https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92 2026-04-16T13:53:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1704&oldid=prev 2024-11-16T21:37:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:37, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l126">שורה 126:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 126:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק&#039; יואל טייטלבוים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הק&#039; יואל טייטלבוים</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1691:rev-1704:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1691&oldid=prev 2024-11-16T21:11:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:11, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יב|תווית_קודם=אורח חיים סימן יב|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_הבא=אורח חיים סימן יד}}'''אחדשת"ה''' באה"ר, הגיעני מכתבו בדבר אשר התפלא עלי על מה שאמרתי לו בסעודת ב"מ שאף אלו היה כזית בהלעקיך שאכלתי מ"מ אפשר לסמוך על מה שברכתי ברכת בנ"ר על הדגים יען שלא הי' בהלעקיך קמא בכא"פ, ובאמת אמרתי לו '''אז''' שלפי השערתו '''לא''' הי' כזית כלל במה שאכלתי אלא לרווא דמילתא אמרתי לו שאף אלו היה כזית אפשר לסמוך כנ"ל כי היה קצת ספק בלבי שמא הי' כזית, ואבאר לו טעמי ונמוקי בזה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יב|תווית_קודם=אורח חיים סימן יב|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_הבא=אורח חיים סימן יד}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן יג ~''' ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אחדשת"ה''' באה"ר, הגיעני מכתבו בדבר אשר התפלא עלי על מה שאמרתי לו בסעודת ב"מ שאף אלו היה כזית בהלעקיך שאכלתי מ"מ אפשר לסמוך על מה שברכתי ברכת בנ"ר על הדגים יען שלא הי' בהלעקיך קמא בכא"פ, ובאמת אמרתי לו '''אז''' שלפי השערתו '''לא''' הי' כזית כלל במה שאכלתי אלא לרווא דמילתא אמרתי לו שאף אלו היה כזית אפשר לסמוך כנ"ל כי היה קצת ספק בלבי שמא הי' כזית, ואבאר לו טעמי ונמוקי בזה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;והנה&#039;&#039;&#039; כ&quot;ת נ&quot;י תפס בהחלט שהך דינא שבמחבר סימן ר&quot;ח סעיף ב&#039; שצריך לברך על המחי&#039; מיירי &#039;&#039;&#039;אף&#039;&#039;&#039; באין בו כזית בכא&quot;פ כמ&quot;ש המג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, וכתב דלית דין צריך בשש שצריך לברך על המחי&#039; על כזית לעקיך. ותמהני שלא שת לבו לגודל המבוכה ופלוגתת הפוסקים שיש בזה, ודין צריך בשש הרגה לברר הלכה לאמיתה, דהנה ע&quot;י שהבין המג&quot;א ומיירי בסעיף ב&#039; אף כשאין בו כזית בכא&quot;פ נעשה מזה סתירה בדברי השו&quot;ע שבסעיף ב&#039; כתב לברך על המחי&#039; ובסעיף ט&#039; כתב לברך בנ&quot;ר, ובמה שהביא כ&quot;ת דרק בבישול מברך בנ&quot;ר בזה לא הועיל מאומה דגם בסעיף ב&#039; מיירי שעשה ממנו תבשיל כגון מעשה קדירה, ולכן חידש המג&quot;א לחלק בין אם עירב ה&#039; מיני וגן עם קמח קטניות לעורב בשאר מינים כמו שביאר זה בנשמת אדם כלל נ&#039; סימן ו&#039;. אמנם בל&quot;ת ברכות פרק כ&quot;מ סימן י&quot;ט כתב בהדיא שאין לחלק בין עירב עם קמח לעורב בשאר מינים ולא אמר עם קמח אלא בשביל שדיבר ברגיל והוה אבל ה&quot;ה לכל דבר שעירב. ובא&quot;ר סימן ר&quot;ח ס&quot;ק ג&#039; כתב על המג &#039;א בזה שהוא תימה דאישתמיטתי&#039; דברי הל&quot;ח שכתב בהדיא להיפך והביאו בשכה&quot;ג וכ&quot;כ עולת תמיד ואי חולק עליהם היה לו להזכירם ולחלוק עכ&quot;ל הא&quot;ר. והנה בע&quot;ת לא ראיתי שידבר מזה אם לחלק בין עירב עם קמח או עירב עם שאר מינים, וצריך לומר שהא&quot;ר הבין זה מדבריו במה שכתב ס&quot;ק ז&#039; דצ&quot;ל שבסעיף ב&#039; מיירי דוקא בדאיכא בי&#039; כזית בכא&quot;פ א&quot;כ ממילא נשמט מדבריו שאין לחלק בין קמח לשאר מינים שהרי בסעיף ב&#039; מיירי בשאר מינים ואעפי&quot;כ כתב דצ&quot;ל דאית בי&#039; כזית בכא&quot;פ. וכן מבואר במאמר מרדכי סימן ר&quot;ח דנם בסעיף ב&#039; מיירי רק בדאיכא כזית בכא&quot;פ ושאין לחלק בין עירב קמח לשאר מינים ותמה ג&quot;כ על המג&quot;א. גס בביאור מרדכי ממהר&quot;ם באנעט פ&#039; כ&quot;מ אות כ&#039; הקשה על המג&quot;א שאין שום סברא נחלק בין קמח לשאר מינים בזה, וחידוש שלא הביא כלל מה שכתבו בל&quot;ח ושכה&quot;ג וא&quot;ר ושאר פוסקים אלא הקשה מסברא דנפשי&#039; על המג&quot;א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;והנה&#039;&#039;&#039; כ&quot;ת נ&quot;י תפס בהחלט שהך דינא שבמחבר סימן ר&quot;ח סעיף ב&#039; שצריך לברך על המחי&#039; מיירי &#039;&#039;&#039;אף&#039;&#039;&#039; באין בו כזית בכא&quot;פ כמ&quot;ש המג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, וכתב דלית דין צריך בשש שצריך לברך על המחי&#039; על כזית לעקיך. ותמהני שלא שת לבו לגודל המבוכה ופלוגתת הפוסקים שיש בזה, ודין צריך בשש הרגה לברר הלכה לאמיתה, דהנה ע&quot;י שהבין המג&quot;א ומיירי בסעיף ב&#039; אף כשאין בו כזית בכא&quot;פ נעשה מזה סתירה בדברי השו&quot;ע שבסעיף ב&#039; כתב לברך על המחי&#039; ובסעיף ט&#039; כתב לברך בנ&quot;ר, ובמה שהביא כ&quot;ת דרק בבישול מברך בנ&quot;ר בזה לא הועיל מאומה דגם בסעיף ב&#039; מיירי שעשה ממנו תבשיל כגון מעשה קדירה, ולכן חידש המג&quot;א לחלק בין אם עירב ה&#039; מיני וגן עם קמח קטניות לעורב בשאר מינים כמו שביאר זה בנשמת אדם כלל נ&#039; סימן ו&#039;. אמנם בל&quot;ת ברכות פרק כ&quot;מ סימן י&quot;ט כתב בהדיא שאין לחלק בין עירב עם קמח לעורב בשאר מינים ולא אמר עם קמח אלא בשביל שדיבר ברגיל והוה אבל ה&quot;ה לכל דבר שעירב. ובא&quot;ר סימן ר&quot;ח ס&quot;ק ג&#039; כתב על המג &#039;א בזה שהוא תימה דאישתמיטתי&#039; דברי הל&quot;ח שכתב בהדיא להיפך והביאו בשכה&quot;ג וכ&quot;כ עולת תמיד ואי חולק עליהם היה לו להזכירם ולחלוק עכ&quot;ל הא&quot;ר. והנה בע&quot;ת לא ראיתי שידבר מזה אם לחלק בין עירב עם קמח או עירב עם שאר מינים, וצריך לומר שהא&quot;ר הבין זה מדבריו במה שכתב ס&quot;ק ז&#039; דצ&quot;ל שבסעיף ב&#039; מיירי דוקא בדאיכא בי&#039; כזית בכא&quot;פ א&quot;כ ממילא נשמט מדבריו שאין לחלק בין קמח לשאר מינים שהרי בסעיף ב&#039; מיירי בשאר מינים ואעפי&quot;כ כתב דצ&quot;ל דאית בי&#039; כזית בכא&quot;פ. וכן מבואר במאמר מרדכי סימן ר&quot;ח דנם בסעיף ב&#039; מיירי רק בדאיכא כזית בכא&quot;פ ושאין לחלק בין עירב קמח לשאר מינים ותמה ג&quot;כ על המג&quot;א. גס בביאור מרדכי ממהר&quot;ם באנעט פ&#039; כ&quot;מ אות כ&#039; הקשה על המג&quot;א שאין שום סברא נחלק בין קמח לשאר מינים בזה, וחידוש שלא הביא כלל מה שכתבו בל&quot;ח ושכה&quot;ג וא&quot;ר ושאר פוסקים אלא הקשה מסברא דנפשי&#039; על המג&quot;א.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1690:rev-1691:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1690&oldid=prev 2024-11-16T21:10:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:10, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטו&quot;ז בסימן ר&quot;י סק&quot;א ביי&quot;ש שצריך לברך ברכה אחרונה אף בפחות מרביעית יען ששותה כדרך העולם שאין דרך העולם לשתות יותר מיי&quot;ש, והרבה חולקים וסוברים שאינו מועיל לשהיית הזנ◖ן מה שהוא דרך העולם &#039;&#039;&#039;אף&#039;&#039;&#039; שא&quot;א בענין אחר והביאו ראיות לדבריהם יעיי&quot;ש, ובשו&quot;ת שמש לרקע סימן ב&#039; הביא עוד ראי&#039; גם מהך דינא דסימן ר&quot;ח סעיף ט&#039; שאינו מברך בהמ&quot;ז אם אין בו כזית דגן בכא&quot;פ, וכתב המג&quot;א הטעם דכיון דצריך שיאכל כזית בלא שהיה כא&quot;פ והכא שמעורב ע&quot;כ שוהה ביניהם, ואם נימא דמה שא&quot;א בענין אחר הוי דרך אכילתו בכך ואין מזיק כשהי&#039; א&quot;כ גם בזה כיון שע&quot;כ שוהה צריך לברך דהוי דרך אכילתו בכך, אלא ודאי שאין נ&quot;מ בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטו&quot;ז בסימן ר&quot;י סק&quot;א ביי&quot;ש שצריך לברך ברכה אחרונה אף בפחות מרביעית יען ששותה כדרך העולם שאין דרך העולם לשתות יותר מיי&quot;ש, והרבה חולקים וסוברים שאינו מועיל לשהיית הזנ◖ן מה שהוא דרך העולם &#039;&#039;&#039;אף&#039;&#039;&#039; שא&quot;א בענין אחר והביאו ראיות לדבריהם יעיי&quot;ש, ובשו&quot;ת שמש לרקע סימן ב&#039; הביא עוד ראי&#039; גם מהך דינא דסימן ר&quot;ח סעיף ט&#039; שאינו מברך בהמ&quot;ז אם אין בו כזית דגן בכא&quot;פ, וכתב המג&quot;א הטעם דכיון דצריך שיאכל כזית בלא שהיה כא&quot;פ והכא שמעורב ע&quot;כ שוהה ביניהם, ואם נימא דמה שא&quot;א בענין אחר הוי דרך אכילתו בכך ואין מזיק כשהי&#039; א&quot;כ גם בזה כיון שע&quot;כ שוהה צריך לברך דהוי דרך אכילתו בכך, אלא ודאי שאין נ&quot;מ בזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה לפי"ז שפיר י"ל דבמה שאמר אם אין בו כשיעור הזה אשמעינן רבותא דאם אין בתערובות השיעור אינו מברך בהמ"ז אף אם אכל הרבה עד שאכל כזית דגן כיון דבע"כ הוא שוהם יותר מכא"פ אינו מצטרף כמ"ש המג"א, ולק"מ קושיית הפרמ"ג דזה היה יכול לאשמעינן כשיש כזית בכא"פ ושוהה יותר, דאדרבה זה אינו רבותא כ"כ דכיון שיש בו שיעורא בכא"פ ויכול לאכלו הוי כן דרך אכילתו ובודאי דאינו מצטרף אם שוהה יותר, אבל כשאין בו זה השיעור דבע"כ הוא שוהה הוי כן דרך אכילתו והי' מקום לומר דכשאכל כזית דגן אף שנשתהה יותר מכא"פ מאמת ההכרח מצטרף שפיר כאשר באמת כן הוא דעת הרבה פוסקים גדולים ועצומים בשתיית הקאווע, ואשמעינן בזה רבותא גדולה שאינו מועיל אם בע"כ הוא שוהה כמו שביאר המג"א, ומתורץ בזה היטב לשון הר"י והשו"ע שסמכו על מ"ש ברישא שצריך שיאכל כזית דגן בכא"פ ובסיפא אשמעינן רבותא אחרת כמבואר לעיל. והנה אף שיש מהאחרונים ז"ל שהבינו מלשון השו"ע שדעתו דסגי '''אם''' יש בתערובות כזית בכא"פ, אבל המג"א ע"כ לא הבין כן בדעת השו"ע שהרי כתב הטעם בשביל שע"כ שוהה יותר באכולת הכזית דגן כיון שמעורב א"כ ע"כ סובר דלא סגי באכילת כזית מן התערובות. וכן מוכרח בדברי המג"א סימן ר"י שכתב דגם לענין ברכה אם שהה בכא"פ באכילתו '''לא''' מקרי אכילה והביא ראיה מסימן ר"ח העיף ט', ואם נימא דדעת השו"ע הוא להצריך שיהי' בתטרובות כזית דגן בכא"פ ואז סגי '''אם''' אוכל כזית מהתערובות, א"כ אין הטעם כלל בשביל ששוהה באכילתו בכא"פ ואין משם ראיה כלל לדינו של המג"א שבסינ◖ן ר"י, וכן הוא גם בבית אפרים שאין ראי' משם לדינו של המג"א אלא אם נימא דצריך שיאכל כל הכזית דגן בכא"פ. וכן כתב בביאור הגר"א על הא שכתב בשו 'ע כדי שיאכל ר"ל ודוקא שיאכל ג"כ בכא"פ ולדינא גם הבית אפרים אף שהבין מדעת השו"ע דא"צ שיכל כל הכזית דגן בכא"פ מ"מ פסק לדינא להחמיר, כי א"א לומר דסגי שיאכל כזית מן התערובות אלא לדעת הר"ח והרא"ש, אבל לדעת הראב"ד והרמב"ם והרשב"א לא אמרינן דנהפך כולו אף אם יש בו כזית בכא"פ אלא צריך שיאכל פרס שלם, והפר"ח סימן תמ"ב כתב שהיא השיטה המחוורת מכולם והכי נקטינן, יהביא עוד הרבה פסקים שפסקו כן, וצריך ליזהר כדבריהם. גם הפרי נ(גדיס בפתיחה כוללת להלכות פסח חלק שני פ"א כתב דקיי"ל כהראב"ד והרשב"א יעיי"ש, ובפרט שהמג"א והגר"א שניהם הבינו כן גם בדעת השו"ע )'''מ"ש''' שבבית אפרים המובא בשע"ת אות י"ב מבואר שצריך לברך אחריו מעין ג' אף אם אין בו כדי שיאכל כזית דגן בכא"פ, שם לא מיירי אלא מפת שמברך עליו המוציא כמבואר בכל דבריו, ובזה מבואר גם בשו"ע לברך אחריו מעין ג' וכן כתבו כל הפוסקים זילא הגר"א ז"ל שכתב גם בזה לברך בנ"ר, אבל מפת הבאה בכיסנין שמברך עליו במ"מ כדין בשלו, מזה לא מיירי כלל הבית אפרים והשע"ת. ומ"ש שמה שהביא הבאה"ט ס"ק ג' ממהר"א יצחקי לברך בנ"ר אם צא אכל כזית דגן בכא"פ, זה מיירי כשהוא לדבק, תמה אני האיך עלה על דעתו לומר כן הלא בהדיא מפורש שם שמכשירו ומתקנו לאכילה ואין דינו כמו לדבק, ואלו היה רק לדבק לא הי' מועיל אף אם יש בו יותר מכבא"פ, והב"ח כתב שאם הוא לדבק אף אם רובו מחמשת המינים אינו מברך עליו במ"מ, והטו"ז בסימן ר"ח ס"ק ד' מצדד בלעקיך שרובו קמח שסובר שהוא לדבק אלא מצדד בשביל שהוא הרוב, והא"ר ושאר פוסקים חולקין עליו שלעקיך אינו לדבק ומה שהוא לדבק אינו מועיל אף אם הוא רוב, ומכש"כ כשהוא מיעוט אלא שהוא יותר מכבא"פ כל שהוא לדבק אינו כלים לכל הדיעות, אבל הדבר ברור שהמהר"א יצחקי שכ' לברך מעין ג' כשאכל כבא"פ הוא בשביל שסובר שם שמתקנו לאכילה ואין בו דין לדבק, ומ"ש לברך בנ"ר כשלא אכל בכא"פ הוא בשביל שהובר כדעת רוב הפוסקים שחולקים על המג"א ואינם מחלקים בין תערובות קמח לשאר מינים וגם בסעיף ב' מיירי בדאית בי' כזית בכא"פ כאשר הבאתי למעלה, גם ממ"ש שאם אכל שיעור שהיה בו כזית דגן בכא"פ מבואר שסובר ג"ג שצריך שיאכל זה השיעור ולא סגי בכזית מן התערובות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה לפי"ז שפיר י"ל דבמה שאמר אם אין בו כשיעור הזה אשמעינן רבותא דאם אין בתערובות השיעור אינו מברך בהמ"ז אף אם אכל הרבה עד שאכל כזית דגן כיון דבע"כ הוא שוהם יותר מכא"פ אינו מצטרף כמ"ש המג"א, ולק"מ קושיית הפרמ"ג דזה היה יכול לאשמעינן כשיש כזית בכא"פ ושוהה יותר, דאדרבה זה אינו רבותא כ"כ דכיון שיש בו שיעורא בכא"פ ויכול לאכלו הוי כן דרך אכילתו ובודאי דאינו מצטרף אם שוהה יותר, אבל כשאין בו זה השיעור דבע"כ הוא שוהה הוי כן דרך אכילתו והי' מקום לומר דכשאכל כזית דגן אף שנשתהה יותר מכא"פ מאמת ההכרח מצטרף שפיר כאשר באמת כן הוא דעת הרבה פוסקים גדולים ועצומים בשתיית הקאווע, ואשמעינן בזה רבותא גדולה שאינו מועיל אם בע"כ הוא שוהה כמו שביאר המג"א, ומתורץ בזה היטב לשון הר"י והשו"ע שסמכו על מ"ש ברישא שצריך שיאכל כזית דגן בכא"פ ובסיפא אשמעינן רבותא אחרת כמבואר לעיל. והנה אף שיש מהאחרונים ז"ל שהבינו מלשון השו"ע שדעתו דסגי '''אם''' יש בתערובות כזית בכא"פ, אבל המג"א ע"כ לא הבין כן בדעת השו"ע שהרי כתב הטעם בשביל שע"כ שוהה יותר באכולת הכזית דגן כיון שמעורב א"כ ע"כ סובר דלא סגי באכילת כזית מן התערובות. וכן מוכרח בדברי המג"א סימן ר"י שכתב דגם לענין ברכה אם שהה בכא"פ באכילתו '''לא''' מקרי אכילה והביא ראיה מסימן ר"ח העיף ט', ואם נימא דדעת השו"ע הוא להצריך שיהי' בתטרובות כזית דגן בכא"פ ואז סגי '''אם''' אוכל כזית מהתערובות, א"כ אין הטעם כלל בשביל ששוהה באכילתו בכא"פ ואין משם ראיה כלל לדינו של המג"א שבסינ◖ן ר"י, וכן הוא גם בבית אפרים שאין ראי' משם לדינו של המג"א אלא אם נימא דצריך שיאכל כל הכזית דגן בכא"פ. וכן כתב בביאור הגר"א על הא שכתב בשו 'ע כדי שיאכל ר"ל ודוקא שיאכל ג"כ בכא"פ ולדינא גם הבית אפרים אף שהבין מדעת השו"ע דא"צ שיכל כל הכזית דגן בכא"פ מ"מ פסק לדינא להחמיר, כי א"א לומר דסגי שיאכל כזית מן התערובות אלא לדעת הר"ח והרא"ש, אבל לדעת הראב"ד והרמב"ם והרשב"א לא אמרינן דנהפך כולו אף אם יש בו כזית בכא"פ אלא צריך שיאכל פרס שלם, והפר"ח סימן תמ"ב כתב שהיא השיטה המחוורת מכולם והכי נקטינן, יהביא עוד הרבה פסקים שפסקו כן, וצריך ליזהר כדבריהם. גם הפרי נ(גדיס בפתיחה כוללת להלכות פסח חלק שני פ"א כתב דקיי"ל כהראב"ד והרשב"א יעיי"ש, ובפרט שהמג"א והגר"א שניהם הבינו כן גם בדעת השו"ע )'''מ"ש''' שבבית אפרים המובא בשע"ת אות י"ב מבואר שצריך לברך אחריו מעין ג' אף אם אין בו כדי שיאכל כזית דגן בכא"פ, שם לא מיירי אלא מפת שמברך עליו המוציא כמבואר בכל דבריו, ובזה מבואר גם בשו"ע לברך אחריו מעין ג' וכן כתבו כל הפוסקים זילא הגר"א ז"ל שכתב גם בזה לברך בנ"ר, אבל מפת הבאה בכיסנין שמברך עליו במ"מ כדין בשלו, מזה לא מיירי כלל הבית אפרים והשע"ת. ומ"ש שמה שהביא הבאה"ט ס"ק ג' ממהר"א יצחקי לברך בנ"ר אם צא אכל כזית דגן בכא"פ, זה מיירי כשהוא לדבק, תמה אני האיך עלה על דעתו לומר כן הלא בהדיא מפורש שם שמכשירו ומתקנו לאכילה ואין דינו כמו לדבק, ואלו היה רק לדבק לא הי' מועיל אף אם יש בו יותר מכבא"פ, והב"ח כתב שאם הוא לדבק אף אם רובו מחמשת המינים אינו מברך עליו במ"מ, והטו"ז בסימן ר"ח ס"ק ד' מצדד בלעקיך שרובו קמח שסובר שהוא לדבק אלא מצדד בשביל שהוא הרוב, והא"ר ושאר פוסקים חולקין עליו שלעקיך אינו לדבק ומה שהוא לדבק אינו מועיל אף אם הוא רוב, ומכש"כ כשהוא מיעוט אלא שהוא יותר מכבא"פ כל שהוא לדבק אינו כלים לכל הדיעות, אבל הדבר ברור שהמהר"א יצחקי שכ' לברך מעין ג' כשאכל כבא"פ הוא בשביל שסובר שם שמתקנו לאכילה ואין בו דין לדבק, ומ"ש לברך בנ"ר כשלא אכל בכא"פ הוא בשביל שהובר כדעת רוב הפוסקים שחולקים על המג"א ואינם מחלקים בין תערובות קמח לשאר מינים וגם בסעיף ב' מיירי בדאית בי' כזית בכא"פ כאשר הבאתי למעלה, גם ממ"ש שאם אכל שיעור שהיה בו כזית דגן בכא"פ מבואר שסובר ג"ג שצריך שיאכל זה השיעור ולא סגי בכזית מן התערובות. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור מרכזי|</ins>ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>'''ובתיי"א''' כלל נ' אות כ"א כתב אעפ"י שבכל דבר שיש בו מה' המינים מברכין במ"מ אבל על המחיה היה ראוי להחמיר אא"כ יש באותו מאכל כ"כ שיאכל כזית קמח בכא"פ והעולם לא נהגו לדקדק בכך ויש להם על מי לסמוך, וכתב שם בנ"א אות ו' ותוכן דבריו שדחה דברי המג"א שמחלק בין תערובות קמח לשאר דברים, והסתירה ממ"ב לס"ס כתב שבסעיף ב' הוא לשון הרא"ש שסובר טעכ"ע דאורייתא אף ללקות עליו, ובסעיף ט' הוא מדברי ר"י וי"ל שסובר כהראב"ד והרשב"א דטעכ"ע אע"ג דאסור מדאורייתא אין לוקין עליו אל כשהי' כזית בכא"פ ואכל כל הפרם כדי שיאכל כזית מן האיסור דלא נהפך היתר לאיסור לכן גם לענין ברכה הוא כן, ומה שנוהגין העולם לברך על המחי' על צוקער לעקרן אף שאין בו רק כזית ואין בו קמח אלא חצי זית צ"ל דתפסו לעיקר כשיטת הרא"ש, וירא שמים ראוי שיראה שיאכל בודאי כזית קמח, את"ד יעיי"ש שהאריך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובתיי"א''' כלל נ' אות כ"א כתב אעפ"י שבכל דבר שיש בו מה' המינים מברכין במ"מ אבל על המחיה היה ראוי להחמיר אא"כ יש באותו מאכל כ"כ שיאכל כזית קמח בכא"פ והעולם לא נהגו לדקדק בכך ויש להם על מי לסמוך, וכתב שם בנ"א אות ו' ותוכן דבריו שדחה דברי המג"א שמחלק בין תערובות קמח לשאר דברים, והסתירה ממ"ב לס"ס כתב שבסעיף ב' הוא לשון הרא"ש שסובר טעכ"ע דאורייתא אף ללקות עליו, ובסעיף ט' הוא מדברי ר"י וי"ל שסובר כהראב"ד והרשב"א דטעכ"ע אע"ג דאסור מדאורייתא אין לוקין עליו אל כשהי' כזית בכא"פ ואכל כל הפרם כדי שיאכל כזית מן האיסור דלא נהפך היתר לאיסור לכן גם לענין ברכה הוא כן, ומה שנוהגין העולם לברך על המחי' על צוקער לעקרן אף שאין בו רק כזית ואין בו קמח אלא חצי זית צ"ל דתפסו לעיקר כשיטת הרא"ש, וירא שמים ראוי שיראה שיאכל בודאי כזית קמח, את"ד יעיי"ש שהאריך.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מב יאר דעת י בזה שלפי דברי השו&quot;ע שבסעיף ט&#039; אין לברך על המחיה על כזית לעקיך אם הקמח הוא חציו עד שיאכל כ&quot;כ שידע בודאי שאכל כזית קמח בכא&quot;פ כדעת הראב&quot;ד והרשב&quot;א, ובםטיף ב&#039; הוא דעת הרא&quot;ש לברך על המחי&#039; אף אם לא אכל כזית בכא&quot;פ, ובזה מיישב מנהג העולם שסומכין על הרא&quot;ש כמובא בסעיף ב&#039;, ואני תמה האיך אפשר להעלות על הדעת לעשות סתירה בשו&quot;ע בסימן אחד, גם האיך מיושב נזה מנהג העולם כיון שבשו&quot;ע ס&quot;ט &#039;&#039;&#039;לא&#039;&#039;&#039; פסק כן אף שיש סתירה מפ&quot;ב מ&quot;מ האחרון עיקר ובכל מקום שמוצאין איזה סתירה חוקרין הפוסקים לידע איזה מהם נכתב באחרונה דזה כלל גםל הלכה כמשנה אחרונה, וזה ודאי שבסימן אחד לא כתב סעיף ט&#039; טרם שכתב סעיף ב&#039; וא&quot;כ דעת השו&quot;ע הוא כמ&quot;ש בסעיף ע&#039; שהוא האחרון ונמצא דמנהג העולם הוא היפך השו&quot;ע גם בלא&quot;ה כבר הבאתי מכמה פוסקים דקיי&quot;ל כהראב&quot;ד והרשב&quot;א, גפ כתבתי דלענין ברכה אפשר דגם הר&quot;ת והרא&quot;ש מודי דצריך שיאכל כזית בכא&quot;פ, וליישב מנהג העולם יותר טוב לומר שסומכין על המג&quot;א שסובר בדעת השו&quot;ע לחלק בין תערובות קמח לשאר מינים, ואף שרבים חולקים עליו ומסתבר טעמייהו ודברי המג&quot;א אינם מובנים כ&quot;כ עכ&quot;ז המג&quot;א הוא עמוד ההוראה ונתקבלו הוראותיו בכל העולם ונמשכין אחריו, ועכ&quot;פ יותר טוב לומר כן מלעשות סתירה בדברי השו&quot;ע ולומר שעושין העולם נגד השו&#039;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מב יאר דעת י בזה שלפי דברי השו&quot;ע שבסעיף ט&#039; אין לברך על המחיה על כזית לעקיך אם הקמח הוא חציו עד שיאכל כ&quot;כ שידע בודאי שאכל כזית קמח בכא&quot;פ כדעת הראב&quot;ד והרשב&quot;א, ובםטיף ב&#039; הוא דעת הרא&quot;ש לברך על המחי&#039; אף אם לא אכל כזית בכא&quot;פ, ובזה מיישב מנהג העולם שסומכין על הרא&quot;ש כמובא בסעיף ב&#039;, ואני תמה האיך אפשר להעלות על הדעת לעשות סתירה בשו&quot;ע בסימן אחד, גם האיך מיושב נזה מנהג העולם כיון שבשו&quot;ע ס&quot;ט &#039;&#039;&#039;לא&#039;&#039;&#039; פסק כן אף שיש סתירה מפ&quot;ב מ&quot;מ האחרון עיקר ובכל מקום שמוצאין איזה סתירה חוקרין הפוסקים לידע איזה מהם נכתב באחרונה דזה כלל גםל הלכה כמשנה אחרונה, וזה ודאי שבסימן אחד לא כתב סעיף ט&#039; טרם שכתב סעיף ב&#039; וא&quot;כ דעת השו&quot;ע הוא כמ&quot;ש בסעיף ע&#039; שהוא האחרון ונמצא דמנהג העולם הוא היפך השו&quot;ע גם בלא&quot;ה כבר הבאתי מכמה פוסקים דקיי&quot;ל כהראב&quot;ד והרשב&quot;א, גפ כתבתי דלענין ברכה אפשר דגם הר&quot;ת והרא&quot;ש מודי דצריך שיאכל כזית בכא&quot;פ, וליישב מנהג העולם יותר טוב לומר שסומכין על המג&quot;א שסובר בדעת השו&quot;ע לחלק בין תערובות קמח לשאר מינים, ואף שרבים חולקים עליו ומסתבר טעמייהו ודברי המג&quot;א אינם מובנים כ&quot;כ עכ&quot;ז המג&quot;א הוא עמוד ההוראה ונתקבלו הוראותיו בכל העולם ונמשכין אחריו, ועכ&quot;פ יותר טוב לומר כן מלעשות סתירה בדברי השו&quot;ע ולומר שעושין העולם נגד השו&#039;ע.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1689:rev-1690:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1689&oldid=prev 2024-11-16T21:08:22Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&amp;diff=1689&amp;oldid=1688">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1688&oldid=prev 2024-11-16T20:57:51Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&amp;diff=1688&amp;oldid=1687">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1687&oldid=prev 2024-11-16T20:51:08Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&amp;diff=1687&amp;oldid=1393">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1393&oldid=prev 2024-10-15T20:46:59Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:46, 15 באוקטובר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הודעה חשובה</del>}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יב|תווית_קודם=אורח חיים סימן יב|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_הבא=אורח חיים סימן יד}}ב״ה, א׳ לס׳ וישבתם ׳לבטח תשי״ד</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טקסט מסריקה</ins>}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יב|תווית_קודם=אורח חיים סימן יב|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_הבא=אורח חיים סימן יד}}ב״ה, א׳ לס׳ וישבתם ׳לבטח תשי״ד</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב״ה,ה׳ תרומה תשט״ו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב״ה,ה׳ תרומה תשט״ו</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-807:rev-1393:php=table --> </table>

מטה הסברה https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=807&oldid=prev 2024-07-17T15:31:49Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&amp;diff=807&amp;oldid=806">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=806&oldid=prev 2024-07-17T15:29:56Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הודעה חשובה}}{{ניווט|קודם=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יב|תווית_קודם=אורח חיים סימן יב|דף_ראשי=שו&quot;ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו&quot;ת דברי יואל|הבא=שו&quot;ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יד|תווית_הבא=אורח חיים סימן יד}}ב״ה, א׳ לס׳ וישבתם ׳לבטח תשי״ד ב״ה,ה׳ תרומה תשט״ו אחד...&quot;</p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&amp;diff=806">הצגת שינויים</a>

Be69455