https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%A7%D7%99%D7%90על הגאולה ועל התמורה/קיא - היסטוריית גרסאות2026-04-14T18:11:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A7%D7%99%D7%90&diff=1496&oldid=prevמטה הסברה ב־09:14, 18 באוקטובר 20242024-10-18T09:14:55Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:14, 18 באוקטובר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיא</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|תווית_דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|הבא=על הגאולה ועל התמורה/קיב|תווית_הבא=סימן קיב|תווית_קודם=סימן קי|קודם=על הגאולה ועל התמורה/קי}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=='''~</ins>קיא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">~'''==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה כבר פירשתי () הכתוב בפרשת ראה (דברים י"ב, כ"ג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש, שאינו מובן, למה לא אמר בזה הכתוב כמו בכל הלאוין שצוה בפירוש שלא יעשה כן, וגם באזהרת הדם כתיב כמה לאוין בלשון אזהרה, לא תאכלו (ויקרא ג', י"ז; ז', כ"ו י"ז, י"ד דברים י"ב, ט"ז), וכאן לא כתב בלשון זה לא תאכל, אלא בלשון שלילה לבלתי אכול, ובודאי יש בזה איזה כוונה, וצריך ביאור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה כבר פירשתי () הכתוב בפרשת ראה (דברים י"ב, כ"ג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש, שאינו מובן, למה לא אמר בזה הכתוב כמו בכל הלאוין שצוה בפירוש שלא יעשה כן, וגם באזהרת הדם כתיב כמה לאוין בלשון אזהרה, לא תאכלו (ויקרא ג', י"ז; ז', כ"ו י"ז, י"ד דברים י"ב, ט"ז), וכאן לא כתב בלשון זה לא תאכל, אלא בלשון שלילה לבלתי אכול, ובודאי יש בזה איזה כוונה, וצריך ביאור.</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-168:rev-1496:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A7%D7%99%D7%90&diff=168&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "קיא והנה כבר פירשתי () הכתוב בפרשת ראה (דברים י"ב, כ"ג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש, שאינו מובן, למה לא אמר בזה הכתוב כמו בכל הלאוין שצוה בפירוש שלא יעשה כן, וגם באזהרת הדם כתיב כמה לאוין בלשון אזהרה, לא תאכלו (ויקרא ג', י"ז; ז', כ"ו י"ז, י"ד דברים י"ב, ט"ז), ו..."2024-06-07T12:33:59Z<p>יצירת דף עם התוכן "קיא והנה כבר פירשתי () הכתוב בפרשת ראה (דברים י"ב, כ"ג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש, שאינו מובן, למה לא אמר בזה הכתוב כמו בכל הלאוין שצוה בפירוש שלא יעשה כן, וגם באזהרת הדם כתיב כמה לאוין בלשון אזהרה, לא תאכלו (ויקרא ג', י"ז; ז', כ"ו י"ז, י"ד דברים י"ב, ט"ז), ו..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>קיא<br />
<br />
והנה כבר פירשתי () הכתוב בפרשת ראה (דברים י"ב, כ"ג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש, שאינו מובן, למה לא אמר בזה הכתוב כמו בכל הלאוין שצוה בפירוש שלא יעשה כן, וגם באזהרת הדם כתיב כמה לאוין בלשון אזהרה, לא תאכלו (ויקרא ג', י"ז; ז', כ"ו י"ז, י"ד דברים י"ב, ט"ז), וכאן לא כתב בלשון זה לא תאכל, אלא בלשון שלילה לבלתי אכול, ובודאי יש בזה איזה כוונה, וצריך ביאור.<br />
<br />
ונראה על פי מה שנתקשה הרמב"ן ז"ל (דברים י"ב, כ"ב) בלשון רק חזק, דמה חיזוק ואומץ יש בהזהר מן הדם, ומצינו לשון חוזק בשמירת כל המצות (יהושע א', ז'), אבל במצוה אחת לא נמצא כן, ומה צורך בחוזק בשב ואל תעשה ממצות לא תעשה אחת. וביאר הענין, כי הזכיר בה חיזוק מפני הענין אשר ממנו דבקו בדם במצרים, כי היו זובחים את זבחיהם לשעירים, כמבואר בכתובים (ויקרא י"ז, ו'), והיתה העבודה ההיא באכילה מן הדם, כי היו מקבצים הדם לשדים והם אוכלים עליו וממנו, כאילו הם קרואים לאכול על שולחן השדים ההם, ומתחברים עמהם, וכבר הזכיר זה בספר מורה הנבוכים (ח"ג, פמ"ו). והנה היו מתנבאים בו ומגידים עתידות, ולכך בא הכתוב והזהיר, שאם ישמע מאוכלי הדם דבר עתיד, ובא האות והמופת, אל יפתה לבבו אחריו, אבל יחזק בתומתו ובאמונת ה', ואל יאכל מן הדם בשום ענין, ואל יכסה המעשה ההוא, מדבריהם אל יירא, ומפניהם אל יחת, כי הבל המה מעשה תעתועים, הזהיר בכאן כענין המוזהר בנביא השקר מפני הטעותיו, עכ"ל הק'.<br />
<br />
ונתבאר מדבריו כי החיזוק הצורך באכילת הדם הוא רק בשביל המופתים והנסים והנפלאות שעל ידי אוכלי הדם. והנה, יוכל לחשוב מי שנזהר מעצם האיסור של אכילת הדם ואינו טועם מזה מאומה, אלא שמתפעל ונותן לב להמופתים והנסים של אוכלי הדם, ויאמר לא פעלתי און כי לא עשיתי שום איסור. אבל האמת הוא כי תאות האנשים הרשעים האלו שעושים המופתים הוא לפתות בני אדם ולהמשיך לבבם עמם, וכמו שפירש הגר"א ז"ל (עי' אדרת אליהו פרשת ראה, עה"כ כי יקום בקרבך) שמופת הוא לשון פיתוי, שבני אדם נתפתים מזה, ואם יראו שאין שומע להם, ויתחזקו לבבות בני ישראל לידע כי הבל המה מעשה תעתועים, כמצוה עלינו בתורה הקדושה, כאשר ביאר הרמב"ן ז"ל, ויראו כי לשוא עמלם, גם המה יפסקו מבוא בדמים, כי אז לא יהיה תועלתם מרובה כל כך.<br />
<br />
ובזה מובן מה שאמר רק חזק לבלתי אכול הדם, שאין הכוונה להזהיר בזה על אכילת הדם בעצם, שעל זה יש הרבה אזהרות בלאו הכי, אלא אזהרה להתחזק שלא להנות מהמופתים של אוכלי הדם, כמו שכתב הרמב"ן ז"ל, ויוצמח מזה לבלתי אכול הדם, רוצה לומר שגם מהם ומהמונם יופסקו הרבה מלאכול הדם, בראותם כי אין שומע להם.<br />
<br />
[[קטגוריה:על הגאולה ועל התמורה]]</div>Be69455