https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%A4%D7%98על הגאולה ועל התמורה/פט - היסטוריית גרסאות2026-04-14T18:10:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%98&diff=1527&oldid=prevמטה הסברה ב־12:10, 18 באוקטובר 20242024-10-18T12:10:16Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:10, 18 באוקטובר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פט</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|תווית_דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|הבא=על הגאולה ועל התמורה/צ|תווית_הבא=סימן צ|תווית_קודם=סימן פח|קודם=על הגאולה ועל התמורה/פח}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=='''~</ins>פט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">~'''==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעין פסקו של מהר"י ששפורט הנ"ל מצינו שפסק הנודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט סימן ט"ז, תשובה להרב המאור הגדול המפורסם מוה"ר אלעזר אב"ד דק"ק רעכניטץ, וז"ל, ומה שכתב שנוהגין בעירו לומר אחר שיר של יום ואחר שיר מזמור לאסף (תהלים פ"ג) עוד מזמור כ"א, ידע שזה נתפשט בכל המקומות ששכיחים האפיקורסים המאמינים בש"ץ שחיק טמיא, לפי שיש להם שם גימטריא, ובישועתך (שם כ"א ב') גימטריא הטמא שלהם, ולכן יבטל מנהג זה, שלא לחקות את הצדוקים עכ"ל, הנה, השואלים לא היה כוונתם לזה, רק לטובה לשם אמירת מזמור אחד, ולא ידעו כלל מהגמטריא זה, ומי פתי יסור הנה למשוך אחר איזה גימטריא ולהתפעל מזה, רק אותן שנתפסו לדיעותיהן, ומכל מקום חששו שאמירה זו אפילו בכוונה טובה יהיה להם לחיזוק לאותן הנמשכים אחר הש"ץ שר"י בכוונות לא טובות. קל וחומר בנידון דידן, שאינו גימטריא, רק שצווחין בקולי קולות ובהתפארות מרובה, וממילא נותנין חיזוק גדול להמינים בהליכה זו, חלילה לילך שמה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעין פסקו של מהר"י ששפורט הנ"ל מצינו שפסק הנודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט סימן ט"ז, תשובה להרב המאור הגדול המפורסם מוה"ר אלעזר אב"ד דק"ק רעכניטץ, וז"ל, ומה שכתב שנוהגין בעירו לומר אחר שיר של יום ואחר שיר מזמור לאסף (תהלים פ"ג) עוד מזמור כ"א, ידע שזה נתפשט בכל המקומות ששכיחים האפיקורסים המאמינים בש"ץ שחיק טמיא, לפי שיש להם שם גימטריא, ובישועתך (שם כ"א ב') גימטריא הטמא שלהם, ולכן יבטל מנהג זה, שלא לחקות את הצדוקים עכ"ל, הנה, השואלים לא היה כוונתם לזה, רק לטובה לשם אמירת מזמור אחד, ולא ידעו כלל מהגמטריא זה, ומי פתי יסור הנה למשוך אחר איזה גימטריא ולהתפעל מזה, רק אותן שנתפסו לדיעותיהן, ומכל מקום חששו שאמירה זו אפילו בכוונה טובה יהיה להם לחיזוק לאותן הנמשכים אחר הש"ץ שר"י בכוונות לא טובות. קל וחומר בנידון דידן, שאינו גימטריא, רק שצווחין בקולי קולות ובהתפארות מרובה, וממילא נותנין חיזוק גדול להמינים בהליכה זו, חלילה לילך שמה.</div></td></tr>
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%98&diff=145&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "פט וכעין פסקו של מהר"י ששפורט הנ"ל מצינו שפסק הנודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט סימן ט"ז, תשובה להרב המאור הגדול המפורסם מוה"ר אלעזר אב"ד דק"ק רעכניטץ, וז"ל, ומה שכתב שנוהגין בעירו לומר אחר שיר של יום ואחר שיר מזמור לאסף (תהלים פ"ג) עוד מזמור כ"א, ידע שזה נתפש..."2024-06-07T12:21:53Z<p>יצירת דף עם התוכן "פט וכעין פסקו של מהר"י ששפורט הנ"ל מצינו שפסק הנודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט סימן ט"ז, תשובה להרב המאור הגדול המפורסם מוה"ר אלעזר אב"ד דק"ק רעכניטץ, וז"ל, ומה שכתב שנוהגין בעירו לומר אחר שיר של יום ואחר שיר מזמור לאסף (תהלים פ"ג) עוד מזמור כ"א, ידע שזה נתפש..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>פט<br />
<br />
וכעין פסקו של מהר"י ששפורט הנ"ל מצינו שפסק הנודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט סימן ט"ז, תשובה להרב המאור הגדול המפורסם מוה"ר אלעזר אב"ד דק"ק רעכניטץ, וז"ל, ומה שכתב שנוהגין בעירו לומר אחר שיר של יום ואחר שיר מזמור לאסף (תהלים פ"ג) עוד מזמור כ"א, ידע שזה נתפשט בכל המקומות ששכיחים האפיקורסים המאמינים בש"ץ שחיק טמיא, לפי שיש להם שם גימטריא, ובישועתך (שם כ"א ב') גימטריא הטמא שלהם, ולכן יבטל מנהג זה, שלא לחקות את הצדוקים עכ"ל, הנה, השואלים לא היה כוונתם לזה, רק לטובה לשם אמירת מזמור אחד, ולא ידעו כלל מהגמטריא זה, ומי פתי יסור הנה למשוך אחר איזה גימטריא ולהתפעל מזה, רק אותן שנתפסו לדיעותיהן, ומכל מקום חששו שאמירה זו אפילו בכוונה טובה יהיה להם לחיזוק לאותן הנמשכים אחר הש"ץ שר"י בכוונות לא טובות. קל וחומר בנידון דידן, שאינו גימטריא, רק שצווחין בקולי קולות ובהתפארות מרובה, וממילא נותנין חיזוק גדול להמינים בהליכה זו, חלילה לילך שמה.<br />
<br />
והנה, פסקו של מהר"י ששפורט והנודע ביהודה ז"ל דברים ברורים המה, ואין מקום להסתפק באמיתתם. ותראה עוד מה שכתב הרא"ה זלה"ה בספר החינוך (מצוה תכ"ו) וז"ל, שנרחיק ממחשבותינו ולא יעלה על פינו שיהיה במי שעובד עבודה זרה דבר תועלת, ולא יהיה מעלה חן בעינינו בשום ענין וכו', ועל זה נאמר (דברים ז', ב') ולא תחנם וכו'. משרשי המצוה, לפי שתחלת כל מעשי בני אדם היא קביעות המחשבה במעשים והעלות הדברים על שפת הלשון, ואחר המחשבה והדיבור בה תעשה כל מלאכה, ועל כן, בהמנענו במחשבה ובדיבור ממצוא בעובדי עבודה זרה תועלת וחן, הננו נמנעים מלהתחבר עמהם ומרדוף אחר אהבתם, ומללמוד דבר מכל מעשיהם הרעים, ע"כ לשון החינוך. הרי שנצטוינו שלא להעלות על מחשבותינו מלמצוא תועלת וחן בעובדי עבודה זרה, שדבר זה גורם להתחבר עמהם ולרדוף אחר אהבתם, וכל שכן במינים, שגרועים מעובדי עבודה זרה, כמאמרם ז"ל (עי' גיטין מה:). <br />
<br />
[[קטגוריה:על הגאולה ועל התמורה]]</div>Be69455