בתה"א והר"ן שם דחלב לא הוי איסור שמן, והכי מוכת נמי מדברי הט"ו לקמן סימן ק"ה ס"ז דפסקו דאיסור כחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואיסור שמן מפעפע כהרשב"א, והרשב"א יליף לה מע"ח דהכא דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וכתב ע"ז הפמ"ג די"ל והט"ו למדו מקליפה דאינו יוצא לסמוך לה ולכאורה קשה טובא דקארי לי' מאי קארי לי', הלא גם הרשב"א ז"ל בעצמו בתה"א הביא אלו השני הוכחות לדין זה דכחוש אינו מפעפע האחד מסוגי' דע"ח וראי' השני' מהא דאין קליפה אוסרת חברתה, וא"כ אין התחלת קושיא אף אם נסתר לדעת הט"ו הוכתה זו מסוגי' דע"ח כיון דנשאר אליבי' הוכחה השני' המבוארת ג"כ בדברי הרשב"א ז"ל והנראה דכוונתו להנ"ל, דאם נימא דהט'ו סוברים באמת דחלב הוי שמן תעמוד לנגדם הוכחת הרשב"א ז"ל כחומה למה בסוגי' דע"ח נאסרה אותה החתיכה לבדה, ולו יהא דלדין זה דכחוש אינו מפעפע יש להם הוכחה אחרת, אבל עדיין יקשה בסוגי' דע"ח למה אינו מפעפע אם נימא דחלב הוי שמן וכן נראה מלשונו מה שהביא פסקו של הט"ו דכחוש אינו מפעפע ושמן מפעפע, ולמה לו להביא בכאן מה דשמן מפעפע הלא הוכחת הרשב"א ז"ל מסוגי' דט"ס אינו אלא לזה דכחוש אינו מפעפע אמנם לפי מה שכתבתי הוצרך לקושייתו גם זה דסוברים דשמן מפעפע כהרשב"א ז"ל ולא כספר התרומה (הלכות או"ה סימן נ"א ונ"ב), ולכן אם יסברו דחלב הוי שמן יקשה אליבי' קושיית הרשב"א ז"ל מסוגיא דע"ח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ועכ"פ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>יהיה איך שיהיה קושיית החתם סופר זלה"ה מסוגיא דט"ס בזה היא קושיא עצומה ממש קושיית הרשב"א ז"ל, ושפיר הוכיח מזה דגם פרצת הד"מ אינו אלא לענין אותה החתיכה ועיין בדגול מרבבה בסימן צ"ב שגם הוא נחית לתרץ קושיא זו מסוגיא דע"ח בדרך אחר דאינו נקרא שמן אלא להחמיר ולא להקל ונדחק הרבה, ולדברי החת"ס מתורץ ברווחא בלי שום דוחק גם מיושב היטב בזה קושיית הטו"ז מה שהקשה סתירת דברי השו"ע מסימן פ"ז וסימן צ"ב דמשמע דהוי שמן, ובסימן ק"ה כתב דהוי כחוש, ולדברי החת"ס מיושב היטב דבסימן ק"ה מיירי שם בכל הענין לענין פיעפוע מחתיכה לחתיכה, ובסימן פ"ז וסימן צ"ב לא הוזכר כלל אלא לענין לאסור אותה חתיכה דוק ותשכח דכן הוא ולק"מ ועכ"פ הנה להחת"ס זלה"ה פשוט לי' הדבר דאף האומרים דחלב הוי שמן לא סברי דמפעפע מחתיכה לחתיכה, ויש לסמוך עליו לדינא, בפרט שכבר כתבתי דהש"ך הוא מהמקולין לגמרי דלא הוי שמן כלל אף לאותה חתיכה בעצמה{{יישור מרכזי|ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ&quot;ש דהחלב צא הוי איסור בלוע אלא איסור מחמת עצמו כמו הקמח, זה טעות, דודאי ממשות העיסה יפגוש שבתוכה אינו אלא הקמח, אבל המים או החלב אינו אלא מדביק הקמח ונותן בו טעם, ואינו אלא כמו חלב שנבלע בבשר דאף שנבלע החלב ממש ולא הוסר גם ממשות החלב לא הוי ג&quot;כ אלא איסור בלוע, יעין בסימן צ&quot;ז בפת הנילוש בחלב דהוא פשוט בכל הפוסקים דכל פת הנילוש בחלב וחמאה אינו אלא איסור בלוע, ובאפיית פת עם פלאדין או פשטידא חילקו שם הש&quot;ך (ס&quot;ק ב&#039;) והטו&quot;ז (ס&quot;ק ב&#039;) בין זב ממנו ללא זב ממנו, דבזב ממנו נאסר הפת אף אם לא זב תחת הפת ממש כיון דבישול מפעפע בכל הכלי, ולדבריך דהפת הנילוש בחלב וחמאה לא הוי בלוע אלא האיסור ממש כמו העיסה בעצמה מאי נ&quot;מ בין זב ממנו ללא זב דגם ממנו ממש נבלע בהתנור כמו מהחמאה הזב ממנו דשניהם הם ממשות האיסור בעצמו לפי דבריך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ&quot;ש דהחלב צא הוי איסור בלוע אלא איסור מחמת עצמו כמו הקמח, זה טעות, דודאי ממשות העיסה יפגוש שבתוכה אינו אלא הקמח, אבל המים או החלב אינו אלא מדביק הקמח ונותן בו טעם, ואינו אלא כמו חלב שנבלע בבשר דאף שנבלע החלב ממש ולא הוסר גם ממשות החלב לא הוי ג&quot;כ אלא איסור בלוע, יעין בסימן צ&quot;ז בפת הנילוש בחלב דהוא פשוט בכל הפוסקים דכל פת הנילוש בחלב וחמאה אינו אלא איסור בלוע, ובאפיית פת עם פלאדין או פשטידא חילקו שם הש&quot;ך (ס&quot;ק ב&#039;) והטו&quot;ז (ס&quot;ק ב&#039;) בין זב ממנו ללא זב ממנו, דבזב ממנו נאסר הפת אף אם לא זב תחת הפת ממש כיון דבישול מפעפע בכל הכלי, ולדבריך דהפת הנילוש בחלב וחמאה לא הוי בלוע אלא האיסור ממש כמו העיסה בעצמה מאי נ&quot;מ בין זב ממנו ללא זב דגם ממנו ממש נבלע בהתנור כמו מהחמאה הזב ממנו דשניהם הם ממשות האיסור בעצמו לפי דבריך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1862:rev-1866:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%95&diff=1862&oldid=prev 2024-12-14T20:13:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:13, 14 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכתבך הגיעני זה איזה שבועות, אמנם אחר בוא מכתבך לידי לא הייתי בביתי כאשר בטח ידוע לך, ובאתי לביתי אור ליום ו&#039; עש&quot;ק דפ&#039; זכור ואחר השבת התחלתי להשיבך, אמנם הגיעו ימי הפורים באמצע גם כעת טרידנא טובא, ובאתי להשיב לך עכ&quot;פ בקצרה. ע&quot;ד שאלתך אם לאכול הככרים קטנים של נחתומים עם בשר, יען שכשמוציאין אותן מהתנור מערבין אותם עם העיגולים שקורין קיפעל הנילושים בחלב, בעודם חמים, ודעתך לאסור עבור ספיקו של הטו&quot;ז (סימן צ&quot;ב ס&quot;ק ג&#039;) דחלב הוי שמן ויוצא בלא רוטב</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכתבך הגיעני זה איזה שבועות, אמנם אחר בוא מכתבך לידי לא הייתי בביתי כאשר בטח ידוע לך, ובאתי לביתי אור ליום ו&#039; עש&quot;ק דפ&#039; זכור ואחר השבת התחלתי להשיבך, אמנם הגיעו ימי הפורים באמצע גם כעת טרידנא טובא, ובאתי להשיב לך עכ&quot;פ בקצרה. ע&quot;ד שאלתך אם לאכול הככרים קטנים של נחתומים עם בשר, יען שכשמוציאין אותן מהתנור מערבין אותם עם העיגולים שקורין קיפעל הנילושים בחלב, בעודם חמים, ודעתך לאסור עבור ספיקו של הטו&quot;ז (סימן צ&quot;ב ס&quot;ק ג&#039;) דחלב הוי שמן ויוצא בלא רוטב</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה לפי דעתך גם בלא בשר היי אסורין לאכול, דאם קבלו טעם מחלב אסורין לאכול אפילו במילחא, דהוי בכלל הגזירה דפת הנילוש בחלב (פסחים דף ל' ע"א). אמנם בעיקר הדבר אם חלב הוי איסור שמן, הנה הש"ך ז"ל (שם ס"ק ג') דחה תי' זה דחלב הוי שמן מחמת דעת הרשב"א והר"ן ז"ל, ותירץ תירוצים אחרים למה דנאסר כל החתיכה בטיפת חלב, וכן החוו"ד בחידושיו (שם ס"ק ד') לא העתיק רק התירוצים האחרים של הש"ך דנאסר מחמת דהוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צציל </del>והבל הקדירה, ולא העתיק כלל תירוץ זה דהוי שמן, משמע דלא סבירא לי' כלל, ובסימן ק"ה שם כתב הש"ך בס"ק י"ז בפשיטות דחלב הוי כחוש ואינו מפעפע (יעיי"ש שהאריך והחליט דהוי כחוש וכן משמע ג"כ מהעתקת החוו"ד בשם), וכפי הכלל אשר בידינו הלכה כדברי הש"ך נגד הטו"ז אף במקום שמחולקין בפירוש, בפרט היכא דגם הטו"ז לא החליט ונשאר בצ"ע</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה לפי דעתך גם בלא בשר היי אסורין לאכול, דאם קבלו טעם מחלב אסורין לאכול אפילו במילחא, דהוי בכלל הגזירה דפת הנילוש בחלב (פסחים דף ל' ע"א). אמנם בעיקר הדבר אם חלב הוי איסור שמן, הנה הש"ך ז"ל (שם ס"ק ג') דחה תי' זה דחלב הוי שמן מחמת דעת הרשב"א והר"ן ז"ל, ותירץ תירוצים אחרים למה דנאסר כל החתיכה בטיפת חלב, וכן החוו"ד בחידושיו (שם ס"ק ד') לא העתיק רק התירוצים האחרים של הש"ך דנאסר מחמת דהוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צלול </ins>והבל הקדירה, ולא העתיק כלל תירוץ זה דהוי שמן, משמע דלא סבירא לי' כלל, ובסימן ק"ה שם כתב הש"ך בס"ק י"ז בפשיטות דחלב הוי כחוש ואינו מפעפע (יעיי"ש שהאריך והחליט דהוי כחוש וכן משמע ג"כ מהעתקת החוו"ד בשם), וכפי הכלל אשר בידינו הלכה כדברי הש"ך נגד הטו"ז אף במקום שמחולקין בפירוש, בפרט היכא דגם הטו"ז לא החליט ונשאר בצ"ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>לפי דברי הד"מ שכתב דמש"ה נאסרה כל החתיכה גבי טיפת חלב בשביל דהוי שמן, הלא כתב החת"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס </ins>זלה"ה בתיו"ד סימן פ"ב דלכו"ע לא הוי שמן חלא נגד אותה חתיכה ולא שילא מחתיכה לחתיכה, כעין התירוצים האחרים שתי' הש"ך דמועיל הבל הקדירה לענין אותה חתיכה אף שבוודאי אינו מועיל כמו בישול לענין חתיכות אחרות, ולא ידעתי למה דחית את דברי החת"ס האלו בלילי דחיטתא וכתבת בהחלט שדבריו אינם מובנים, ולפענ"ד הם מובנים היטב וכורע יבקשו מפיהו וגו' וכוונת דבריו דאם נימא דחלב הוי שמן לפעפע מחתיכה לחתיכה כמו כל דבר שמן, יקשה טובא מסוגיא דע"ת (חולין דף ק"ח ע"ב) למה כשהחתיכה חוץ לרוטב נאסרה לבדה ואין מצטרפין כלל שאר החתיכות, הלא אם החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה אף בלא רוטב דינו כאילו היה ברוטב, וזהו באמת הוכחת הרשב"א ז"ל בתה"א (הבית הרביעי שער א') דכחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב מכח סוגי' דע"ח מה דחזינן דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה כשהוא חוץ לרוטב, ורמז לדבריו גם הש"ך ז"ל בסימן צ"ב והנה הפרי מגדים בשער התערובות (חלק ב' פ"ג) כתב ליישב קושיית הרשב"א ז"ל מסיגיא דע"ח, לפי מה שכתב הש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ז דבב"ח הוי איסור מחמת עצמו, ובסוגיא דע"ח מיירי שהחתיכות הן כחושות וגם חלב הוי כחוש ע"כ לא נאסרו שאר החתיכות אלא כ"נ יעיי"ש, וכ"ז תינח אם חלב הוי כחוש, אבל אם נימא דהוי שמן לפעפע מחתיכה לרכישה כמו כל בלוע שמן, עומדת קושיית הרשב"א ז"ל כחומה וא"כ דברי החת"ס מבוארין דצ"ל ע"כ דגם הד"מ לא כיון שיהיה נקרא שמן אלא לענין אותה החתיכה ולפענד"נ דגם הש"ך שם בסימן צ"ב ס"ק ג' כיון לקושיא זי, דז"ל שם ולחילוק ראשון קשה דמשמע  מדברי הרשב"א בתה"א והר"ן שם דחלב לא הוי איסור שמן, והכי מוכת נמי מדברי הט"ו לקמן סימן ק"ה ס"ז דפסקו דאיסור כחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואיסור שמן מפעפע כהרשב"א, והרשב"א יליף לה מע"ח דהכא דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וכתב ע"ז הפמ"ג די"ל והט"ו למדו מקליפה דאינו יוצא לסמוך לה ולכאורה קשה טובא דקארי לי' מאי קארי לי', הלא גם הרשב"א ז"ל בעצמו בתה"א הביא אלו השני הוכחות לדין זה דכחוש אינו מפעפע האחד מסוגי' דע"ח וראי' השני' מהא דאין קליפה אוסרת חברתה, וא"כ אין התחלת קושיא אף אם נסתר לדעת הט"ו הוכתה זו מסוגי' דע"ח כיון דנשאר אליבי' הוכחה השני' המבוארת ג"כ בדברי הרשב"א ז"ל והנראה דכוונתו להנ"ל, דאם נימא דהט'ו סוברים באמת דחלב הוי שמן תעמוד לנגדם הוכחת הרשב"א ז"ל כחומה למה בסוגי' דע"ח נאסרה אותה החתיכה לבדה, ולו יהא דלדין זה דכחוש אינו מפעפע יש להם הוכחה אחרת, אבל עדיין יקשה בסוגי' דע"ח למה אינו מפעפע אם נימא דחלב הוי שמן וכן נראה מלשונו מה שהביא פסקו של הט"ו דכחוש אינו מפעפע ושמן מפעפע, ולמה לו להביא בכאן מה דשמן מפעפע הלא הוכחת הרשב"א ז"ל מסוגי' דט"ס אינו אלא לזה דכחוש אינו מפעפע אמנם לפי מה שכתבתי הוצרך לקושייתו גם זה דסוברים דשמן מפעפע כהרשב"א ז"ל ולא כספר התרומה (הלכות או"ה סימן נ"א ונ"ב), ולכן אם יסברו דחלב הוי שמן יקשה אליבי' קושיית הרשב"א ז"ל מסוגיא דע"ח ועכ"פ יהיה איך שיהיה קושיית החתם סופר זלה"ה מסוגיא דט"ס בזה היא קושיא עצומה ממש קושיית הרשב"א ז"ל, ושפיר הוכיח מזה דגם פרצת הד"מ אינו אלא לענין אותה החתיכה ועיין בדגול מרבבה בסימן צ"ב שגם הוא נחית לתרץ קושיא זו מסוגיא דע"ח בדרך אחר דאינו נקרא שמן אלא להחמיר ולא להקל ונדחק הרבה, ולדברי החת"ס מתורץ ברווחא בלי שום דוחק גם מיושב היטב בזה קושיית הטו"ז מה שהקשה סתירת דברי השו"ע מסימן פ"ז וסימן צ"ב דמשמע דהוי שמן, ובסימן ק"ה כתב דהוי כחוש, ולדברי החת"ס מיושב היטב דבסימן ק"ה מיירי שם בכל הענין לענין פיעפוע מחתיכה לחתיכה, ובסימן פ"ז וסימן צ"ב לא הוזכר כלל אלא לענין לאסור אותה חתיכה דוק ותשכח דכן הוא ולק"מ ועכ"פ הנה להחת"ס זלה"ה פשוט לי' הדבר דאף האומרים דחלב הוי שמן לא סברי דמפעפע מחתיכה לחתיכה, ויש לסמוך עליו לדינא, בפרט שכבר כתבתי דהש"ך הוא מהמקולין לגמרי דלא הוי שמן כלל אף לאותה חתיכה בעצמה{{יישור מרכזי|ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גפ </del>לפי דברי הד"מ שכתב דמש"ה נאסרה כל החתיכה גבי טיפת חלב בשביל דהוי שמן, הלא כתב החת"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </del>זלה"ה בתיו"ד סימן פ"ב דלכו"ע לא הוי שמן חלא נגד אותה חתיכה ולא שילא מחתיכה לחתיכה, כעין התירוצים האחרים שתי' הש"ך דמועיל הבל הקדירה לענין אותה חתיכה אף שבוודאי אינו מועיל כמו בישול לענין חתיכות אחרות, ולא ידעתי למה דחית את דברי החת"ס האלו בלילי דחיטתא וכתבת בהחלט שדבריו אינם מובנים, ולפענ"ד הם מובנים היטב וכורע יבקשו מפיהו וגו' וכוונת דבריו דאם נימא דחלב הוי שמן לפעפע מחתיכה לחתיכה כמו כל דבר שמן, יקשה טובא מסוגיא דע"ת (חולין דף ק"ח ע"ב) למה כשהחתיכה חוץ לרוטב נאסרה לבדה ואין מצטרפין כלל שאר החתיכות, הלא אם החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה אף בלא רוטב דינו כאילו היה ברוטב, וזהו באמת הוכחת הרשב"א ז"ל בתה"א (הבית הרביעי שער א') דכחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב מכח סוגי' דע"ח מה דחזינן דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה כשהוא חוץ לרוטב, ורמז לדבריו גם הש"ך ז"ל בסימן צ"ב והנה הפרי מגדים בשער התערובות (חלק ב' פ"ג) כתב ליישב קושיית הרשב"א ז"ל מסיגיא דע"ח, לפי מה שכתב הש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ז דבב"ח הוי איסור מחמת עצמו, ובסוגיא דע"ח מיירי שהחתיכות הן כחושות וגם חלב הוי כחוש ע"כ לא נאסרו שאר החתיכות אלא כ"נ יעיי"ש, וכ"ז תינח אם חלב הוי כחוש, אבל אם נימא דהוי שמן לפעפע מחתיכה לרכישה כמו כל בלוע שמן, עומדת קושיית הרשב"א ז"ל כחומה וא"כ דברי החת"ס מבוארין דצ"ל ע"כ דגם הד"מ לא כיון שיהיה נקרא שמן אלא לענין אותה החתיכה ולפענד"נ דגם הש"ך שם בסימן צ"ב ס"ק ג' כיון לקושיא זי, דז"ל שם ולחילוק ראשון קשה דמשמע  מדברי הרשב"א בתה"א והר"ן שם דחלב לא הוי איסור שמן, והכי מוכת נמי מדברי הט"ו לקמן סימן ק"ה ס"ז דפסקו דאיסור כחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואיסור שמן מפעפע כהרשב"א, והרשב"א יליף לה מע"ח דהכא דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וכתב ע"ז הפמ"ג די"ל והט"ו למדו מקליפה דאינו יוצא לסמוך לה ולכאורה קשה טובא דקארי לי' מאי קארי לי', הלא גם הרשב"א ז"ל בעצמו בתה"א הביא אלו השני הוכחות לדין זה דכחוש אינו מפעפע האחד מסוגי' דע"ח וראי' השני' מהא דאין קליפה אוסרת חברתה, וא"כ אין התחלת קושיא אף אם נסתר לדעת הט"ו הוכתה זו מסוגי' דע"ח כיון דנשאר אליבי' הוכחה השני' המבוארת ג"כ בדברי הרשב"א ז"ל והנראה דכוונתו להנ"ל, דאם נימא דהט'ו סוברים באמת דחלב הוי שמן תעמוד לנגדם הוכחת הרשב"א ז"ל כחומה למה בסוגי' דע"ח נאסרה אותה החתיכה לבדה, ולו יהא דלדין זה דכחוש אינו מפעפע יש להם הוכחה אחרת, אבל עדיין יקשה בסוגי' דע"ח למה אינו מפעפע אם נימא דחלב הוי שמן וכן נראה מלשונו מה שהביא פסקו של הט"ו דכחוש אינו מפעפע ושמן מפעפע, ולמה לו להביא בכאן מה דשמן מפעפע הלא הוכחת הרשב"א ז"ל מסוגי' דט"ס אינו אלא לזה דכחוש אינו מפעפע אמנם לפי מה שכתבתי הוצרך לקושייתו גם זה דסוברים דשמן מפעפע כהרשב"א ז"ל ולא כספר התרומה (הלכות או"ה סימן נ"א ונ"ב), ולכן אם יסברו דחלב הוי שמן יקשה אליבי' קושיית הרשב"א ז"ל מסוגיא דע"ח ועכ"פ יהיה איך שיהיה קושיית החתם סופר זלה"ה מסוגיא דט"ס בזה היא קושיא עצומה ממש קושיית הרשב"א ז"ל, ושפיר הוכיח מזה דגם פרצת הד"מ אינו אלא לענין אותה החתיכה ועיין בדגול מרבבה בסימן צ"ב שגם הוא נחית לתרץ קושיא זו מסוגיא דע"ח בדרך אחר דאינו נקרא שמן אלא להחמיר ולא להקל ונדחק הרבה, ולדברי החת"ס מתורץ ברווחא בלי שום דוחק גם מיושב היטב בזה קושיית הטו"ז מה שהקשה סתירת דברי השו"ע מסימן פ"ז וסימן צ"ב דמשמע דהוי שמן, ובסימן ק"ה כתב דהוי כחוש, ולדברי החת"ס מיושב היטב דבסימן ק"ה מיירי שם בכל הענין לענין פיעפוע מחתיכה לחתיכה, ובסימן פ"ז וסימן צ"ב לא הוזכר כלל אלא לענין לאסור אותה חתיכה דוק ותשכח דכן הוא ולק"מ ועכ"פ הנה להחת"ס זלה"ה פשוט לי' הדבר דאף האומרים דחלב הוי שמן לא סברי דמפעפע מחתיכה לחתיכה, ויש לסמוך עליו לדינא, בפרט שכבר כתבתי דהש"ך הוא מהמקולין לגמרי דלא הוי שמן כלל אף לאותה חתיכה בעצמה</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ב}}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ&quot;ש דהחלב צא הוי איסור בלוע אלא איסור מחמת עצמו כמו הקמח, זה טעות, דודאי ממשות העיסה יפגוש שבתוכה אינו אלא הקמח, אבל המים או החלב אינו אלא מדביק הקמח ונותן בו טעם, ואינו אלא כמו חלב שנבלע בבשר דאף שנבלע החלב ממש ולא הוסר גם ממשות החלב לא הוי ג&quot;כ אלא איסור בלוע, יעין בסימן צ&quot;ז בפת הנילוש בחלב דהוא פשוט בכל הפוסקים דכל פת הנילוש בחלב וחמאה אינו אלא איסור בלוע, ובאפיית פת עם פלאדין או פשטידא חילקו שם הש&quot;ך (ס&quot;ק ב&#039;) והטו&quot;ז (ס&quot;ק ב&#039;) בין זב ממנו ללא זב ממנו, דבזב ממנו נאסר הפת אף אם לא זב תחת הפת ממש כיון דבישול מפעפע בכל הכלי, ולדבריך דהפת הנילוש בחלב וחמאה לא הוי בלוע אלא האיסור ממש כמו העיסה בעצמה מאי נ&quot;מ בין זב ממנו ללא זב דגם ממנו ממש נבלע בהתנור כמו מהחמאה הזב ממנו דשניהם הם ממשות האיסור בעצמו לפי דבריך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ&quot;ש דהחלב צא הוי איסור בלוע אלא איסור מחמת עצמו כמו הקמח, זה טעות, דודאי ממשות העיסה יפגוש שבתוכה אינו אלא הקמח, אבל המים או החלב אינו אלא מדביק הקמח ונותן בו טעם, ואינו אלא כמו חלב שנבלע בבשר דאף שנבלע החלב ממש ולא הוסר גם ממשות החלב לא הוי ג&quot;כ אלא איסור בלוע, יעין בסימן צ&quot;ז בפת הנילוש בחלב דהוא פשוט בכל הפוסקים דכל פת הנילוש בחלב וחמאה אינו אלא איסור בלוע, ובאפיית פת עם פלאדין או פשטידא חילקו שם הש&quot;ך (ס&quot;ק ב&#039;) והטו&quot;ז (ס&quot;ק ב&#039;) בין זב ממנו ללא זב ממנו, דבזב ממנו נאסר הפת אף אם לא זב תחת הפת ממש כיון דבישול מפעפע בכל הכלי, ולדבריך דהפת הנילוש בחלב וחמאה לא הוי בלוע אלא האיסור ממש כמו העיסה בעצמה מאי נ&quot;מ בין זב ממנו ללא זב דגם ממנו ממש נבלע בהתנור כמו מהחמאה הזב ממנו דשניהם הם ממשות האיסור בעצמו לפי דבריך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1861:rev-1862:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%95&diff=1861&oldid=prev 2024-12-14T20:11:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:11, 14 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_מא</del>|תווית_קודם=יורה דעה סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מא</del>|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_מג</del>|תווית_הבא=יורה דעה סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מג</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_מה</ins>|תווית_קודם=יורה דעה סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה</ins>|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_מז</ins>|תווית_הבא=יורה דעה סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מז</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן מו ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן מו ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה, א' ויקהל התרע"ד לפ"ג, פה ארשיווא יצ"ו</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אל כבוד אהובי תלמידי היקר האברך החריף ובקי יראת ה' היא אוצרו בסו"ד יודא פאשקעס נ"י.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכתבך הגיעני זה איזה שבועות, אמנם אחר בוא מכתבך לידי לא הייתי בביתי כאשר בטח ידוע לך, ובאתי לביתי אור ליום ו' עש"ק דפ' זכור ואחר השבת התחלתי להשיבך, אמנם הגיעו ימי הפורים באמצע גם כעת טרידנא טובא, ובאתי להשיב לך עכ"פ בקצרה. ע"ד שאלתך אם לאכול הככרים קטנים של נחתומים עם בשר, יען שכשמוציאין אותן מהתנור מערבין אותם עם העיגולים שקורין קיפעל הנילושים בחלב, בעודם חמים, ודעתך לאסור עבור ספיקו של הטו"ז (סימן צ"ב ס"ק ג') דחלב הוי שמן ויוצא בלא רוטב</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|א}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנה לפי דעתך גם בלא בשר היי אסורין לאכול, דאם קבלו טעם מחלב אסורין לאכול אפילו במילחא, דהוי בכלל הגזירה דפת הנילוש בחלב (פסחים דף ל' ע"א). אמנם בעיקר הדבר אם חלב הוי איסור שמן, הנה הש"ך ז"ל (שם ס"ק ג') דחה תי' זה דחלב הוי שמן מחמת דעת הרשב"א והר"ן ז"ל, ותירץ תירוצים אחרים למה דנאסר כל החתיכה בטיפת חלב, וכן החוו"ד בחידושיו (שם ס"ק ד') לא העתיק רק התירוצים האחרים של הש"ך דנאסר מחמת דהוי צציל והבל הקדירה, ולא העתיק כלל תירוץ זה דהוי שמן, משמע דלא סבירא לי' כלל, ובסימן ק"ה שם כתב הש"ך בס"ק י"ז בפשיטות דחלב הוי כחוש ואינו מפעפע (יעיי"ש שהאריך והחליט דהוי כחוש וכן משמע ג"כ מהעתקת החוו"ד בשם), וכפי הכלל אשר בידינו הלכה כדברי הש"ך נגד הטו"ז אף במקום שמחולקין בפירוש, בפרט היכא דגם הטו"ז לא החליט ונשאר בצ"ע</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גפ לפי דברי הד"מ שכתב דמש"ה נאסרה כל החתיכה גבי טיפת חלב בשביל דהוי שמן, הלא כתב החת"ם זלה"ה בתיו"ד סימן פ"ב דלכו"ע לא הוי שמן חלא נגד אותה חתיכה ולא שילא מחתיכה לחתיכה, כעין התירוצים האחרים שתי' הש"ך דמועיל הבל הקדירה לענין אותה חתיכה אף שבוודאי אינו מועיל כמו בישול לענין חתיכות אחרות, ולא ידעתי למה דחית את דברי החת"ס האלו בלילי דחיטתא וכתבת בהחלט שדבריו אינם מובנים, ולפענ"ד הם מובנים היטב וכורע יבקשו מפיהו וגו' וכוונת דבריו דאם נימא דחלב הוי שמן לפעפע מחתיכה לחתיכה כמו כל דבר שמן, יקשה טובא מסוגיא דע"ת (חולין דף ק"ח ע"ב) למה כשהחתיכה חוץ לרוטב נאסרה לבדה ואין מצטרפין כלל שאר החתיכות, הלא אם החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה אף בלא רוטב דינו כאילו היה ברוטב, וזהו באמת הוכחת הרשב"א ז"ל בתה"א (הבית הרביעי שער א') דכחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב מכח סוגי' דע"ח מה דחזינן דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה כשהוא חוץ לרוטב, ורמז לדבריו גם הש"ך ז"ל בסימן צ"ב והנה הפרי מגדים בשער התערובות (חלק ב' פ"ג) כתב ליישב קושיית הרשב"א ז"ל מסיגיא דע"ח, לפי מה שכתב הש"ך בסימן ק"ה ס"ק י"ז דבב"ח הוי איסור מחמת עצמו, ובסוגיא דע"ח מיירי שהחתיכות הן כחושות וגם חלב הוי כחוש ע"כ לא נאסרו שאר החתיכות אלא כ"נ יעיי"ש, וכ"ז תינח אם חלב הוי כחוש, אבל אם נימא דהוי שמן לפעפע מחתיכה לרכישה כמו כל בלוע שמן, עומדת קושיית הרשב"א ז"ל כחומה וא"כ דברי החת"ס מבוארין דצ"ל ע"כ דגם הד"מ לא כיון שיהיה נקרא שמן אלא לענין אותה החתיכה ולפענד"נ דגם הש"ך שם בסימן צ"ב ס"ק ג' כיון לקושיא זי, דז"ל שם ולחילוק ראשון קשה דמשמע  מדברי הרשב"א בתה"א והר"ן שם דחלב לא הוי איסור שמן, והכי מוכת נמי מדברי הט"ו לקמן סימן ק"ה ס"ז דפסקו דאיסור כחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואיסור שמן מפעפע כהרשב"א, והרשב"א יליף לה מע"ח דהכא דאינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וכתב ע"ז הפמ"ג די"ל והט"ו למדו מקליפה דאינו יוצא לסמוך לה ולכאורה קשה טובא דקארי לי' מאי קארי לי', הלא גם הרשב"א ז"ל בעצמו בתה"א הביא אלו השני הוכחות לדין זה דכחוש אינו מפעפע האחד מסוגי' דע"ח וראי' השני' מהא דאין קליפה אוסרת חברתה, וא"כ אין התחלת קושיא אף אם נסתר לדעת הט"ו הוכתה זו מסוגי' דע"ח כיון דנשאר אליבי' הוכחה השני' המבוארת ג"כ בדברי הרשב"א ז"ל והנראה דכוונתו להנ"ל, דאם נימא דהט'ו סוברים באמת דחלב הוי שמן תעמוד לנגדם הוכחת הרשב"א ז"ל כחומה למה בסוגי' דע"ח נאסרה אותה החתיכה לבדה, ולו יהא דלדין זה דכחוש אינו מפעפע יש להם הוכחה אחרת, אבל עדיין יקשה בסוגי' דע"ח למה אינו מפעפע אם נימא דחלב הוי שמן וכן נראה מלשונו מה שהביא פסקו של הט"ו דכחוש אינו מפעפע ושמן מפעפע, ולמה לו להביא בכאן מה דשמן מפעפע הלא הוכחת הרשב"א ז"ל מסוגי' דט"ס אינו אלא לזה דכחוש אינו מפעפע אמנם לפי מה שכתבתי הוצרך לקושייתו גם זה דסוברים דשמן מפעפע כהרשב"א ז"ל ולא כספר התרומה (הלכות או"ה סימן נ"א ונ"ב), ולכן אם יסברו דחלב הוי שמן יקשה אליבי' קושיית הרשב"א ז"ל מסוגיא דע"ח ועכ"פ יהיה איך שיהיה קושיית החתם סופר זלה"ה מסוגיא דט"ס בזה היא קושיא עצומה ממש קושיית הרשב"א ז"ל, ושפיר הוכיח מזה דגם פרצת הד"מ אינו אלא לענין אותה החתיכה ועיין בדגול מרבבה בסימן צ"ב שגם הוא נחית לתרץ קושיא זו מסוגיא דע"ח בדרך אחר דאינו נקרא שמן אלא להחמיר ולא להקל ונדחק הרבה, ולדברי החת"ס מתורץ ברווחא בלי שום דוחק גם מיושב היטב בזה קושיית הטו"ז מה שהקשה סתירת דברי השו"ע מסימן פ"ז וסימן צ"ב דמשמע דהוי שמן, ובסימן ק"ה כתב דהוי כחוש, ולדברי החת"ס מיושב היטב דבסימן ק"ה מיירי שם בכל הענין לענין פיעפוע מחתיכה לחתיכה, ובסימן פ"ז וסימן צ"ב לא הוזכר כלל אלא לענין לאסור אותה חתיכה דוק ותשכח דכן הוא ולק"מ ועכ"פ הנה להחת"ס זלה"ה פשוט לי' הדבר דאף האומרים דחלב הוי שמן לא סברי דמפעפע מחתיכה לחתיכה, ויש לסמוך עליו לדינא, בפרט שכבר כתבתי דהש"ך הוא מהמקולין לגמרי דלא הוי שמן כלל אף לאותה חתיכה בעצמה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|ב}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ"ש דהחלב צא הוי איסור בלוע אלא איסור מחמת עצמו כמו הקמח, זה טעות, דודאי ממשות העיסה יפגוש שבתוכה אינו אלא הקמח, אבל המים או החלב אינו אלא מדביק הקמח ונותן בו טעם, ואינו אלא כמו חלב שנבלע בבשר דאף שנבלע החלב ממש ולא הוסר גם ממשות החלב לא הוי ג"כ אלא איסור בלוע, יעין בסימן צ"ז בפת הנילוש בחלב דהוא פשוט בכל הפוסקים דכל פת הנילוש בחלב וחמאה אינו אלא איסור בלוע, ובאפיית פת עם פלאדין או פשטידא חילקו שם הש"ך (ס"ק ב') והטו"ז (ס"ק ב') בין זב ממנו ללא זב ממנו, דבזב ממנו נאסר הפת אף אם לא זב תחת הפת ממש כיון דבישול מפעפע בכל הכלי, ולדבריך דהפת הנילוש בחלב וחמאה לא הוי בלוע אלא האיסור ממש כמו העיסה בעצמה מאי נ"מ בין זב ממנו ללא זב דגם ממנו ממש נבלע בהתנור כמו מהחמאה הזב ממנו דשניהם הם ממשות האיסור בעצמו לפי דבריך.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאמת גם בזה נתקשה שם החוו"ד (ביאורים ס"ק ה') דגם דרך העיסה יבלע התנור מהבליעה ויאסור הפת, וע"ג חידש מזה דין חדש ומאוכל לכלי אין הבליעה הולכת אפילו בשמן כמו שתי קדירות גם הבית אפרים בסימן ל"ז הרגיש בזה למה אין התנור בולע מהפשטידא אף אפ לא זב, וביאר הדבר באופן אחר וצירף גם דעת ספר התרומה דאין בלוע יוצא כלל אפילו בשמן, יעיי"ש באריכות גדול אבל כל התירוצים לא שייכי אלא אם נימא דהוי איסזר בלוע, אבל אם נימא דהוי מחמת עצמו נסתרו כל התירוצים ואין נ"מ כלל בין זב ללא זב כמבואר למעיין בדבריהם ועיין השיב משה סימן ל"ד ול"ה חילק ג"כ בין אם השומן טוח על פני' של הערמה דאז נאסר כיון דהשומן ממש נוגע בהתנור, אבל אם אינו אלא נילוש בחלב מותר מטעם דהוי רק בלוע, וזהו באמת דבר פשוט אין מהצורך לשום ראיה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|ג}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ"ש ממים ומלח לגבי עיסה שכתבו התוספות (ביצה דף ל"ט ע"א) דלא בטיל מטעם דהוי דשיל"מ, והקשית על דברי הרמ"א ז"ל (סימן ק"ב סעיף ו') דטעמא בטיל בדשיל"מ הנה באמת הרמ"א ז"ל דסובר טעמא בטיל בדשיל"מ היכא דאינו ניכר במראה, לא סבירא לי' כהך תירוצא של התוס' דמים ומלח לא בטיל לגבי עיסה בשום איסור בשביל דעשוי לתקן, כ"א כתירוצא קמא של התוס' דמש"ה לא בטיל שם  בתחומין כיון דהוי לענין ממונא דחמירי, כמבואר זה בהדיא במג"א או"ח סימן תקי"ג ס"ק ז' דהמחבר שם והרמ"א בסימן ק"ב לא סבירא להו הך תירוצא דמים ומלח לא בטיל באיסורא, ועי' שם במחצהש"ק ובדגול מרבבה סימן שצ"ו על המג"א ס"ק ט' ותמלא הדבר מבואר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם באמת הטו"ז בסימן ק"ב ס"ק ט' כתב לחלק גם בהך דינא דטעמא בטיל, דהיכא דעשוי לבשם ולתקן לא בטיל. וביאור הדבר הוא דכמו שתירצו התוס' לענין מב"מ דכיון דעשוי לתקן הוי מינו ממש, אף דבשום מקום לא הוי זה מב"מ כ"א לענין דשיל"מ, סברא זו ממש הוא גם לענין טעמא דכיון דעשוי לבשם ולתקן הוי כאילו היה ממשו ממש ולא טעמו בלבד דנעשה עי"ז כחולו הוא מין אחד, ולא ידעתי למה נתקשה הפמ"ג בדבריו בזה. ועכ"פ יש לתרץ הך שיטה דטעמא בטיל בדשיל"מ גם לפי תירוץ השני של התוספות עוד יש דעות (עיין מנרת יעקב כלל ט"ד אות ח') דלא אמרו טעמא בטיל בדשיל"מ אלא היכא דסילקי האיסור ולא נשאר אלא הפליטה, אבל היכא דנימוח ממש אף דגם זה נקרא טעמא ולא ממשו לענין טעכ"ט, מכל מקום לא מקילינן בזה בדשיל"מ היכא דלא סילקו האיסור לגמרי ועיין בביאור הגר"א מה שרשם בדב רי הרמ"א ז"ל במה שכתב או שיש ממשות האיסור עדיין בעין, כמו מים ומלח לגבי עיסה, הרי דחשב גם המלח לממשו לענין זה אמנם מדברי הש"ך והט"ז לא משמע כן כמו שביאר הפמ"ג באורך.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|ד}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובנ"ד יש עוד סברא להתיר, כיין דעיקר החומרא הוא רק משום דהוי דבר גוש והרבה אחרונים מקילין בזה כדברי הרמ"א (סימן ל"ד סעיף ז') והטו"ז (שם ס"ק י"ד) דבלא דוחקא דסכינא אין להחמיר בדבר גוש, גם החת"ס (שו"ת יו"ד סימן ל"ה) כתב דנהפ"מ ויש עוד סברות להתיר כדאי הוא הרמ"א לסמוך עליו, ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא ובנ"ד שרצית להחמיר מחרת ספיקא של הטו"ז דחלב הוי שמן, א"כ בצירוף דברי הרמ"א דהקול בדבר גוש הוי עכ"פ ס"ס להקל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|ה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם החשש השני שכתבת שמוציאין הככרות נסמכים שמוציאין הקיפעל ונבלע בהמרדה, גם זה אין לחוש, דהלא כתב החוו"ד בסימן צ"ה ביאורים ס"ק ד'  דאף לדברי הש"ך (שס ס"ק ד') דאסור בצוללן אפילו דיעבד, מ"מ אין זה אלא בצלה בשפוד או כלי שנבלע בה בשר ע"י צלי, אבל אם תחילת הבליעה היתה ע"י בישול במים מעיקרא הוי ג' נ"ט מהבשר להמים ומהמים להקוירה ואח"כ להמאכל הנצלה בו, והרבה אחרונים הסכימו עמו בזה, גם בשו"ת ב"ש סימן קס"ז סמך עליו להקל בזה בפשיטות, ובהגהות שם הביא שדין זה מפורש יוצא עוד מדברי הרדב"ז ז"ל (ח"ה ב' אלפים קנ"ח). וצ"ל דאף דבאוכלין לא חשיב נ"ט לענין נטבנ"ט, מ"מ לנגד טעם הג' כיון ויש בלא"ה ב' נ"ט ע"י הכלי סמכינן ג"כ אטעם הא' שבאוכל להשלים לג' נותני טעם ולפי"ז גם כאן במרדה אם לא זב מהקיפעל ממשות החלב על המרדה פ"א מה שבלעה דרך העיסה, א"כ הככרות הנתונים עליה אח"כ אף אם תאכלם עם בשר הוי ג' נ"ט כיון והבליעה מעיקרא היה ע"י נ"ט עוי"ל לפי מה שכתב החוו"ד בסימן צ"ז ובסימן ק"ה ומאוכל לכלי אינו נכנס הבליעה אפילו בשמן כמו בשתי קדירות וכתב שהוא ק"ו, ולפי"ז גם כאן אפילי אם נימא כדברי הד"מ והטו"ז דחלב הוי שמן מ"מ אינו נבלע כלל בהמרדה לשיטת החוו"ד. אמנם על דין זה חלקו כמעט כל האחרונים וקשה לסמוך עליו להקל, אבל בדין הא' . . . (חסר ההמשך).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1860:rev-1861:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%95&diff=1860&oldid=prev 2024-12-14T20:06:32Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot; {{טקסט מסריקה}} {{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מא|תווית_קודם=יורה דעה סימן מא|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מג|תווית_הבא=יורה דעה סימן מג}} == &#039;&#039;&#039;~ סימן מו ~&#039;&#039;&#039; == <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C" title="קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל">קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל</a> קטגוריה:שו&quot;...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> {{טקסט מסריקה}}<br /> <br /> {{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מא|תווית_קודם=יורה דעה סימן מא|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מג|תווית_הבא=יורה דעה סימן מג}}<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;~ סימן מו ~&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]] <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div>

Be69455