https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לד - היסטוריית גרסאות2026-05-04T16:30:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1811&oldid=prevBe69455 ב־21:16, 30 בנובמבר 20242024-11-30T21:16:22Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:16, 30 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלוכט"ס אל כבוד אהובי ח"א הרב הגה"צ הכו"פ בנש"ק אראלים ותרשישים כקש"ת מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א האבדק"ק ציעשינוב יצ"ו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלוכט"ס אל כבוד אהובי ח"א הרב הגה"צ הכו"פ בנש"ק אראלים ותרשישים כקש"ת מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א האבדק"ק ציעשינוב יצ"ו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחדשה"ה באה"ר . . . ראשית מ"ש בדין מה שלפי משפטי המדינה אין לשחוט אלק סכום מצומצם והשובי"ם שוחטים יותר בנ(חבא ומצד דינא דמלכתא עונשן גדול עד מאוד, והביא מתשו' מהרש"ק בס' האלף לך שלמה (חיו"ד סימן א') שאוסר בהחלט בכה"ג, ומתשו' בר לואי שחולק עליו והביא ראי' ממה דשוחטין בספינה (חולין דף י"ג ע'ב) והרי בספינה איכא ביעתותא דמיא כמבואר בש"ס ברכות (דף נ' ע"א) השכים לצאת מתפלל ואח"כ יקרא ק"ש ופירש"י ז"ל משום ביעתותא דמיא וע"כ דבשחיטה לא חייש לביעתותא {{יישור מרכזי|א}}'''הנה''' הספר בר לואי אין בידי, אך כפי מה שהביא ראייתו אין ראיה משם, דהך ביעתותא דמיא שכתב '''רש"י''' ז"ל פי' הב"ח בסימן צ"ד דהוא משום יורדי הים באניות המה ראו מעשי ה', ומפורש שם בקרא אח"כ שהוא בשביל רוח סערה, וא"כ יש לומר דטרם שיצא לספינה איכא למיחש לרוח סערה שבים שהוא שם מילתא דשכיחא ולכן צריך להתפלל בביתו, אבל בעת אשר הקם הסערה לדממה וישמחו כי ישתוקו אין חשש גם בספינה בין לתפלה בין לשחיטה, ומה שאמרו בחולין י"ג דשוחטין בראש הספינה, שם בא להשמיענו דלא חיישינן שיאמרו לשר של ים הוא שוחט כמו שפירש רש"י ותוס', אבל לעולם איירי רק בעת שיוכל לכוין דעתו ונא כל העתים שוות בספינה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחדשה"ה באה"ר . . . ראשית מ"ש בדין מה שלפי משפטי המדינה אין לשחוט אלק סכום מצומצם והשובי"ם שוחטים יותר בנ(חבא ומצד דינא דמלכתא עונשן גדול עד מאוד, והביא מתשו' מהרש"ק בס' האלף לך שלמה (חיו"ד סימן א') שאוסר בהחלט בכה"ג, ומתשו' בר לואי שחולק עליו והביא ראי' ממה דשוחטין בספינה (חולין דף י"ג ע'ב) והרי בספינה איכא ביעתותא דמיא כמבואר בש"ס ברכות (דף נ' ע"א) השכים לצאת מתפלל ואח"כ יקרא ק"ש ופירש"י ז"ל משום ביעתותא דמיא וע"כ דבשחיטה לא חייש לביעתותא {{יישור מרכזי|א}}'''הנה''' הספר בר לואי אין בידי, אך כפי מה שהביא ראייתו אין ראיה משם, דהך ביעתותא דמיא שכתב '''רש"י''' ז"ל פי' הב"ח בסימן צ"ד דהוא משום יורדי הים באניות המה ראו מעשי ה', ומפורש שם בקרא אח"כ שהוא בשביל רוח סערה, וא"כ יש לומר דטרם שיצא לספינה איכא למיחש לרוח סערה שבים שהוא שם מילתא דשכיחא ולכן צריך להתפלל בביתו, אבל בעת אשר הקם הסערה לדממה וישמחו כי ישתוקו אין חשש גם בספינה בין לתפלה בין לשחיטה, ומה שאמרו בחולין י"ג דשוחטין בראש הספינה, שם בא להשמיענו דלא חיישינן שיאמרו לשר של ים הוא שוחט כמו שפירש רש"י ותוס', אבל לעולם איירי רק בעת שיוכל לכוין דעתו ונא כל העתים שוות בספינה</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1810:rev-1811:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1810&oldid=prevBe69455 ב־21:16, 30 בנובמבר 20242024-11-30T21:16:01Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:16, 30 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק' יואל טייטלבוים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק' יואל טייטלבוים</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]</nowiki> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki></del>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></nowiki></del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td></tr>
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1809&oldid=prevBe69455 ב־21:15, 30 בנובמבר 20242024-11-30T21:15:24Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:15, 30 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק' יואל טייטלבוים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק' יואל טייטלבוים</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]</nowiki> </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</nowiki></ins></div></td></tr>
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1808&oldid=prevBe69455 ב־21:15, 30 בנובמבר 20242024-11-30T21:15:03Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:15, 30 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_לג|תווית_קודם=אורח חיים סימן לג|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_לה|תווית_הבא=יורה דעה סימן לה}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן לד ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן לד ב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוכט</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס אל כבוד אהובי ח"א הרב הגה"צ הכו"פ בנש"ק אראלים ותרשישים כקש"ת מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א האבדק"ק ציעשינוב יצ"ו.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוכט"ס אל כבוד אהובי ח"א הרב הגה"צ הכו"פ בנש"ק אראלים ותרשישים כקש"ת מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א האבדק"ק ציעשינוב יצ"ו. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחדשה"ה באה"ר . . . ראשית מ"ש בדין מה שלפי משפטי המדינה אין לשחוט אלק סכום מצומצם והשובי"ם שוחטים יותר בנ(חבא ומצד דינא דמלכתא עונשן גדול עד מאוד, והביא מתשו' מהרש"ק בס' האלף לך שלמה (חיו"ד סימן א') שאוסר בהחלט בכה"ג, ומתשו' בר לואי שחולק עליו והביא ראי' ממה דשוחטין בספינה (חולין דף י"ג ע'ב) והרי בספינה איכא ביעתותא דמיא כמבואר בש"ס ברכות (דף נ' ע"א) השכים לצאת מתפלל ואח"כ יקרא ק"ש ופירש"י ז"ל משום ביעתותא דמיא וע"כ דבשחיטה לא חייש לביעתותא {{יישור מרכזי|א}}'''הנה''' הספר בר לואי אין בידי, אך כפי מה שהביא ראייתו אין ראיה משם, דהך ביעתותא דמיא שכתב '''רש"י''' ז"ל פי' הב"ח בסימן צ"ד דהוא משום יורדי הים באניות המה ראו מעשי ה', ומפורש שם בקרא אח"כ שהוא בשביל רוח סערה, וא"כ יש לומר דטרם שיצא לספינה איכא למיחש לרוח סערה שבים שהוא שם מילתא דשכיחא ולכן צריך להתפלל בביתו, אבל בעת אשר הקם הסערה לדממה וישמחו כי ישתוקו אין חשש גם בספינה בין לתפלה בין לשחיטה, ומה שאמרו בחולין י"ג דשוחטין בראש הספינה, שם בא להשמיענו דלא חיישינן שיאמרו לשר של ים הוא שוחט כמו שפירש רש"י ותוס', אבל לעולם איירי רק בעת שיוכל לכוין דעתו ונא כל העתים שוות בספינה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחדשה"ה באה"ר . . . ראשית מ"ש בדין מה שלפי משפטי המדינה אין לשחוט אלק סכום מצומצם והשובי"ם שוחטים יותר בנ(חבא ומצד דינא דמלכתא עונשן גדול עד מאוד, והביא מתשו' מהרש"ק בס' האלף לך שלמה (חיו"ד סימן א') שאוסר בהחלט בכה"ג, ומתשו' בר לואי שחולק עליו והביא ראי' ממה דשוחטין בספינה (חולין דף י"ג ע'ב) והרי בספינה איכא ביעתותא דמיא כמבואר בש"ס ברכות (דף נ' ע"א) השכים לצאת מתפלל ואח"כ יקרא ק"ש ופירש"י ז"ל משום ביעתותא דמיא וע"כ דבשחיטה לא חייש לביעתותא {{יישור מרכזי|א}}'''הנה''' הספר בר לואי אין בידי, אך כפי מה שהביא ראייתו אין ראיה משם, דהך ביעתותא דמיא שכתב '''רש"י''' ז"ל פי' הב"ח בסימן צ"ד דהוא משום יורדי הים באניות המה ראו מעשי ה', ומפורש שם בקרא אח"כ שהוא בשביל רוח סערה, וא"כ יש לומר דטרם שיצא לספינה איכא למיחש לרוח סערה שבים שהוא שם מילתא דשכיחא ולכן צריך להתפלל בביתו, אבל בעת אשר הקם הסערה לדממה וישמחו כי ישתוקו אין חשש גם בספינה בין לתפלה בין לשחיטה, ומה שאמרו בחולין י"ג דשוחטין בראש הספינה, שם בא להשמיענו דלא חיישינן שיאמרו לשר של ים הוא שוחט כמו שפירש רש"י ותוס', אבל לעולם איירי רק בעת שיוכל לכוין דעתו ונא כל העתים שוות בספינה</div></td></tr>
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1806&oldid=prevמטה הסברה: מטה הסברה העביר את הדף שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לד לשם שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לד2024-11-30T21:12:48Z<p>מטה הסברה העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&action=edit&redlink=1" class="new" title="שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לד (הדף אינו קיים)">שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לד</a> לשם <a href="/index.php/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93" title="שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לד">שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לד</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:12, 30 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1805&oldid=prevBe69455 ב־21:11, 30 בנובמבר 20242024-11-30T21:11:31Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:11, 30 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי הנ"ל מובן הוא מכיון שהוא יוכר מסתם חזקת כשרות יען שמכירין בצדקתה. וקצת יש ליישב בזה קושיית המהרש"א יעיי"ש ודו"ק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי הנ"ל מובן הוא מכיון שהוא יוכר מסתם חזקת כשרות יען שמכירין בצדקתה. וקצת יש ליישב בזה קושיית המהרש"א יעיי"ש ודו"ק.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוי"ל בכוונת התוס' דמצי לאוקמי משום דאזלינן בתר חזקה, דאף דזה הוי ג"כ מחמת רוב, מ"מ כיון דנתוסף עוד רוב דחזקת כשרות שלא זינתה, על הרוב דאף שזינתה רוב בעילות אחר הבעל, והוי תרי רובי, ולמיעוטא דמיעוטא לא חייש אף ר"מ דחייש למיעוטא, וא"כ אין ראי' דאזלינן בתר רובא שאינו אלא רוב אחד ואין שה מיעוטא דמיעוטא. ואפשר ליישב גם בזה קושית המהרש"א דרך הפלפול אלא שאין הזמן גרמא להאריך כעת בפלפול.{{יישור מרכזי|ו}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעיר '''◖ד''' </del>מה שנראה לענ"ד להלכה בחזקה זו, על דרך מה שכתב בהכ"ס סימן כ"ט לחלק בספק טריפות דאמרינן (חולין דף ט' ע"א) נשחטה הותרה, ובספק דרוסה או ישב לה קוץ בושט, דבזה הוי חזקת כשרות מחמת עצמה דודאי בשעה שנולדה לא הוה דרוסה ולא הי' לה קוץ, והוי חזקת הגוף משעה שנולדה, משא"כ באר טריפות כמו מים בראש '''או''' ספק נקובה שאפשר שנולדה כך ואין לה חזקת הגוף, ע"כ שהוא חזקה מחמת הרוב דרוב בהמות כשירות יעיי"ש באורך. וכמו"כ בנידון דידן, דהיכא דאנו דנין אם נעשה מעשה הזנות ר"ל, וע"ז בודאי יש לה ח'קה מתולדה דבשעה שנולדה בודאי לא זינתה עדיין כמו שכתב הנוב"י, שפיר כתבי התוספות דאיכא לאוקמה בחזקת כשרות, כללנו החשש דילמא לאו אביו הוא צ"ל שנעשה מעשה הזנות ר"ל וע"ז יש לה חזקה מתולדה, משא"כ היכא שאנו דנין אם לסמוך אחזקת כשרות ליקח ממנו דבר מאכל, בפרט היכא דאיכא חימוד ממון וטורח, שאין הסמיכה אלא שמחמת יראת חטא ויראת שמים לא יכשיל את חבירי בחזקת כשרות כזה קשה טובא קושית הפנ"י שאין לנו חזקה אף מתולדה '''אם''' היה בו יראת שמים, והכתוב (בראשית ח, כא) צווח כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ודרשו חכמינו ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ג' הלכה ה') משננער לצאת ממעי אמו, ובגמרא יומא '''דף''' '''פ"ג''' מבואר דאף כשעדיין בבטן אמו קרא עלי' זורו רשעים מרחם, ואדרבה ליראת שמים ויראת חטא צריך להתחנך הרבה במע"ט ואין לנו ע"ז שום חזקת הגוף מעולם, ואף דבשעה שנולד לא חטא עדיין במעשה, מ"מ במה שלא עשה עבירה כשלא הי' סיפוק בידו לעשות בזה לא הוחזק שאינו נחשד כשיבוא לידו ויהי' גם חימוד ממון לעבור העבירה, ואנו דנין רק אם הוא חשוד לאותו דבר כי אסור ליקח מהחשוד, וע"ז אין לנו שום חזקה וז"ב, ודברי השערי תורה בזה אינם מובנים כלל. והרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ב מהלכות גירושין (הלכה כ') דישראל רוצה לעשות כל המצות ולהתרחק מכל העבירות, מ"מ כתב הוא ז"ל בהלכות מ"א שאין לסמוך אחזקת כשרות דסתם ישראל, דמ"ש בהלכות גירושין הוא בהסיר המונע מניעת היצה"ר, אבל בעוד שיצרו שולט מבואר בגמרא תמיד דף ל"ב כשמצא נצח, פירש"י ז"ל אתם רואים בכל יום שהשטן מנצח ומטעה בני אדם יעיי"ש, ואיכא בגמרא סוכה דף נ"ב שהיצה"ר מניח אוה"ע ומתגרה בשונאיהם של ישראל. ומוברחים דברי הפנ"י שאין זה חזקה אלא מחמת רוב דרוב בנ"י כשרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוי"ל בכוונת התוס' דמצי לאוקמי משום דאזלינן בתר חזקה, דאף דזה הוי ג"כ מחמת רוב, מ"מ כיון דנתוסף עוד רוב דחזקת כשרות שלא זינתה, על הרוב דאף שזינתה רוב בעילות אחר הבעל, והוי תרי רובי, ולמיעוטא דמיעוטא לא חייש אף ר"מ דחייש למיעוטא, וא"כ אין ראי' דאזלינן בתר רובא שאינו אלא רוב אחד ואין שה מיעוטא דמיעוטא. ואפשר ליישב גם בזה קושית המהרש"א דרך הפלפול אלא שאין הזמן גרמא להאריך כעת בפלפול.{{יישור מרכזי|ו}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעיקר </ins>מה שנראה לענ"ד להלכה בחזקה זו, על דרך מה שכתב בהכ"ס סימן כ"ט לחלק בספק טריפות דאמרינן (חולין דף ט' ע"א) נשחטה הותרה, ובספק דרוסה או ישב לה קוץ בושט, דבזה הוי חזקת כשרות מחמת עצמה דודאי בשעה שנולדה לא הוה דרוסה ולא הי' לה קוץ, והוי חזקת הגוף משעה שנולדה, משא"כ באר טריפות כמו מים בראש '''או''' ספק נקובה שאפשר שנולדה כך ואין לה חזקת הגוף, ע"כ שהוא חזקה מחמת הרוב דרוב בהמות כשירות יעיי"ש באורך. וכמו"כ בנידון דידן, דהיכא דאנו דנין אם נעשה מעשה הזנות ר"ל, וע"ז בודאי יש לה ח'קה מתולדה דבשעה שנולדה בודאי לא זינתה עדיין כמו שכתב הנוב"י, שפיר כתבי התוספות דאיכא לאוקמה בחזקת כשרות, כללנו החשש דילמא לאו אביו הוא צ"ל שנעשה מעשה הזנות ר"ל וע"ז יש לה חזקה מתולדה, משא"כ היכא שאנו דנין אם לסמוך אחזקת כשרות ליקח ממנו דבר מאכל, בפרט היכא דאיכא חימוד ממון וטורח, שאין הסמיכה אלא שמחמת יראת חטא ויראת שמים לא יכשיל את חבירי בחזקת כשרות כזה קשה טובא קושית הפנ"י שאין לנו חזקה אף מתולדה '''אם''' היה בו יראת שמים, והכתוב (בראשית ח, כא) צווח כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ודרשו חכמינו ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ג' הלכה ה') משננער לצאת ממעי אמו, ובגמרא יומא '''דף''' '''פ"ג''' מבואר דאף כשעדיין בבטן אמו קרא עלי' זורו רשעים מרחם, ואדרבה ליראת שמים ויראת חטא צריך להתחנך הרבה במע"ט ואין לנו ע"ז שום חזקת הגוף מעולם, ואף דבשעה שנולד לא חטא עדיין במעשה, מ"מ במה שלא עשה עבירה כשלא הי' סיפוק בידו לעשות בזה לא הוחזק שאינו נחשד כשיבוא לידו ויהי' גם חימוד ממון לעבור העבירה, ואנו דנין רק אם הוא חשוד לאותו דבר כי אסור ליקח מהחשוד, וע"ז אין לנו שום חזקה וז"ב, ודברי השערי תורה בזה אינם מובנים כלל. והרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ב מהלכות גירושין (הלכה כ') דישראל רוצה לעשות כל המצות ולהתרחק מכל העבירות, מ"מ כתב הוא ז"ל בהלכות מ"א שאין לסמוך אחזקת כשרות דסתם ישראל, דמ"ש בהלכות גירושין הוא בהסיר המונע מניעת היצה"ר, אבל בעוד שיצרו שולט מבואר בגמרא תמיד דף ל"ב כשמצא נצח, פירש"י ז"ל אתם רואים בכל יום שהשטן מנצח ומטעה בני אדם יעיי"ש, ואיכא בגמרא סוכה דף נ"ב שהיצה"ר מניח אוה"ע ומתגרה בשונאיהם של ישראל. ומוברחים דברי הפנ"י שאין זה חזקה אלא מחמת רוב דרוב בנ"י כשרים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וא"כ''' הא תינח בזמנם שהי' באמת כן, ועי' וש"מ פרשת כי תבוא שבזמנו היו רוב ישראל כשרים זולת בחטאת נעורים שנכשלים הרבה ר"ל יעיי"ש, ורוב המדינות אשר עכשיו כבר נשכח שם לגמרי דת ישראל היו אז מלאים תורה ויראה כנודע שבמאה השנים האחרונות התחילה הירידה הגדולה ר"ל, עד שעכשיו בימינו אלו בעוה"ר אף במקומות מועטים מאוד שיש שם עדיין הרבה עוסקי תורה ויראה, מ"מ גם שם עפ"י רוב אותן שנתפסו בקלות ומכשולות והרבה אבות נזיקין, הן ודומיהם המה המרובים רח"ל ואינהו נפישי טובא, והאיך אפשר לומר עכשיו חזקה מחמת רובא בכשרות, אדרבא אם נלך אחר הרוב לומר כל דפריש מרובא פריש איכא חזקה להיפך, ובטלה חזקת כשרות לכו"ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וא"כ''' הא תינח בזמנם שהי' באמת כן, ועי' וש"מ פרשת כי תבוא שבזמנו היו רוב ישראל כשרים זולת בחטאת נעורים שנכשלים הרבה ר"ל יעיי"ש, ורוב המדינות אשר עכשיו כבר נשכח שם לגמרי דת ישראל היו אז מלאים תורה ויראה כנודע שבמאה השנים האחרונות התחילה הירידה הגדולה ר"ל, עד שעכשיו בימינו אלו בעוה"ר אף במקומות מועטים מאוד שיש שם עדיין הרבה עוסקי תורה ויראה, מ"מ גם שם עפ"י רוב אותן שנתפסו בקלות ומכשולות והרבה אבות נזיקין, הן ודומיהם המה המרובים רח"ל ואינהו נפישי טובא, והאיך אפשר לומר עכשיו חזקה מחמת רובא בכשרות, אדרבא אם נלך אחר הרוב לומר כל דפריש מרובא פריש איכא חזקה להיפך, ובטלה חזקת כשרות לכו"ע.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובב"י אה"ע סימן י"ז הביא בשם הרמ"ה לענין חזקה המבוארת בש"ס (גיטין דף ס"ד ע"ב) שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה, דה"מ בדורות הראשונים אבל האידנא דנפישא חוצפא ופ רי צותא בעלמא איתרע חזקה זו ואינה נאמנת, ופסק כן להלכה ברמ"א שם סעיף ב'. הרי שאף שחזקה זו מבוארת בש"ס בסתם ולא חילקו בין מקום למקום, מ"מ אחר שראו קלקול הדור בזה נשתנה החזקה, אבל עדיין '''לא''' הי' אז הקלקול בשאר איסורין, וק"ו בימינו אלה שרבתה המכשלה בכל עניני הדת תוה"ק, בודאי שאין ללמוד מדורות הראשונים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובב"י אה"ע סימן י"ז הביא בשם הרמ"ה לענין חזקה המבוארת בש"ס (גיטין דף ס"ד ע"ב) שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה, דה"מ בדורות הראשונים אבל האידנא דנפישא חוצפא ופ רי צותא בעלמא איתרע חזקה זו ואינה נאמנת, ופסק כן להלכה ברמ"א שם סעיף ב'. הרי שאף שחזקה זו מבוארת בש"ס בסתם ולא חילקו בין מקום למקום, מ"מ אחר שראו קלקול הדור בזה נשתנה החזקה, אבל עדיין '''לא''' הי' אז הקלקול בשאר איסורין, וק"ו בימינו אלה שרבתה המכשלה בכל עניני הדת תוה"ק, בודאי שאין ללמוד מדורות הראשונים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשבת דף ק"כ שפסקו אנשי אמנה במו"מ, ובד"ח הי' נאמנים שלא היו מתפללין על שקר כפירוש רש"י ז"ל שם. והנך רואה שאף בזמן הש"ס ובזמן הבית שהי' להם נאמנות הרבה בד"ת מ"מ בדבר הנוגע למו"מ לא היו נאמנים, ומה נאמר ומה נדבר עכשיו שפסקה האמנה גם בד"ת, ובעוה"ר מתהללין על שקר אף שבביתם אין לחם ושמלה לא תורה ולא יראה, וקל וחומר בדבר הנוגע למו"מ שאין להאמין. ואנו רואים בחוש במדינתנו שת"ל מתוקן הדבר ויש משגיחים על הבשר מתיןלת הזביחה עד לאחר המכירה, ואעפי"כ עושין הקצבים כל טצדקי והרבה פעמים נתברר מה שרוצים הקצבים לעשות בסתר באיזה אופן שלא ירגישו המשגיחים להכשיל הבריות עבור הנאה מועטת, וכמה פעמים רואים אף בקצבים שמתנהגים בדרכי התורה והיראה בכל ענינים עצהיו"ט, ובענין מכירת הבשר שהוא נוגע למו"מ שלו הוא נחשד, וק"ו בהקלים והריקים גם בשאר עניני דתוה"ק, ואך יען שיש משגיחים מרגישים במעשיהם, ובמקומות שאין השגחה כראוי אינם יודעין זה יען שהקצבים עושים מה שלבם חפץ ומאכילים נו"ט רח"ל ולא חלי ולא מרגיש שום אדם מחמת חסרון ההשגחה.{{יישור מרכזי|ז}}והגה כתב במכתבו ע"ז שהרב המרא דאתרא יוכל לאסור דבר המותר, ואין זה נ"מ פה כי לא אסר בזה דבר המותר אלא דבר האסור בלא"ה מצד הדין. ובתשו' ארי' דבי עילאה (חיו"ד סימן א') שהוא מהסוברים שא"א לאסור דבר המותר לגמרי בלא הסכמת הצבור, מ"מ כתב שאין זה אלא בדבר המותר לכל הדיעות, אבל היכא דיש פוסקים מחמירים אף דלית הלכתא כוותי' יוכל החכם לאסור כדעת אותן הפוסקים. וק"ו בנ"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכב◗ </del>ביארתי שכן הוא העיקר בפוסקים שאין לסמוך כלל בכה"ג על חזקת כשרות, ומכש"כ בהקצב הזה שאיתרע חזקת כשרות מהטעמים הנזכרים למעלה, ואסור ליקח בשר בלי השגחה מתחילה ועד סוף באופן שלא יהי' באפשרות להקצבים לעשות שום רמי' ח'ץ להכשיל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשבת דף ק"כ שפסקו אנשי אמנה במו"מ, ובד"ח הי' נאמנים שלא היו מתפללין על שקר כפירוש רש"י ז"ל שם. והנך רואה שאף בזמן הש"ס ובזמן הבית שהי' להם נאמנות הרבה בד"ת מ"מ בדבר הנוגע למו"מ לא היו נאמנים, ומה נאמר ומה נדבר עכשיו שפסקה האמנה גם בד"ת, ובעוה"ר מתהללין על שקר אף שבביתם אין לחם ושמלה לא תורה ולא יראה, וקל וחומר בדבר הנוגע למו"מ שאין להאמין. ואנו רואים בחוש במדינתנו שת"ל מתוקן הדבר ויש משגיחים על הבשר מתיןלת הזביחה עד לאחר המכירה, ואעפי"כ עושין הקצבים כל טצדקי והרבה פעמים נתברר מה שרוצים הקצבים לעשות בסתר באיזה אופן שלא ירגישו המשגיחים להכשיל הבריות עבור הנאה מועטת, וכמה פעמים רואים אף בקצבים שמתנהגים בדרכי התורה והיראה בכל ענינים עצהיו"ט, ובענין מכירת הבשר שהוא נוגע למו"מ שלו הוא נחשד, וק"ו בהקלים והריקים גם בשאר עניני דתוה"ק, ואך יען שיש משגיחים מרגישים במעשיהם, ובמקומות שאין השגחה כראוי אינם יודעין זה יען שהקצבים עושים מה שלבם חפץ ומאכילים נו"ט רח"ל ולא חלי ולא מרגיש שום אדם מחמת חסרון ההשגחה.{{יישור מרכזי|ז}}והגה כתב במכתבו ע"ז שהרב המרא דאתרא יוכל לאסור דבר המותר, ואין זה נ"מ פה כי לא אסר בזה דבר המותר אלא דבר האסור בלא"ה מצד הדין. ובתשו' ארי' דבי עילאה (חיו"ד סימן א') שהוא מהסוברים שא"א לאסור דבר המותר לגמרי בלא הסכמת הצבור, מ"מ כתב שאין זה אלא בדבר המותר לכל הדיעות, אבל היכא דיש פוסקים מחמירים אף דלית הלכתא כוותי' יוכל החכם לאסור כדעת אותן הפוסקים. וק"ו בנ"ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכבר </ins>ביארתי שכן הוא העיקר בפוסקים שאין לסמוך כלל בכה"ג על חזקת כשרות, ומכש"כ בהקצב הזה שאיתרע חזקת כשרות מהטעמים הנזכרים למעלה, ואסור ליקח בשר בלי השגחה מתחילה ועד סוף באופן שלא יהי' באפשרות להקצבים לעשות שום רמי' ח'ץ להכשיל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וחוץ''' ממה שנאסר מעיקר הדין כבר העיד עלינו הכבו"ש שהבאתי שיש ע"ז חרם הקדמונים שלא ליקח שום דבר מאכל משום אדם זולת אם יש לו הכשר מהמורה הוראה שחקר ודרש על המאכל ההוא אם נעשה בכשרות, וא"כ היכא שהרב המרא דאתרא עומד וצוח שאי אפשר להעיד על כשרות המאכל ההוא אם לא בהשגחה כראוי, הנה כל הקונה מזה הוא קונה מקח רע לעצמו את החרם הקדמונים שכתבו הראשונים ז"ל שחרם הוא אותיות רמ"ח יען ששולט על כל רמ"ח אבריו של האדם ר"ל, וכל אשר בשם ישראל יכונה האיך לא יחוש לנפשו מאיסורים חמורים כאלה של נבילות וטריפות ותרם קדמונים, ומי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים הלא החטאים כאלה בנפשותם, וכבר כתב מרן הקדוש ז"ל בדברי חיים (ח"א יו"ד סימן ז') שאלו המדינות שיצאו מן הדת לגמרי רח"ל הי' ע"י שלא נזהרו מקודם במאכלות אסורות כראוי ונכשלו רח"ל וכל המסייע להעמיד משגיחים כראוי אצל מכירת הבשר מתחילה ועד סוף אשרי חלקו וזוכה ומזכה את הרבים. והשי"ת ירחם ויטה את לבב עמו בני ישראל לתורה ויראה ויצילנו מכל עקתין בישין, ונזכה לראות במהרה בישועתן של גל ישראל ושמרתן א"ס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וחוץ''' ממה שנאסר מעיקר הדין כבר העיד עלינו הכבו"ש שהבאתי שיש ע"ז חרם הקדמונים שלא ליקח שום דבר מאכל משום אדם זולת אם יש לו הכשר מהמורה הוראה שחקר ודרש על המאכל ההוא אם נעשה בכשרות, וא"כ היכא שהרב המרא דאתרא עומד וצוח שאי אפשר להעיד על כשרות המאכל ההוא אם לא בהשגחה כראוי, הנה כל הקונה מזה הוא קונה מקח רע לעצמו את החרם הקדמונים שכתבו הראשונים ז"ל שחרם הוא אותיות רמ"ח יען ששולט על כל רמ"ח אבריו של האדם ר"ל, וכל אשר בשם ישראל יכונה האיך לא יחוש לנפשו מאיסורים חמורים כאלה של נבילות וטריפות ותרם קדמונים, ומי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים הלא החטאים כאלה בנפשותם, וכבר כתב מרן הקדוש ז"ל בדברי חיים (ח"א יו"ד סימן ז') שאלו המדינות שיצאו מן הדת לגמרי רח"ל הי' ע"י שלא נזהרו מקודם במאכלות אסורות כראוי ונכשלו רח"ל וכל המסייע להעמיד משגיחים כראוי אצל מכירת הבשר מתחילה ועד סוף אשרי חלקו וזוכה ומזכה את הרבים. והשי"ת ירחם ויטה את לבב עמו בני ישראל לתורה ויראה ויצילנו מכל עקתין בישין, ונזכה לראות במהרה בישועתן של גל ישראל ושמרתן א"ס.</div></td></tr>
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1804&oldid=prevBe69455 ב־21:07, 30 בנובמבר 20242024-11-30T21:07:46Z<p></p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1804&oldid=1803">הצגת שינויים</a>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1803&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן " סימן לד ב"ה שלוכט"ס אל כבוד אהובי ח"א הרב הגה"צ הכו"פ בנש"ק אראלים ותרשישים כקש"ת מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א האבדק"ק ציעשינוב יצ"ו. אחדשה"ה באה"ר . . . ראשית מ"ש בדין מה שלפי משפטי המדינה אין לשחוט אלק סכום מצומצם והשובי"ם שוחטים יותר בנ(חבא ומצד דינא..."2024-11-30T21:00:03Z<p>יצירת דף עם התוכן " סימן לד ב"ה שלוכט"ס אל כבוד אהובי ח"א הרב הגה"צ הכו"פ בנש"ק אראלים ותרשישים כקש"ת מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם שליט"א האבדק"ק ציעשינוב יצ"ו. אחדשה"ה באה"ר . . . ראשית מ"ש בדין מה שלפי משפטי המדינה אין לשחוט אלק סכום מצומצם והשובי"ם שוחטים יותר בנ(חבא ומצד דינא..."</p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%93&diff=1803">הצגת שינויים</a>Be69455