https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95 2026-05-04T19:02:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&diff=1831&oldid=prev 2024-12-07T22:18:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:18, 7 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לה|תווית_קודם=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים </del>סימן לה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לז|תווית_הבא=יורה דעה סימן לז}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לה|תווית_קודם=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יורה דעה </ins>סימן לה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לז|תווית_הבא=יורה דעה סימן לז}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן לו ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן לו ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1827:rev-1831:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&diff=1827&oldid=prev 2024-12-07T19:54:19Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:54, 7 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ"ש סברא להקל כיון שהי' מרגיש אח"כ בבדיקת חיץ ואינו דומה לתשו' הרשב"א, איני רואה בזה שום חילוק, דהרי גם שם לא עשה מאומה ולא נשחט באותו סכין, ולא החמיר הרשב"א אלא בשביל שניכר מזה שלא נזהר בבדיקה ולא שם לב כראוי, וא"כ גם כאן מאי נ"מ מה שהי' מרגיש אח"כ בבדיקת חוץ, סוף סוף ניכר מזה שהקיל אז בבדיקת פנים ולא שם לב כראוי, ויוכל להיות סירכא שמתנכקת ואינה ניכרת בחוץ כלל ואם לא הרגיש בסירכא גדולה כזו ק"ו שלא הרגיש אז בסירכא קטנה והמכנתקת ואדרבה זה גרע מנידון השו' הרשב"א, ששם התנצל ראובן שהי' בודקו עוד קודם השחיטה, ואך  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ"ש סברא להקל כיון שהי' מרגיש אח"כ בבדיקת חיץ ואינו דומה לתשו' הרשב"א, איני רואה בזה שום חילוק, דהרי גם שם לא עשה מאומה ולא נשחט באותו סכין, ולא החמיר הרשב"א אלא בשביל שניכר מזה שלא נזהר בבדיקה ולא שם לב כראוי, וא"כ גם כאן מאי נ"מ מה שהי' מרגיש אח"כ בבדיקת חוץ, סוף סוף ניכר מזה שהקיל אז בבדיקת פנים ולא שם לב כראוי, ויוכל להיות סירכא שמתנכקת ואינה ניכרת בחוץ כלל ואם לא הרגיש בסירכא גדולה כזו ק"ו שלא הרגיש אז בסירכא קטנה והמכנתקת ואדרבה זה גרע מנידון השו' הרשב"א, ששם התנצל ראובן שהי' בודקו עוד קודם השחיטה, ואך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א כתב שמעשיו מוכיחין לבודקו לחצאין, ואלו הי' האמת על בדיקת שמעון והי' בדעתו הי' שום חשש בדבר, ואך מכח שהקיל בבדיקה, אבל כאן א"א בבדיקת פנים שלא לבדוק היטב עליו שלא נתנו לשנ(עון כדבריו שלא סמך לגמרי לבודקו עוד אח"כ, לא האומדנא דמוכח הוכיח לומר כלל שסמך עצמי על סמך שיבדוק אח"כ בחוץ, דמי שעושה כן בודאי הוא מאכיל טריפות לישראל, וע"כ שאז לא שם לב כראוי.  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</del>"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שמעשיו מוכיחין לבודקו לחצאין</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואלו </del>הי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמת </del>על בדיקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמעון והי' בדעתו הי' שום חשש בדבר</del>, ואך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכח שהקיל בבדיקה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל כאן </del>א"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </del>בבדיקת פנים שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבדוק היטב </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שוב ראיתי בעמק שאלה יו"ד סימן ד' שהעיר להקל בעובדא גזה בבדיקת פנים יען שהוא בודק אח"כ בדיקת חוץ, והביא מהל"צ החדש (חיו"ד סימן ב' אות ד') לדמות להא דיו"ד סימן פ"ד (סעיף י</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) בבדיקית תולעים באשה שדרכה לבדוק ג"פ ומצאה אחר פעםראשון לא נפסלה מחזקתה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואך ידעינן שם שדרכה לבדוק ג"פ משא"כ בהא דהרשב"א אין מאמינים שרצונו </ins>הי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נבדוק הסכין עוה"פ קודם שישחוט, וא"כ בנ"ד שמנהג המקום שלא לסמוך </ins>על בדיקת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פנים אלא להוציא הריאהולנפחה בבדיקת ונפיחה, ריעותא י"ל דעדיין לא נגמר הבדיקה ודמי להאשה התולעים, וכתב דזה תליא בטעם בדיקת חוץ דלשאר פוסקים דטעם הנפיחה הוא רק בשביל לא בשביל סירכות, א"כ כבר נגמר בדיקת הסירכות בבדיקת פנים</ins>, ואך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשנ("ח (סימן ל"ט סעיף ב') דטעם הנפיחה הוא גם בשביל סירכות שניכרין אז יותר</ins>, א"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ לא נגמר עדיין בדיקת הסירכות וזה עצמו הטעם בבדיקת חון שמא לא הרגיש בסירכא כראוי </ins>בבדיקת פנים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, דמי להאשה </ins>שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סמכה עלמה במה שבדקה פעם ראשון שמא תמלא התולע בבדיקה שאח"כ יעיי"ש שהאריך. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עליו שלא נתנו לשנ(עון כדבריו שלא סמך לגמרי לבודקו עוד אח"כ, לא האומדנא דמוכח הוכיח לומר כלל שסמך עצמי על סמך שיבדוק אח"כ </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענ"ד אין הנידון דומה לראי' כלל ודבריו נפלאו ממני, דשם בבדיקוכ התולעים אם סומכה בבדיקה הראשונה על מה שתבדוק אח"כ, אין שום חשש בדבר, ואף לכתהלה מוכר לעשות כן, כי אף אם דל מהכא שתי בדיקות הראשונות סגי בבדיקה האחרונה בלבד בלי שום פקפוק, משא"כ בבדיקות פנים אם הוא מקיל שלא להשים לב בבדיקת פנים על סמך בדיקת חוץ, הוא איסור גמור שהסירכות מתנתקים טרם שב ודקים בחון, ואף להשמ"ח שטעם הנפיחה שניכר אז יותר אינו רומרא שהחמירו שלפעמים יוכל להיות שנתברר ע"י הנפיחה, אבל ודאי דעיקר הבדיקה בסירכות רק בדיקת פנים כנודע לבקיאים וחלילה להקל אלא יותר היא בזהובפרט לפי מה שהעיר שם בעמק שאלה דבנידון תשו' הרשב"א אף אם אין מאמינים לראובן שהי' בדעתו לבודקו עוד קודם שחיטה אבל זה ודאי שהחיוב לבדוק הסכין אחר שחיטה וא"כ הי' מכיר אז הפגימה ולא הי' בא לידי מכשול במה שסמך על בדיקת שמעון שלא בדק כראוי, וע"כ דצ"ל שהחמיר הרשב"א ז"ל כיון שעשה פשע באומנתו להקל בבדיקה שקודם שחיטה יעיי"ש, וא"כ ק"ו בנ"ד שאם אינו בודק בדיקת פצים כראוי אין כבדיקת חוץ שלאחריו מצילו ממכשול ולדינא נראה שלא סמך ע"ז גם בעמק שאלה ולא כתב זה אלא דרך מו"מ כדרך כותבי תשובות, כי בלא"ה העביר שם את השוחט ההוא על חודש ימים שלא ישחוט אף עוף ויכריזו עליו בביהכנ"ס ששחיטתו אסורה. ובתשו' הקודמת שם בסימן ג' שהאריך להכיח ג"כ בכמה טעמים דסגי בקבד"ח בלבד והביא ג"כ דברי הש"ך בשם המהרי"ו ובמוחזק לן בכשרות סגי בקו"א, ולפלא שלא הביא כלל דברי השמ"ח שהוצרך העברת חודש ימים, אלא קיבץ הרבה טעמים ופוסקים דסגי בקד"ח, ואעפי"כ למעשה סיים שם שלא ישחוט חודש ימים בלי עומד ע"ג ואח"כ יקבל עליו בפני ב"ד של ג' ת"ת, ואז כיון שנקלה כ"כ שוב אסור להונות אותו בדברים יעיי"ש. הרי שאחר כל הנדדין לא מנאו לבו להקל לגמרי למעשה, ואין להביא ראי' מהסברות שהובאו בהמו"מ של הלכה טרם שבא לידי גמר דין  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחוץ, דמי שעושה כן בודאי הוא מאכיל טריפות לישראל, וע"כ שאז לא שם לב כראוי.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שוב ראיתי בעמק שאלה יו"ד סימן ד' שהעיר להקל בעובדא גזה בבדיקת פנים יען שהוא בודק אח"כ בדיקת חוץ, והביא מהל"צ החדש (חיו"ד סימן ב' אות ד') לדמות להא דיו"ד סימן פ"ד (סעיף י"א) בבדיקית תולעים באשה שדרכה לבדוק ג"פ ומצאה אחר פעם </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשון לא נפסלה מחזקתה, ואך ידעינן שם שדרכה לבדוק ג"פ משא"כ בהא דהרשב"א אין מאמינים שרצונו הי' נבדוק הסכין עוה"פ קודם שישחוט, וא"כ בנ"ד שמנהג המקום שלא לסמוך על בדיקת פנים אלא להוציא הריאה </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולנפחה בבדיקת ונפיחה, ריעותא </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ל דעדיין לא נגמר הבדיקה ודמי להאשה התולעים, וכתב דזה תליא בטעם בדיקת חוץ דלשאר פוסקים דטעם הנפיחה הוא רק בשביל לא בשביל סירכות, א"כ כבר נגמר בדיקת </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסירכות בבדיקת פנים, ואך להשנ("ח (סימן ל"ט סעיף ב') דטעם הנפיחה הוא גם בשביל סירכות שניכרין אז יותר, א"כ לא נגמר עדיין בדיקת הסירכות וזה עצמו הטעם בבדיקת חון שמא לא הרגיש בסירכא כראוי בבדיקת פנים, דמי להאשה שלא סמכה עלמה במה שבדקה פעם ראשון שמא תמלא התולע בבדיקה שאח"כ יעיי"ש שהאריך.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפענ"ד אין הנידון דומה לראי' כלל ודבריו נפלאו ממני, דשם בבדיקוכ התולעים אם סומכה בבדיקה הראשונה על מה שתבדוק אח"כ, אין שום חשש בדבר, ואף לכתהלה מוכר לעשות כן, כי אף אם דל מהכא שתי בדיקות הראשונות סגי בבדיקה האחרונה בלבד בלי שום פקפוק, משא"כ בבדיקות פנים אם הוא מקיל שלא להשים לב בבדיקת פנים על סמך בדיקת חוץ, הוא איסור גמור שהסירכות מתנתקים טרם שב ודקים בחון,  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף להשמ"ח שטעם הנפיחה שניכר אז יותר אינו רומרא שהחמירו שלפעמים יוכל להיות שנתברר ע"י הנפיחה, אבל ודאי דעיקר הבדיקה בסירכות רק בדיקת פנים כנודע לבקיאים וחלילה להקל  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא יותר היא בזהובפרט לפי מה שהעיר שם בעמק שאלה דבנידון תשו' הרשב"א אף אם אין מאמינים לראובן שהי' בדעתו לבודקו עוד קודם שחיטה אבל זה ודאי שהחיוב לבדוק הסכין אחר שחיטה וא"כ הי' מכיר אז הפגימה ולא הי' בא לידי מכשול במה שסמך על בדיקת שמעון שלא בדק כראוי, וע"כ דצ"ל שהחמיר הרשב"א ז"ל כיון שעשה פשע באומנתו להקל בבדיקה שקודם שחיטה יעיי"ש, וא"כ ק"ו בנ"ד שאם אינו בודק בדיקת פצים כראוי אין כבדיקת חוץ שלאחריו מצילו ממכשול ולדינא נראה שלא סמך ע"ז גם בעמק שאלה ולא כתב זה אלא דרך מו"מ כדרך כותבי תשובות, כי בלא"ה העביר שם את השוחט ההוא על חודש ימים שלא ישחוט אף עוף ויכריזו עליו בביהכנ"ס ששחיטתו אסורה. ובתשו' הקודמת שם בסימן ג' שהאריך להכיח ג"כ בכמה טעמים דסגי בקבד"ח בלבד והביא ג"כ דברי הש"ך בשם המהרי"ו ובמוחזק לן בכשרות סגי בקו"א,  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפלא שלא הביא כלל דברי השמ"ח שהוצרך העברת חודש ימים, אלא קיבץ הרבה טעמים ופוסקים דסגי בקד"ח, ואעפי"כ למעשה סיים שם שלא ישחוט חודש ימים בלי עומד ע"ג ואח"כ יקבל עליו בפני ב"ד של ג' ת"ת, ואז כיון שנקלה כ"כ שוב אסור להונות אותו בדברים יעיי"ש. הרי שאחר כל הנדדין לא מנאו לבו להקל לגמרי למעשה, ואין להביא ראי' מהסברות שהובאו בהמו"מ של הלכה טרם שבא לידי גמר דין</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ג}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע וד תמהתי על דבריו שם שהלך בדרך חוש בביאור דעת היש&quot;ש במ&quot;ש בפג&quot;ה סימן י&quot;ז בעובדא דידי&#039; דאיכא הוכחה שלא במרד ובמעל עשה שהרי סירכא גדולה היתה שם ברוחב יד ואם הי&#039; רוצה לגנוב דעת המקום ודעת הבריות למכור טריפה בחזקת כשרה הי&#039; לו לנתק ולהפריד כל הסירכא מן הצלעות שלא יהי&#039; ניכר ונרגש וסמכינן באומדנא דמוכח אפילו במילתא דאיסורא, וכתב ע&quot;ז בעמק שאלה שדבריו קשים מאוד, דהא האומדנא הוי רק הוכחה דלא האכיל במזיד למכור טריפה בחזקת כשירה, אבל אכתי אנו רואין שלא חשש ליזהר ולבדוק ככל הצורך, וכבר כתב הרשב&quot;א (בתשו&#039; ת&quot;א סימן כ&#039; וסימן תרל&quot;ב) דאף מי שאינו זהיר לבדוק פושע הוא, וכן הרא&quot;ש (כלל כ&#039; דין כ&quot;ט) כתב דאם לא חשש לבדוק כל הצורך רשע הוא. והוכיח מזה, דאזיל בשיטת הראב&quot;ד (הובא בחידושי הר&quot;ן למסכת ע&quot;ז דף כ&quot;ה ע&quot;א) דבמה שאינו זהיר במלאכתו סגי לי&#039; בקו&quot;א, ודחק טובא לבאר עפ&quot;י דרך זה דעת היש&quot;ש, ושוב בנה יסוד לדינא לצרף דעת היש&quot;ש עפ&quot;י דרך זה גם בתשו&#039; שלאחריו סימן ד&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע וד תמהתי על דבריו שם שהלך בדרך חוש בביאור דעת היש&quot;ש במ&quot;ש בפג&quot;ה סימן י&quot;ז בעובדא דידי&#039; דאיכא הוכחה שלא במרד ובמעל עשה שהרי סירכא גדולה היתה שם ברוחב יד ואם הי&#039; רוצה לגנוב דעת המקום ודעת הבריות למכור טריפה בחזקת כשרה הי&#039; לו לנתק ולהפריד כל הסירכא מן הצלעות שלא יהי&#039; ניכר ונרגש וסמכינן באומדנא דמוכח אפילו במילתא דאיסורא, וכתב ע&quot;ז בעמק שאלה שדבריו קשים מאוד, דהא האומדנא הוי רק הוכחה דלא האכיל במזיד למכור טריפה בחזקת כשירה, אבל אכתי אנו רואין שלא חשש ליזהר ולבדוק ככל הצורך, וכבר כתב הרשב&quot;א (בתשו&#039; ת&quot;א סימן כ&#039; וסימן תרל&quot;ב) דאף מי שאינו זהיר לבדוק פושע הוא, וכן הרא&quot;ש (כלל כ&#039; דין כ&quot;ט) כתב דאם לא חשש לבדוק כל הצורך רשע הוא. והוכיח מזה, דאזיל בשיטת הראב&quot;ד (הובא בחידושי הר&quot;ן למסכת ע&quot;ז דף כ&quot;ה ע&quot;א) דבמה שאינו זהיר במלאכתו סגי לי&#039; בקו&quot;א, ודחק טובא לבאר עפ&quot;י דרך זה דעת היש&quot;ש, ושוב בנה יסוד לדינא לצרף דעת היש&quot;ש עפ&quot;י דרך זה גם בתשו&#039; שלאחריו סימן ד&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והמעיין ביש"ש יראה שכתב בפירוש להחמיר במי שאינו זהיר שהבדיקה, אך שם לא הי' המעשה בטעות בבדיקה כלל אלא הי' הטעות בשעת מכירה שנתחלף לו שמכר בשר טריפה שהי' עליו סירכא גדולה בחזקת כשירה, וכתב שם וז"ל שאין לפסול אלא במכר טריפה בחזקת כשירה במזיד, ומה שמלקין ומעבירין בטבח שנמצא אחריו חלב אפילו בשוגג, שאני התם מאחר שסומכין העולם על ניקורי' וא"כ עלי' דידי' רמיא ולא היה לו להתעצל במידי דאית בי' כרת '''או''' מלקות והוי מזיד, דהא אפילו שגגת תלמיד עולה זדון כ"ש שגגה כזו שנקר ולא נקר כדינא, משא"כ בחילוף כזה שהוא דרך מקרח לא טהור, וא"ל מנ"ל דמהימן לומר בשגגה יוצאת שמא במזיד ובמעל עושה, פשוט כביעתא בכותחא דמוקמינן גברא בחזקת כשרות וכו',  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והמעיין ביש"ש יראה שכתב בפירוש להחמיר במי שאינו זהיר שהבדיקה, אך שם לא הי' המעשה בטעות בבדיקה כלל אלא הי' הטעות בשעת מכירה שנתחלף לו שמכר בשר טריפה שהי' עליו סירכא גדולה בחזקת כשירה, וכתב שם וז"ל שאין לפסול אלא במכר טריפה בחזקת כשירה במזיד, ומה שמלקין ומעבירין בטבח שנמצא אחריו חלב אפילו בשוגג, שאני התם מאחר שסומכין העולם על ניקורי' וא"כ עלי' דידי' רמיא ולא היה לו להתעצל במידי דאית בי' כרת '''או''' מלקות והוי מזיד, דהא אפילו שגגת תלמיד עולה זדון כ"ש שגגה כזו שנקר ולא נקר כדינא, משא"כ בחילוף כזה שהוא דרך מקרח לא טהור, וא"ל מנ"ל דמהימן לומר בשגגה יוצאת שמא במזיד ובמעל עושה, פשוט כביעתא בכותחא דמוקמינן גברא בחזקת כשרות וכו', ותו אפילו תימא דלא מהימן לקולא, מ"מ הכא הא איכא הוכחה דלא במרד ובמעל עשה וכו' יעיי"ש. הרי שאילו הי' הטעות בבדיקה שלא נזהר כראוי הי' מחמיר כדין טבח שנמצא אחריו חלב, אלא לא הי' שם כלל שום ספק וטעות אחר הבדיקה לא מיני' ולא מקצתי', ואולי כבר הי' מבורר הכל אתר הבדיקה איזה מהן הוא כשר או טריפה ואך בשעת המכירה נתחלף וטעה, וע"ז כתב שטעות כזה אינו דומה כלל לטעות שבבדיקה שמוטל עליו לבדוק כראוי, ואין כאן לדין אנא אם הי' בשוגג או ח"ו במזיד, וע"ז שפיר איכא הוכחה שלא הי' במזיד מדלא הי' מנתק הסירכא, ולק"ע מה שנתקשה בדבריו בעמק שאלה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותו אפילו תימא דלא מהימן לקולא, מ"מ הכא הא איכא הוכחה דלא במרד ובמעל עשה וכו' יעיי"ש. הרי שאילו הי' הטעות בבדיקה שלא נזהר כראוי הי' מחמיר כדין טבח שנמצא אחריו חלב, אלא לא הי' שם כלל שום ספק וטעות אחר הבדיקה לא מיני' ולא מקצתי', ואולי כבר הי' מבורר הכל אתר הבדיקה איזה מהן הוא כשר או טריפה ואך בשעת המכירה נתחלף וטעה, וע"ז כתב שטעות כזה אינו דומה כלל לטעות שבבדיקה שמוטל עליו לבדוק כראוי, ואין כאן לדין אנא אם הי' בשוגג או ח"ו במזיד, וע"ז שפיר איכא הוכחה שלא הי' במזיד מדלא הי' מנתק הסירכא, ולק"ע מה שנתקשה בדבריו בעמק שאלה.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף שבפמ&quot;א ח&quot;ג סימן כ&quot;ז דמיירי שם שהי&#039; הטעות בבדיקה, וכתב ג&quot;כ הוכחה זו שלא הי&#039; במזיד מדלא הי&#039; מנתק הסירכא באופן שלא יהיו מרגישים, והביא גם דברי היש&quot;ש. שם כבר העבירו את השו&quot;ב על שלשים יום וציוה עליו לקבל גזירת הבי&quot;ד על אלו השלשים יום, ואך דן שם אם לפוסלו עולמית, וע&quot;ז שפיר מועיל ההוכחה שלא היה במזיד גמור, כמבואר בראבי&quot;ה ובר&quot;ן וביש&quot;ש שם דטבח שנמצא אחריו חלב אף שנידון כמזיד מחמת הפשיעה שלא בדק כראוי מה שמוטל עליו להלקותו ולהעבירו על חודש ימים ולבזותו, אבל עכ&quot;ז אינו דומה למזיד גמור שיפול עליו ויצטרך תשובה דפז&quot;ב (סנהדרין דף כ&quot;ה ע&quot;א) כמו מוכר בשר טריפה בחזקת בשר כשירה &#039;בשאט נפש. ולפענ&quot;ד גם הרשב&quot;א ז&quot;ל שהחמיר במי שאינו זהיר לבדוק מ&quot;מ סובר דבמזיד גמור חמור יותר, ומיושב בזה סתירת דברי הרשב&quot;א שבסימן תשפ&quot;ב לסימן תרי&quot;ט וכרל&quot;ב שהאריכו בזה הפר&quot;ח בסימן קי&quot;ט (ס&quot;ק כ&quot;ז) ושאר פוסקים, שבסיזן תשפ&quot;ב מיירי בקצב שהכניס ידו דרך הושט טרם שיבדוק הבודק שזה חשוד לנתק הסירכא וחמור יותר ממי שאינו זהיר בבדיקה יעיי&quot;ש ודו&quot;ק. ועכ&quot;פ מבואר כן ברוב ראשונים והפמ&quot;א הלך בשיטה זו, ובפרט לפי&quot;מ שצירף שם גם דעת המהר&quot;ם להקל בפעם ראשונה בטבח שנמצא אחריו חלב אף שהחמירו בזה בגמ&#039; כמבואר טעמו ביש&quot;ש, ולזה בודאי מועיל האומדנא שלא הי&#039; מזיד גמור דבמזיד גמור לא הקיל המהר&quot;ם לעולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף שבפמ&quot;א ח&quot;ג סימן כ&quot;ז דמיירי שם שהי&#039; הטעות בבדיקה, וכתב ג&quot;כ הוכחה זו שלא הי&#039; במזיד מדלא הי&#039; מנתק הסירכא באופן שלא יהיו מרגישים, והביא גם דברי היש&quot;ש. שם כבר העבירו את השו&quot;ב על שלשים יום וציוה עליו לקבל גזירת הבי&quot;ד על אלו השלשים יום, ואך דן שם אם לפוסלו עולמית, וע&quot;ז שפיר מועיל ההוכחה שלא היה במזיד גמור, כמבואר בראבי&quot;ה ובר&quot;ן וביש&quot;ש שם דטבח שנמצא אחריו חלב אף שנידון כמזיד מחמת הפשיעה שלא בדק כראוי מה שמוטל עליו להלקותו ולהעבירו על חודש ימים ולבזותו, אבל עכ&quot;ז אינו דומה למזיד גמור שיפול עליו ויצטרך תשובה דפז&quot;ב (סנהדרין דף כ&quot;ה ע&quot;א) כמו מוכר בשר טריפה בחזקת בשר כשירה &#039;בשאט נפש. ולפענ&quot;ד גם הרשב&quot;א ז&quot;ל שהחמיר במי שאינו זהיר לבדוק מ&quot;מ סובר דבמזיד גמור חמור יותר, ומיושב בזה סתירת דברי הרשב&quot;א שבסימן תשפ&quot;ב לסימן תרי&quot;ט וכרל&quot;ב שהאריכו בזה הפר&quot;ח בסימן קי&quot;ט (ס&quot;ק כ&quot;ז) ושאר פוסקים, שבסיזן תשפ&quot;ב מיירי בקצב שהכניס ידו דרך הושט טרם שיבדוק הבודק שזה חשוד לנתק הסירכא וחמור יותר ממי שאינו זהיר בבדיקה יעיי&quot;ש ודו&quot;ק. ועכ&quot;פ מבואר כן ברוב ראשונים והפמ&quot;א הלך בשיטה זו, ובפרט לפי&quot;מ שצירף שם גם דעת המהר&quot;ם להקל בפעם ראשונה בטבח שנמצא אחריו חלב אף שהחמירו בזה בגמ&#039; כמבואר טעמו ביש&quot;ש, ולזה בודאי מועיל האומדנא שלא הי&#039; מזיד גמור דבמזיד גמור לא הקיל המהר&quot;ם לעולם.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1825:rev-1827:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&diff=1825&oldid=prev 2024-12-07T19:51:47Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&amp;diff=1825&amp;oldid=1824">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&diff=1824&oldid=prev 2024-12-07T19:48:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:48, 7 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לה|תווית_קודם=אורח חיים סימן לה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לז|תווית_הבא=יורה דעה סימן לז}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן לו ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן לו ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1823:rev-1824:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&diff=1823&oldid=prev 2024-12-07T19:47:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:47, 7 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן לו ~''' ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלוכט&quot;ס אל כבוד &#039;&#039;&#039;ידידי&#039;&#039;&#039; הרה&quot;ג ותיק מלא עתיק גן הדסים ערוגת הבושם לו דמוד&#039; תהלה כש&quot;ת מוה&quot;ר [[מרדכי בריסק|&#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;בריסק&#039;&#039;&#039;]] נ&quot;י האבדק&quot;ק טאשנאד והגלילות יצ&quot;ו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלוכט&quot;ס אל כבוד &#039;&#039;&#039;ידידי&#039;&#039;&#039; הרה&quot;ג ותיק מלא עתיק גן הדסים ערוגת הבושם לו דמוד&#039; תהלה כש&quot;ת מוה&quot;ר [[מרדכי בריסק|&#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;בריסק&#039;&#039;&#039;]] נ&quot;י האבדק&quot;ק טאשנאד והגלילות יצ&quot;ו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1821:rev-1823:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95&diff=1821&oldid=prev 2024-12-07T19:43:35Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot; שלוכט&quot;ס אל כבוד &#039;&#039;&#039;ידידי&#039;&#039;&#039; הרה&quot;ג ותיק מלא עתיק גן הדסים ערוגת הבושם לו דמוד&#039; תהלה כש&quot;ת מוה&quot;ר <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="מרדכי בריסק (הדף אינו קיים)">&#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;בריסק&#039;&#039;&#039;</a> נ&quot;י האבדק&quot;ק טאשנאד והגלילות יצ&quot;ו. &#039;&#039;&#039;אדשתה&quot;ר&#039;&#039;&#039; באה&quot;ר כמשפט, הגיעני מכתבו בדבר השו&quot;ב ירא שמים מרבים שאירע לו מקרה לא טוב שבדק בדיקות פני...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> <br /> שלוכט&quot;ס אל כבוד &#039;&#039;&#039;ידידי&#039;&#039;&#039; הרה&quot;ג ותיק מלא עתיק גן הדסים ערוגת הבושם לו דמוד&#039; תהלה כש&quot;ת מוה&quot;ר [[מרדכי בריסק|&#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;בריסק&#039;&#039;&#039;]] נ&quot;י האבדק&quot;ק טאשנאד והגלילות יצ&quot;ו. <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אדשתה&quot;ר&#039;&#039;&#039; באה&quot;ר כמשפט, הגיעני מכתבו בדבר השו&quot;ב ירא שמים מרבים שאירע לו מקרה לא טוב שבדק בדיקות פנים ולא מצא שום סירכה ואחרי שהתחילו לפשוט עור הבהמה ראה הקצב שהאומא נסרכה לדופן בסירכא המטרפת, וכהדרגנ&quot;י מסתפק &#039;&#039;&#039;אם&#039;&#039;&#039; מחויב להעבירו על איזה זמן כמבואר בשמלה חדשה (סימן ב&#039; סעיף י&quot;ט)<br /> <br /> {{יישור מרכזי|א}}<br /> <br /> והנה כתב דמה שהביא השע&quot;ת (תב י&quot;ש שם אות ל&quot;ד) מדברי מהרי&quot;ו במוחזק לאדם כשר שמעבירין אותו על חודש או שתים, לעומת זה הביא הש&quot;ך ופר&quot;ח בסימן קי&quot;ט תשו&#039; מהרי&quot;ו דאם הוא ירא שמים אין מהצורך להעבירו וסגי בקו&quot;א. והנה כולם הביאו התשו&#039; מהרי&quot;ו שבסימן צ&quot;ז, והאיך אפשר שיכחישו זא&quot;ז בהעתקת דברי המהרי&quot;ו להביא כאו&quot;א הדין להיפך מדבריו שבאותה התשובה, ובפרע כי התב&quot;ש כבר ראה דברי הש&quot;ך והפר&quot;ח. והתשו&#039; מהרי&quot;ו אין בידי לעיין בו. ובהשקפה ראשונה אמרתי דע&quot;כ אין זה סתירה, דהש&quot;ך ופר&quot;ח סובבים שם על דברי המחבר (סעיף י&quot;ז) שכתב בטבת שיצא טריפה מתח&quot;י שאין לו התנצלות לומר שוגג הייתי, והוא מדברי תשו&#039; הרשב&quot;א (ח&quot;א סימן כ&#039; וסי&#039; תרל&quot;ב) שכתב בזה שדינו כמזיד כסתימת הגמרא, וע&quot;ז הביאו דברי המהרי&quot;ו דבי&quot;ש ומדקדק במעשיו תלינן ששגגה הוא ולא דנינן לי&#039; כמזיד, אבל במה שהביא התב&quot;ש ממהרי&quot;ו דאף במקום שאלינן בי&#039; שהוא שוגג גמור ראוי להעבירו על חודש או שתים, מזה לא דיבר הש&quot;ך מאומה. ואף שהפר&quot;ח בסוף הס&quot;ק כתב ובר&quot;ש אין צריך להעבירו כלל וסגי בקד&quot;ת בלבד, י&quot;ל שזה מדעת עצמו כי לא הזכיר ע&quot;ז כלל שהוא ממהרי&quot;ו אלא בתחילת דבריו מה שהביא דדיינינן לי&#039; כשוגג ולא כמזיד. ושוב ראיתי בתשו&#039; בית אפרים סימן ה&#039; באמצע התשובה שהעתיק דברי המהרי&quot;ו וז&quot;ל שם : ובאמת שהש&quot;ך קיצר בדברי המהרי&quot;ו וסמך על המעיין במהרי&quot;ו, וז&quot;ל דאירע לי&quot;ש שבדק ריאה שהי&#039; לה סירכא ולא הרגיש בסירכא ולא העברתי אותו, וטעמא דידענא בי&#039; דירא שמים הוא ולא אישתכח דדייק כותי&#039;, בודאי משגה הוא, וכן ראיתי במגנצא לזקן אחד ששגג ולא הרגיש הסירכא כו&#039; והשיבו על כנו משום שהי&#039; מוחזק בכשרות, וכמדומה שלא בדק תוך חודש, ומה שהבאתי מטבח שנ◗◖צא אחריו טריפה ה&quot;מ באדם שלא ראינו שמדקדק במעשיו כו&#039;, ועוד דבריו לי תלמידי טבח הוא שמוכר הבשר וכו&#039; יעיי&quot;ש. הרי מבואר בהדיא שאין כוונת המהרי&quot;ו אלא להביא ראיה שלא להעבירו כמזיד שהרי מסיים לבסוף שכמדומה שלא בדק תוך חודש ימים, ואין שום סתירה בין הש&quot;ך לתב&quot;ש ומא&quot;ח ומא&quot;ח ולא פליגי. ובדעת הפר&quot;ח י&quot;ל, דאף שסיים המהרי&quot;ו שכמדומה שלא בדק תוך חודש ימים, מ&quot;מ כיון שלא הביא זה אלא בלשון ספק ולא כתב לפסק הלכה לעשות כן, הבין הפר&quot;ח להקל בדבר. אמנם התב&quot;ש ז&quot;ל הבין בדעתו דכיון שהביא ראי&#039; לדבריו מאותו הזקן שבמגנצא <br /> <br /> וסיים שכמדומה שלא בדק תוך חודש ימים, ואין לו ראי&#039; להקל על תוך חודש, ש&quot;מ שדעתו להחמיר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אמנם&#039;&#039;&#039; מ&quot;ש עוד התב&quot;ש שכן הוא ביש&quot;ש וכן הוא משמעות לשון הרשב&quot;א ז&quot;ל שכתב מחזירין אותו, לא זכיתי להבין דברי קדשו ז&quot;ל בזה, וביש&quot;ש פ&quot;ק דחולין (סימן ח&#039;) וכן בפרק גיד הנשה סימן י&quot;ז לא הזכיר מאומה מהעברת חידש ימים, ואדרבה שם הקיל לגמרי כמו שיובא להלן דבריו, ואך בסימן ט&quot;ז בפג&quot;ה ששם סובב אדינא דגמרא (חולין דף צ&quot;ג ע&quot;ב) בטבח שנמצא אחריו תלב דמסיק בש&quot;ס שמלקין ומעבירין אותו, ע&quot;ז הביא דברי הראבי&quot;ה המובא בהגהות אשרי שיכריזו עליו בביהכ&quot;נ שני וחמישי ושני שהעבירוהו מאומנתו ויהי&#039; חודש ימים שלא יעסוק באומנתו ועוד האריך שם בעונש ובבזיונות שיחנו עליו, ואח&quot;כ הביא דברי תשו&#039; הר&quot;מ דבפעם ראשונה יש להזהירו ולא להעבירו כלל ואם אינו נזהר עוד יש להעבירו ע&quot;ו שכתב הראבי&#039; ז&quot;ל, ותמה שם ביש&quot;ש במה שהקיל בפ&quot;א שיקרה מכשלה שלא נראה כן מדברי התלמוד שכתב סתם טבח שנמצא אחריו, ותי&#039; שתקן לעשות כן למיגדר מילתא להקל יותר מדברי התלמוד &#039;&#039;&#039;יעיי&quot;ש&#039;&#039;&#039; טעמו.<br /> <br /> והנה זה י דאי דבש&quot;ס מיי רי בסתם בני אדם שאין שום רגלים לדבר שהוא שוגג, וגם כבר כתב המהרי&quot;ו דבכולי&#039; תלמודא מיירי בטבח ששוחט לעצמו ומוכר לאחרים, וא&quot;כ אין מזה ראי&#039; כלל להיכא שהוא מדקדק במעשיו &#039;&#039;&#039;ויש&#039;&#039;&#039; רגלים לדבר שהוא שגגה. ובע&quot;כ שגם התב&quot;ש מחלק בזה, שהרי היש&quot;ש הוצרך שם גם הכרזה בבית הכנסת ושארי בזיונות וראב&quot;ש &#039;&#039;&#039;לא&#039;&#039;&#039; כתב אלא העברת חודש ימים ותו לא, ובע&quot;כ דקיל יותר עבור שיש רגלים לדבר שהוא שוגג, וא&quot;כ גם להעברת חודש ימים אין ראי&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גם&#039;&#039;&#039; לא אדע למה הביא זה מהיש&quot;ש, דהלא היש&quot;ש הביא גם תשו&#039; הר&quot;מ שהקיל לגמרי בפ&quot;א, וכמו שמיישב דבריו שהוא למיגדר מילתא, ולא נמצא העברת חודש שם אלא במה שהביא דברי הראבי&quot;ה, וא&quot;כ יותר הי&#039; לו להביא מדברי הראבי&quot;ה עצמו שהובא בהגהות אשרי. &#039;&#039;&#039;ומה&#039;&#039;&#039; שהביא מדברי הרשב&quot;א (ח&quot;א סימן תקצ&quot;ד וסימן תרי&quot;ט) מדכתב מחזירין ולא כתב שאין להעבירו משמע שראוי להעבירו ולהחזירו אח&quot;כ, לא הבנתי ג&quot;כ הראי&#039;, דהרי זה ודאי שהוצרך שם קכד&quot;ת, א&quot;כ קודם שקיבל עליו דברי חבירות אסור לו לשחוט, ומבואר בפר&quot;ח סימן קי&quot;ט ס&quot;ק ל&quot;א שהקיל שם בכו&quot;כ י&quot;ש ומדקדק במעשיו שאין צריך להעבירו כלל אלא סגי בקד&quot;ת בלבך, <br /> <br /> <br /> <br /> שאלות ותשובות יו&quot;דסימן לו ד ב ר י י ו א ל קנג <br /> <br /> ומ&quot;מ אם שחט בלא קר&quot;ח שחיטתו פסולה אף בדיעבד יעיי&quot;ש, וא&quot;כ שייך שפיר הלשון מחזירין אחר קבד&quot;ח, כיון שאותו הזמן טרם הקו&quot;ח הי&#039; מסולק מאומנתו אף שלא הי&#039; אלא שעה מועטת. והר&quot;ן ז&quot;ל בפג&quot;ה סובר ג&quot;כ בדינא דגמרא בטבח שנמצא אחריו חלב דסגי לי&#039; בקו&quot;ר בלבד, עיין יש&quot;ש הביאו ולא הקשה עליו מלשון הש&quot;ס שכתב מעבירין אותו כמו שהקשה על תשו&#039; הר&quot;מ שהבאתי לעיל ונראה דיען שהוצרך עכ&quot;פ קבד&quot;ח שייך שפיר הלשון מעבירין כיון שאסור לו לשחוט טרם הקבד&quot;ח. אך מדברי מהרי&quot;ו כבר הבאתי שנראה מסיום דבריו שלא הקיל בלי העברת חודש ימים, ועכ&quot;פ אף אם יש לנו לפלפל בראיות התב&quot;ש ז&quot;ל, מ&quot;מ כיון שהחליט הוא להחמיר נגד דעת הפר&quot;ח ז&quot;ל ולא מצינו בגדולי הפוסקים מי שיחלוק עליו בפירוש, קשה להקל נגדו, בפרט בהלכה זו שנתפשט בכל תפוצות ישראל שלא לזוז מהתב&quot;ש במקום שאין גדולי הפוסקים שלאחריו חולקין עליו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ומ&quot;ש סברא להקל כיון שהי&#039; מרגיש אח&quot;כ בבדיקת חיץ ואינו דומה לתשו&#039; הרשב&quot;א, איני רואה בזה שום חילוק, דהרי גם שם לא עשה מאומה ולא נשחט באותו סכין, ולא החמיר הרשב&quot;א אלא בשביל שניכר מזה שלא נזהר בבדיקה ולא שם לב כראוי, וא&quot;כ גם כאן מאי נ&quot;מ מה שהי&#039; מרגיש אח&quot;כ בבדיקת חוץ, סוף סוף ניכר מזה שהקיל אז בבדיקת פנים ולא שם לב כראוי, ויוכל להיות סירכא שמתנכקת ואינה ניכרת בחוץ כלל ואם לא הרגיש בסירכא גדולה כזו ק&quot;ו שלא הרגיש אז בסירכא קטנה והמכנתקת ואדרבה זה גרע מנידון השו&#039; הרשב&quot;א, ששם התנצל ראובן שהי&#039; בודקו עוד קודם השחיטה, ואך <br /> <br /> הרשב&quot;א כתב שמעשיו מוכיחין לבודקו לחצאין, ואלו הי&#039; האמת על בדיקת שמעון והי&#039; בדעתו הי&#039; שום חשש בדבר, ואך מכח שהקיל בבדיקה, אבל כאן א&quot;א בבדיקת פנים שלא לבדוק היטב <br /> <br /> עליו שלא נתנו לשנ(עון כדבריו שלא סמך לגמרי לבודקו עוד אח&quot;כ, לא האומדנא דמוכח הוכיח לומר כלל שסמך עצמי על סמך שיבדוק אח&quot;כ <br /> <br /> בחוץ, דמי שעושה כן בודאי הוא מאכיל טריפות לישראל, וע&quot;כ שאז לא שם לב כראוי.<br /> <br /> שוב ראיתי בעמק שאלה יו&quot;ד סימן ד&#039; שהעיר להקל בעובדא גזה בבדיקת פנים יען שהוא בודק אח&quot;כ בדיקת חוץ, והביא מהל&quot;צ החדש (חיו&quot;ד סימן ב&#039; אות ד&#039;) לדמות להא דיו&quot;ד סימן פ&quot;ד (סעיף י&quot;א) בבדיקית תולעים באשה שדרכה לבדוק ג&quot;פ ומצאה אחר פעם <br /> <br /> ראשון לא נפסלה מחזקתה, ואך ידעינן שם שדרכה לבדוק ג&quot;פ משא&quot;כ בהא דהרשב&quot;א אין מאמינים שרצונו הי&#039; נבדוק הסכין עוה&quot;פ קודם שישחוט, וא&quot;כ בנ&quot;ד שמנהג המקום שלא לסמוך על בדיקת פנים אלא להוציא הריאה <br /> <br /> ולנפחה בבדיקת ונפיחה, ריעותא <br /> <br /> י&quot;ל דעדיין לא נגמר הבדיקה ודמי להאשה התולעים, וכתב דזה תליא בטעם בדיקת חוץ דלשאר פוסקים דטעם הנפיחה הוא רק בשביל לא בשביל סירכות, א&quot;כ כבר נגמר בדיקת <br /> <br /> הסירכות בבדיקת פנים, ואך להשנ(&quot;ח (סימן ל&quot;ט סעיף ב&#039;) דטעם הנפיחה הוא גם בשביל סירכות שניכרין אז יותר, א&quot;כ לא נגמר עדיין בדיקת הסירכות וזה עצ◗◖ו הטעם בבדיקת חון שמא לא הרגיש בסירכא כראוי בבדיקת פנים, דמי להאשה שלא סמכה עלמה במה שבדקה פעם ראשון שמא תמלא התולע בבדיקה שאח&quot;כ יעיי&quot;ש שהאריך.<br /> <br /> ולפענ&quot;ד אין הנידון דומה לראי&#039; כלל ודבריו נפלאו ממני, דשם בבדיקוכ התולעים אם סומכה בבדיקה הראשונה על מה שתבדוק אח&quot;כ, אין שום חשש בדבר, ואף לכתהלה מוכר לעשות כן, כי אף אם דל מהכא שתי בדיקות הראשונות סגי בבדי◗◖ה האחרונה בלבד בלי שום פקפוק, משא&quot;כ בבדיקות פנים אם הוא מקיל שלא להשים לב בבדיקת פנים על סמך בדיקת חוץ, הוא איסור גמור שהסירכות מתנתקים טרם שב ודקים בחון, <br /> <br /> ואף להשמ&quot;ח שטעם הנפיחה שניכר אז יותר אינו רומרא שהחמירו שלפעמים יוכל להיות שנתברר ע&quot;י הנפיחה, אבל ודאי דעיקר הבדיקה בסירכות רק בדיקת פנים כנודע לבקיאים וחלילה להקל <br /> <br /> אלא יותר היא בזה <br /> <br /> ובפרט לפי מה שהעיר שם בעמק שאלה דבנידון תשו&#039; הרשב&quot;א אף אם אין מאמינים לראובן שהי&#039; בדעתו לבודקו עוד קודם שחיטה אבל זה ודאי שהחיוב לבדוק הסכין אחר שחיטה וא&quot;כ הי&#039; מכיר אז הפגימה ולא הי&#039; בא לידי מכשול במה שסמך על בדיקת שמעון שלא בדק כראוי, וע&quot;כ דצ&quot;ל שהחמיר הרשב&quot;א ז&quot;ל כיון שעשה פשע באומנתו להקל בבדיקה שקודם שחיטה יעיי&quot;ש, וא&quot;כ ק&quot;ו בנ&quot;ד שאם אינו בודק בדיקת פצים כראוי אין כבדיקת חוץ שלאחריו מצילו ממכשול<br /> <br /> ולדינא נראה שלא סמך ע&quot;ז גם בעמק שאלה ולא כתב זה אלא דרך מו&quot;מ כדרך כותבי תשובות, כי בלא&quot;ה העביר שם את השוחט ההוא על חודש ימים שלא ישחוט אף עוף ויכריזו עליו בביהכנ&quot;ס ששחיטתו אסורה. ובתשו&#039; הקודמת שם בסימן ג&#039; שהאריך להכיח ג&quot;כ בכמה טעמים דסגי בקבד&quot;ח בלבד והביא ג&quot;כ דברי הש&quot;ך בשם המהרי&quot;ו ובמוחזק לן בכשרות סגי בקו&quot;א, <br /> <br /> <br /> <br /> קנד שאלות ותשובות יו&quot;דסימן לו ד ב ר י י ו א ל <br /> <br /> ולפלא שלא הביא כלל דברי השמ&quot;ח שהוצרך העברת חודש ימים, אלא קיבץ הרבה טעמים ופוסקים דסגי בקד&quot;ח, ואעפי&quot;כ למעשה סיים שם שלא ישחוט חודש ימים בלי עומד ע&quot;ג ואח&quot;כ יקבל עליו בפני ב&quot;ד של ג&#039; ת&quot;ת, ואז כיון שנקלה כ&quot;כ שוב אסור להונות אותו בדברים יעיי&quot;ש. הרי שאחר כל הנדדין לא מנאו לבו להקל לגמרי למעשה, ואין להביא ראי&#039; מהסברות שהובאו בהמו&quot;מ של הלכה טרם שבא לידי גמר דין<br /> <br /> נ<br /> <br /> ע וד תמהתי על דבריו שם שהלך בדרך חוש בביאור דעת היש&quot;ש במ&quot;ש בפג&quot;ה סימן י&quot;ז בעובדא דידי&#039; דאיכא הוכחה שלא במרד ובמעל עשה שהרי סירכא גדולה היתה שם ברוחב יד ואם הי&#039; רוצה לגנוב דעת המקום ודעת הבריות למכור טריפה בחזקת כשרה הי&#039; לו לנתק ולהפריד כל הסירכא מן הצלעות שלא יהי&#039; ניכר ונרגש וסמכינן באומדנא דמוכח אפילו במילתא דאיסורא, וכתב ע&quot;ז בעמק שאלה שדבריו קשים מאוד, דהא האומדנא הוי רק הוכחה דלא האכיל במזיד למכור טריפה בחזקת כשירה, אבל אכתי אנו רואין שלא חשש ליזהר ולבדוק ככל הצורך, וכבר כתב הרשב&quot;א (בתשו&#039; ת&quot;א סימן כ&#039; וסימן תרל&quot;ב) דאף מי שאינו זהיר לבדוק פושע הוא, וכן הרא&quot;ש (כלל כ&#039; דין כ&quot;ט) כתב דאם לא חשש לבדוק כל הצורך רשע הוא. והוכיח מזה, דאזיל בשיטת הראב&quot;ד (הובא בחידושי הר&quot;ן למסכת ע&quot;ז דף כ&quot;ה ע&quot;א) דבמה שאינו זהיר במלאכתו סגי לי&#039; בקו&quot;א, ודחק טובא לבאר עפ&quot;י דרך זה דעת היש&quot;ש, ושוב בנה יסוד לדינא לצרף דעת היש&quot;ש עפ&quot;י דרך זה גם בתשו&#039; שלאחריו סימן ד&#039;.<br /> <br /> והמעיין ביש&quot;ש יראה שכתב בפירוש להחמיר במי שאינו זהיר שהבדיקה, אך שם לא הי&#039; המעשה בטעות בבדיקה כלל אלא הי&#039; הטעות בשעת מכירה שנתחלף לו שמכר בשר טריפה שהי&#039; עליו סירכא גדולה בחזקת כשירה, וכתב שם וז&quot;ל שאין לפסול אלא במכר טריפה בחזקת כשירה במזיד, ומה שמלקין ומעבירין בטבח שנמצא אחריו חלב אפילו בשוגג, שאני התם מאחר שסומכין העולם על ניקורי&#039; וא&quot;כ עלי&#039; דידי&#039; רמיא ולא היה לו להתעצל במידי דאית בי&#039; כרת &#039;&#039;&#039;או&#039;&#039;&#039; מלקות והוי מזיד, דהא אפילו שגגת תלמיד עולה זדון כ&quot;ש שגגה כזו שנקר ולא נקר כדינא, משא&quot;כ בחילוף כזה שהוא דרך מקרח לא טהור, וא&quot;ל מנ&quot;ל דמהימן לומר בשגגה יוצאת שמא במזיד ובמעל עושה, פשוט כביעתא בכותחא דמוקמינן גברא בחזקת כשרות וכו&#039;, <br /> <br /> ותו אפילו תימא דלא מהימן לקולא, מ&quot;מ הכא הא איכא הוכחה דלא במרד ובמעל עשה וכו&#039; יעיי&quot;ש. הרי שאילו הי&#039; הטעות בבדיקה שלא נזהר כראוי הי&#039; מחמיר כדין טבח שנמצא אחריו חלב, אלא לא הי&#039; שם כלל שום ספק וטעות אחר הבדיקה לא מיני&#039; ולא מקצתי&#039;, ואולי כבר הי&#039; מבורר הכל אתר הבדיקה איזה מהן הוא כשר או טריפה ואך בשעת המכירה נתחלף וטעה, וע&quot;ז כתב שטעות כזה אינו דומה כלל לטעות שבבדיקה שמוטל עליו לבדוק כראוי, ואין כאן לדין אנא אם הי&#039; בשוגג או ח&quot;ו במזיד, וע&quot;ז שפיר איכא הוכחה שלא הי&#039; במזיד מדלא הי&#039; מנתק הסירכא, ולק&quot;ע מה שנתקשה בדבריו בעמק שאלה.<br /> <br /> ואף שבפמ&quot;א ח&quot;ג סימן כ&quot;ז דמיירי שם שהי&#039; הטעות בבדיקה, וכתב ג&quot;כ הוכחה זו שלא הי&#039; במזיד מדלא הי&#039; מנתק הסירכא באופן שלא יהיו מרגישים, והביא גם דברי היש&quot;ש. שם כבר העבירו את השו&quot;ב על שלשים יום וציוה עליו לקבל גזירת הבי&quot;ד על אלו השלשים יום, ואך דן שם אם לפוסלו עולמית, וע&quot;ז שפיר מועיל ההוכחה שלא היה במזיד גמור, כמבואר בראבי&quot;ה ובר&quot;ן וביש&quot;ש שם דטבח שנמצא אחריו חלב אף שנידון כמזיד מחמת הפשיעה שלא בדק כראוי מה שמוטל עליו להלקותו ולהעבירו על חודש ימים ולבזותו, אבל עכ&quot;ז אינו דומה למזיד גמור שיפול עליו ויצטרך תשובה דפז&quot;ב (סנהדרין דף כ&quot;ה ע&quot;א) כמו מוכר בשר טריפה בחזקת בשר כשירה &#039;בשאט נפש. ולפענ&quot;ד גם הרשב&quot;א ז&quot;ל שהחמיר במי שאינו זהיר לבדוק מ&quot;מ סובר דבמזיד גמור חמור יותר, ומיושב בזה סתירת דברי הרשב&quot;א שבסימן תשפ&quot;ב לסימן תרי&quot;ט וכרל&quot;ב שהאריכו בזה הפר&quot;ח בסימן קי&quot;ט (ס&quot;ק כ&quot;ז) ושאר פוסקים, שבסיזן תשפ&quot;ב מיירי בקצב שהכניס ידו דרך הושט טרם שיבדוק הבודק שזה חשוד לנתק הסירכא וחמור יותר ממי שאינו זהיר בבדיקה יעיי&quot;ש ודו&quot;ק. ועכ&quot;פ מבואר כן ברוב ראשונים והפמ&quot;א הלך בשיטה זו, ובפרט לפי&quot;מ שצירף שם גם דעת המהר&quot;ם להקל בפעם ראשונה בטבח שנמצא אחריו חלב אף שהחמירו בזה בגמ&#039; כמבואר טעמו ביש&quot;ש, ולזה בודאי מועיל האומדנא שלא הי&#039; מזיד גמור דבמזיד גמור לא הקיל המהר&quot;ם לעולם.<br /> <br /> ד<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ויהי&#039;&#039;&#039;&#039; איך שיהי&#039;, הנה לדינא כבר נתבאר שגם העמק שאלה לא מלאו לבו לפוטרו בלא כלום. אמנם יען שנודע שהוא יר&quot;ש ומדקדק במעשיו וזילא בי&#039; מילתא טובא לבזותו ח&quot;ו, נראה לפיענ&quot;ד להקל באופן זה, <br /> <br /> <br /> <br /> שאלות ותשובות יו&quot;דסימן לו לז ד ב ר י י וא ל קנה <br /> <br /> כי הנה נראה דאין צריך שיתודע הדבר לרבים, כי לא כתב התב&quot;ש שום הכרזה וכדומה כמוזכר בדברי הראבי&#039;ה ושאר פוסקים, ולא כתב אלא להעבירו, ונראה דסגי בזה במה שהוא יודע בעצמו שניתן עליו קנס זה, והוא כדי בזיון וקצף להיר&#039;ש ומדקדק במעשיו אף שלא נודע לשום אדם בעולם, ומשים אל לבו עי&quot;ז להיות זהיר ביותר מכאן ולהלאה, והשו&quot;ב נ&quot;י אמר לי שאם לא יהי&#039; הקנס אלא על בדיקות בלבד לא על שחיטת עופות וגם לא ימשך זמן ארוך חודש שלם, אפשר שיהי&#039; באופן שלא ירגישו בני העיר, ובזה נראה לפענ&quot;ד דאפשר להקל, דבשחיטת עופות דעת הנוב&quot;י (מה&quot;ת חיו&quot;ד סימן ג&#039;) ועוד כמה פוסקים דאף החשוד על הבדיקות שנפסל מלהיות בודק מותר לשחוט עופות והחשוד על הט רי פות אינו חשוד על הנבילות, ואף שהרבה פוסקים חולקין ע&quot;ז ויש לתמוה הרבה בדבר לא עת האסף פה, אבל כ&quot;ז היכא שנפסל מעיקר הדין, אבל כאן שאינו אלא חומרא וקנסא בעלמא שהטילו עליו הפוסקים ואינו נחשד ח&quot;ו, אין להחמיר כ&quot;כ, ודי הקנסא באותו אומנות שאירע לו, ואף שבתשו&#039; עמק שאלה אחר כל הקולות שהביא מ&quot;מ החמיר על חודש ימים שיצטרך עומד ע&quot;ג אף בשחיטה אף שגם שם לא הי&#039; המעשה אלא בבדיקה, מ&quot;מ אין לדמות כ&quot;כ ענינים כאלו זל&quot;ז, ונראה לפענ&quot;ד דאפשר להקל בנ&quot;ד בקנסא כל דהו. ונם נראה לפענ&quot;ד דאין להחמיר דייקא חודש ימים, דאף שכתב התב&quot;ש חודש ימים, מסתבר דלא קפיד אמנינא דיומי, ולא נקיט אלא לדוגמא שנמשך אחר המהרי&quot;ו ויש&quot;ש שנזכר בדבריהם חודש ימים. וראי&#039; לדבר שהביא סניגורין לדבריו מדברי הרשב&quot;א שכתב מחזירין, ואם הפי&#039; בדברי הרשב&quot;א ז&quot;ל דלהכי נקט מחזירין בשביל <br /> <br /> שצריך להעבירו על זמן מה, אבל עכ&quot;פ מדסתם הדברים ולא הזכיר כלל סכום ימים, ע&quot;כ דלא קפיד כלל אמנינא דיומי וסגי באיזה העברה שיהי&#039; לפי ראות עיני הב&quot;ד, ואם נימא דהתב&quot;ש ז&quot;ל קפיד דוקא אמנינא דיומי יהי&#039; קושיא על דבריו מדברי הרשב&quot;א ז&quot;ל ואיך הביאו לסניגור לדבריו ולא הזכיר שבצד אחד הוא קטיגורו, ובפרט שהוא סובב על מ&quot;ש בשמ&quot;ק להעבירו על חודש ימים וע&quot;ז כתב סתמא דכן משמע ברשב&quot;א ומשמע דאבולא מילתא קאי, אבל אם נימא דגם התב&quot;ש לא הקפיד דייקא על חודש ימים וכותבו רק לדוגמא בעלמא לא קשה מידי, דאינו חושש להביא ראי&#039; אלא לעיקר הדין שצריך להעבירו על זמן מה. ולזה נראה לפענ&quot;ד שלא ילך איזה זמן לבית המטבחיים של בהמות לפי ראות עיני פהדרגנ&quot;י<br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ה&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> וזה ודאי שצריך קבד&quot;ח, שבזה החמיר גם כפר&quot;ת בס&quot;ק קל&quot;א אף ביד&quot;ש ומדקדק במעשיו ופוסל השחיטה ששחט בלא קבד&quot;ח. והקבד&quot;ח מבואר ברשב&quot;א ז&quot;ל (ח&quot;א סי&#039; כ&#039;, תקצ&quot;ד, תרי&quot;ט, תרל&quot;ב) ובכל הראשונים והאחרונים שצריך להיות בפני ג&#039; ת&quot;ח, ועיין כנה&quot;ג בסימן ס&quot;ד הגהות הב&quot;י אות קי&quot;ט שנדחק לתרץ דברי הגהות (הגהות אשרי חולין פ&quot;ז סימן ט&quot;ז) שכתב ואה&quot;כ יבא אצל חכם ויתן עליו את הדין, ופי&#039; דרצ&quot;ל שיבא אלל החכם והוא מצרף עמו שיהי&#039; בי&quot;ד של ג&#039;, או שהוא יתן לו את הדין שצריך קבד&quot;ח בפני ג&#039;. וענין הקבד&quot;ח כתב הסמ&quot;ק (סימן ב&#039; סעיף י&quot;ט) לקבל עליו בחומר שבועה וכו&#039;, והוא לשון מהר&quot;ם מלובלין סימן ע&quot;ו, וכעין זה הוא גם דברי הרשב&quot;א ז&quot;ל בתשו&#039; (ח&quot;א סימן תקל&quot;ד וסימן תרי&quot;ט). אבל הט&quot;ז כתב בסימן קי&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ז) דרצ&quot;ל שיקבל עליו עניני פרישות בפני ג&#039;, ודבריו צ&quot;ע ואין להאריך, ואפשר לקיים שניהם ויאכלו ענוים וישבעו. והרבה יש להאריך בטילטול בענין זה ואין הזמן גרמא<br /> <br /> והנני ידידו דושת&quot;ה באהבה רבה<br /> <br /> הק&#039; יואל טייטלבוים</div>

Be69455