https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B 2026-07-14T08:28:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=2940&oldid=prev 2026-05-20T17:44:53Z

<p><span class="autocomment">~ סימן כ ~</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:44, 20 במאי 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{טקסט מסריקה}}</del>{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן כ ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &#039;&#039;&#039;~ סימן כ ~&#039;&#039;&#039; ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה, עש"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ' </del>נצבים התשי"ג לפ"ג, פה נ.י. יצ"ו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלום וכמ"כ אל כבוד הרב הגאון וכו' מוה"ר '''שלמה יצחק לעווין''' שליט"א. מכתבן הגיעני במה שתמה על דברי כ"ק אבא מארי זלה"ה בס' קיו"ט (בסוגיא דקטן אוכל נבילות) במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו הקטן כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. {{יישור מרכזי|א}}'''הנה''' מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר ברשות האב מעבדו הגדול, עכ"ז יש חילוק בין הנושאים וא"א ללמוד חד מחברי' אילו לא היה ע"ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשביתת בנו ועבדו ובהמתו המה בחד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש"י ז"ל שם על הקרא דל"ת מלאכה אתה ובנך (שמות כ, י) אלו קטנים וכו' וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת קטן ציווי על האב מדאורייתא מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב"א ריש פ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ג ע"ב) וז"ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משום ל"ת מלאכה עכ"ל. הרי שברור בעיניו ז"ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד מהך קרא. ובסוכה דף ל"א ע"א בפלוגתא דר"י ורבנן אי לולב בעי הדר דר"י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי' רש"י ז"ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן לדרוש מעצמו מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק"ו, וכתבו בתוס' ד"ה ור"י ותימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש"כ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א' אפילו צר"י דלא דריש סמוכין מ"מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז"ש דאין דן אא"כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו"ע מודי דשני דברים שהם בפסוק אחד ילפינן מהדדי מעצמו. ואף לדעת רש"י ז"ל כתב המל"מ בפ"ב מהל' קרבן פסח דאך אליבא דר"י כתב רש"י ז"ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז"ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש"י ז"ל דכל המדות אדם דן מעצמו כמו ק"ו חוץ מגז"ש והלכה כרבנן. ומעתה להלכה כו"ע מודי דכל הנזכר בחד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ"ד בשביתת בנו נ"ל דאף ר"י דסובר לא ילפינן לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח"כ כתיב וכפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הדר על הלולב אלא שצריך ללמדו בהקישא מאתרוג, אבל כאן דהך ל"ת מלאכה ע"כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא"א להוציא אף א' מהם מן הכלל שלא יהי' סובב עליו אותה האזהרה של ל"ת מלאכה, האיך אפשר להפריד בין הדבקים ולחלק דברי הקרא לצדדין ליתן בא' מהם כוונה אחרת באותן התיבות ממש של ל"ת מלאכה, ואינו היקש ע"י שמוזכר בפסוק א' אלא ע"י שמוזכר בתיבה אחת וגם ר"י מודה בזה. וא"כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה, עש"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת </ins>נצבים התשי"ג לפ"ג, פה נ.י. יצ"ו  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''וראיה''' ברורה מדברי הרשב"א בתשובה סימן נ"ט שהביא ראי' דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו ז' מצוות, וכתב שם וז</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל דלא אסרה תורה אלא משים ושביתתו עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור דמחד קרא נפקא ומה שור וחמור אנו מלווין עליו אף עבדנו אנו מצווין עליו ואפילו בשלא קיבל עליו ז' מצוות דהרי הוא כשור וחמור עכ"ל. וזה וודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה שהם ברשותו. דהבהמה היא ברשותו לגמרי לשוחטה ולאכלה ולהרגם כשהיא לצרכו ואין כן העבד, ובוודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה למילף חד מחברי', ואך בשביל זה יליף הרשב</del>"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז"ל עבד מבהמה יען שנכלל בחו קרא הרי הוא כשור וחמור לענין זה, וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא בעבדו לענין זה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלום וכל טוב סלה אל כבוד הרב הגאון וכו</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר שלמה יצחק לעווין שליט</ins>"א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ובגמרא''' שבת דף קנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב אמר רמב"ח המחמר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה מ</del>"ט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר רבא דאמר קרא ל"ת כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידי', ושוב דחי לענין העונשין דסקילה וחטאת דיש לימודים אחרים לפעור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ"מ היינו למדין מהיקש כל הנכלל שס באותו הקרא לולא שיש לימודים אחרים שלא להקישם לענין העונש, אבל בגוף השביתה שנכללו שם בפי' ביחד וודאי דלמדין זה מזה. '''ואחר''' שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך להרא"ה ז"ל פ' יתרו </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוה ל"ב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב בפי' וז"ל מלאכת בהמתו לא מחייב אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת </del>בנו הקטן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועבדו הכנעני</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי שסובר כן אליבא דאמת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן והכל א' הוא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והביא זה בשם הרמב"ן ז"ל. והמנ"ח (שם מוסך השבת בסופו) נתקשה </del>דלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נראה כן בש"ס ופוסקים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעיי"ש שהביא ראיות להלכה, אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא"ה ז"ל כמו שביארתי יען שנכללו בחד קרא וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכתבו הגיעני במה שתמה על דברי כ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק אבא מארי זלה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה בספר קדושת יו</ins>"ט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;small&gt;</ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוגיא דקטן אוכל נבילות</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/small&gt; במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת </ins>בנו הקטן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו על שביתת בהמתו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל</ins>, דלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שוב עיינתי עוד בפנים בתשו' הרשב"א הנ"ל סימן נ"ט שכתב אח"כ וז"ל ולא אסרה תורה ג"ת ועבד ואמה במלאכת ישראל אלא בשיש אמירה דישראל או שעושין על דעת ישראל כדאמרינן פרק כל כתבי קטן שבא לכבות '''אין</del>''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שומעין לו ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו עפ"ל. סרי שגם הוא ז"ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג"כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין עבד ובהמה כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבמה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש"ס )ופוסקים לא אופל להאריך כעת מעודדת הימים הקדושים ושארי טירדות, ולא באתי אלא להעיר להצדיק דברי כ"ק אבא מארי הגה"ק זצוקלה"ה שכנים דבריו ז"ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו ושהרא"ה והרמב"ן והרשב"</del>א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז"ל סוברים אליבא דאמת כן והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ"פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן.{{יישור מרכזי|ב}}'</del>''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה''' שכתב עוד במלאכה שא"צ לגופה דלא שייך בבהמתו דמצות שביתתה נאמרה בשלילה והמצוה הוא לנוח ואין נפק"מ איך המלאכה נעשתה. לא הבנתי דבריו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה וביום השביעי תשבות (שמות כג, יב), ושביתה נקרא כשהוא נח ממלאכה, והיה ג"כ הסברא דאין נפק"מ באיזה אופן עשה המלאכה סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואעפי"כ יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שא"צ לגופה הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא"כ גם בשביתת בהמתו י"ל כן דמקור א</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להס, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וז"ב.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;big&gt;</ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/big&gt;</ins>'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנני מברכו בכוח</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה באה"ר</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנה מסברא בעלמא בודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש עניינים שבנו הקטן הוא יותר ברשות האב מעבדו הגדול, עם כל זה יש חילוק בין הנושאים, ואי אפשר ללמוד חד מחבריה אילו לא היה על זה לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשביתת בנו ועבדו ובהמתו המה בחד קרא דלא תעשה [כל] מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך &lt;small&gt;(שמות כ, י)&lt;/small&gt;, כמבואר במכילתא והובא ברש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י ז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל שם על הקרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך, אלו קטנים וכו', וזהו ששנינו &lt;small&gt;(שבת קכא.)&lt;/small&gt; קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת קטן ציווי על האב מדאורייתא מאותו הקרא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הק</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יואל טייטלבוים</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן מבואר בחידושי הרשב"א ריש פרק מי שהחשיך &lt;small&gt;(שבת קנג: ד"ה כשהיא מהלכת)&lt;/small&gt; וז"ל, ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו, ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו, כלומר ועובר משום לא תעשה מלאכה, עכ"ל. הרי שברור בעיניו ז"ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד מהך קרא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובסוכה דף ל"א ע"א בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן אי לולב בעי הדר, דרבי יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופירש רש"י ז"ל &lt;small&gt;(ד"ה לא מקשינן)&lt;/small&gt; לא מקשינן, דלא הוקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן לדרוש מעצמו מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא קל וחומר. וכתבו בתוספות ד"ה ורבי יהודה, ותימה גדולה דאפילו סמוכין, דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה, ניתנו לדרוש מן התורה, כל שכן הקישא, דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק אחד, ואפילו לרבי יהודה דלא דריש סמוכין, מ"מ בהקישא מודה, אלא כל המדות אדם דן מעצמו, חוץ מגזירה שוה דאין דן אלא אם כן למדה מרבו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנה לדעת התוספות כולי עלמא מודי דשני דברים שהם בפסוק אחד ילפינן מהדדי מעצמו. ואף לדעת רש"י ז"ל כתב המשנה למלך בפרק ב</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהלכות קרבן פסח &lt;small&gt;(הי"ג ד"ה והנה)&lt;/small&gt;, דאך אליבא דרבי יהודה כתב רש"י ז"ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גזירה שוה, אבל רבנן סברי גם לדברי רש"י ז"ל דכל המדות אדם דן מעצמו כמו קל וחומר, חוץ מגזירה שוה, והלכה כרבנן. ומעתה להלכה כולי עלמא מודי דכל הנזכר בחד קרא ילפינן מהדדי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בנידון דידן בשביתת בנו נראה לי דאף רבי יהודה דסובר לא ילפינן לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר &lt;small&gt;(ויקרא כג, מ)&lt;/small&gt; ואח"כ כתיב וכפות תמרים, ולא קאי כלל תיבת הדר על הלולב, אלא שצריך ללמדו בהקישא מאתרוג, אבל כאן דהך לא תעשה מלאכה על כרחך קאי אבנו ועבדו ובהמתו, ואי אפשר להוציא אף אחד מהם מן הכלל שלא יהיה סובב עליו אותה האזהרה של לא תעשה מלאכה, האיך אפשר להפריד בין הדבקים ולחלק דברי הקרא לצדדין, ליתן באחד מהם כוונה אחרת באותן התיבות ממש של לא תעשה מלאכה, ואינו היקש ע"י שמוזכר בפסוק אחד, אלא ע"י שמוזכר בתיבה אחת, וגם רבי יהודה מודה בזה. ואם כן בודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראיה ברורה מדברי הרשב"א בתשובה &lt;small&gt;(ח"א)&lt;/small&gt; סימן נ"ט שהביא ראיה דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו ז' מצוות, וכתב שם וז"ל, דלא אסרה תורה אלא משום דשביתתו עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור דמחד קרא נפקא, ומה שור וחמור אנו מצווין עליו, אף עבדנו אנו מצווין עליו ואפילו בשלא קיבל עליו ז' מצוות, דהרי הוא כשור וחמור, עכ"ל. וזה ודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה שהם ברשותו, דבהמה היא ברשותו לגמרי לשוחטה ולאכלה ולהרגה כשהיא לצרכו, ואין כן העבד. ובודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה למילף חד מחבריה, ואך בשביל זה יליף הרשב"א ז"ל עבד מבהמה, יען שנכלל בחד קרא, הרי הוא כשור וחמור לענין זה. וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא כעבדו לענין זה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמרא שבת דף קנ"ג ע"ב, אמר רמי בר חמא המחמר אחר בהמתו בשבת, בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה, מאי טעמא, אמר רבא דאמר קרא לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך, בהמתו דומיא דידיה, ושוב דחי לענין העונשין דסקילה וחטאת דיש לימודים אחרים לפטור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ"מ היינו למדין מהיקש כל הנכלל שם באותו הקרא, לולא שיש לימודים אחרים שלא להקישם לענין העונש, אבל בגוף השביתה שנכללו שם בפירוש ביחד, ודאי דלמדין זה מזה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחר שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך להרא"ה ז"ל פרשת יתרו &lt;small&gt;(מ' לב)&lt;/small&gt; שכתב בפירוש וז"ל, מלאכת בהמתו לא מחייב, אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת בנו הקטן ועבדו הכנעני. הרי שסובר כן אליבא דאמת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן, והכל אחד הוא, והביא זה בשם הרמב"ן ז"ל &lt;small&gt;(בהשגות לספר המצוות שורש יד)&lt;/small&gt;. והמנחת חינוך &lt;small&gt;(סוף מוסך השבת אות יט)&lt;/small&gt; נתקשה דלא נראה כן בש"ס ופוסקים, יעיי"ש שהביא ראיות להלכה. אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה, כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא"ה ז"ל כמו שביארתי, יען שנכללו בחד קרא, וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שוב עיינתי עוד בפנים בתשובת הרשב"א הנ"ל סימן נ"ט שכתב אח"כ וז"ל, ולא אסרה תורה גר תושב ועבד ואמה במלאכת ישראל, אלא בשיש אמירה דישראל או שעושין על דעת ישראל, כדאמרינן פרק כל כתבי קטן שבא לכבות אין שומעין לו, ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו, עכ"ל. הרי שגם הוא ז"ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג"כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין עבד ובהמה, כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבמה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש"ס ופוסקים, לא אוכל להאריך כעת מטירדת הימים הקדושים ושארי טירדות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא באתי אלא להעיר להצדיק דברי כ"ק אבא מארי הגה"ק זצוקלה"ה, שכנים דבריו ז"ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו, ושהרא"ה והרמב"ן והרשב"א ז"ל סוברים אליבא דאמת כן, והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ"פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שכתב עוד במלאכה שאין צריכה לגופה דלא שייך בבהמתו, דמצות שביתתה נאמרה בשלילה, והמצוה הוא לנוח, ואין נפקא מינה איך המלאכה נעשתה. לא הבנתי דבריו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה, וביום השביעי תשבות &lt;small&gt;(שמות כג, יב)&lt;/small&gt;, ושביתה נקרא כשהוא נח ממלאכה, והיה ג"כ הסברא דאין נפקא מינה באיזה אופן עשה המלאכה, סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואע"פ כן יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שאין צריכה לגופה, הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא"כ גם בשביתת בהמתו יש לומר כן, דמקור אחד להם, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וזה ברור.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנני מברכו בכוח"ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת"ה באהבה רבה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הק' יואל טייטלבוים</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1775:rev-2940:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=1775&oldid=prev 2024-11-23T23:03:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:03, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;</del>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/nowiki&gt; </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;</del>[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/nowiki&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1732:rev-1775:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=1732&oldid=prev 2024-11-23T21:13:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:13, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק&#039; יואל טייטלבוים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק&#039; יואל טייטלבוים</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]&lt;/nowiki&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]&lt;/nowiki&gt;</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1731:rev-1732:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=1731&oldid=prev 2024-11-23T21:11:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:11, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן כ ~''' ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;ה, עש&quot;ק פ&#039; נצבים התשי&quot;ג לפ&quot;ג, פה נ.י. יצ&quot;ו שלום וכמ&quot;כ אל כבוד הרב הגאון וכו&#039; מוה&quot;ר &#039;&#039;&#039;שלמה יצחק לעווין&#039;&#039;&#039; שליט&quot;א. מכתבן הגיעני במה שתמה על דברי כ&quot;ק אבא מארי זלה&quot;ה בס&#039; קיו&quot;ט (בסוגיא דקטן אוכל נבילות) במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו הקטן כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. {{יישור מרכזי|א}}&#039;&#039;&#039;הנה&#039;&#039;&#039; מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר ברשות האב מעבדו הגדול, עכ&quot;ז יש חילוק בין הנושאים וא&quot;א ללמוד חד מחברי&#039; אילו לא היה ע&quot;ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשביתת בנו ועבדו ובהמתו המה בחד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש&quot;י ז&quot;ל שם על הקרא דל&quot;ת מלאכה אתה ובנך (שמות כ, י) אלו קטנים וכו&#039; וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת קטן ציווי על האב מדאורייתא מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב&quot;א ריש פ&#039; מי שהחשיך (שבת דף קנ&quot;ג ע&quot;ב) וז&quot;ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משום ל&quot;ת מלאכה עכ&quot;ל. הרי שברור בעיניו ז&quot;ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד מהך קרא. ובסוכה דף ל&quot;א ע&quot;א בפלוגתא דר&quot;י ורבנן אי לולב בעי הדר דר&quot;י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי&#039; רש&quot;י ז&quot;ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן לדרוש מעצמו מכל י&quot;ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק&quot;ו, וכתבו בתוס&#039; ד&quot;ה ור&quot;י ותימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש&quot;כ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א&#039; אפילו צר&quot;י דלא דריש סמוכין מ&quot;מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז&quot;ש דאין דן אא&quot;כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו&quot;ע מודי דשני דברים שהם בפסוק אחד ילפינן מהדדי מעצמו. ואף לדעת רש&quot;י ז&quot;ל כתב המל&quot;מ בפ&quot;ב מהל&#039; קרבן פסח דאך אליבא דר&quot;י כתב רש&quot;י ז&quot;ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז&quot;ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש&quot;י ז&quot;ל דכל המדות אדם דן מעצמו כמו ק&quot;ו חוץ מגז&quot;ש והלכה כרבנן. ומעתה להלכה כו&quot;ע מודי דכל הנזכר בחד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ&quot;ד בשביתת בנו נ&quot;ל דאף ר&quot;י דסובר לא ילפינן לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח&quot;כ כתיב וכפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הדר על הלולב אלא שצריך ללמדו בהקישא מאתרוג, אבל כאן דהך ל&quot;ת מלאכה ע&quot;כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא&quot;א להוציא אף א&#039; מהם מן הכלל שלא יהי&#039; סובב עליו אותה האזהרה של ל&quot;ת מלאכה, האיך אפשר להפריד בין הדבקים ולחלק דברי הקרא לצדדין ליתן בא&#039; מהם כוונה אחרת באותן התיבות ממש של ל&quot;ת מלאכה, ואינו היקש ע&quot;י שמוזכר בפסוק א&#039; אלא ע&quot;י שמוזכר בתיבה אחת וגם ר&quot;י מודה בזה. וא&quot;כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;ה, עש&quot;ק פ&#039; נצבים התשי&quot;ג לפ&quot;ג, פה נ.י. יצ&quot;ו שלום וכמ&quot;כ אל כבוד הרב הגאון וכו&#039; מוה&quot;ר &#039;&#039;&#039;שלמה יצחק לעווין&#039;&#039;&#039; שליט&quot;א. מכתבן הגיעני במה שתמה על דברי כ&quot;ק אבא מארי זלה&quot;ה בס&#039; קיו&quot;ט (בסוגיא דקטן אוכל נבילות) במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו הקטן כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. {{יישור מרכזי|א}}&#039;&#039;&#039;הנה&#039;&#039;&#039; מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר ברשות האב מעבדו הגדול, עכ&quot;ז יש חילוק בין הנושאים וא&quot;א ללמוד חד מחברי&#039; אילו לא היה ע&quot;ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשביתת בנו ועבדו ובהמתו המה בחד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש&quot;י ז&quot;ל שם על הקרא דל&quot;ת מלאכה אתה ובנך (שמות כ, י) אלו קטנים וכו&#039; וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת קטן ציווי על האב מדאורייתא מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב&quot;א ריש פ&#039; מי שהחשיך (שבת דף קנ&quot;ג ע&quot;ב) וז&quot;ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משום ל&quot;ת מלאכה עכ&quot;ל. הרי שברור בעיניו ז&quot;ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד מהך קרא. ובסוכה דף ל&quot;א ע&quot;א בפלוגתא דר&quot;י ורבנן אי לולב בעי הדר דר&quot;י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי&#039; רש&quot;י ז&quot;ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן לדרוש מעצמו מכל י&quot;ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק&quot;ו, וכתבו בתוס&#039; ד&quot;ה ור&quot;י ותימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש&quot;כ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א&#039; אפילו צר&quot;י דלא דריש סמוכין מ&quot;מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז&quot;ש דאין דן אא&quot;כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו&quot;ע מודי דשני דברים שהם בפסוק אחד ילפינן מהדדי מעצמו. ואף לדעת רש&quot;י ז&quot;ל כתב המל&quot;מ בפ&quot;ב מהל&#039; קרבן פסח דאך אליבא דר&quot;י כתב רש&quot;י ז&quot;ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז&quot;ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש&quot;י ז&quot;ל דכל המדות אדם דן מעצמו כמו ק&quot;ו חוץ מגז&quot;ש והלכה כרבנן. ומעתה להלכה כו&quot;ע מודי דכל הנזכר בחד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ&quot;ד בשביתת בנו נ&quot;ל דאף ר&quot;י דסובר לא ילפינן לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח&quot;כ כתיב וכפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הדר על הלולב אלא שצריך ללמדו בהקישא מאתרוג, אבל כאן דהך ל&quot;ת מלאכה ע&quot;כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא&quot;א להוציא אף א&#039; מהם מן הכלל שלא יהי&#039; סובב עליו אותה האזהרה של ל&quot;ת מלאכה, האיך אפשר להפריד בין הדבקים ולחלק דברי הקרא לצדדין ליתן בא&#039; מהם כוונה אחרת באותן התיבות ממש של ל&quot;ת מלאכה, ואינו היקש ע&quot;י שמוזכר בפסוק א&#039; אלא ע&quot;י שמוזכר בתיבה אחת וגם ר&quot;י מודה בזה. וא&quot;כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1730:rev-1731:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=1730&oldid=prev 2024-11-23T21:06:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:06, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן כ ב״ה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עש״ק פ׳ </del>נצבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשי״ג לפ״ג</del>, פה נ.י. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצ״ו </del>שלום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכט׳׳ם </del>אל כבוד הרב הגאון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכו׳ מוה״ר </del>שלמה יצחק לעווין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליט״א</del>,  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עש"ק פ' </ins>נצבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשי"ג לפ"ג</ins>, פה נ.י. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצ"ו </ins>שלום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"כ </ins>אל כבוד הרב הגאון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכו' מוה"ר '''</ins>שלמה יצחק לעווין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' שליט"א. מכתבן הגיעני במה שתמה על דברי כ"ק אבא מארי זלה"ה בס' קיו"ט (בסוגיא דקטן אוכל נבילות) במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו הקטן כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. {{יישור מרכזי|א}}'''הנה''' מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר ברשות האב מעבדו הגדול, עכ"ז יש חילוק בין הנושאים וא"א ללמוד חד מחברי' אילו לא היה ע"ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשביתת בנו ועבדו ובהמתו המה בחד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש"י ז"ל שם על הקרא דל"ת מלאכה אתה ובנך (שמות כ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י) אלו קטנים וכו' וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת קטן ציווי על האב מדאורייתא מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב"א ריש פ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ג ע"ב) וז"ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משום ל"ת מלאכה עכ"ל. הרי שברור בעיניו ז"ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד מהך קרא. ובסוכה דף ל"א ע"א בפלוגתא דר"י ורבנן אי לולב בעי הדר דר"י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי' רש"י ז"ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן לדרוש מעצמו מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק"ו, וכתבו בתוס' ד"ה ור"י ותימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש"כ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א' אפילו צר"י דלא דריש סמוכין מ"מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז"ש דאין דן אא"כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו"ע מודי דשני דברים שהם בפסוק אחד ילפינן מהדדי מעצמו. ואף לדעת רש"י ז"ל כתב המל"מ בפ"ב מהל' קרבן פסח דאך אליבא דר"י כתב רש"י ז"ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז"ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש"י ז"ל דכל המדות אדם דן מעצמו כמו ק"ו חוץ מגז"ש והלכה כרבנן. ומעתה להלכה כו"ע מודי דכל הנזכר בחד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ"ד בשביתת בנו נ"ל דאף ר"י דסובר לא ילפינן לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח"כ כתיב וכפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הדר על הלולב אלא שצריך ללמדו בהקישא מאתרוג, אבל כאן דהך ל"ת מלאכה ע"כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא"א להוציא אף א' מהם מן הכלל שלא יהי' סובב עליו אותה האזהרה של ל"ת מלאכה, האיך אפשר להפריד בין הדבקים ולחלק דברי הקרא לצדדין ליתן בא' מהם כוונה אחרת באותן התיבות ממש של ל"ת מלאכה, ואינו היקש ע"י שמוזכר בפסוק א' אלא ע"י שמוזכר בתיבה אחת וגם ר"י מודה בזה. וא"כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ כ ת ב ו הגיעני במה שתמה על דברי כ״ק אבא מארי זלה׳׳ה בם׳ קיו״ט )בסוגיא דקטן אוכל נבילות( במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו ה ק ק כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. הנה מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר גי שות.האב מפבדר הגדול, עכ״ז יש חילוק בין הנושאים וא״א ללמוד חד ׳מחברי׳ - אילו לא היה ע״ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשניתת בנו.ועבדו ובהמתו המה במד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש״י ז״ל שם על הקרא דל״ת מלאכה אתה ובנך )שמות כ, י( אלו קטנים וכו׳ וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת. קטן ציווי על האב ׳מדאורייתא .מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב״א ריש פ׳ מי שהחשיך )שבת דף קנ״ג ע״ב( וז״ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משוס ל״ת מלאכה עכ״ל. הרי שברור בעיניו.ז״ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד.מהך קרא. ובסוכה דף ל׳׳א ע״א בפלוגתא דר״י ורבנן אי לולב בעי הדר דר״י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי׳ רש״י ז׳׳׳ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן ׳לדרוש מעצמו מכל י׳^ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק״ו, וכתבו בתוס׳ ד״ה ור״י ותיימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש׳ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א׳ אפילו לר״י דלא דריש סמוכין מ״מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז״ש דאין דן אא״כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו״ע מוידי דשני דברים שהם בפיסוק אחד ילפינן מהדדי מעצימו. ואף לדעת רש״י ז״ל כתב המל״מ בפ״ב מהל׳ קרבן פסח דאך אליבא דר״י כתיב רש״י ז״ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז״ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש״י ז״ל דכל המדיות אדם ידן מעצמו כמו ק״ו חוץ מגז״ש והלכה כרבנן. ומעתה להלכה כו׳׳ע .מודי דכל הנזכר במד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ״ד בשביתת בנו נ״ל דאף ר״י דסובר לא יילפיינן ׳לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא . כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח״כ כתיב וכיפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הידר על הלולב אלא שצריך ללמדו גהקישא מאתרוג, אבל כאן ידהך ל״ת מליאכה ע״כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא״א להוציא אף י א׳ מהם מן הכלל שלא יהי׳ סובב עליו אותה האזהרה</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של ל״ת מלאכה, האיך אפשר ׳להפריד בין הדביקים ולח׳לק דברי הקרא</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצדדין ליתן בא׳ מהם כוונה־ אחרת באותן התיבות ממש של ל׳׳ת מלאכה, ואינו היקש ע״י שמוזכר בפסוק א׳ אלא ע״י שמוזכר בתיבה אמת וגם ר״י מודה בזה. וא״כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו. </del>וראיה ברורה מדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב׳׳א </del>בתשובה סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ״ט </del>שהביא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראי׳ </del>דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז׳ </del>מצוות, וכתב שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז״ל דילא </del>אסרה תורה אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום דשביתתו </del>עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דימחד </del>קרא נפקא ומה שור וחמור אנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווין </del>עליו אף עבדנו אנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">׳מצווין </del>עליו ואפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשיליא </del>קיבל עליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז׳ </del>מצוות דהרי הוא כשור וחמור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ״ל</del>. וזה וודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכס </del>ברשותו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דהבהמה היא ברשותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגימרי </del>לשוחטה ולאכלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהרגה </del>כשהיא לצרכו ואין כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העביד</del>, ובוודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לימילף </del>חד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחברי׳</del>, ואך בשביל זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייליף הרשב׳׳א ז״ל </del>עבד מבהמה יען שנכלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחד </del>קרא הרי הוא כשור וחמור לענין זה, וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעבדו לענין זה. ובגמרא שבת דף קנ׳ y ע׳׳ב אמר רמב״ח המחימר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקיילה מ״ט אמר רבא דאמר קרא ל״ת כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידי׳, ושוב דמי לענין העונשין דסקילה וחטאת ׳דיש לימודים אחרים לפטור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ״מ היינו למדין מהיקש כיל הנכלל שם באותו הקרא לולא שיש ליימודים אחרים שלא להקישם </del>לענין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העונש, אבל בגוף השביתה שנכללו שם בפי׳ ביחד וודאי דלמדין </del>זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזה. ואחר שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך לכרא״ה ז״ל פ׳ יתרו )מצוה ל״ב( שכתב בפי׳ וז״יל מלאכת בהימתו לא מחייב אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת. בנו הקטן ועבדו הכנעני. כרי שסובר כן איליבא דאימת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן והכל א׳ הוא, והביא זה בשם הרמב״ן ז״ל. והמנ״ח )שם מוסך השבת בסופו( נתקשה דלא נראה כן בש״ס ופוסקים, 'יעיי״ש שהביא ראיות להלכה, אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא״ה ז״ל כמו שביארתי יען שנכללו בחד קרא וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין. שוב עיינתי עוד בפנים בתשו׳ הרשב״א הנ״ל סימן נ׳׳ט שכתב אח״כ וז״ל ולא אסרה תורה ג״ת ועבד ואמה במלאכת ישראל אלא בשיש אמירה דישראיל או שעושין על דעת ישראל כדאמרינן פרק כיל כתבי קטן שבא לכבות אין שומעין לו ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו עכ״ל. הרי שגם הוא ז״ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג״כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין מבד ובהמה כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבימה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש״ס ופוסקים ׳לא אוכל להאריך כעת מטירדת הימים הקדושים ושארי פירדוח, ולא באסי אלא להעיר להצדיק דברי כ״ק אבא מארי הגה״ק זצוקלה׳׳ה שכנים דבריו ז״ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו ושהרא׳׳ה והרמב״ן והרשב׳׳א ז״ל סוברים אליבא דאמת כן והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ״פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן. ומה שכתב עוד במלאכה שא״צ לגופה דלא שייך בבהמתו דמצות שביתתה נאמרה בשלילה והמצוה הוא לנוח ואין נפק״מ איך המלאכה געשתה. לא הבנתי דכייו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה וביום השביעי תשבות )שמות כג, יב(, ושביתה נקרא כשהוא ח ממלאכה, והיה ג״כ הסברא דאין נפק״מ באיזה אופן עשה המלאכה סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואעפי׳׳כ יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שא״צ לגופה הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא״כ גם בשביתת בהמתו י״ל כן דמקור א׳ להם, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וז״ב</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>וראיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>ברורה מדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א </ins>בתשובה סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ"ט </ins>שהביא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראי' </ins>דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז' </ins>מצוות, וכתב שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ל דלא </ins>אסרה תורה אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משים ושביתתו </ins>עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמחד </ins>קרא נפקא ומה שור וחמור אנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלווין </ins>עליו אף עבדנו אנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווין </ins>עליו ואפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשלא </ins>קיבל עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז' </ins>מצוות דהרי הוא כשור וחמור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"ל</ins>. וזה וודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהם </ins>ברשותו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>דהבהמה היא ברשותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגמרי </ins>לשוחטה ולאכלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהרגם </ins>כשהיא לצרכו ואין כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העבד</ins>, ובוודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למילף </ins>חד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחברי'</ins>, ואך בשביל זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יליף הרשב"א ז"ל </ins>עבד מבהמה יען שנכלל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחו </ins>קרא הרי הוא כשור וחמור לענין זה, וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבדו </ins>לענין זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנני מברכו גכוח״ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת״ה באה׳ד </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ובגמרא''' שבת דף קנ"ג ע"ב אמר רמב"ח המחמר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה מ"ט אמר רבא דאמר קרא ל"ת כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידי', ושוב דחי לענין העונשין דסקילה וחטאת דיש לימודים אחרים לפעור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ"מ היינו למדין מהיקש כל הנכלל שס באותו הקרא לולא שיש לימודים אחרים שלא להקישם לענין העונש, אבל בגוף השביתה שנכללו שם בפי' ביחד וודאי דלמדין זה מזה. '''ואחר''' שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך להרא"ה ז"ל פ' יתרו (מצוה ל"ב) שכתב בפי' וז"ל מלאכת בהמתו לא מחייב אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת בנו הקטן ועבדו הכנעני. הרי שסובר כן אליבא דאמת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן והכל א' הוא, והביא זה בשם הרמב"ן ז"ל. והמנ"ח (שם מוסך השבת בסופו) נתקשה דלא נראה כן בש"ס ופוסקים, יעיי"ש שהביא ראיות להלכה, אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא"ה ז"ל כמו שביארתי יען שנכללו בחד קרא וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הק׳ </del>יואל טייטלבוים</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שוב עיינתי עוד בפנים בתשו' הרשב"א הנ"ל סימן נ"ט שכתב אח"כ וז"ל ולא אסרה תורה ג"ת ועבד ואמה במלאכת ישראל אלא בשיש אמירה דישראל או שעושין על דעת ישראל כדאמרינן פרק כל כתבי קטן שבא לכבות '''אין''' שומעין לו ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו עפ"ל. סרי שגם הוא ז"ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג"כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין עבד ובהמה כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבמה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש"ס )ופוסקים לא אופל להאריך כעת מעודדת הימים הקדושים ושארי טירדות, ולא באתי אלא להעיר להצדיק דברי כ"ק אבא מארי הגה"ק זצוקלה"ה שכנים דבריו ז"ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו ושהרא"ה והרמב"ן והרשב"א ז"ל סוברים אליבא דאמת כן והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ"פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן.{{יישור מרכזי|ב}}'''ומה''' שכתב עוד במלאכה שא"צ לגופה דלא שייך בבהמתו דמצות שביתתה נאמרה בשלילה והמצוה הוא לנוח ואין נפק"מ איך המלאכה נעשתה. לא הבנתי דבריו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה וביום השביעי תשבות (שמות כג, יב), ושביתה נקרא כשהוא נח ממלאכה, והיה ג"כ הסברא דאין נפק"מ באיזה אופן עשה המלאכה סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואעפי"כ יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שא"צ לגופה הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא"כ גם בשביתת בהמתו י"ל כן דמקור א' להס, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וז"ב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנני מברכו בכוח"ע לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת"ה באה"ר</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הק' </ins>יואל טייטלבוים</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1382:rev-1730:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=1382&oldid=prev 2024-10-15T20:45:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:45, 15 באוקטובר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הודעה חשובה</del>}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טקסט מסריקה</ins>}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א,  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1286:rev-1382:php=table --> </table>

מטה הסברה https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=1286&oldid=prev 2024-09-21T20:16:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:16, 21 בספטמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_כא</del>|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן כא</ins>|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א,  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-864:rev-1286:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=864&oldid=prev 2024-07-22T16:06:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:06, 22 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א, מ כ ת ב ו הגיעני במה שתמה על דברי כ״ק אבא מארי זלה׳׳ה בם׳ קיו״ט )בסוגיא דקטן אוכל נבילות( במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו ה ק ק כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. הנה מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלות ותשובות או״ח סימן כ ד ב ר י י וא ל </del>גי שות.האב מפבדר הגדול, עכ״ז יש חילוק בין הנושאים וא״א ללמוד חד ׳מחברי׳ - אילו לא היה ע״ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשניתת בנו.ועבדו ובהמתו המה במד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש״י ז״ל שם על הקרא דל״ת מלאכה אתה ובנך )שמות כ, י( אלו קטנים וכו׳ וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת. קטן ציווי על האב ׳מדאורייתא .מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב״א ריש פ׳ מי שהחשיך )שבת דף קנ״ג ע״ב( וז״ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משוס ל״ת מלאכה עכ״ל. הרי שברור בעיניו.ז״ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד.מהך קרא. ובסוכה דף ל׳׳א ע״א בפלוגתא דר״י ורבנן אי לולב בעי הדר דר״י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי׳ רש״י ז׳׳׳ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן ׳לדרוש מעצמו מכל י׳^ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק״ו, וכתבו בתוס׳ ד״ה ור״י ותיימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש׳ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א׳ אפילו לר״י דלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">■דריש </del>סמוכין מ״מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז״ש דאין דן אא״כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו״ע מוידי דשני דברים שהם בפיסוק אחד ילפינן מהדדי מעצימו. ואף לדעת רש״י ז״ל כתב המל״מ בפ״ב מהל׳ קרבן פסח דאך אליבא דר״י כתיב רש״י ז״ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז״ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש״י ז״ל דכל המדיות אדם ידן מעצמו כמו ק״ו חוץ מגז״ש והלכה כרבנן. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">■ומעתה </del>להלכה כו׳׳ע .מודי דכל הנזכר במד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ״ד בשביתת בנו נ״ל דאף ר״י דסובר לא יילפיינן ׳לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא . כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח״כ כתיב וכיפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הידר על הלולב אלא שצריך ללמדו גהקישא מאתרוג, אבל כאן ידהך ל״ת מליאכה ע״כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא״א להוציא אף י א׳ מהם מן הכלל שלא יהי׳ סובב עליו אותה האזהרה'של ל״ת מלאכה, האיך אפשר ׳להפריד בין הדביקים ולח׳לק דברי הקרא'לצדדין ליתן בא׳ מהם כוונה־ אחרת באותן התיבות ממש של ל׳׳ת מלאכה, ואינו היקש ע״י שמוזכר בפסוק א׳ אלא ע״י שמוזכר בתיבה אמת וגם ר״י מודה בזה. וא״כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו. וראיה ברורה מדברי הרשב׳׳א בתשובה סימן נ״ט שהביא ראי׳ דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו ז׳ מצוות, וכתב שם וז״ל דילא אסרה תורה אלא משום דשביתתו עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור דימחד קרא נפקא ומה שור וחמור אנו מצווין עליו אף עבדנו אנו ׳מצווין עליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">■ואפילו </del>בשיליא קיבל עליו ז׳ מצוות דהרי הוא כשור וחמור עכ״ל. וזה וודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה שכס ברשותו, דהבהמה היא ברשותו לגימרי לשוחטה ולאכלה ולהרגה כשהיא לצרכו ואין כן העביד, ובוודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה לימילף חד מחברי׳, ואך בשביל זה ייליף הרשב׳׳א ז״ל עבד מבהמה יען שנכלל בחד קרא הרי הוא כשור וחמור לענין זה, וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא כעבדו לענין זה. ובגמרא שבת דף קנ׳ y ע׳׳ב אמר רמב״ח המחימר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקיילה מ״ט אמר רבא דאמר קרא ל״ת כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידי׳, ושוב דמי לענין העונשין דסקילה וחטאת ׳דיש לימודים אחרים לפטור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ״מ היינו למדין מהיקש כיל הנכלל שם באותו הקרא לולא שיש ליימודים אחרים שלא להקישם לענין העונש, אבל בגוף השביתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">■שנכללו </del>שם בפי׳ ביחד וודאי דלמדין זה מזה. ואחר שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך לכרא״ה ז״ל פ׳ יתרו )מצוה ל״ב( שכתב בפי׳ וז״יל מלאכת בהימתו לא מחייב אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת. בנו הקטן ועבדו הכנעני. כרי שסובר כן איליבא דאימת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן והכל א׳ הוא, והביא זה בשם הרמב״ן ז״ל. והמנ״ח )שם מוסך השבת בסופו( נתקשה דלא נראה כן בש״ס ופוסקים, 'יעיי״ש שהביא ראיות להלכה, אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא״ה ז״ל כמו שביארתי יען שנכללו בחד קרא וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין. שוב עיינתי עוד בפנים בתשו׳ הרשב״א הנ״ל סימן נ׳׳ט שכתב אח״כ וז״ל ולא אסרה תורה ג״ת ועבד ואמה במלאכת ישראל אלא בשיש אמירה דישראיל או שעושין על דעת ישראל כדאמרינן פרק כיל כתבי קטן שבא לכבות אין שומעין לו ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו עכ״ל. הרי שגם הוא ז״ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג״כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין מבד ובהמה כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבימה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש״ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">■ופוסקים </del>׳לא אוכל להאריך כעת מטירדת הימים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלות ותשובות או״ח סימז כ כא ד ב ר י י ואל ק א </del>הקדושים ושארי פירדוח, ולא באסי אלא להעיר להצדיק דברי כ״ק אבא מארי הגה״ק זצוקלה׳׳ה שכנים דבריו ז״ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו ושהרא׳׳ה והרמב״ן והרשב׳׳א ז״ל סוברים אליבא דאמת כן והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ״פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן. ומה שכתב עוד במלאכה שא״צ לגופה דלא שייך בבהמתו דמצות שביתתה נאמרה בשלילה והמצוה הוא לנוח ואין נפק״מ איך המלאכה געשתה. לא הבנתי דכייו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה וביום השביעי תשבות )שמות כג, יב(, ושביתה נקרא כשהוא ח ממלאכה, והיה ג״כ הסברא דאין נפק״מ באיזה אופן עשה המלאכה סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואעפי׳׳כ יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שא״צ לגופה הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא״כ גם בשביתת בהמתו י״ל כן דמקור א׳ להם, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וז״ב. והנני מברכו גכוח״ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת״ה באה׳ד הק׳ יואל טייטלבוים</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מ כ ת ב ו הגיעני במה שתמה על דברי כ״ק אבא מארי זלה׳׳ה בם׳ קיו״ט )בסוגיא דקטן אוכל נבילות( במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו ה ק ק כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. הנה מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר גי שות.האב מפבדר הגדול, עכ״ז יש חילוק בין הנושאים וא״א ללמוד חד ׳מחברי׳ - אילו לא היה ע״ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשניתת בנו.ועבדו ובהמתו המה במד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש״י ז״ל שם על הקרא דל״ת מלאכה אתה ובנך )שמות כ, י( אלו קטנים וכו׳ וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת. קטן ציווי על האב ׳מדאורייתא .מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב״א ריש פ׳ מי שהחשיך )שבת דף קנ״ג ע״ב( וז״ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משוס ל״ת מלאכה עכ״ל. הרי שברור בעיניו.ז״ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד.מהך קרא. ובסוכה דף ל׳׳א ע״א בפלוגתא דר״י ורבנן אי לולב בעי הדר דר״י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי׳ רש״י ז׳׳׳ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן ׳לדרוש מעצמו מכל י׳^ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק״ו, וכתבו בתוס׳ ד״ה ור״י ותיימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש׳ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א׳ אפילו לר״י דלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דריש </ins>סמוכין מ״מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז״ש דאין דן אא״כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו״ע מוידי דשני דברים שהם בפיסוק אחד ילפינן מהדדי מעצימו. ואף לדעת רש״י ז״ל כתב המל״מ בפ״ב מהל׳ קרבן פסח דאך אליבא דר״י כתיב רש״י ז״ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז״ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש״י ז״ל דכל המדיות אדם ידן מעצמו כמו ק״ו חוץ מגז״ש והלכה כרבנן. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומעתה </ins>להלכה כו׳׳ע .מודי דכל הנזכר במד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ״ד בשביתת בנו נ״ל דאף ר״י דסובר לא יילפיינן ׳לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא . כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח״כ כתיב וכיפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הידר על הלולב אלא שצריך ללמדו גהקישא מאתרוג, אבל כאן ידהך ל״ת מליאכה ע״כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא״א להוציא אף י א׳ מהם מן הכלל שלא יהי׳ סובב עליו אותה האזהרה'של ל״ת מלאכה, האיך אפשר ׳להפריד בין הדביקים ולח׳לק דברי הקרא'לצדדין ליתן בא׳ מהם כוונה־ אחרת באותן התיבות ממש של ל׳׳ת מלאכה, ואינו היקש ע״י שמוזכר בפסוק א׳ אלא ע״י שמוזכר בתיבה אמת וגם ר״י מודה בזה. וא״כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו. וראיה ברורה מדברי הרשב׳׳א בתשובה סימן נ״ט שהביא ראי׳ דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו ז׳ מצוות, וכתב שם וז״ל דילא אסרה תורה אלא משום דשביתתו עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור דימחד קרא נפקא ומה שור וחמור אנו מצווין עליו אף עבדנו אנו ׳מצווין עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </ins>בשיליא קיבל עליו ז׳ מצוות דהרי הוא כשור וחמור עכ״ל. וזה וודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה שכס ברשותו, דהבהמה היא ברשותו לגימרי לשוחטה ולאכלה ולהרגה כשהיא לצרכו ואין כן העביד, ובוודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה לימילף חד מחברי׳, ואך בשביל זה ייליף הרשב׳׳א ז״ל עבד מבהמה יען שנכלל בחד קרא הרי הוא כשור וחמור לענין זה, וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא כעבדו לענין זה. ובגמרא שבת דף קנ׳ y ע׳׳ב אמר רמב״ח המחימר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקיילה מ״ט אמר רבא דאמר קרא ל״ת כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידי׳, ושוב דמי לענין העונשין דסקילה וחטאת ׳דיש לימודים אחרים לפטור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ״מ היינו למדין מהיקש כיל הנכלל שם באותו הקרא לולא שיש ליימודים אחרים שלא להקישם לענין העונש, אבל בגוף השביתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנכללו </ins>שם בפי׳ ביחד וודאי דלמדין זה מזה. ואחר שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך לכרא״ה ז״ל פ׳ יתרו )מצוה ל״ב( שכתב בפי׳ וז״יל מלאכת בהימתו לא מחייב אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת. בנו הקטן ועבדו הכנעני. כרי שסובר כן איליבא דאימת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן והכל א׳ הוא, והביא זה בשם הרמב״ן ז״ל. והמנ״ח )שם מוסך השבת בסופו( נתקשה דלא נראה כן בש״ס ופוסקים, 'יעיי״ש שהביא ראיות להלכה, אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא״ה ז״ל כמו שביארתי יען שנכללו בחד קרא וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין. שוב עיינתי עוד בפנים בתשו׳ הרשב״א הנ״ל סימן נ׳׳ט שכתב אח״כ וז״ל ולא אסרה תורה ג״ת ועבד ואמה במלאכת ישראל אלא בשיש אמירה דישראיל או שעושין על דעת ישראל כדאמרינן פרק כיל כתבי קטן שבא לכבות אין שומעין לו ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו עכ״ל. הרי שגם הוא ז״ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג״כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין מבד ובהמה כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבימה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש״ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופוסקים </ins>׳לא אוכל להאריך כעת מטירדת הימים הקדושים ושארי פירדוח, ולא באסי אלא להעיר להצדיק דברי כ״ק אבא מארי הגה״ק זצוקלה׳׳ה שכנים דבריו ז״ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו ושהרא׳׳ה והרמב״ן והרשב׳׳א ז״ל סוברים אליבא דאמת כן והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ״פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן. ומה שכתב עוד במלאכה שא״צ לגופה דלא שייך בבהמתו דמצות שביתתה נאמרה בשלילה והמצוה הוא לנוח ואין נפק״מ איך המלאכה געשתה. לא הבנתי דכייו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה וביום השביעי תשבות )שמות כג, יב(, ושביתה נקרא כשהוא ח ממלאכה, והיה ג״כ הסברא דאין נפק״מ באיזה אופן עשה המלאכה סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואעפי׳׳כ יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שא״צ לגופה הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא״כ גם בשביתת בהמתו י״ל כן דמקור א׳ להם, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וז״ב.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנני מברכו גכוח״ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת״ה באה׳ד  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק׳ יואל טייטלבוים</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-863:rev-864:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B&diff=863&oldid=prev 2024-07-22T16:05:04Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}} סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלו...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יט|תווית_קודם=אורח חיים סימן יט|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כא|תווית_הבא=אורח חיים סימן כא}}<br /> סימן כ ב״ה, עש״ק פ׳ נצבים התשי״ג לפ״ג, פה נ.י. יצ״ו שלום וכט׳׳ם אל כבוד הרב הגאון וכו׳ מוה״ר שלמה יצחק לעווין שליט״א, מ כ ת ב ו הגיעני במה שתמה על דברי כ״ק אבא מארי זלה׳׳ה בם׳ קיו״ט )בסוגיא דקטן אוכל נבילות( במה שחתר חתירה לתרץ למה אינו חייב על שביתת בנו ה ק ק כמו על שביתת בהמתו, וכתב עליו שדברים אלו אינם מובנים כלל, דלא שייך דין שביתה על בנו שאינו קנוי לאב, דדוקא בעבדו שורו וחמורו שייך שביתה כדברי הקרא. הנה מסברא בעלמא בוודאי דאין ללמוד בנו מעבדו ובהמתו, דאף דיש ענינים שבנו הקטן הוא יותר<br /> שאלות ותשובות או״ח סימן כ ד ב ר י י וא ל גי שות.האב מפבדר הגדול, עכ״ז יש חילוק בין הנושאים וא״א ללמוד חד ׳מחברי׳ - אילו לא היה ע״ז לימוד בקרא. אבל האמת הוא דשניתת בנו.ועבדו ובהמתו המה במד קרא דלא תעשה מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך, כמבואר במכילתא והובא ברש״י ז״ל שם על הקרא דל״ת מלאכה אתה ובנך )שמות כ, י( אלו קטנים וכו׳ וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך. הרי ששביתת. קטן ציווי על האב ׳מדאורייתא .מאותו הקרא. וכן מבואר בחידושי הרשב״א ריש פ׳ מי שהחשיך )שבת דף קנ״ג ע״ב( וז״ל ולעיל נמי תניא קטן שבא לכבות אין שומעין לו ואוקימנא בגמרא בקטן העושה על דעת אביו כלומר ועובר משוס ל״ת מלאכה עכ״ל. הרי שברור בעיניו.ז״ל גם בדעת הגמרא לפרש כן שנלמד.מהך קרא. ובסוכה דף ל׳׳א ע״א בפלוגתא דר״י ורבנן אי לולב בעי הדר דר״י סבר לא מקשינן לולב לאתרוג ורבנן סברי מקשינן, ופי׳ רש״י ז׳׳׳ל לא מקשינן דלא הקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן ׳לדרוש מעצמו מכל י׳^ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק״ו, וכתבו בתוס׳ ד״ה ור״י ותיימה גדולה דאפילו סמוכין דהיינו שני מקראות שסמוכין זה לזה ניתנו לדרוש מן התורה כש׳ הקישא דהיינו שני דברים המוקשין בפסוק א׳ אפילו לר״י דלא ■דריש סמוכין מ״מ בהקישא מודה אלא כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז״ש דאין דן אא״כ למדה מרבו. הנה לדעת התוספות כו״ע מוידי דשני דברים שהם בפיסוק אחד ילפינן מהדדי מעצימו. ואף לדעת רש״י ז״ל כתב המל״מ בפ״ב מהל׳ קרבן פסח דאך אליבא דר״י כתיב רש״י ז״ל שאין לדון היקש מעצמו כמו גז״ש אבל רבנן סברי גם לדברי רש״י ז״ל דכל המדיות אדם ידן מעצמו כמו ק״ו חוץ מגז״ש והלכה כרבנן. ■ומעתה להלכה כו׳׳ע .מודי דכל הנזכר במד קרא ילפינן מהדדי. אמנם בנ״ד בשביתת בנו נ״ל דאף ר״י דסובר לא יילפיינן ׳לולב מאתרוג לענין הדר, התם הוא דלא . כתיב הדר אלא באתרוג פרי עץ הדר ואח״כ כתיב וכיפות תמרים ולא קאי כלל תיבת הידר על הלולב אלא שצריך ללמדו גהקישא מאתרוג, אבל כאן ידהך ל״ת מליאכה ע״כ קאי אבנו ועבדו ובהמתו וא״א להוציא אף י א׳ מהם מן הכלל שלא יהי׳ סובב עליו אותה האזהרה&#039;של ל״ת מלאכה, האיך אפשר ׳להפריד בין הדביקים ולח׳לק דברי הקרא&#039;לצדדין ליתן בא׳ מהם כוונה־ אחרת באותן התיבות ממש של ל׳׳ת מלאכה, ואינו היקש ע״י שמוזכר בפסוק א׳ אלא ע״י שמוזכר בתיבה אמת וגם ר״י מודה בזה. וא״כ בוודאי דיש ללמוד שביתת בנו מעבדו ובהמתו. וראיה ברורה מדברי הרשב׳׳א בתשובה סימן נ״ט שהביא ראי׳ דשביתת עבדו הוא אף בלא קיבל עליו ז׳ מצוות, וכתב שם וז״ל דילא אסרה תורה אלא משום דשביתתו עלינו במלאכתנו דומיא דשור וחמור דימחד קרא נפקא ומה שור וחמור אנו מצווין עליו אף עבדנו אנו ׳מצווין עליו ■ואפילו בשיליא קיבל עליו ז׳ מצוות דהרי הוא כשור וחמור עכ״ל. וזה וודאי דיש חילוק גדול בין בהמה לעבד למה שכס ברשותו, דהבהמה היא ברשותו לגימרי לשוחטה ולאכלה ולהרגה כשהיא לצרכו ואין כן העביד, ובוודאי דמסברא בעלמא אין לדמות עבד לבהמה לימילף חד מחברי׳, ואך בשביל זה ייליף הרשב׳׳א ז״ל עבד מבהמה יען שנכלל בחד קרא הרי הוא כשור וחמור לענין זה, וכמו כן בבנו דמחד קרא נפקא הרי הוא כעבדו לענין זה. ובגמרא שבת דף קנ׳ y ע׳׳ב אמר רמב״ח המחימר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקיילה מ״ט אמר רבא דאמר קרא ל״ת כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידי׳, ושוב דמי לענין העונשין דסקילה וחטאת ׳דיש לימודים אחרים לפטור בבהמה. הנה אף לענין העונשין שלא נזכר כלל באותו הקרא, מ״מ היינו למדין מהיקש כיל הנכלל שם באותו הקרא לולא שיש ליימודים אחרים שלא להקישם לענין העונש, אבל בגוף השביתה ■שנכללו שם בפי׳ ביחד וודאי דלמדין זה מזה. ואחר שהתבוננתי בזה בסברא, ראיתי בספר החינוך לכרא״ה ז״ל פ׳ יתרו )מצוה ל״ב( שכתב בפי׳ וז״יל מלאכת בהימתו לא מחייב אלא שמוזהר עליה בלאו כמו מלאכת. בנו הקטן ועבדו הכנעני. כרי שסובר כן איליבא דאימת ששביתת בהמתו דומה לשביתת הקטן והכל א׳ הוא, והביא זה בשם הרמב״ן ז״ל. והמנ״ח )שם מוסך השבת בסופו( נתקשה דלא נראה כן בש״ס ופוסקים, &#039;יעיי״ש שהביא ראיות להלכה, אבל בעיקר הסברא לא דיבר מאומה כי בעיקר הסברא נכונים מאד דברי הרא״ה ז״ל כמו שביארתי יען שנכללו בחד קרא וצריך לבקש תירוץ על דעת החולקין. שוב עיינתי עוד בפנים בתשו׳ הרשב״א הנ״ל סימן נ׳׳ט שכתב אח״כ וז״ל ולא אסרה תורה ג״ת ועבד ואמה במלאכת ישראל אלא בשיש אמירה דישראיל או שעושין על דעת ישראל כדאמרינן פרק כיל כתבי קטן שבא לכבות אין שומעין לו ופרקינן בקטן עושה על דעת אביו עכ״ל. הרי שגם הוא ז״ל מדמה עבד לקטן, ובודאי דזה ג״כ מאותו הטעם שכתב בתחילה לענין מבד ובהמה כיון דמחד קרא נפקא. אלא שבימה שכתב שאין הציווי על עבדו אלא כשעושה על דעת רבו, לא נראה כן מדברי שאר פוסקים, והענין צריך ביאור רחב בש״ס ■ופוסקים ׳לא אוכל להאריך כעת מטירדת הימים שאלות ותשובות או״ח סימז כ כא ד ב ר י י ואל ק א הקדושים ושארי פירדוח, ולא באסי אלא להעיר להצדיק דברי כ״ק אבא מארי הגה״ק זצוקלה׳׳ה שכנים דבריו ז״ל בקושיא זו למה לא מדמינן שביתת בנו לעבדו ובהמתו ושהרא׳׳ה והרמב״ן והרשב׳׳א ז״ל סוברים אליבא דאמת כן והוא מקור חזק לסברא זו, ועכ״פ צריך לתרץ דעת אלו שאין סוברים כן. ומה שכתב עוד במלאכה שא״צ לגופה דלא שייך בבהמתו דמצות שביתתה נאמרה בשלילה והמצוה הוא לנוח ואין נפק״מ איך המלאכה געשתה. לא הבנתי דכייו, דגם על האדם נאמרה ציווי בשלילה וביום השביעי תשבות )שמות כג, יב(, ושביתה נקרא כשהוא ח ממלאכה, והיה ג״כ הסברא דאין נפק״מ באיזה אופן עשה המלאכה סוף סוף גופו לא נח ולא שבת, ואעפי׳׳כ יען שגילתה התורה דשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ילפינן מזה דאם הוא מלאכה שא״צ לגופה הוי שביתה אף שגופו לא שבת, וא״כ גם בשביתת בהמתו י״ל כן דמקור א׳ להם, וכבר ביארתי דילפינן מהדדי מקרא דאתה ובהמתך, וז״ב. והנני מברכו גכוח״ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ובברכת שנה טובה ומבורכת כנפשו ונפש הדושת״ה באה׳ד הק׳ יואל טייטלבוים</div>

Be69455