https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%2F%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95 2026-04-16T13:16:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1713&oldid=prev 2024-11-16T21:51:12Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&amp;diff=1713&amp;oldid=1712">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1712&oldid=prev 2024-11-16T21:46:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:46, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;גם&#039;&#039;&#039; ממה שלא נזכר בתוה&quot;ק שמות החדשים, הנה קיי&quot;ל דלא דרשינן טעמא דקרא ללמוד מזה הלכה, ומנא ידעינן מאיזה טעם העלימה התוה&quot;ק שמות החדשים עד אחר גלות בבל כמו שהעלימה שמות המלאכים עד אחר גלות בבל כמו שפירש&quot;י ז&quot;ל שם דבתוה&quot;ק כתיב והנה שלשה אנשים ולא נזכר שתיתם ובכתובים שאחר גלות בבל נזכר שמותם, ועכ&quot;פ אינו מפורש בתוה&quot;ק שיש מלוה להזכיר במנין החדשים ראשון ושני בשביל הזכרת יציאת מצרים. והרמב&quot;ן ז&quot;ל נראה שכתב זה ע&quot;ד שכתבו הרבה מהראשונים ז&quot;ל טעמי המצות אף שבודאי אינם להלכה כי בטעמים שלא הוזכרו בש&quot;ס כו&quot;ע מודי דלא דרשינן טעמא דקרא, ומ&quot;מ היו זהירין במה שנראה בדעתם הגדולה בטעמי דקראי כאשר האריכו בזה בכמה מקומות, והוא ע&quot;ד שכתב החת&quot;ס ז&quot;ל (חיו&quot;ד סימן ק&quot;ה וסימן רנ&quot;ד) דאף דלא טעמא דקרא מ&quot;מ לחומרא יש לחוש אולי כיון לטעם זה. וכן נראה מהתחלת דברי הרמב&quot;ן טעם החודש הזה לכם, שיסוד דבריו הוא דרשינן הקרא שכתב בשביל הטעם ששפט שהוא כדי להזכיר יציאת מצרים אבל אינו מפורש בקרא. וא&quot;כ אין זה סותר למה שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל שא&quot;א לשום מצוה שישתנה, דהרמב&quot;ם ז&quot;ל דקדק שם בלשונו בהתחלת דבריו לומר דבר ברור ומפורש בתוה&quot;ק, וזה אינו ברור וכעין זה הוא מוכרח לומר המפורש בתורה אין כח ביד הפמ&quot;ג בפת&quot;ש ח&quot;א אות ט&quot;ו  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;גם&#039;&#039;&#039; ממה שלא נזכר בתוה&quot;ק שמות החדשים, הנה קיי&quot;ל דלא דרשינן טעמא דקרא ללמוד מזה הלכה, ומנא ידעינן מאיזה טעם העלימה התוה&quot;ק שמות החדשים עד אחר גלות בבל כמו שהעלימה שמות המלאכים עד אחר גלות בבל כמו שפירש&quot;י ז&quot;ל שם דבתוה&quot;ק כתיב והנה שלשה אנשים ולא נזכר שתיתם ובכתובים שאחר גלות בבל נזכר שמותם, ועכ&quot;פ אינו מפורש בתוה&quot;ק שיש מלוה להזכיר במנין החדשים ראשון ושני בשביל הזכרת יציאת מצרים. והרמב&quot;ן ז&quot;ל נראה שכתב זה ע&quot;ד שכתבו הרבה מהראשונים ז&quot;ל טעמי המצות אף שבודאי אינם להלכה כי בטעמים שלא הוזכרו בש&quot;ס כו&quot;ע מודי דלא דרשינן טעמא דקרא, ומ&quot;מ היו זהירין במה שנראה בדעתם הגדולה בטעמי דקראי כאשר האריכו בזה בכמה מקומות, והוא ע&quot;ד שכתב החת&quot;ס ז&quot;ל (חיו&quot;ד סימן ק&quot;ה וסימן רנ&quot;ד) דאף דלא טעמא דקרא מ&quot;מ לחומרא יש לחוש אולי כיון לטעם זה. וכן נראה מהתחלת דברי הרמב&quot;ן טעם החודש הזה לכם, שיסוד דבריו הוא דרשינן הקרא שכתב בשביל הטעם ששפט שהוא כדי להזכיר יציאת מצרים אבל אינו מפורש בקרא. וא&quot;כ אין זה סותר למה שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל שא&quot;א לשום מצוה שישתנה, דהרמב&quot;ם ז&quot;ל דקדק שם בלשונו בהתחלת דבריו לומר דבר ברור ומפורש בתוה&quot;ק, וזה אינו ברור וכעין זה הוא מוכרח לומר המפורש בתורה אין כח ביד הפמ&quot;ג בפת&quot;ש ח&quot;א אות ט&quot;ו  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומפורש בתוה"ק כלל. לדעת הט"ז שבדבר חז"ל לאסור, ונסתפק אם גם בדבר הבא ממדרש חז"ל או הלמ"מ וי"ג מדות אי יש כח ביד חכז"ל לאסור, והביא ראיה ממה שנתקשו בתוספות (מגילה דף ד' ע"ב) אמאי לא גזרו במילה שמא יעבירנו, והלא מילה בשבת נלמד מביום, וע"כ דבזה יש כח ביד חז"ל לגזור יע"ש, והוא פלא דהלא באמת מבואר שם במקומו בטו"ז סימן תקפ"ח ס"ק ה' לתרץ הקושיא שלא גזרו במילה בשביל שנלמד בפירוש מביום, ואך בתק"ש שאין לימוד בפירוש שכוודאי הוא חיוב דאורייתא שום טעם לחלק מה"ת בין ביד אז"ל לעקור דבר מה"ת בקרא לתקוע בשבת, אף לתקוע כי לא מצאו אז"ל חול לשבת, אבל יש כח בשוא"ת אם אינו מפורש  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומפורש בתוה"ק כלל. לדעת הט"ז שבדבר חז"ל לאסור, ונסתפק אם גם בדבר הבא ממדרש חז"ל או הלמ"מ וי"ג מדות אי יש כח ביד חכז"ל לאסור, והביא ראיה ממה שנתקשו בתוספות (מגילה דף ד' ע"ב) אמאי לא גזרו במילה שמא יעבירנו, והלא מילה בשבת נלמד מביום, וע"כ דבזה יש כח ביד חז"ל לגזור יע"ש, והוא פלא דהלא באמת מבואר שם במקומו בטו"ז סימן תקפ"ח ס"ק ה' לתרץ הקושיא שלא גזרו במילה בשביל שנלמד בפירוש מביום, ואך בתק"ש שאין לימוד בפירוש שכוודאי הוא חיוב דאורייתא שום טעם לחלק מה"ת בין ביד אז"ל לעקור דבר מה"ת בקרא לתקוע בשבת, אף לתקוע כי לא מצאו אז"ל חול לשבת, אבל יש כח בשוא"ת אם אינו מפורש בהדיא עכ"פ להיפך.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהדיא עכ"פ להיפך.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וא&quot;כ אפשר שגם בעקירה ע&quot;י הנביא יש חילוק זה כמדוקדק במתק לשונו של הרמב&quot;ם ז&quot;ל, ובדרך זה מיושבין כל הקושיות שהקשה עליו בעל העקרים ז&quot;ל יעיי&quot;ש ודו&quot;ק. ומכש&quot;כ בנ&quot;ד שאינו דומה גם לתק&quot;ש בשבת וכדומה שאף שאינו מפורש מ&quot;מ הוא חיוב ברור שנכלל בסתמיות לשון הקרא, אבל דברי הרמב&quot;ן האלו י&quot;ל שאינם כלל בלשון הקרא ואין חיובו ברור כלל אלא מחמת הטעם שמסתבר בעיניו כנז&quot;ל ולק&quot;מ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וא&quot;כ אפשר שגם בעקירה ע&quot;י הנביא יש חילוק זה כמדוקדק במתק לשונו של הרמב&quot;ם ז&quot;ל, ובדרך זה מיושבין כל הקושיות שהקשה עליו בעל העקרים ז&quot;ל יעיי&quot;ש ודו&quot;ק. ומכש&quot;כ בנ&quot;ד שאינו דומה גם לתק&quot;ש בשבת וכדומה שאף שאינו מפורש מ&quot;מ הוא חיוב ברור שנכלל בסתמיות לשון הקרא, אבל דברי הרמב&quot;ן האלו י&quot;ל שאינם כלל בלשון הקרא ואין חיובו ברור כלל אלא מחמת הטעם שמסתבר בעיניו כנז&quot;ל ולק&quot;מ.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1711:rev-1712:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1711&oldid=prev 2024-11-16T21:45:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:45, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;ה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;ה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שוכט"ס אל כבוד ידידי '''ב"ד''' הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנה</del>"צ חו"פ נהורא נפישא כקש"ת מוה"ר '''משה''' '''דוד טייטלבוים''' שליט"א האב"ד דק"ק מ'לאפוש והגליל יצ"ו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שוכט"ס אל כבוד ידידי '''ב"ד''' הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגה</ins>"צ חו"פ נהורא נפישא כקש"ת מוה"ר '''משה''' '''דוד טייטלבוים''' שליט"א האב"ד דק"ק מ'לאפוש והגליל יצ"ו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדשת&quot;ה באה&quot;ר, הנה קבלתי מכתביו בענין . . . ומה שעוררני במה שאינני כותב הזמן בהמכתבים, וכהד&quot;ג נ&quot;י נזהר בזה שלדעתו בכתיבה יום א&#039; או ב&#039; מקיימין נ(צות זכור את יום השבת וגו&#039;, ובכתיבת הפרשה מקיים תורה מן השמים, ובפרט השנה מעידין על בריאת שמים וארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדשת&quot;ה באה&quot;ר, הנה קבלתי מכתביו בענין . . . ומה שעוררני במה שאינני כותב הזמן בהמכתבים, וכהד&quot;ג נ&quot;י נזהר בזה שלדעתו בכתיבה יום א&#039; או ב&#039; מקיימין נ(צות זכור את יום השבת וגו&#039;, ובכתיבת הפרשה מקיים תורה מן השמים, ובפרט השנה מעידין על בריאת שמים וארץ.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנה''' במש"כ שבכתיבת הימים מקיימין מצות זכירת יום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שביז</del>, נראה לכאורה כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברר </del>המכילתא פרשת יתרו וז"ל ר' יצחק אומר זכור את יום השבת שלא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת, ופי' הרמב"ן ז"ל (שמות כ, ח) ושאר מפרשים דר"ל לא כמו שאר האומות שקורין לכל יום מימי השבוע בשם מיוחד אלא תקרא לכל יום ביחס ליום השבת אחד בשבת שני בשבת וממילא מזכירין שבת בקריאת כל יום. ובפסיקתא רבתי דר"כ פ' כ"ב כתב יותר וז"ל אומות העולם מונין חד תרי תלתא לא מנין שבתא, אבל ישראל מונין את השבת כמו שנצטוו זכור את יום השבת. ומזה משמע שלא סגי גם אם מונין א' וב' אלא שצריך להזכיר בפי' א' בשבת. אך הגאון מוהראז"מ מבראדי ז"ל בביאוריו הגיה הלשון כמו שהוא שנוי במכילתא. עכ"פ אין לקרות הימים בשם מיוחד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנה''' במש"כ שבכתיבת הימים מקיימין מצות זכירת יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבית</ins>, נראה לכאורה כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי </ins>המכילתא פרשת יתרו וז"ל ר' יצחק אומר זכור את יום השבת שלא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת, ופי' הרמב"ן ז"ל (שמות כ, ח) ושאר מפרשים דר"ל לא כמו שאר האומות שקורין לכל יום מימי השבוע בשם מיוחד אלא תקרא לכל יום ביחס ליום השבת אחד בשבת שני בשבת וממילא מזכירין שבת בקריאת כל יום. ובפסיקתא רבתי דר"כ פ' כ"ב כתב יותר וז"ל אומות העולם מונין חד תרי תלתא לא מנין שבתא, אבל ישראל מונין את השבת כמו שנצטוו זכור את יום השבת. ומזה משמע שלא סגי גם אם מונין א' וב' אלא שצריך להזכיר בפי' א' בשבת. אך הגאון מוהראז"מ מבראדי ז"ל בביאוריו הגיה הלשון כמו שהוא שנוי במכילתא. עכ"פ אין לקרות הימים בשם מיוחד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אבל&#039;&#039;&#039; לפע&quot;ד ברור שאין הכוונה שיהי&#039; מצוה להדר להזכיר את ימי השבוע כשאין לנו צורך להזכיר הזמן כלל, אלא כשיש לגו צורך להזכיר יום השבוע לא נזכירהו כדרך שעושין האומות בשם מיוחד, שהרי &#039;&#039;&#039;לא&#039;&#039;&#039; נזכר בלשונם ז&quot;ל כלל להדר למנות את ימי השבוע אלא דייקו לומר שלא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים. וראיתי בחומש תורה תמימה שהעיר מוברי הירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;א שלא מלינו בכל התורה כולה חשבון לשבוע אלא ליום החודש ואיך ס&quot;ד שתלוה התורה דבר שהיא עצמה לא נהנה כן. והיא ראי&#039; נכונה לפי&#039; הנ&quot;ל בדברי המכילתא, שהרי מבואר בירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;ג ושמרו את משמרתי מה שאני שומר שהקב&quot;ה שומר תורתו, ואם הי&#039; מצוה לכתוב חשבון השבוע הי&#039; הקב&quot;ה כותב כן בתוה&quot;ק. ועוד &#039;&#039;&#039;ראי&#039;&#039;&#039;&#039; יותר לפיע&quot;ד מדברי נביאים וכתובים שכותבי אלו הכתובים כבר נצטוו במצות זכירת יום השבת ולא כתבו חשבון השבוע, ובדניאל י&#039; התחיל בשנת שלש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדנואל וגו&#039; ולא הזכיר כלל לא השבוע ולא החודש ולא שנת בריאת העולם אלא למלך פרס, יבחנו א&#039; בשנת שתים לדריוש המלך בחודש הששי בים א&#039; לחודש, וכמוהם רבים במקרא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אבל&#039;&#039;&#039; לפע&quot;ד ברור שאין הכוונה שיהי&#039; מצוה להדר להזכיר את ימי השבוע כשאין לנו צורך להזכיר הזמן כלל, אלא כשיש לגו צורך להזכיר יום השבוע לא נזכירהו כדרך שעושין האומות בשם מיוחד, שהרי &#039;&#039;&#039;לא&#039;&#039;&#039; נזכר בלשונם ז&quot;ל כלל להדר למנות את ימי השבוע אלא דייקו לומר שלא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים. וראיתי בחומש תורה תמימה שהעיר מוברי הירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;א שלא מלינו בכל התורה כולה חשבון לשבוע אלא ליום החודש ואיך ס&quot;ד שתלוה התורה דבר שהיא עצמה לא נהנה כן. והיא ראי&#039; נכונה לפי&#039; הנ&quot;ל בדברי המכילתא, שהרי מבואר בירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;ג ושמרו את משמרתי מה שאני שומר שהקב&quot;ה שומר תורתו, ואם הי&#039; מצוה לכתוב חשבון השבוע הי&#039; הקב&quot;ה כותב כן בתוה&quot;ק. ועוד &#039;&#039;&#039;ראי&#039;&#039;&#039;&#039; יותר לפיע&quot;ד מדברי נביאים וכתובים שכותבי אלו הכתובים כבר נצטוו במצות זכירת יום השבת ולא כתבו חשבון השבוע, ובדניאל י&#039; התחיל בשנת שלש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדנואל וגו&#039; ולא הזכיר כלל לא השבוע ולא החודש ולא שנת בריאת העולם אלא למלך פרס, יבחנו א&#039; בשנת שתים לדריוש המלך בחודש הששי בים א&#039; לחודש, וכמוהם רבים במקרא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועכ"פ מה שהביא החת"ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי </ins>הרמב"ן האלו תוכחת מוסר לכתוב בהמכתבים חודש א' וב' להעיד על יצ"מ, זה תמוה מאד, כאשר נתבאר דאף לדעת הרמב"ן ז"ל בע"כ שנתבטל זה אחר גלות בבל, והחת"ס בעצמו בכל תשובותיו כתב החושים בשם המיוחד ולא הזכיר כלל ראשון ושני והאיך כתב כאן להיפך. ובמ"ש ליזהר בימים למנות ראשון ושני, זה מבואר יותר בדברי המכילתא והרמב"ן שבפ' יתרו, אבל לפענ"ד כמו שאנו רואין בתשובותיו שלא הי' נזהר בחדשים כנז"ל, כמ"כ נראה ברור שגם בימים א"א לומר שהיה נזהר לקוראן ראשון ושני ולא בשם המיוחד כדברי הרמב"ן והמכילתא, שהרי כל המדינה מלאה מתלמידץ ותלמידי תלמידיו ושמעתתי' מבררין בפומיהו כל יומא, והכרנו הרבה מושרשים וזקנים שנתגדלו על ברכיו, שספרו כל צעדיו ודבריו כדברי אלקים חיים, גם נדפסו המנהגים מתלמידיו שכתבו כל תנועותיו ז"ל, והאיך אפשר שלא זכרו כולם דבר מפליא כזה שהוא נגד מנהג כל העולם, וקרואת הימים הוא דבר הרגיל ושכיח טובא ברוב דיבוריו של האדם, וכבר כתבו הפוסקים (עיין רמ"א חו"מ סימן ל"ז סעיף כ"ב וש"ך שם ס"ק ל'ת) דבדבר הרגיל ושכיח אף לא ראינו הוי ראי', ומכש"כ דברים הנשמעים לכמה אלפים מתלמידיו וצאצאיו ויוצ"ח זצ"ל, האיך אפשר שתיכף אחריו נעלם כ"כ באופן שלא יזכר ולא יפקד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועכ"פ מה שהביא החת"ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברו </del>הרמב"ן האלו תוכחת מוסר לכתוב בהמכתבים חודש א' וב' להעיד על יצ"מ, זה תמוה מאד, כאשר נתבאר דאף לדעת הרמב"ן ז"ל בע"כ שנתבטל זה אחר גלות בבל, והחת"ס בעצמו בכל תשובותיו כתב החושים בשם המיוחד ולא הזכיר כלל ראשון ושני והאיך כתב כאן להיפך. ובמ"ש ליזהר בימים למנות ראשון ושני, זה מבואר יותר בדברי המכילתא והרמב"ן שבפ' יתרו, אבל לפענ"ד כמו שאנו רואין בתשובותיו שלא הי' נזהר בחדשים כנז"ל, כמ"כ נראה ברור שגם בימים א"א לומר שהיה נזהר לקוראן ראשון ושני ולא בשם המיוחד כדברי הרמב"ן והמכילתא, שהרי כל המדינה מלאה מתלמידץ ותלמידי תלמידיו ושמעתתי' מבררין בפומיהו כל יומא, והכרנו הרבה מושרשים וזקנים שנתגדלו על ברכיו, שספרו כל צעדיו ודבריו כדברי אלקים חיים, גם נדפסו המנהגים מתלמידיו שכתבו כל תנועותיו ז"ל, והאיך אפשר שלא זכרו כולם דבר מפליא כזה שהוא נגד מנהג כל העולם, וקרואת הימים הוא דבר הרגיל ושכיח טובא ברוב דיבוריו של האדם, וכבר כתבו הפוסקים (עיין רמ"א חו"מ סימן ל"ז סעיף כ"ב וש"ך שם ס"ק ל'ת) דבדבר הרגיל ושכיח אף לא ראינו הוי ראי', ומכש"כ דברים הנשמעים לכמה אלפים מתלמידיו וצאצאיו ויוצ"ח זצ"ל, האיך אפשר שתיכף אחריו נעלם כ"כ באופן שלא יזכר ולא יפקד.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעיקר נראה שהחת&quot;ס ז&#039;[ ל לא נחית בכאן לבאר הלכה זו שבדברי המכילתא והרמב&quot;ן, אלא לקח משם סמך ותוכחת מוסר שעכ&quot;פ לא יכתבו כמספרי האוה&#039;ע, וזה ודאי אמת ויציב שאסור לכו&quot;ע גם מהרבה טעמים אחרים, והמהר&quot;ם שיק בתשובה יו&quot;ד סימן קע&quot;א ביאר שהסופרים למספר א וה&quot;ע שהוא למספר הנוצרי עוברים בזה על לאו דאורייתא של ושם אלהים אחרים לא תזכירו, וחשב עוד שם כמה איסורין חמורים שעוברים במספר אוה&quot;ע יעיין עליהם, ובלא&quot;ה לא עדיפי משאר מנהגי הגוים שעוברים על ובחקותיהם לא תלכו וגם הוא בכלל שמם ולשונם. ובחת&quot;ס דרשות הנדפס מחדש בדרוש לז&#039; באב (ד&#039; שט&quot;ו), שם דבר בקדשו בענין זה וז&quot;ל ולא כאותן חדשים מקרוב המונים שכותבים בריש מגילתא מנין לידת משיח הנוצרים וכותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלקי ישראל, אוי להם כי גמלו לנפשם רעה בתורת השם מאסו וחכמת מה להם עכלה&quot;ק, הנך רואה עד היכן הרעיש ומחמיר בדבר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעיקר נראה שהחת&quot;ס ז&#039;[ ל לא נחית בכאן לבאר הלכה זו שבדברי המכילתא והרמב&quot;ן, אלא לקח משם סמך ותוכחת מוסר שעכ&quot;פ לא יכתבו כמספרי האוה&#039;ע, וזה ודאי אמת ויציב שאסור לכו&quot;ע גם מהרבה טעמים אחרים, והמהר&quot;ם שיק בתשובה יו&quot;ד סימן קע&quot;א ביאר שהסופרים למספר א וה&quot;ע שהוא למספר הנוצרי עוברים בזה על לאו דאורייתא של ושם אלהים אחרים לא תזכירו, וחשב עוד שם כמה איסורין חמורים שעוברים במספר אוה&quot;ע יעיין עליהם, ובלא&quot;ה לא עדיפי משאר מנהגי הגוים שעוברים על ובחקותיהם לא תלכו וגם הוא בכלל שמם ולשונם. ובחת&quot;ס דרשות הנדפס מחדש בדרוש לז&#039; באב (ד&#039; שט&quot;ו), שם דבר בקדשו בענין זה וז&quot;ל ולא כאותן חדשים מקרוב המונים שכותבים בריש מגילתא מנין לידת משיח הנוצרים וכותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלקי ישראל, אוי להם כי גמלו לנפשם רעה בתורת השם מאסו וחכמת מה להם עכלה&quot;ק, הנך רואה עד היכן הרעיש ומחמיר בדבר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ולדינא&#039;&#039;&#039; הנה ג&#039; חלוקים, שלספור במספרי האוה&quot;ע זה אסור לכו&quot;ע, וכבר הצטערו ע&quot;ז מאוד הגדולים בדורות שלפנינו והזהירו הרבה ע&quot;ז, ובעוה&quot;ר עכשיו עוד נפרץ בפרצה יתירה כמו שאר פירצות הדור בעו&quot;ה, וכל אשר עינים לו יתן לב ליזהר בדבר וה&#039; ירחם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ולדינא&#039;&#039;&#039; הנה ג&#039; חלוקים, שלספור במספרי האוה&quot;ע זה אסור לכו&quot;ע, וכבר הצטערו ע&quot;ז מאוד הגדולים בדורות שלפנינו והזהירו הרבה ע&quot;ז, ובעוה&quot;ר עכשיו עוד נפרץ בפרצה יתירה כמו שאר פירצות הדור בעו&quot;ה, וכל אשר עינים לו יתן לב ליזהר בדבר וה&#039; ירחם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלוקה הב' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לספ י ר </del>הימים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם </del>שאנו רגילין לדבר אך לא במספר ראשון ושני, בדברי המכילתא והרמב"ן מבואר שגם זה אסור, וכן ראיתי כעת שהפמ"ג בהקדמה לס' נוטריקון שלו כתב וז"ל במנין הימים ימי השבוע אין להם שם כ"א יום השבת לבד והשאר נמשכים אחריו אחד בשבת שני בשבת זכרון לשבת כמו"ש הרמב"ן, והגוים יש להם שם לימים כמו זאנטאג מאנטאג ולא יאמר כן בישראל עכ"ל, אבל ראינו מנהג גדולים וקדושים שלא נזהרו בזה והוא מעשה רב, וכבר ביארתי בדברים של טעם ליישב דבריהם להלכה וכעין זה כתב גם המהר"ש יפה ז"ל, ובכיו"ב אמרו חכז"ל (ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) הלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורכש</del>"כ מנהג גדולים וקדושים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלוקה הב' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לספירת </ins>הימים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשם </ins>שאנו רגילין לדבר אך לא במספר ראשון ושני, בדברי המכילתא והרמב"ן מבואר שגם זה אסור, וכן ראיתי כעת שהפמ"ג בהקדמה לס' נוטריקון שלו כתב וז"ל במנין הימים ימי השבוע אין להם שם כ"א יום השבת לבד והשאר נמשכים אחריו אחד בשבת שני בשבת זכרון לשבת כמו"ש הרמב"ן, והגוים יש להם שם לימים כמו זאנטאג מאנטאג ולא יאמר כן בישראל עכ"ל, אבל ראינו מנהג גדולים וקדושים שלא נזהרו בזה והוא מעשה רב, וכבר ביארתי בדברים של טעם ליישב דבריהם להלכה וכעין זה כתב גם המהר"ש יפה ז"ל, ובכיו"ב אמרו חכז"ל (ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) הלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכש</ins>"כ מנהג גדולים וקדושים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלוקה הג' במקום שאין צורך לכתוב הזמן, נלפענ"ד ברור דאף להמכילתא והרמב"ן ז"ל אין שום נדנוד מצוה לכתוב הזמן, ואף הם לא מיירי אלא באיזה אופן לכתוב כשיש צורך בדבר, וכמו שאם אין כותבים שום מכתב דבודאי אין מצוה כלל לכתוב הזמנים בשביל הזכירה, כמ"כ כשכותבין איזה מכתב אין זה גורם כלל שיהי' מצוה לכתוב הזמן, ואך כשכותב הזמן ומשנה לכתבו באופן אחר שאינו נזכר יום השבת ויצ"מ בזה יש חשש, וכעין שכתב הר"י ז"ל במסכת ברכות (דף י"נ ע"א) גבי פתח אדעתא דחמרא, דאף לדעת האומרין מלות אין צריכות כונה מ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'[ </del>מ אם מכוין למצוה אחרת הוי היפך כוונה וגרע מאם לא מכווין כלל, וכבר ביארתי לעיל באורך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלוקה הג' במקום שאין צורך לכתוב הזמן, נלפענ"ד ברור דאף להמכילתא והרמב"ן ז"ל אין שום נדנוד מצוה לכתוב הזמן, ואף הם לא מיירי אלא באיזה אופן לכתוב כשיש צורך בדבר, וכמו שאם אין כותבים שום מכתב דבודאי אין מצוה כלל לכתוב הזמנים בשביל הזכירה, כמ"כ כשכותבין איזה מכתב אין זה גורם כלל שיהי' מצוה לכתוב הזמן, ואך כשכותב הזמן ומשנה לכתבו באופן אחר שאינו נזכר יום השבת ויצ"מ בזה יש חשש, וכעין שכתב הר"י ז"ל במסכת ברכות (דף י"נ ע"א) גבי פתח אדעתא דחמרא, דאף לדעת האומרין מלות אין צריכות כונה מ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>מ אם מכוין למצוה אחרת הוי היפך כוונה וגרע מאם לא מכווין כלל, וכבר ביארתי לעיל באורך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ז}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ז}}</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1710:rev-1711:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1710&oldid=prev 2024-11-16T21:43:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:43, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל עיקר דברי החת&quot;ס בזה בלא&quot;ה אינם מובנים מה שבנה יסודו על דברי הרמב&quot;ן האלו שלא נזכר בתורה שמות החדשים אלא ראשון ושני ולמד מזה לכתוב כן גם אנחנו חודש ראשון, הלא הרמב&quot;ן ז&quot;ל בעצמו כתב שם שרק עד גלות בגל הי&#039; כן לא אח&quot;כ. ויען שדברי הרמב&quot;ן האלו צריכים ביאור אבאר קצת, וזלשה&quot;ק טעם החודש הזה לכם ראש חדשים שותל י אותו ישראל חודש הראשון ונמנו ימנו כל החדשים שני ושלישי כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, ועל כן אין לחדשים שם בתורה אלא יאמר בחודש השלישי וכן כולם וכו&#039;, וכבר הזכירו רבותינו שמות החדשים עלו מבבל, כי מתחלה לא הי&#039; להם שמות אצלנו, והסיבה בזה כי מתחילה הי&#039; מנינם זכר ליצי&quot;מ, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ולא יאמר עוד חי ה&#039; אשר העלה את בנ&quot;י מארץ מצרים כי אם חי ה&#039; אשר העלה ואשר הביא את בנ&quot;י מארץ צפון, חזרנו אותו לקרוא החדשים בשם שקוראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש&quot;י, כי אלה השמות ניסן ואייר וזולתם שמות פרסיים וכו&#039;, והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל עיקר דברי החת&quot;ס בזה בלא&quot;ה אינם מובנים מה שבנה יסודו על דברי הרמב&quot;ן האלו שלא נזכר בתורה שמות החדשים אלא ראשון ושני ולמד מזה לכתוב כן גם אנחנו חודש ראשון, הלא הרמב&quot;ן ז&quot;ל בעצמו כתב שם שרק עד גלות בגל הי&#039; כן לא אח&quot;כ. ויען שדברי הרמב&quot;ן האלו צריכים ביאור אבאר קצת, וזלשה&quot;ק טעם החודש הזה לכם ראש חדשים שותל י אותו ישראל חודש הראשון ונמנו ימנו כל החדשים שני ושלישי כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, ועל כן אין לחדשים שם בתורה אלא יאמר בחודש השלישי וכן כולם וכו&#039;, וכבר הזכירו רבותינו שמות החדשים עלו מבבל, כי מתחלה לא הי&#039; להם שמות אצלנו, והסיבה בזה כי מתחילה הי&#039; מנינם זכר ליצי&quot;מ, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ולא יאמר עוד חי ה&#039; אשר העלה את בנ&quot;י מארץ מצרים כי אם חי ה&#039; אשר העלה ואשר הביא את בנ&quot;י מארץ צפון, חזרנו אותו לקרוא החדשים בשם שקוראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש&quot;י, כי אלה השמות ניסן ואייר וזולתם שמות פרסיים וכו&#039;, והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה עכ&quot;ל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנה''' מ"ש ששט ית החדשים הם שמות פרסיים, עיין בבני יששכר במאמרי חודש ניסן מאמר א' אות ו' שהבוא ראי' ברורה דע"כ שמות החדשים הס מסיני, שהרי נזכרו בתרגום והתרגום הוא מסיני, ועכצ"ל שהי' בבחי' תורה שבע"פ ולא ניתן לכתוב עד שבאו לבבל יע"ש. '''אך''' ימל דתרווייהו איתנייהו דאף שניתנו מסיני מכל מקום שמות פרסיים הם, דהרי גם התרגום הוא לשון ארמי שהארמיים מדברים בו, ואעפ"כ מבואר בגמרא שהוא מסיני, ועיין מהרש"א מגילה ז"ג ונדרים דף ל"ז. וברש"י ז"ל על המדרש רבה וירא פרשה מ"ח סי' ט' כתב על הא דשמות החדשים עלו מבבל שקודם לכן לא נתגלו, ואי הוויין לשון פרסיים קשה הלשון דלא נתגלו, כי כבר נתגלו לפרסיים אלא שישראל אינם משתמשים בלשון אחרים, ולומר דרש"י ורמב"ן ז"ל מחולקים אם הוא לשון פרסיים אם לאו הוא דבר רחוק שיחלר◖ו במציאות, וכן משמע קצת מדאמר בירושלמי ר"ה פ"א ובמ"מ'ר שם ר"ל אומר אף שמות המלאכים עלו מבבל, ונראה קצת דבחדא מחתא מחתינהו שמות המלאכים עם שמות החדשים, ושמות המלאכים בוודאי אינו אלא התגלות משמים. אך י"ל הכוונה בדברי רש"י ז"ל שכתב שלא נתגלו, דאף שהפרסיים דיברו כן, אבל לא נתגלה לבנ"י שאלו השמות הם מסיני, ואלו לא הי' מסיני לא הי' משתמשים הנביאים בלשון פרסיים, ובהכתובים שאחר גלות בבל נזכרו החדשים בשמות האלו, והי' מכוסה כמו כמה ענייני תורה שבע"פ ודרשות חז"ל שהיו מכוסים עד שהגיע הזמן שנתגלה ע"י חכמי הדור והכל נעשה יפה בעתו, והוי שפיר ענין התגלות מן השמים, והרמב"ן ז"ל ביאר הסיבה למה נתגלה אז בבבל כדי לזכור הנם שהעלנו מבבל. ואדרבה גם מדברי הרמב"ן ז"ל בעצמו נראה ששמות  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנה''' מ"ש ששט ית החדשים הם שמות פרסיים, עיין בבני יששכר במאמרי חודש ניסן מאמר א' אות ו' שהבוא ראי' ברורה דע"כ שמות החדשים הס מסיני, שהרי נזכרו בתרגום והתרגום הוא מסיני, ועכצ"ל שהי' בבחי' תורה שבע"פ ולא ניתן לכתוב עד שבאו לבבל יע"ש. '''אך''' ימל דתרווייהו איתנייהו דאף שניתנו מסיני מכל מקום שמות פרסיים הם, דהרי גם התרגום הוא לשון ארמי שהארמיים מדברים בו, ואעפ"כ מבואר בגמרא שהוא מסיני, ועיין מהרש"א מגילה ז"ג ונדרים דף ל"ז. וברש"י ז"ל על המדרש רבה וירא פרשה מ"ח סי' ט' כתב על הא דשמות החדשים עלו מבבל שקודם לכן לא נתגלו, ואי הוויין לשון פרסיים קשה הלשון דלא נתגלו, כי כבר נתגלו לפרסיים אלא שישראל אינם משתמשים בלשון אחרים, ולומר דרש"י ורמב"ן ז"ל מחולקים אם הוא לשון פרסיים אם לאו הוא דבר רחוק שיחלר◖ו במציאות, וכן משמע קצת מדאמר בירושלמי ר"ה פ"א ובמ"מ'ר שם ר"ל אומר אף שמות המלאכים עלו מבבל, ונראה קצת דבחדא מחתא מחתינהו שמות המלאכים עם שמות החדשים, ושמות המלאכים בוודאי אינו אלא התגלות משמים. אך י"ל הכוונה בדברי רש"י ז"ל שכתב שלא נתגלו, דאף שהפרסיים דיברו כן, אבל לא נתגלה לבנ"י שאלו השמות הם מסיני, ואלו לא הי' מסיני לא הי' משתמשים הנביאים בלשון פרסיים, ובהכתובים שאחר גלות בבל נזכרו החדשים בשמות האלו, והי' מכוסה כמו כמה ענייני תורה שבע"פ ודרשות חז"ל שהיו מכוסים עד שהגיע הזמן שנתגלה ע"י חכמי הדור והכל נעשה יפה בעתו, והוי שפיר ענין התגלות מן השמים, והרמב"ן ז"ל ביאר הסיבה למה נתגלה אז בבבל כדי לזכור הנם שהעלנו מבבל. ואדרבה גם מדברי הרמב"ן ז"ל בעצמו נראה ששמות החדשים היו מסיני, כי אלו לא היו מסיני אלא לשון פרסיים בלבד, אין מקום לבקש טעם למה לא הוזכרו בתורה, וכי הוצרכה התוה"ק לדבר לבון פרסיים, הלא התוה"ק הוא לשון סקודש, ואך למה שהוזכרו בכתובים אחר גלות בבל שמות החדשים האלו ע"ז צריך ליתן טעם כדי להזכיר הנס של גלות בבל שעמדנו שם, אבל האיך מביא הרמב"ן ז"ל ראי' ממה שלא הוזכר כבר בתוה"ק שהוא בשביל שיש מצוה למנות ראשון ושני, הלא כיון שלא היה אז עדיין הטעם של גאונת בבל בלא"ה אין לדבר בלשון פרסיים, אבל יען שכבר ניתנו לנו מסיני שפיר דצריך טעם למה נתעלמה מאתנו מאז עד אחר גלות בבל, וז"פ. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החדשים היו מסיני, כי אלו לא היו מסיני אלא לשון פרסיים בלבד, אין מקום לבקש טעם למה לא הוזכרו בתורה, וכי הוצרכה התוה"ק לדבר לבון פרסיים, הלא התוה"ק הוא לשון סקודש, ואך למה שהוזכרו בכתובים אחר גלות בבל שמות החדשים האלו ע"ז צריך ליתן טעם כדי להזכיר הנס של גלות בבל שעמדנו שם, אבל האיך מביא הרמב"ן ז"ל ראי' ממה שלא הוזכר כבר בתוה"ק שהוא בשביל שיש מצוה למנות ראשון ושני, הלא כיון שלא היה אז עדיין הטעם של גאונת בבל בלא"ה אין לדבר בלשון פרסיים, אבל יען שכבר ניתנו לנו מסיני שפיר דצריך טעם למה נתעלמה מאתנו מאז עד אחר גלות בבל, וז"פ.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אבל&#039;&#039;&#039; מה שקשה לי טובא בדברי הרמב&quot;ן, מה שכתב שאחר שהעלנו מבבל נתקיים הכתוב ולא יאמר עוד חי ה&#039; אשר העלה את בנ&quot;י מארמ&quot;צ וגו&#039;, דהלא מוכרח בגמרא ברכות י&quot;ב שהכ&#039; הזה לא נאמר אלא על ימות המשיח, דתניא אמר בן זומא לחכמים וכי מזכירין יצ&quot;מ לימות המשיח והלא כבר נאמר ולא יאמרו וגו&#039; אשר העלה את בנ&quot;י מארמ&quot;צ, אמרו לו לא שתעקר יצ&quot;מ אלא שיהא שיעבוד מלכיות עיקר ויצ&quot;מ טפלה, הנה מבואר דלא פליגי אלא בפירוש דברי הכאיב דלא יאמר, אם הכוונה שיתעקר לגמרי באופן שלא יזכר ולא יפקד, או יהי&#039; עכ&quot;פ טפילה, אבל כ&quot;ע מודי דלא קאי אלא על ימות המשיח. וגם א&quot;א לומר דעכשיו מה שהוא מצוה דאורייתא לזכור יציאת מצרים בפירוש ב&#039; פעמים בכל יום, אינו אלא טפל למה שנזכר גאולת בבל על ידי קריאת שם החדשים בלבד. ואף דמה שאמר הכתוב ◗◖ארץ צפון פירש גם רש&quot;י בקידושין דף ס&quot;ט דקאי על בבל, אבל עכצ&quot;ל דמ&quot;ש ומכל הארצות הוא וא&quot;ו החיבור, דאך בצירוף כשיהי&#039; הגאולה נם מכל הארצות שזה יהי&#039; נס יותר גדול וביד רמה יותר מיצי&quot;ע, &#039;&#039;&#039;אז&#039;&#039;&#039; יעקר יצ&quot;מ לדעת בן זומא ולדעת החכמים יהי&#039; טפילה. וא&quot;כ איך כתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל שכבר נתקיים בנו הקרא הזה שאינו אלא לימות המשיח. ואולי כוונתו ז&quot;ל דאף שמה שאמר הכתוב ולא יאמר לא יתקיים עד אחר ימות המשיח, אבל כיון שאמר הכתוב שיאמרו אשר העלה מאת צפון דהיינו בבל, ונמצא דבעת שיזכרו גאולה העתידה יזכרו גם גאולת בבל, א&quot;כ הי&#039; גאולת בבל עכ&quot;פ קצת התחלה ממה שאמר הכתוב שיזכרו לעתיד, לכן נעשה זכר להתחלת דבר זה בקריאת שם החדשים. ומה שאמר הרמב&quot;ן ז&quot;ל שנתקיים הכתוב ולא יאמר וגו&#039; &#039;&#039;&#039;אין&#039;&#039;&#039; כוונתו אלא שהי&#039; התחלת הק,,ום למה שנזכר במקרא זה, ולשונו דחוק עדיין וצריך עיון. וקצת יש להעיר ע יו בדברי דבריו נשמע מהחודש הזה ראשון ושני, האיך נשתנה הדבר מבואר ברמב&quot;ם פ&quot;ט מהלכותהרמב&quot;ן, שכיון שלפי לכם למנות החדשים אחר גלות בבל, הלא יסוה&quot;ת שמה שהוא בתוה&quot;ק א&quot;א שישתנה לעולם ואך אם יאמר הנביא לעבור לפי שעה כמו אלי&#039; בהר הכרמל זה אפשר אבל אם אומר על איזה מצוה מהתוה&quot;ק שלא נצטוו אלא לזמן ונתבטל מהיום לעולם הוא נביא שקר, וא&quot;כ האיך יכלו לבטל אחר גלות בבל מצוה שנשמע מקרא, בשלמא מה שאמרו אחר ימות המשיח שתתבטל יציאת מצרים, זה לא קשיא כי בלא&quot;ה יש מאמר חכז&quot;ל (נדה דף ס&quot;א ע&quot;ב) מצות בטלות לעתיד לבא, וכל המועדים יהיו בטלין (מדרש משלי ט&#039;), ומבואר ברמב&quot;ם סוף הלכות מגילה שכל ספרי הנביאים והכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, ולא נתבאר לנו בתורה ובנו&quot;כ אלא מה שהוא עד ימות המשיח וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם ז&quot;ל גם בסוף הלכות מלכים, אבל השתנות שנעשה אחר גלות בבל צ&quot;ע. אך עיין בעיקרים מאמר ג&#039; פ&#039; ל&quot;ז שחולק על הרמב&quot;ם ז&quot;ל בזה ולדעתו אפשר שישתנה איזה מצוה, והביא ראי&#039; מדברי הרמב&quot;ן האלו ששינו בימי עזרא קריאת שם החדשים שלא לקרות ראשון ושני. ונמצא לפי&quot;ז שהרמב&quot;ם ז&quot;ל ע&quot;כ חולק על דברי הרמב&quot;ן האלו וכל הענין במחלוקת היא שנוי&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אבל&#039;&#039;&#039; מה שקשה לי טובא בדברי הרמב&quot;ן, מה שכתב שאחר שהעלנו מבבל נתקיים הכתוב ולא יאמר עוד חי ה&#039; אשר העלה את בנ&quot;י מארמ&quot;צ וגו&#039;, דהלא מוכרח בגמרא ברכות י&quot;ב שהכ&#039; הזה לא נאמר אלא על ימות המשיח, דתניא אמר בן זומא לחכמים וכי מזכירין יצ&quot;מ לימות המשיח והלא כבר נאמר ולא יאמרו וגו&#039; אשר העלה את בנ&quot;י מארמ&quot;צ, אמרו לו לא שתעקר יצ&quot;מ אלא שיהא שיעבוד מלכיות עיקר ויצ&quot;מ טפלה, הנה מבואר דלא פליגי אלא בפירוש דברי הכאיב דלא יאמר, אם הכוונה שיתעקר לגמרי באופן שלא יזכר ולא יפקד, או יהי&#039; עכ&quot;פ טפילה, אבל כ&quot;ע מודי דלא קאי אלא על ימות המשיח. וגם א&quot;א לומר דעכשיו מה שהוא מצוה דאורייתא לזכור יציאת מצרים בפירוש ב&#039; פעמים בכל יום, אינו אלא טפל למה שנזכר גאולת בבל על ידי קריאת שם החדשים בלבד. ואף דמה שאמר הכתוב ◗◖ארץ צפון פירש גם רש&quot;י בקידושין דף ס&quot;ט דקאי על בבל, אבל עכצ&quot;ל דמ&quot;ש ומכל הארצות הוא וא&quot;ו החיבור, דאך בצירוף כשיהי&#039; הגאולה נם מכל הארצות שזה יהי&#039; נס יותר גדול וביד רמה יותר מיצי&quot;ע, &#039;&#039;&#039;אז&#039;&#039;&#039; יעקר יצ&quot;מ לדעת בן זומא ולדעת החכמים יהי&#039; טפילה. וא&quot;כ איך כתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל שכבר נתקיים בנו הקרא הזה שאינו אלא לימות המשיח. ואולי כוונתו ז&quot;ל דאף שמה שאמר הכתוב ולא יאמר לא יתקיים עד אחר ימות המשיח, אבל כיון שאמר הכתוב שיאמרו אשר העלה מאת צפון דהיינו בבל, ונמצא דבעת שיזכרו גאולה העתידה יזכרו גם גאולת בבל, א&quot;כ הי&#039; גאולת בבל עכ&quot;פ קצת התחלה ממה שאמר הכתוב שיזכרו לעתיד, לכן נעשה זכר להתחלת דבר זה בקריאת שם החדשים. ומה שאמר הרמב&quot;ן ז&quot;ל שנתקיים הכתוב ולא יאמר וגו&#039; &#039;&#039;&#039;אין&#039;&#039;&#039; כוונתו אלא שהי&#039; התחלת הק,,ום למה שנזכר במקרא זה, ולשונו דחוק עדיין וצריך עיון. וקצת יש להעיר ע יו בדברי דבריו נשמע מהחודש הזה ראשון ושני, האיך נשתנה הדבר מבואר ברמב&quot;ם פ&quot;ט מהלכותהרמב&quot;ן, שכיון שלפי לכם למנות החדשים אחר גלות בבל, הלא יסוה&quot;ת שמה שהוא בתוה&quot;ק א&quot;א שישתנה לעולם ואך אם יאמר הנביא לעבור לפי שעה כמו אלי&#039; בהר הכרמל זה אפשר אבל אם אומר על איזה מצוה מהתוה&quot;ק שלא נצטוו אלא לזמן ונתבטל מהיום לעולם הוא נביא שקר, וא&quot;כ האיך יכלו לבטל אחר גלות בבל מצוה שנשמע מקרא, בשלמא מה שאמרו אחר ימות המשיח שתתבטל יציאת מצרים, זה לא קשיא כי בלא&quot;ה יש מאמר חכז&quot;ל (נדה דף ס&quot;א ע&quot;ב) מצות בטלות לעתיד לבא, וכל המועדים יהיו בטלין (מדרש משלי ט&#039;), ומבואר ברמב&quot;ם סוף הלכות מגילה שכל ספרי הנביאים והכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, ולא נתבאר לנו בתורה ובנו&quot;כ אלא מה שהוא עד ימות המשיח וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם ז&quot;ל גם בסוף הלכות מלכים, אבל השתנות שנעשה אחר גלות בבל צ&quot;ע. אך עיין בעיקרים מאמר ג&#039; פ&#039; ל&quot;ז שחולק על הרמב&quot;ם ז&quot;ל בזה ולדעתו אפשר שישתנה איזה מצוה, והביא ראי&#039; מדברי הרמב&quot;ן האלו ששינו בימי עזרא קריאת שם החדשים שלא לקרות ראשון ושני. ונמצא לפי&quot;ז שהרמב&quot;ם ז&quot;ל ע&quot;כ חולק על דברי הרמב&quot;ן האלו וכל הענין במחלוקת היא שנוי&#039;.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1709:rev-1710:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1709&oldid=prev 2024-11-16T21:41:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:41, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר שם בגמ&#039; ד&#039; י&quot;ז, כתב בי&#039; שבוע שנה חודש שבת מאי אמר לי&#039; כשר, ומה הועילו חכמים בתקנתן אהני לשבוע דקמי&#039;, ופרש&quot;י ז&quot;ל שם דאם כתב זמנו בשבוע פלונית של יובל ולא כתב בי&#039; שנה או שהוא בלא חודש ובלא יום כשר לכתחילה, ועל מה שהקבו מה הועילו חכמים בתקנתן פי&#039; רש&quot;י ז&quot;ל הא ל מימנעי מלמבתבי&#039; ניהלי&#039;, וכ&#039; הב&quot;י באהע&quot;ז סימן קכ&quot;ז דמשמע מדברי רש&quot;י האלו דאף לכתחלה רשאין לכתוב כן מדכתב דלא מימנעי מלמכתב ניהלי&#039;, ואך בדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב דיש לדון מדכתב כשר אם הוא כשנכתב כך אבל לכתחילה אין כותבין, או דלמא דנקט כי האי לישנא משום ולאו אורחא דמילתא הכי יעיי&quot;ש. הרי לך בהדיא דלדעת רש&quot;י ז&quot;ל כותבין לכתחלה אף בגיטין בלא זמן השנה והחודש והשבת והיום וסגי כשנכתב זמן אחד כמו השמיטה בשביל התקנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד מבואר שם בגמ&#039; ד&#039; י&quot;ז, כתב בי&#039; שבוע שנה חודש שבת מאי אמר לי&#039; כשר, ומה הועילו חכמים בתקנתן אהני לשבוע דקמי&#039;, ופרש&quot;י ז&quot;ל שם דאם כתב זמנו בשבוע פלונית של יובל ולא כתב בי&#039; שנה או שהוא בלא חודש ובלא יום כשר לכתחילה, ועל מה שהקבו מה הועילו חכמים בתקנתן פי&#039; רש&quot;י ז&quot;ל הא ל מימנעי מלמבתבי&#039; ניהלי&#039;, וכ&#039; הב&quot;י באהע&quot;ז סימן קכ&quot;ז דמשמע מדברי רש&quot;י האלו דאף לכתחלה רשאין לכתוב כן מדכתב דלא מימנעי מלמכתב ניהלי&#039;, ואך בדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב דיש לדון מדכתב כשר אם הוא כשנכתב כך אבל לכתחילה אין כותבין, או דלמא דנקט כי האי לישנא משום ולאו אורחא דמילתא הכי יעיי&quot;ש. הרי לך בהדיא דלדעת רש&quot;י ז&quot;ל כותבין לכתחלה אף בגיטין בלא זמן השנה והחודש והשבת והיום וסגי כשנכתב זמן אחד כמו השמיטה בשביל התקנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובמה''' שנסתפק הב"י בדעת הרמב"ם ז"ל דאולי לדעתו ז"ל אין לעשות כן לכתחלה, לא נסתפק בזה אלא שם בגיטין אבל לא במכתבים אחרים, שהרי לא כ' שום טעם והוכחה לזה אלא מלשונו שבהל' גיטין במקום שאמרו חכז"ל חששא דזנות ופירי, ואף שלא גזרו היכא שאכלו לשבוע דקמי', מ"מ הלא באמת נתקשה המהר"ם שי שם דסוף סוף מה הועילו אם תזנה יכתוב לה מיד גט ויכתוב בה שבוע פלונית, ותי' דמסתמא לא נודע הזנות לבעל מיד דוודאי נסתר זינתה, ואף אם נודע אינו חושש שיתגלה לב"ד, והרבה פעמים שעברו שבתות וחדשים ושנים ושמועות עד שנודע לבעל ואף אם נודע אחר כך קודם שירגיש שהעדים ממשמשין ובאין ולזה אהני ומועיל שפיר עכ"ל יעיי"ש, והנה זה ודאי שיוכל להיות לפעמים שנודע תיכף להבעל ולבי"ד, אך חכז"ל על הרוב דברו ולא למיעוטא, וזה כוונת המהר"ם שיף שעל הרוב מועיל התקנה, וא"כ  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובמה''' שנסתפק הב"י בדעת הרמב"ם ז"ל דאולי לדעתו ז"ל אין לעשות כן לכתחלה, לא נסתפק בזה אלא שם בגיטין אבל לא במכתבים אחרים, שהרי לא כ' שום טעם והוכחה לזה אלא מלשונו שבהל' גיטין במקום שאמרו חכז"ל חששא דזנות ופירי, ואף שלא גזרו היכא שאכלו לשבוע דקמי', מ"מ הלא באמת נתקשה המהר"ם שי שם דסוף סוף מה הועילו אם תזנה יכתוב לה מיד גט ויכתוב בה שבוע פלונית, ותי' דמסתמא לא נודע הזנות לבעל מיד דוודאי נסתר זינתה, ואף אם נודע אינו חושש שיתגלה לב"ד, והרבה פעמים שעברו שבתות וחדשים ושנים ושמועות עד שנודע לבעל ואף אם נודע אחר כך קודם שירגיש שהעדים ממשמשין ובאין ולזה אהני ומועיל שפיר עכ"ל יעיי"ש, והנה זה ודאי שיוכל להיות לפעמים שנודע תיכף להבעל ולבי"ד, אך חכז"ל על הרוב דברו ולא למיעוטא, וזה כוונת המהר"ם שיף שעל הרוב מועיל התקנה, וא"כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לומר דאף שלא עשו תקנה ומותר לכתחלה לגרש בגט כזה שאין בו חשש עפ"י רוב, אבל בשעת הכתיבה למה נכתוב לכתחלה על סמך הרוב, הלא אין עושין ס"פ ורוב בידים דהוי כמבטל איסור עי' פמ"ג סימן ק"י (בסוף דיני ס"ס), וכעין שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ד מהל' אבות הטומאה דאף דספק מים שאובין כשר אין מורין לו לכתחלה לעשות כן, ובגמרא ע"ז (דף ל"ז ע"ב) הא '''מיא''' בנהרא זילו טבולו, וכמוהו רבים עי' מל"מ פ"י מהל' מקואות דין ו' ושער המלך שם ויתבאר עוד להלן. ולדעת רש"י ז"ל צריך לומר, דכיון דאין כתיבת הזמן אלא בשביל התקנה לכן היכא דלא עשו תקנה אין להחמיר כלל אפילו לכתחילה. והנך רואה במ"ש ב"י דאולי גם לדעת הרמב"ם ז"ל מותר לכתוב לכתחילה בלא זמן אלא שכתב כשר בשביל שאורחא דמילתא לכתוב הזמן, ואילו היה מקום לומר שיש גם בלא"ה איזה מצוה בכתיבת הזמן למה הוצרך לומר שהוא אורחא דמילתא יותר הומ"ל למימר שהוא מצוה או חיוב, וע"כ שלולא הטעמים שאמרו חכמז"ל בגיטין א"א לומר בזה שום סרך מצה אלא אורחא דמילתא בלבד וכבר הבאתי שהיו רגילין לכתוב הזמן בשביל שנצמח כ"פ נ"מ לידע הזמן וזה נקרא אורחא דמילתא, בפרט בגיטין שבלא"ה החיוב לכתוב קצת זמן כמו השמיטה בשביל התקנה אורחא דמילתא יותר כיון שהתחיל לסיים ולכתוב כל הזמנים דבר ולא חצי דבר ועיין ב"ש סימן קכ"ז ס"ק י"ב שכתב דלכאורה ממ"ש הפוסקים שלא ליתן גט באייר משמע דלא כרש"י דאל"כ למה לי' להזכיר שם החודש, ושוב נתקשה בשעת הדחק למה כותבין אייר בב' יודין ולמה לא סומכין על דעת רש"י דהא לא מצינו מי שחולק עליו בפירוש, ותירץ בדוחק יעיי"ש. ולפע"ד הנה מ"ש שלא מצינו מי שחולק עליו בפי' הוא בשביל שכתב הב"י דאפשר אף הרמב"ם ז"ל סובר כרש"י ז"ל, אבל זה אפשר לומר בדעת הרמב"ם שלא פרט בפירוש באיזה אופן לכתיב הזמן אל סתם שתקנו זמן, ואך מה דמשמע מדיוק לשון כשר זה אפשר לפרש כדברי הב"י שכתב כן בשביל אורחא דמילתא, אמנם הטור התחיל בפירוש צריך לכתוב הזמן בגט כיצד בכך וכך בשבת כך וכך לירח פלוני כך וכך לחשבון פלוני, ולדעת רש"י אין צריך לכתוב כ"ז אף לכתחילה וסגי בכך וכך לשבוע, וא"כ נראה לכאורה דפליג על רש"י, ומנושב קושית הב"ש דא"ל דחששו לכתחלה לדעת הטור. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לומר דאף שלא עשו תקנה ומותר </del>לכתחלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגרש בגט כזה שאין בו חשש עפ</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל בשעת הכתיבה למה נכתוב </del>לכתחלה על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סמך הרוב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלא אין עושין ס</del>"פ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורוב בידים דהוי כמבטל איסור עי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג סימן ק</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י (בסוף דיני ס"ס)</del>, וכעין שכתב הרמב"ם ז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד מהל' </del>אבות הטומאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאף דספק מים שאובין כשר </del>אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מורין לו </del>לכתחלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות כן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמרא ע</del>"ז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(דף </del>ל"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) הא </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיא</del>''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנהרא זילו טבולו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמוהו רבים עי' מל"מ פ"י מהל' מקואות דין ו' ושער המלך שם </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אבל''' הנראה לפע"ד דדעת כל הראשונים ז"ל שווין בזה ואין שום פלוגתא ביניהם, על פי מה שכתב הב"ת בתחלת הסימן דגם הטור ס"ל דכשר </ins>לכתחלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכן משמע בסוגי' דאם לא כן לא פריך מידי מה הועילו חכמים בתקנתן, ואך אפ"ה הצריך הטור לכתוב כל אלו הזמנים למצוה מן המובחר יעיי"ש. הנה חזינן דעשה חילוק בזה בין מותר לכתחילה ובין מצוה מן המובחר, ויעיין טו"ז או"ח הל' ר"ה סימן תקפ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו ס"ק '''א'''' בדיני שופר שביאר שם ג' חלוקים וחלוקה הג' כשר לכתחילה, ומצוה מן המובחר אינו מג' החלוקים, דמצוה מן המובחר אינו נכנס כלל בגדר הדין אלא זהירות יתירה, ולכן אף מה שמותר לעשות לכתחלה עדיין </ins>י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ל שאינו מצוה מן המובחר יעיי"ש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולבן כיין שסובר הב"ח שמלשון הש"ס הכרח שמותר </ins>לכתחלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתוב בלא אלו הזמנים, העמיד בדברי הטור שכוונתו רק למלוה מן המובחר, ומ"ש הטור ע"ז שחכמים תקנו לכתוב אף שלא הי' התקנה </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל אלו הזמנים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ כולהו בחדא מחתא מחתינהו כי גם מה שהוא מצוה מן המובחר הוא מיסוד תקנה זו שראינו שחששו על דבר גדול שלא להרבות ממזרין בישראל ח</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו, ובירושלמי </ins>פ' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולח מבואר שעשו תקנה זו בשביל מעשה שהי' שא' עשה כן לחפות על זנות ר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל, ולכן אף באלו הזמנים שלא עשו התקנה לפי הכלל שבידינו שלא לחוש למיעוטא ומותר אף לכתחילה, מ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ מצוה מן המובחר לעשות בכל אופן ואופן שלא יהי' אפשרות להרבות ממזרין בישראל</ins>, וכעין שכתב הרמב"ם ז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פט</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו מהלכות </ins>אבות הטומאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הל' ט' אף שספק טומאה ברה"ר טהור כשיבא לשאול אומרים לו אם טבלת </ins>אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכך הפסד אם טבל הר"ז משובח, ומעתה אף רש"י ז"ל שסובר שמותר </ins>לכתחלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עדיין י"ל שאיכא מצוה מן המובחר כדעת הטור</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומיושב היטב גם לשון הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </ins>ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב כשר בשביל שהוא אורחא דמילתא כדברי הב"י, דכיון שהוא מצוה מן המובחר בוודאי דאורתא דמילתא של סופרי הדיינים לעשות כמצוה מן המובחר. ונמלא דעת כל הפוסקים שווין שמותר לכתחלה, אלא שמצוה מן המובחר לכתוב כל אלו הזמנים, ולק</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ קושיית הב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש למה </ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקינו על חודש אייר שלא להזכיר שם החודש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי לא רצו לתקן שלא לעשות מצוה מן המובחר בענין גדול הנוגע לטהרת משפחות שבישראל. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויתבאר עוד להלן. ולדעת רש"י ז"ל צריך לומר, דכיון דאין כתיבת הזמן אלא בשביל התקנה לכן היכא דלא עשו תקנה אין להחמיר כלל אפילו לכתחילה. והנך רואה במ"ש ב"י דאולי גם לדעת הרמב"ם ז"ל מותר לכתוב לכתחילה בלא זמן אלא שכתב כשר בשביל שאורחא דמילתא לכתוב הזמן, ואילו היה מקום לומר שיש גם בלא"ה איזה מצוה בכתיבת הזמן למה הוצרך לומר שהוא אורחא דמילתא יותר הומ"ל למימר שהוא מצוה או חיוב, וע"כ שלולא הטעמים שאמרו חכמז"ל בגיטין א"א לומר בזה שום סרך מצה אלא אורחא דמילתא בלבד וכבר הבאתי שהיו רגילין לכתוב הזמן בשביל שנצמח כ"פ נ"מ לידע הזמן וזה נקרא אורחא דמילתא, בפרט בגיטין שבלא"ה החיוב לכתוב קצת זמן כמו השמיטה בשביל התקנה אורחא דמילתא יותר כיון שהתחיל לסיים ולכתוב כל הזמנים דבר ולא חצי דבר</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולשון הריב"ש בתשובה סימן קי"ז והובא בקצרה בב"ש ס"ק י"א, וז"ל עיקר הזמן שכותבין בגט ושתיקנו חכמים הוא יום החודש וכו' אבל באיזה יום מן השבת זה לא מעלה ולא מוריד ואין זמן כחוב בתורה שיהיה ליום השבת יעיי"ש, וזה פלא גדול מה שהביא לזה ממה שלא נכתב בתורה זמן ליום השבת הלא מיירי מהזמן שתקנו בגיטין בשביל זנות או פירות, ואין לזה שום שייכות במה שנכתב בתורה, ואף בשאר שטרות. ולהנ"ל אפשר דבמה שסתם הריב"ש וכ' לא מטלה ולא מורוד, כלל הכל, שאין שום מעליותא בכתיבת יום השבת, שלא נטעה לומר דאף לולא הטעמים שכ' חכמים בגיטין יש בזה מצוה מצד אחר לזכור יים השבת, לכן כלל הכל בדרך אגב שלא מעלה ולא מוריד, ועל זה שפיר הביא ממה שלא נכתב בתורה זמן ליום השבת, וכאשר כתבתי למעלה, שהקב"ה שומר משמרתה של תורה, ואלו היה מצוה בדבר הי' נכתב כן בתורה"ק,ושארו הזמנים שנכתבו בתורה הוא בשביל שיש צורך לידע אלו הזמנים, אבל באותו הזמן שלא ראתה התוה"ק שום צורך לא מעלה ולא מוריד לכתוב, ועדיין לשונו צע"ג שקיצר כ"כ.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועיין ב"ש סימן קכ"ז ס"ק י"ב שכתב דלכאורה ממ"ש הפוסקים שלא ליתן גט באייר משמע דלא כרש"י דאל"כ למה לי' להזכיר שם החודש, ושוב נתקשה בשעת הדחק למה כותבין אייר בב' יודין ולמה לא סומכין על דעת רש"י דהא לא מצינו מי שחולק עליו בפירוש, ותירץ בדוחק יעיי"ש. ולפע"ד הנה מ"ש שלא מצינו מי שחולק עליו בפי' הוא בשביל שכתב הב"י דאפשר אף הרמב"ם ז"ל סובר כרש"י ז"ל, אבל זה אפשר לומר בדעת הרמב"ם שלא פרט בפירוש באיזה אופן לכתיב הזמן אל סתם שתקנו זמן, ואך מה דמשמע מדיוק לשון כשר זה אפשר לפרש כדברי הב"י שכתב כן בשביל אורחא דמילתא, אמנם הטור התחיל בפירוש צריך לכתוב הזמן בגט כיצד בכך וכך בשבת כך וכך לירח פלוני כך וכך לחשבון פלוני, ולדעת רש"י אין צריך לכתוב כ"ז אף לכתחילה וסגי בכך וכך לשבוע, וא"כ נראה לכאורה דפליג על רש"י, ומנושב קושית הב"ש דא"ל דחששו לכתחלה לדעת הטור.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אבל''' הנראה לפע"ד דדעת כל הראשונים ז"ל שווין בזה ואין שום פלוגתא ביניהם, על פי מה שכתב הב"ת בתחלת הסימן דגם הטור ס"ל דכשר לכתחלה דכן משמע בסוגי' דאם לא כן לא פריך מידי מה הועילו חכמים בתקנתן, ואך אפ"ה הצריך הטור לכתוב כל אלו הזמנים למצוה מן המובחר יעיי"ש. הנה חזינן דעשה חילוק בזה בין מותר לכתחילה ובין מצוה מן המובחר, ויעיין טו"ז או"ח הל' ר"ה סימן תקפ"ו ס"ק '''א'''' בדיני שופר שביאר שם ג' חלוקים וחלוקה הג' כשר לכתחילה, ומצוה מן המובחר אינו מג' החלוקים, </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמצוה מן המובחר אינו נכנס כלל בגדר הדין אלא זהירות יתירה, ולכן אף מה שמותר לעשות לכתחלה עדיין י"ל שאינו מצוה מן המובחר יעיי"ש, ולבן כיין שסובר הב"ח שמלשון הש"ס הכרח שמותר לכתחלה לכתוב בלא אלו הזמנים, העמיד בדברי הטור שכוונתו רק למלוה מן המובחר, ומ"ש הטור ע"ז שחכמים תקנו לכתוב אף שלא הי' התקנה על כל אלו הזמנים, מ"מ כולהו בחדא מחתא מחתינהו כי גם מה שהוא מצוה מן המובחר הוא מיסוד תקנה זו שראינו שחששו על דבר גדול שלא להרבות ממזרין בישראל ח"ו, ובירושלמי פ' השולח מבואר שעשו תקנה זו בשביל מעשה שהי' שא' עשה כן לחפות על זנות ר"ל, ולכן אף באלו הזמנים שלא עשו התקנה לפי הכלל שבידינו שלא לחוש למיעוטא ומותר אף לכתחילה, מ"מ מצוה מן המובחר לעשות בכל אופן ואופן שלא יהי' אפשרות להרבות ממזרין בישראל, וכעין שכתב הרמב"ם ז"ל פט"ו מהלכות אבות הטומאה הל' ט' אף שספק טומאה ברה"ר טהור כשיבא לשאול אומרים לו אם טבלת אין בכך הפסד אם טבל הר"ז משובח, ומעתה אף רש"י ז"ל שסובר שמותר לכתחלה עדיין י"ל שאיכא מצוה מן המובחר כדעת הטור, ומיושב היטב גם לשון הרמב"ם ז"ל שכתב כשר בשביל שהוא אורחא דמילתא כדברי הב"י, דכיון שהוא מצוה מן המובחר בוודאי דאורתא דמילתא של סופרי הדיינים לעשות כמצוה מן המובחר. ונמלא דעת כל הפוסקים שווין שמותר לכתחלה, אלא שמצוה מן המובחר לכתוב כל אלו הזמנים, ולק"מ קושיית הב"ש למה '''לא''' התקינו על חודש אייר שלא להזכיר שם החודש, כי לא רצו לתקן שלא לעשות מצוה מן המובחר בענין גדול הנוגע לטהרת משפחות שבישראל. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולשון הריב"ש בתשובה סימן קי"ז והובא בקצרה בב"ש ס"ק י"א, וז"ל עיקר הזמן שכותבין בגט ושתיקנו חכמים הוא יום החודש וכו' אבל באיזה יום מן השבת זה לא מעלה ולא מוריד ואין זמן כחוב בתורה שיהיה ליום השבת יעיי"ש, וזה פלא גדול מה שהביא לזה ממה שלא נכתב בתורה זמן ליום השבת הלא מיירי מהזמן שתקנו בגיטין בשביל זנות או פירות, ואין לזה שום שייכות במה שנכתב בתורה, ואף בשאר שטרות. ולהנ"ל אפשר דבמה שסתם הריב"ש וכ' לא מטלה ולא מורוד, כלל הכל, שאין שום מעליותא בכתיבת יום השבת, שלא נטעה לומר דאף לולא הטעמים שכ' חכמים בגיטין יש בזה מצוה מצד אחר לזכור יים השבת, לכן כלל הכל בדרך אגב שלא מעלה ולא מוריד, ועל זה שפיר הביא ממה שלא נכתב בתורה זמן ליום השבת, וכאשר כתבתי למעלה, שהקב"ה שומר משמרתה של תורה, ואלו היה מצוה בדבר הי' נכתב כן בתורה"ק,  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושארו הזמנים שנכתבו בתורה הוא בשביל שיש צורך לידע אלו הזמנים, אבל באותו הזמן שלא ראתה התוה"ק שום צורך לא מעלה ולא מוריד לכתוב, ועדיין לשונו צע"ג שקיצר כ"כ.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ועכ&quot;פ&#039;&#039;&#039; מכל הנ&quot;ל יש לנו חבילות ראיות שאין שום סרך מצוה בכתיבת סדר הזמנים כשאין צורך לכתבם, ואף בגיטין א&quot;צ לפרט השנה והחודש והשבת והיום אפילו לכתחלה, אלא שבנימין הוא מצוה מן המובחר כמו שהביא הטור ע&quot;ז הטעמים שזכרו חכז&quot;ל בתקנתם, ובוודאי שחלילה לשנות בגיטין ממה שכבר נהגו בדקדוק נוסח הגט, אבל בשאר מכתבים לא מעלה ולא מוריד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ועכ&quot;פ&#039;&#039;&#039; מכל הנ&quot;ל יש לנו חבילות ראיות שאין שום סרך מצוה בכתיבת סדר הזמנים כשאין צורך לכתבם, ואף בגיטין א&quot;צ לפרט השנה והחודש והשבת והיום אפילו לכתחלה, אלא שבנימין הוא מצוה מן המובחר כמו שהביא הטור ע&quot;ז הטעמים שזכרו חכז&quot;ל בתקנתם, ובוודאי שחלילה לשנות בגיטין ממה שכבר נהגו בדקדוק נוסח הגט, אבל בשאר מכתבים לא מעלה ולא מוריד.</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1708:rev-1709:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1708&oldid=prev 2024-11-16T21:40:34Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&amp;diff=1708&amp;oldid=1707">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1707&oldid=prev 2024-11-16T21:39:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:39, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגה''' טרחתי עד כה ליישב מנהגנו ומנהג רבני קשישאי שאף בעת שמזכירין חשבון הימים אין נזהרין בקיום  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגה''' טרחתי עד כה ליישב מנהגנו ומנהג רבני קשישאי שאף בעת שמזכירין חשבון הימים אין נזהרין בקיום דברי המכילתא, אבל בשעה שאין צורך כלל להזכיר חשבון הימים שיהי' מצוה להדר לזכרם בשביל קיום המצוה זה לא שמענו מעולם. וזה ודאי אין לומר דבכתיבה מצוה יותר להדר לקיים מצות זכור את יום השבת, דהרי עיקר המצוה הוא בהזכרה בפה כדרשת הספרי שכ' בהדי' מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך, ועיין רמב"ן פ' תצא (דברים כה, יז) ושאגת ארי' סימן י"ג, וכתיבה אינה כדיבור, עכ"פ א"א לומר בדבר שעיקרו בפה שסובב יותר על הגתיבה, וגם שבמכילתא ורמב"ן לא נזכר כלל כתיבה ואין רמז מזה אלא סתמא אמרו לא תהא מונה וסתם מנין הוא בכל אופן, האיך נוכל לחדש ולהעמיס בדבריהם חילוק חדש שלא הי' ולא נברא שאין כוונתם אלא על הכתיבה ולא בפה בדבר שאדרבה עיקר הזכירה הוא בפה, וא"כ כמו שלא שמענו מעולם שיהי' איזה הידור מצוה בעת שנדברו יראי ה' איש אל רעהו שימנו בפה הימים והזמן, כמו כן אין ספק שגם בכתב אין שום הידור מלוה בזה לכתוב הימים והזמן. ויראה נא בתשו' דברי חיים שברוב פעמים אינו מזכיר חשבון השבוע ולא החודש והשנה, ומי לנו גדול בזהירות המצוה ממרן הק' בעל ד"ת ז"ל, וע"כ שאין בזה מצוה כמבואר לעיל בראיות ברורות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי המכילתא, אבל בשעה שאין צורך כלל להזכיר חשבון הימים שיהי' מצוה להדר לזכרם בשביל קיום המצוה זה לא שמענו מעולם. וזה ודאי אין לומר דבכתיבה מצוה יותר להדר לקיים מצות זכור את יום השבת, דהרי עיקר המצוה הוא בהזכרה בפה כדרשת הספרי שכ' בהדי' מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך, ועיין רמב"ן פ' תצא (דברים כה, יז) ושאגת ארי' סימן י"ג, וכתיבה אינה כדיבור, עכ"פ א"א לומר בדבר שעיקרו בפה שסובב יותר על הגתיבה, וגם שבמכילתא ורמב"ן לא נזכר כלל כתיבה ואין רמז מזה אלא סתמא אמרו לא תהא מונה וסתם מנין הוא בכל אופן, האיך נוכל לחדש ולהעמיס בדבריהם חילוק חדש שלא הי' ולא נברא שאין כוונתם אלא על הכתיבה ולא בפה בדבר שאדרבה עיקר הזכירה הוא בפה, וא"כ כמו שלא שמענו מעולם שיהי' איזה הידור מצוה בעת שנדברו יראי ה' איש אל רעהו שימנו בפה הימים והזמן, כמו כן אין ספק שגם בכתב אין שום הידור מלוה בזה לכתוב הימים והזמן. ויראה נא בתשו' דברי חיים שברוב פעמים אינו מזכיר חשבון השבוע ולא החודש והשנה, ומי לנו גדול בזהירות המצוה ממרן הק' בעל ד"ת ז"ל, וע"כ שאין בזה מצוה כמבואר לעיל בראיות ברורות.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אחרי שנתבאר שאין מלוה לכתוב יים השבוע, ק&quot;ו שאין מצוה בכתיבת זמן השנה, שהרי בכתיבת יוס השבוע יש סמך מקרא דזכור כמבואר במכילתא, ואעפי&quot;כ אם אין כותבין כלל אין צריך ליזהר, וק&quot;ו במנין השנים שאין שום רמז לדבר לא בקרא ולא בדברי חכז&quot;ל, ואדרבה במס&#039; &#039;&#039;&#039;ר&quot;ה&#039;&#039;&#039; פ&quot;א מבואר שהיו רגילין לכתוב השטרות לשנות המלך ולא לב&quot;ע, ולדעת רש&quot;י ז&quot;ל שנ&#039; הטעם בשביל שלם מלכות, י&quot;ל קצת דאין ראי&#039;, אבל בתוס&#039; שם ד&quot;ב ע&quot;א ד&quot;ה למלכים כתבו בהדי&#039; דאין הטעם בשביל שלום מלכות דהרי מיירי במלכי ישראל וגם שמבואר בפ&quot;ק דע&quot;ז דכולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד וע&quot;כ דבשטרות לא הי&#039; הטעם בשביל שלום מלכות, ועי&#039; בתוס&#039; גיטין ד&quot;פ ד&quot;ה מפני ובתוס&#039; יבמות צ&quot;א ד&quot;ה מלכות ואף לדעת רש&quot;י ז&quot;ל שהוצרכו לכתוב שנות המלך בשביל שלום מלכות, הי&#039; אפשר לכתוב תרווייהו להזכיר גס שנות בריאת העולם בשביל קיום המצוה, וכי תימא שהיו כותבין תרווייהו, ז&quot;א שהרי אלו היו כותבין גם שנת בריאת עולם לא הי&#039; אפשר למטעי במה שלא היו יודעין איזה שנה שעמד בה המלך שבשביל זה הוצרכו לעשות ר&quot;ה למלכים שלא יהא שטר מוקדם כמבואר בגמרא שהרי היו יודעין החשבון היטב [משנת בר&quot;ע. ועכ&quot;פ לפי&quot;ד התוס&#039; ז&quot;ל ראי&#039; ברורה דאין צורך ליזהר בזה. וע&quot;כ מש&quot;כ הגדולים ד&#039;ל זמן השנה, היא בשביל שיש נ&quot;ע הרבה פעמים לידע זמן הכתיבה, ובגיטין וכתובה ושטרות צריך לכתוב הזמן בשביל חשש שטר מוקדם, גם בתשובה להלכה נ&quot;מ כ&quot;פ לידע הזמן איזה נכתב קודם כמ&quot;ש הפמ&quot;ג בהקדמה, גם בשארי ענינים הצדיקים ז&quot;ל היו ספורים אצלם חשבון הימים והשעות וכל תנועותיהם בדקדוק, והי&#039; להם נפ&quot;מ כ&quot;פ שיהי&#039; רשום באיזה זמן כתבו, אבל לא בשביל קיום המצוה שאין נפ&quot;מ בדבר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אחרי שנתבאר שאין מלוה לכתוב יים השבוע, ק&quot;ו שאין מצוה בכתיבת זמן השנה, שהרי בכתיבת יוס השבוע יש סמך מקרא דזכור כמבואר במכילתא, ואעפי&quot;כ אם אין כותבין כלל אין צריך ליזהר, וק&quot;ו במנין השנים שאין שום רמז לדבר לא בקרא ולא בדברי חכז&quot;ל, ואדרבה במס&#039; &#039;&#039;&#039;ר&quot;ה&#039;&#039;&#039; פ&quot;א מבואר שהיו רגילין לכתוב השטרות לשנות המלך ולא לב&quot;ע, ולדעת רש&quot;י ז&quot;ל שנ&#039; הטעם בשביל שלם מלכות, י&quot;ל קצת דאין ראי&#039;, אבל בתוס&#039; שם ד&quot;ב ע&quot;א ד&quot;ה למלכים כתבו בהדי&#039; דאין הטעם בשביל שלום מלכות דהרי מיירי במלכי ישראל וגם שמבואר בפ&quot;ק דע&quot;ז דכולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד וע&quot;כ דבשטרות לא הי&#039; הטעם בשביל שלום מלכות, ועי&#039; בתוס&#039; גיטין ד&quot;פ ד&quot;ה מפני ובתוס&#039; יבמות צ&quot;א ד&quot;ה מלכות ואף לדעת רש&quot;י ז&quot;ל שהוצרכו לכתוב שנות המלך בשביל שלום מלכות, הי&#039; אפשר לכתוב תרווייהו להזכיר גס שנות בריאת העולם בשביל קיום המצוה, וכי תימא שהיו כותבין תרווייהו, ז&quot;א שהרי אלו היו כותבין גם שנת בריאת עולם לא הי&#039; אפשר למטעי במה שלא היו יודעין איזה שנה שעמד בה המלך שבשביל זה הוצרכו לעשות ר&quot;ה למלכים שלא יהא שטר מוקדם כמבואר בגמרא שהרי היו יודעין החשבון היטב [משנת בר&quot;ע. ועכ&quot;פ לפי&quot;ד התוס&#039; ז&quot;ל ראי&#039; ברורה דאין צורך ליזהר בזה. וע&quot;כ מש&quot;כ הגדולים ד&#039;ל זמן השנה, היא בשביל שיש נ&quot;ע הרבה פעמים לידע זמן הכתיבה, ובגיטין וכתובה ושטרות צריך לכתוב הזמן בשביל חשש שטר מוקדם, גם בתשובה להלכה נ&quot;מ כ&quot;פ לידע הזמן איזה נכתב קודם כמ&quot;ש הפמ&quot;ג בהקדמה, גם בשארי ענינים הצדיקים ז&quot;ל היו ספורים אצלם חשבון הימים והשעות וכל תנועותיהם בדקדוק, והי&#039; להם נפ&quot;מ כ&quot;פ שיהי&#039; רשום באיזה זמן כתבו, אבל לא בשביל קיום המצוה שאין נפ&quot;מ בדבר.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אחר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>כתבי כל הנ"ל, ראיתי בחת"ס עה"ת פ' בא בפסוק החודש הזה לכם וגו', שכ' וז"ל . כ' הרמב"ן אין שס פרטי לחדשים בתורה רק ראשון ושני כדי להיות זכרון ליציאת מצרים וכן ימי שבת מונין כך יום ראשון בשבת יום שני והוא בכלל זכור את יום השבת, וזה תוכחת מוסר שנכתוב בהמכתבים וכדומה יום ראשון בשבת וחוש ראשון להעיד על בריאת שמים וארץ ועל יציאת מצרים '''לא''' א"ו כמספרם של אוה"ע עכ"ל. ובהשקפה ראשונה נראה לכאורה ממה שכתב שנכתוב בהמכתבים וט' שדעתו ז"ל שמצוה לכתוב הזמן, אבל לענ"ד לא כוון לזה כלל, אלא כמ"ש למעלה בדעת המכילתא והרמב"ן פרשת יתרו שאם כותבים הזמן צריך לכתוב באופן שהוא זכר ליצי"מ ולשבת, וזה מדויק גם בלשון הרמב"ן פרשת בא שכתב ,,בכל עת שנזכיר" החדשים יהי' הנס נזכר ולא כתב שמצוה להזכיר החדשים, ועד"ז המה דברי החת"ס יען שמנהג רוב העולם לכתוב זמן בהמכתבים וכדומה כי הרבה פעמים יש נ"מ לדעת זמן הכתיבה, אלא שהיראים נזהרים לכתוב כמספר בנ"י והמתחדשים כותבים מספרם של אוה"ע, וע"ז סובבים דברי החת"ס כלפי כל כותבי העתים להזהירם לכתוב כנזכר בתוה"ק לא כמספרם של אוה"ע כנזכר בסוף דבריו, דאי תימא דבהתחלת דבריו שכתב שנכתוב בהמכתבים בא לשלול גם אותם שאין כותבים שום זמן כלל, רישא לאו סיפא וסיפא לאו רישא פתח בכד וסיים בחבית, דהו"ל לסיים לא כאותם שאין כותבים שום זמן וממילא הוה ידעינן שכ"ש שלא לכתוב מספר האחרים, או עכ"פ הו"ל להזכיר בסוס י דהוא כ"ש שלא לכתוב כמספר אוה"ע והוה נשמע ג"כ שכוון עוד לשלול גם אותן שאין כותבים שום זמן אלא שזה כ"ש, אבל לא סיים מאומה אלא בהזכרת מספר אוה"ע כי כל דבר◖ו ז"ל סובבים אך על זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אחר כתבי כל הנ"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, ראיתי בחת"ס עה"ת פ' בא בפסוק החודש הזה לכם וגו', שכ' וז"ל . כ' הרמב"ן אין שס פרטי לחדשים בתורה רק ראשון ושני כדי להיות זכרון ליציאת מצרים וכן ימי שבת מונין כך יום ראשון בשבת יום שני והוא בכלל זכור את יום השבת, וזה תוכחת מוסר שנכתוב בהמכתבים וכדומה יום ראשון בשבת וחוש ראשון להעיד על בריאת שמים וארץ ועל יציאת מצרים '''לא''' א"ו כמספרם של אוה"ע עכ"ל. ובהשקפה ראשונה נראה לכאורה ממה שכתב שנכתוב בהמכתבים וט' שדעתו ז"ל שמצוה לכתוב הזמן, אבל לענ"ד לא כוון לזה כלל, אלא כמ"ש למעלה בדעת המכילתא והרמב"ן פרשת יתרו שאם כותבים הזמן צריך לכתוב באופן שהוא זכר ליצי"מ ולשבת, וזה מדויק גם בלשון הרמב"ן פרשת בא שכתב ,,בכל עת שנזכיר" החדשים יהי' הנס נזכר ולא כתב שמצוה להזכיר החדשים, ועד"ז המה דברי החת"ס יען שמנהג רוב העולם לכתוב זמן בהמכתבים וכדומה כי הרבה פעמים יש נ"מ לדעת זמן הכתיבה, אלא שהיראים נזהרים לכתוב כמספר בנ"י והמתחדשים כותבים מספרם של אוה"ע, וע"ז סובבים דברי החת"ס כלפי כל כותבי העתים להזהירם לכתוב כנזכר בתוה"ק לא כמספרם של אוה"ע כנזכר בסוף דבריו, דאי תימא דבהתחלת דבריו שכתב שנכתוב בהמכתבים בא לשלול גם אותם שאין כותבים שום זמן כלל, רישא לאו סיפא וסיפא לאו רישא פתח בכד וסיים בחבית, דהו"ל לסיים לא כאותם שאין כותבים שום זמן וממילא הוה ידעינן שכ"ש שלא לכתוב מספר האחרים, או עכ"פ הו"ל להזכיר בסוס י דהוא כ"ש שלא לכתוב כמספר אוה"ע והוה נשמע ג"כ שכוון עוד לשלול גם אותן שאין כותבים שום זמן אלא שזה כ"ש, אבל לא סיים מאומה אלא בהזכרת מספר אוה"ע כי כל דבר◖ו ז"ל סובבים אך על זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ו}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור מרכזי|ו}}</div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1706:rev-1707:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1706&oldid=prev 2024-11-16T21:38:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:38, 16 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l116">שורה 116:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 116:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנ&quot;ל</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנ&quot;ל</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1695:rev-1706:php=table --> </table>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1695&oldid=prev 2024-11-16T21:31:05Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&amp;diff=1695&amp;oldid=1694">הצגת שינויים</a>

Be69455 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&diff=1694&oldid=prev 2024-11-16T21:26:05Z

<p></p> <a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95&amp;diff=1694&amp;oldid=1693">הצגת שינויים</a>

Be69455