https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96 2026-04-16T09:50:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=1727&oldid=prev 2024-11-23T20:50:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:50, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן יז ~''' ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזה נ&quot;ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא התירו במפתח אלא אם מוסר המפתח ליד אמר, וכן נראה מדברי השע&quot;ת שס, ושם יש סברא להתיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. ופן נראה לי להוכיח ממתק לשון הב&quot;ח ז&quot;ל שם . . . (חסר ההמשך).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזה נ&quot;ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא התירו במפתח אלא אם מוסר המפתח ליד אמר, וכן נראה מדברי השע&quot;ת שס, ושם יש סברא להתיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. ופן נראה לי להוכיח ממתק לשון הב&quot;ח ז&quot;ל שם . . . (חסר ההמשך).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לילה לשיטת הנ"ל. אמנם ראוי לחוש לחומרא לשיטת הגאונים וסייעתם שסוברים שמתחילת השקיעה ראשונה הוא ביה"ש, ויש להקדים הדלקת הנרות בעש"ק קודם שקיעה הראשונה כדי לצאת דעת הגאונים הנ"ל ובפרט באיסור חמור דאורייתא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שו&quot;ת דברי יואל - אורח חיים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1726:rev-1727:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=1726&oldid=prev 2024-11-23T20:49:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:49, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}מכתבן הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח"ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ"ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אום לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכתבן הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח"ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ"ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אום לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובענין הד&quot;ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נמצא זה בשום מקום, ומעכ&quot;ה הראה המקור ממה שנמצא בסימן ער&quot;ה לענין קריאה לאור הנר שהמג&quot;א בס&quot;ק ב&#039; הביא דעת מהרא&quot;ש להתיר ע&quot;י מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובענין הד&quot;ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נמצא זה בשום מקום, ומעכ&quot;ה הראה המקור ממה שנמצא בסימן ער&quot;ה לענין קריאה לאור הנר שהמג&quot;א בס&quot;ק ב&#039; הביא דעת מהרא&quot;ש להתיר ע&quot;י מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לילה לשיטת הנ&quot;ל. אמנם ראוי לחוש לחומרא לשיטת הגאונים וסייעתם שסוברים שמתחילת השקיעה ראשונה הוא ביה&quot;ש, ויש להקדים הדלקת הנרות בעש&quot;ק קודם שקיעה הראשונה כדי לצאת דעת הגאונים הנ&quot;ל ובפרט באיסור חמור דאורייתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לילה לשיטת הנ&quot;ל. אמנם ראוי לחוש לחומרא לשיטת הגאונים וסייעתם שסוברים שמתחילת השקיעה ראשונה הוא ביה&quot;ש, ויש להקדים הדלקת הנרות בעש&quot;ק קודם שקיעה הראשונה כדי לצאת דעת הגאונים הנ&quot;ל ובפרט באיסור חמור דאורייתא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1725:rev-1726:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=1725&oldid=prev 2024-11-23T20:47:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:47, 23 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב״ה מכתבו </del>הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח״ו </del>חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ״ת </del>בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם </del>לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו ב ע ד ן הד״ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט . ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נימצא זה בשום מקום, ו׳מעכ״ה הראה המקיור ממה שנמצא בסימן ער״ה לענין קריאה לאור הנר שהמג׳׳א בס״ק ב׳ הביא דעת ־מהרא״ש להתיר ע״י!מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה. ובאמת גס לענין יין נסך מצינו דימפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא )ע״ז דף ס״א ע״ב( גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, . ואעפי״כ דעת הרשב״א ז״ל דהיכא דסגי בחותם אחד א״א להתיר במפתח, והרבה נתמבטו הפוסקים בזה הראשונים ז״ל וגס בעלי השו״ע )יו״ד סימן קי״ח( אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא״כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כליל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז״ל ולא בהפוסקים בעלי השו״ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים. ו!מה שמצא שדברו מסגירת !מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה.לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה !מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ״א ז״ל )רס״י רנ״ד וסוס״י רנ״ז( הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר. אף במפתח, למה !לא הוזכר !מזה מאומה ולמה סתמו פאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם  בשנים ואפילו אם אשתו ^ עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב״ב ואפילו במאה גזרי׳, ועיין בתוספת שבש סימן ער״ה סוף סק״ד דגזירת  שמא יטה קיל מיכל גזירות חז״ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז״ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא״כ בשאר מקומות לא סמכו ע״ז ועיי״ש. וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם )שבת דף י״ב ע״ב( ואפיילו גבוה שתי קומות, ופירש״י ז׳׳ל דהוא !משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות )דבזמן הש״ס היתה הכירה מיטלטלת(, ולמה לא הוזכר ג״כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו סתם לאיסור, ועיין במג״א סימן תמ״ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה !מעיקר הגזירה והוא נ׳׳מ גדולה יעיי״ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה דבטרחה כזו לא יזכור עדיין.שהוא שבת, משא״כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכתבן </ins>הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"ו </ins>חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ת </ins>בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אום </ins>לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסר ישגפל ׳מהעיון</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושו </del>ליכא למיגזר, ועיין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרמ״ג סו״ם רנ״ט </del>בקיצור דיני שהייה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתג שבסמרשועין א״א להשיר </del>ואין ללמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפיחה יעיי״ש</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגה </del>לענין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יי״נ </del>אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. להשיר </del>כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדמוש גזירש </del>חכמים זו לזו. עוד נראה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשוע</del>, דהלא גם שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביי״נ </del>אין שום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הישר בםגירש המפשח </del>רק אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הימפחח </del>ביד הישראל שלא יוכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העכו״ם לפשוח </del>רק בכלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומנוש </del>גרזן או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקבש </del>או שיזייף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפשח </del>אחר, לא אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפשח </del>ביד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העכו״ם </del>שיוכל לסגור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפשוח </del>ואין שום היכר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסגירש </del>הבור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>ועיין כל זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בס״ס קל״יא</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא״כ </del>כאן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהפושח </del>והסוגר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בידו </del>בוודאי דלא הוי שום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חושם </del>והיכר, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופשוע </del>דאין ללמדו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מטיחה </del>בטיט דהוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חושם </del>מדינא דגמרא. ואם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאמר שישן אש המפחח </del>לאחר, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכשי </del>לא דמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליי״ג</del>, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבש </del>ויש לחוש שיקבל ממנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפשח </del>בחזרה. וזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ״ל </del>דגם שם בקריאה לאור הנר לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השירו במפשח </del>אלא אם מוסר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה׳מפשח </del>ליד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר</del>, וכן נראה מדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השע״ש שם</del>, ושם יש סברא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,להשיר </del>בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן </del>נראה לי להוכיח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממחק </del>לשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הב״ח ז״ל </del>שם . . . (חסר ההמשך)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובענין הד"ת אשר כתב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נמצא זה בשום מקום, ומעכ"ה הראה המקור ממה שנמצא בסימן ער"ה לענין קריאה לאור הנר שהמג"א בס"ק ב' הביא דעת מהרא"ש להתיר ע"י מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאמת גם לענין יין נסך מצינו דמפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא (ע"ז דף ס"א ע"ב) גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, ואעפי"כ דעת הרשב"א ז"ל דהיכא דסגי בחותם אחד א"א להתיר במפתח, והרבה נתחבטו הפוסקים בזה הראשונים ז"ל וגם בעלי השו"ע (יו"ד סימן קי"ח) אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא"כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כלל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז"ל ולא בהפוסקים בעלי השו"ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ןמה שמצא שדברו מתניכם מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ"א ז"ל (רס"י רנ"ד וסוס"י רנ"ז) הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר אף במפתח, למה לא הוזכר מזה מאומה ולמה סתמו כאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם בשנים ואפילו אם אשתו עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב"ב ואפילו במאה גזרי', ועיין בתוספת שבת סימן ער"ה סוף סק"ד דגזירת שמא יטה קיל מכל גזירות חז"ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז"ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא"כ בשאר מקומות לא סמכו ע"ז יעיי"ש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם (שבת דף י"ב ע"ב) ואפילו גבוה שתי קומות, ופירש"י ז"ל דהוא משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות (דבזמן הש"ס היתה הכירה מיטלטלת), ולמה לא הוזכר ג"כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו פתם לאיסור, ועיין במג"א סימן תמ"ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה מעיקר הגזירה והוא נ"מ גדולה יעיי"ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה ונעדרה כזו לא יזכור עדיין שהוא שבת, משא"כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר אחר יתבטל מהעיון, ותו </ins>ליכא למיגזר, ועיין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרמ"ג סו"ס רנ"ט </ins>בקיצור דיני שהייה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב שבסמרטוטין א"א להתיר </ins>ואין ללמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסיחה יעיי"ש</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה </ins>לענין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יי"נ </ins>אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתיר </ins>כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדמות גזירת </ins>חכמים זו לזו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד נראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פשוט</ins>, דהלא גם שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביי"נ </ins>אין שום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתר בסגירת המפתח </ins>רק אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפתח </ins>ביד הישראל שלא יוכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העכו"ם לפתוח </ins>רק בכלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומנות </ins>גרזן או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקבת </ins>או שיזייף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפתח </ins>אחר, לא אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפתח </ins>ביד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העכו"ם </ins>שיוכל לסגור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפתוח </ins>ואין שום היכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסגירת </ins>הבור, ועיין כל זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בס"ס קל"א</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"כ </ins>כאן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהפותח </ins>והסוגר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בידי </ins>בוודאי דלא הוי שום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חותם </ins>והיכר, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופשוט </ins>דאין ללמדו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעיסה </ins>בטיט דהוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חותם </ins>מדינא דגמרא. ואם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תאמר שיתן את המפתח </ins>לאחר, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכתי </ins>לא דמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליי"נ</ins>, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת </ins>ויש לחוש שיקבל ממנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפתח </ins>בחזרה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ"ל </ins>דגם שם בקריאה לאור הנר לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התירו במפתח </ins>אלא אם מוסר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפתח </ins>ליד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר</ins>, וכן נראה מדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השע"ת שס</ins>, ושם יש סברא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתיר </ins>בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופן </ins>נראה לי להוכיח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממתק </ins>לשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הב"ח ז"ל </ins>שם . . . (חסר ההמשך)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לילה לשיטת הנ"ל. אמנם ראוי לחוש לחומרא לשיטת הגאונים וסייעתם שסוברים שמתחילת השקיעה ראשונה הוא ביה"ש, ויש להקדים הדלקת הנרות בעש"ק קודם שקיעה הראשונה כדי לצאת דעת הגאונים הנ"ל ובפרט באיסור חמור דאורייתא.</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1381:rev-1725:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=1381&oldid=prev 2024-10-15T20:45:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:45, 15 באוקטובר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הודעה חשובה</del>}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}ב״ה מכתבו הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח״ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ״ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אדם לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב. ו ב ע ד ן הד״ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט . ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נימצא זה בשום מקום, ו׳מעכ״ה הראה המקיור ממה שנמצא בסימן ער״ה לענין קריאה לאור הנר שהמג׳׳א בס״ק ב׳ הביא דעת ־מהרא״ש להתיר ע״י!מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה. ובאמת גס לענין יין נסך מצינו דימפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא )ע״ז דף ס״א ע״ב( גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, . ואעפי״כ דעת הרשב״א ז״ל דהיכא דסגי בחותם אחד א״א להתיר במפתח, והרבה נתמבטו הפוסקים בזה הראשונים ז״ל וגס בעלי השו״ע )יו״ד סימן קי״ח( אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא״כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כליל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז״ל ולא בהפוסקים בעלי השו״ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים. ו!מה שמצא שדברו מסגירת !מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה.לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה !מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ״א ז״ל )רס״י רנ״ד וסוס״י רנ״ז( הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר. אף במפתח, למה !לא הוזכר !מזה מאומה ולמה סתמו פאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם  בשנים ואפילו אם אשתו ^ עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב״ב ואפילו במאה גזרי׳, ועיין בתוספת שבש סימן ער״ה סוף סק״ד דגזירת  שמא יטה קיל מיכל גזירות חז״ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז״ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא״כ בשאר מקומות לא סמכו ע״ז ועיי״ש. וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם )שבת דף י״ב ע״ב( ואפיילו גבוה שתי קומות, ופירש״י ז׳׳ל דהוא !משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות )דבזמן הש״ס היתה הכירה מיטלטלת(, ולמה לא הוזכר ג״כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו סתם לאיסור, ועיין במג״א סימן תמ״ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה !מעיקר הגזירה והוא נ׳׳מ גדולה יעיי״ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה דבטרחה כזו לא יזכור עדיין.שהוא שבת, משא״כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טקסט מסריקה</ins>}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_קודם=אורח חיים סימן טז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יח|תווית_הבא=אורח חיים סימן יח}}ב״ה מכתבו הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח״ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ״ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אדם לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב. ו ב ע ד ן הד״ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט . ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נימצא זה בשום מקום, ו׳מעכ״ה הראה המקיור ממה שנמצא בסימן ער״ה לענין קריאה לאור הנר שהמג׳׳א בס״ק ב׳ הביא דעת ־מהרא״ש להתיר ע״י!מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה. ובאמת גס לענין יין נסך מצינו דימפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא )ע״ז דף ס״א ע״ב( גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, . ואעפי״כ דעת הרשב״א ז״ל דהיכא דסגי בחותם אחד א״א להתיר במפתח, והרבה נתמבטו הפוסקים בזה הראשונים ז״ל וגס בעלי השו״ע )יו״ד סימן קי״ח( אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא״כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כליל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז״ל ולא בהפוסקים בעלי השו״ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים. ו!מה שמצא שדברו מסגירת !מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה.לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה !מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ״א ז״ל )רס״י רנ״ד וסוס״י רנ״ז( הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר. אף במפתח, למה !לא הוזכר !מזה מאומה ולמה סתמו פאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם  בשנים ואפילו אם אשתו ^ עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב״ב ואפילו במאה גזרי׳, ועיין בתוספת שבש סימן ער״ה סוף סק״ד דגזירת  שמא יטה קיל מיכל גזירות חז״ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז״ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא״כ בשאר מקומות לא סמכו ע״ז ועיי״ש. וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם )שבת דף י״ב ע״ב( ואפיילו גבוה שתי קומות, ופירש״י ז׳׳ל דהוא !משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות )דבזמן הש״ס היתה הכירה מיטלטלת(, ולמה לא הוזכר ג״כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו סתם לאיסור, ועיין במג״א סימן תמ״ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה !מעיקר הגזירה והוא נ׳׳מ גדולה יעיי״ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה דבטרחה כזו לא יזכור עדיין.שהוא שבת, משא״כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אסר ישגפל ׳מהעיון, ושו ליכא למיגזר, ועיין פרמ״ג סו״ם רנ״ט בקיצור דיני שהייה שכתג שבסמרשועין א״א להשיר ואין ללמוד מפיחה יעיי״ש. והגה לענין יי״נ אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא . להשיר כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין לדמוש גזירש חכמים זו לזו. עוד נראה כשוע, דהלא גם שם ביי״נ אין שום הישר בםגירש המפשח רק אם הימפחח ביד הישראל שלא יוכל העכו״ם לפשוח רק בכלי אומנוש גרזן או מקבש או שיזייף מפשח אחר, לא אם המפשח ביד העכו״ם שיוכל לסגור ולפשוח ואין שום היכר בסגירש הבור, :ועיין כל זה בס״ס קל״יא. וא״כ כאן שהפושח והסוגר בידו בוודאי דלא הוי שום חושם והיכר, ופשוע דאין ללמדו מטיחה בטיט דהוי חושם מדינא דגמרא. ואם שאמר שישן אש המפחח לאחר, אכשי לא דמי ליי״ג, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר שבש ויש לחוש שיקבל ממנו המפשח בחזרה. וזה נ״ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא השירו במפשח אלא אם מוסר ה׳מפשח ליד אחר, וכן נראה מדברי השע״ש שם, ושם יש סברא ,להשיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. וכן נראה לי להוכיח ממחק לשון הב״ח ז״ל שם . . . (חסר ההמשך)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אסר ישגפל ׳מהעיון, ושו ליכא למיגזר, ועיין פרמ״ג סו״ם רנ״ט בקיצור דיני שהייה שכתג שבסמרשועין א״א להשיר ואין ללמוד מפיחה יעיי״ש. והגה לענין יי״נ אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא . להשיר כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין לדמוש גזירש חכמים זו לזו. עוד נראה כשוע, דהלא גם שם ביי״נ אין שום הישר בםגירש המפשח רק אם הימפחח ביד הישראל שלא יוכל העכו״ם לפשוח רק בכלי אומנוש גרזן או מקבש או שיזייף מפשח אחר, לא אם המפשח ביד העכו״ם שיוכל לסגור ולפשוח ואין שום היכר בסגירש הבור, :ועיין כל זה בס״ס קל״יא. וא״כ כאן שהפושח והסוגר בידו בוודאי דלא הוי שום חושם והיכר, ופשוע דאין ללמדו מטיחה בטיט דהוי חושם מדינא דגמרא. ואם שאמר שישן אש המפחח לאחר, אכשי לא דמי ליי״ג, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר שבש ויש לחוש שיקבל ממנו המפשח בחזרה. וזה נ״ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא השירו במפשח אלא אם מוסר ה׳מפשח ליד אחר, וכן נראה מדברי השע״ש שם, ושם יש סברא ,להשיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. וכן נראה לי להוכיח ממחק לשון הב״ח ז״ל שם . . . (חסר ההמשך)</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-857:rev-1381:php=table --> </table>

מטה הסברה https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=857&oldid=prev 2024-07-22T15:56:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:56, 22 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_יד</del>|תווית_קודם=אורח חיים סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד</del>|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_טז</del>|תווית_הבא=אורח חיים סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז</del>}}ב״ה מכתבו הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח״ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ״ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אדם לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב. ו ב ע ד ן הד״ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט . ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נימצא זה בשום מקום, ו׳מעכ״ה הראה המקיור ממה שנמצא בסימן ער״ה לענין קריאה לאור הנר שהמג׳׳א בס״ק ב׳ הביא דעת ־מהרא״ש להתיר ע״י!מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה. ובאמת גס לענין יין נסך מצינו דימפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא )ע״ז דף ס״א ע״ב( גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, . ואעפי״כ דעת הרשב״א ז״ל דהיכא דסגי בחותם אחד א״א להתיר במפתח, והרבה נתמבטו הפוסקים בזה הראשונים ז״ל וגס בעלי השו״ע )יו״ד סימן קי״ח( אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא״כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כליל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז״ל ולא בהפוסקים בעלי השו״ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים. ו!מה שמצא שדברו מסגירת !מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה.לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה !מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ״א ז״ל )רס״י רנ״ד וסוס״י רנ״ז( הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר. אף במפתח, למה !לא הוזכר !מזה מאומה ולמה סתמו פאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם  בשנים ואפילו אם אשתו ^ עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב״ב ואפילו במאה גזרי׳, ועיין בתוספת שבש סימן ער״ה סוף סק״ד דגזירת  שמא יטה קיל מיכל גזירות חז״ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז״ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא״כ בשאר מקומות לא סמכו ע״ז ועיי״ש. וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם )שבת דף י״ב ע״ב( ואפיילו גבוה שתי קומות, ופירש״י ז׳׳ל דהוא !משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות )דבזמן הש״ס היתה הכירה מיטלטלת(, ולמה לא הוזכר ג״כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו סתם לאיסור, ועיין במג״א סימן תמ״ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה !מעיקר הגזירה והוא נ׳׳מ גדולה יעיי״ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה דבטרחה כזו לא יזכור עדיין.שהוא שבת, משא״כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_טז</ins>|תווית_קודם=אורח חיים סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז</ins>|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן_יח</ins>|תווית_הבא=אורח חיים סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יח</ins>}}ב״ה מכתבו הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח״ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ״ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אדם לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב. ו ב ע ד ן הד״ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט . ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נימצא זה בשום מקום, ו׳מעכ״ה הראה המקיור ממה שנמצא בסימן ער״ה לענין קריאה לאור הנר שהמג׳׳א בס״ק ב׳ הביא דעת ־מהרא״ש להתיר ע״י!מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה. ובאמת גס לענין יין נסך מצינו דימפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא )ע״ז דף ס״א ע״ב( גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, . ואעפי״כ דעת הרשב״א ז״ל דהיכא דסגי בחותם אחד א״א להתיר במפתח, והרבה נתמבטו הפוסקים בזה הראשונים ז״ל וגס בעלי השו״ע )יו״ד סימן קי״ח( אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא״כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כליל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז״ל ולא בהפוסקים בעלי השו״ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים. ו!מה שמצא שדברו מסגירת !מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה.לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה !מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ״א ז״ל )רס״י רנ״ד וסוס״י רנ״ז( הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר. אף במפתח, למה !לא הוזכר !מזה מאומה ולמה סתמו פאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם  בשנים ואפילו אם אשתו ^ עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב״ב ואפילו במאה גזרי׳, ועיין בתוספת שבש סימן ער״ה סוף סק״ד דגזירת  שמא יטה קיל מיכל גזירות חז״ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז״ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא״כ בשאר מקומות לא סמכו ע״ז ועיי״ש. וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם )שבת דף י״ב ע״ב( ואפיילו גבוה שתי קומות, ופירש״י ז׳׳ל דהוא !משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות )דבזמן הש״ס היתה הכירה מיטלטלת(, ולמה לא הוזכר ג״כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו סתם לאיסור, ועיין במג״א סימן תמ״ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה !מעיקר הגזירה והוא נ׳׳מ גדולה יעיי״ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה דבטרחה כזו לא יזכור עדיין.שהוא שבת, משא״כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אסר ישגפל ׳מהעיון, ושו ליכא למיגזר, ועיין פרמ״ג סו״ם רנ״ט בקיצור דיני שהייה שכתג שבסמרשועין א״א להשיר ואין ללמוד מפיחה יעיי״ש. והגה לענין יי״נ אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא . להשיר כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין לדמוש גזירש חכמים זו לזו. עוד נראה כשוע, דהלא גם שם ביי״נ אין שום הישר בםגירש המפשח רק אם הימפחח ביד הישראל שלא יוכל העכו״ם לפשוח רק בכלי אומנוש גרזן או מקבש או שיזייף מפשח אחר, לא אם המפשח ביד העכו״ם שיוכל לסגור ולפשוח ואין שום היכר בסגירש הבור, :ועיין כל זה בס״ס קל״יא. וא״כ כאן שהפושח והסוגר בידו בוודאי דלא הוי שום חושם והיכר, ופשוע דאין ללמדו מטיחה בטיט דהוי חושם מדינא דגמרא. ואם שאמר שישן אש המפחח לאחר, אכשי לא דמי ליי״ג, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר שבש ויש לחוש שיקבל ממנו המפשח בחזרה. וזה נ״ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא השירו במפשח אלא אם מוסר ה׳מפשח ליד אחר, וכן נראה מדברי השע״ש שם, ושם יש סברא ,להשיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. וכן נראה לי להוכיח ממחק לשון הב״ח ז״ל שם . . . (חסר ההמשך)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אסר ישגפל ׳מהעיון, ושו ליכא למיגזר, ועיין פרמ״ג סו״ם רנ״ט בקיצור דיני שהייה שכתג שבסמרשועין א״א להשיר ואין ללמוד מפיחה יעיי״ש. והגה לענין יי״נ אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא . להשיר כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין לדמוש גזירש חכמים זו לזו. עוד נראה כשוע, דהלא גם שם ביי״נ אין שום הישר בםגירש המפשח רק אם הימפחח ביד הישראל שלא יוכל העכו״ם לפשוח רק בכלי אומנוש גרזן או מקבש או שיזייף מפשח אחר, לא אם המפשח ביד העכו״ם שיוכל לסגור ולפשוח ואין שום היכר בסגירש הבור, :ועיין כל זה בס״ס קל״יא. וא״כ כאן שהפושח והסוגר בידו בוודאי דלא הוי שום חושם והיכר, ופשוע דאין ללמדו מטיחה בטיט דהוי חושם מדינא דגמרא. ואם שאמר שישן אש המפחח לאחר, אכשי לא דמי ליי״ג, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר שבש ויש לחוש שיקבל ממנו המפשח בחזרה. וזה נ״ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא השירו במפשח אלא אם מוסר ה׳מפשח ליד אחר, וכן נראה מדברי השע״ש שם, ושם יש סברא ,להשיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. וכן נראה לי להוכיח ממחק לשון הב״ח ז״ל שם . . . (חסר ההמשך)</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-856:rev-857:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=856&oldid=prev 2024-07-22T15:56:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:56, 22 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_קודם=אורח חיים סימן יד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_הבא=אורח חיים סימן טז}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_קודם=אורח חיים סימן יד|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_הבא=אורח חיים סימן טז}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב״ה מכתבו הגיעני בעתו ובזמנו, ומחמת טרדות שונות לא השבתי תיכף, ונשאר המכתב מונח בקופסא עד כעת שאצלתי לי הפנאי די השיב לו. והנה התנצל במה שלא נתקבל פה, אל יחשוב כי ח״ו חשבתי עליו שאינו ראוי לאותה איצטלא, ולא אוכל לגלות לו מצפוני לבבי עד כמה ספון כ״ת בעיני, אמנם במכתבי אשר כתבתי לו, כבר רמזתי הכל במלות קצרות, כי את אשר נגזר מן השמים לא יוכל שום אדם לשנות, ובזה נכללו כל התירוצים אשר אי אפשר לבארם בכתב. ו ב ע ד ן הד״ת אשר כתב, במה שאמרתי לו בעת היותו בסאקמיר, שיש לפקפק על הטשאלינט . ריקען שסגורים במפתח לא בהטחת טיט, שלא נימצא זה בשום מקום, ו׳מעכ״ה הראה המקיור ממה שנמצא בסימן ער״ה לענין קריאה לאור הנר שהמג׳׳א בס״ק ב׳ הביא דעת ־מהרא״ש להתיר ע״י!מפתח, ואנכי לא הונח לי בזה. ובאמת גס לענין יין נסך מצינו דימפתח הוי כמו חותם וכמו טיחה בטיט, ושם הוזכר בהדיא בגמרא )ע״ז דף ס״א ע״ב( גבי מטהר יינו של נכרי מפתח וחותם, . ואעפי״כ דעת הרשב״א ז״ל דהיכא דסגי בחותם אחד א״א להתיר במפתח, והרבה נתמבטו הפוסקים בזה הראשונים ז״ל וגס בעלי השו״ע )יו״ד סימן קי״ח( אם להתיר במפתח בלבד, ולא סמכו ללמוד היתר המפתח מהיתר טיחה בטיט, וא״כ לענין הטמנה אשר לא נזכר כליל בדברי הפוסקים, לא בראשונים ז״ל ולא בהפוסקים בעלי השו״ע, אלא תקנת טיחה בטיט, האיך נוכל אנחנו להמציא להתיר בתקנה מחודשת, במקום שסתמו דבריהם בדברי הפוסקים. ו!מה שמצא שדברו מסגירת !מפתח לענין קריאה לאור הנר, אדרבה גם משם ראיה.לדבריי, כיון דחזינן שלענין יין נסך וגם לענין קריאה לאור הנר, בשניהם פלפלו הרבה אם להתיר בסגירת מפתח, וכאן לא דברו מזה !מאומה, ולא הובא שום דיעה ורמז להתיר במפתח, ואך בזה מחולקים הפוסקים אם להתיר על ידי טיחה, והרמ״א ז״ל )רס״י רנ״ד וסוס״י רנ״ז( הכריע להתיר, ואם דעת אחד מהפוסקים להתיר. אף במפתח, למה !לא הוזכר !מזה מאומה ולמה סתמו פאן יותר, הלא באמת גזירה דקריאה לאור הנר קיל הרבה מגזירת שמא יחתה, כמו שמצינו להתיר שם  בשנים ואפילו אם אשתו ^ עמו, וכאן ודאי דאפילו אם רבים הן ב״ב ואפילו במאה גזרי׳, ועיין בתוספת שבש סימן ער״ה סוף סק״ד דגזירת  שמא יטה קיל מיכל גזירות חז״ל דהיא חששא רחוקה כיון דמיירי בשמנים ופתילות הכשרים ואך בדבר שצריכים עיון החמירו חז״ל, ולכן לא החמירו בשנים דאם יבוא להטות יזכירנו חבירו, משא״כ בשאר מקומות לא סמכו ע״ז ועיי״ש. וכן נראה לי להוכיח קצת ממה שאמרו בגמרא שם )שבת דף י״ב ע״ב( ואפיילו גבוה שתי קומות, ופירש״י ז׳׳ל דהוא !משום לא פלוג, והנה גם בכירה יוכל להניחה גבוה שתי קומות )דבזמן הש״ס היתה הכירה מיטלטלת(, ולמה לא הוזכר ג״כ דגבוה אינו אסור מעיקר הדין אלא משום לא פלוג וסתמו סתם לאיסור, ועיין במג״א סימן תמ״ז דגזירת לא פלוג קיל הרבה !מעיקר הגזירה והוא נ׳׳מ גדולה יעיי״ש, ולמה סתמו, אלא ודאי דבגזירת שמא יחתה יש לגזור אף בגבוה מעיקר הגזירה דבטרחה כזו לא יזכור עדיין.שהוא שבת, משא״כ בקריאה לאור הנר דאינו אסור אלא בשעה שטרוד בעיון לא בסתמא, ובטירחא כל דהו באיזה דבר  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסר ישגפל ׳מהעיון, ושו ליכא למיגזר, ועיין פרמ״ג סו״ם רנ״ט בקיצור דיני שהייה שכתג שבסמרשועין א״א להשיר ואין ללמוד מפיחה יעיי״ש. והגה לענין יי״נ אף קשר משונה הוי היכר, וכי נימא . להשיר כאן גם בקשר משונה, בוודאי דאין לדמוש גזירש חכמים זו לזו. עוד נראה כשוע, דהלא גם שם ביי״נ אין שום הישר בםגירש המפשח רק אם הימפחח ביד הישראל שלא יוכל העכו״ם לפשוח רק בכלי אומנוש גרזן או מקבש או שיזייף מפשח אחר, לא אם המפשח ביד העכו״ם שיוכל לסגור ולפשוח ואין שום היכר בסגירש הבור, :ועיין כל זה בס״ס קל״יא. וא״כ כאן שהפושח והסוגר בידו בוודאי דלא הוי שום חושם והיכר, ופשוע דאין ללמדו מטיחה בטיט דהוי חושם מדינא דגמרא. ואם שאמר שישן אש המפחח לאחר, אכשי לא דמי ליי״ג, כיון דבשניהם שייכא הגזירה בשוה שישכחו עיקר שבש ויש לחוש שיקבל ממנו המפשח בחזרה. וזה נ״ל דגם שם בקריאה לאור הנר לא השירו במפשח אלא אם מוסר ה׳מפשח ליד אחר, וכן נראה מדברי השע״ש שם, ושם יש סברא ,להשיר בזה, דכיון דיצטרך לבקש מיד האחר ממילא יהיה שם שנים ולא שייך למיגזר עוד. וכן נראה לי להוכיח ממחק לשון הב״ח ז״ל שם . . . (חסר ההמשך)</ins></div></td></tr> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%96&diff=855&oldid=prev 2024-07-22T15:55:11Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_קודם=אורח חיים סימן יד|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_הבא=אורח חיים סימן טז}}&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_קודם=אורח חיים סימן יד|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_טז|תווית_הבא=אורח חיים סימן טז}}</div>

Be69455