https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%9B%D7%97על הגאולה ועל התמורה/כח - היסטוריית גרסאות2026-04-14T18:10:47Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9B%D7%97&diff=2549&oldid=prevBe69455: החלפת טקסט – "כותרת הדף -" ב־""2025-07-26T22:00:01Z<p>החלפת טקסט – "כותרת הדף -" ב־""</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:00, 26 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9B%D7%97&diff=2391&oldid=prevמטה הסברה ב־10:41, 15 ביוני 20252025-06-15T10:41:30Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:41, 15 ביוני 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כח</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|תווית_דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|הבא=על הגאולה ועל התמורה/כט|תווית_הבא=סימן כט|תווית_קודם=סימן כז|קודם=על הגאולה ועל התמורה/כז}} </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן </ins>כח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואפשר להסביר עוד מה שמלאה לבם לאכול מהשליו למרות ההתראות, על פי מה שכתב בערבי נחל (פרשת בהעלותך, דרוש ג) שבני ישראל שבאותו הדור שהיו דבוקים תמיד במשה רבינו, זכו למדריגה גדולה כזו שניטל מהם התאוה לגמרי, והיו כמלאכים. אמנם בזה היה גם חסרון, שנתבטל מהם הבחירה, שלא היו מתאוים כלל אפילו להנאת היתר, ועל כן היה להם געגועים על מדרגתם שהיו בהם בהיותם במצרים שהיה להם הבחירה והתאוה, בהיות זה עיקר גדול בעבודת השי"ת, כאמרם ז"ל (תורת כהנים, קדושים, פרשה י הכ"ב) אל יאמר אדם אי אפשי בשר חזיר וכו', והם לא היה להם תאוה כלל אפילו להיתר, וגם בזה יש עבודת השי"ת, כמו שאמרו בפרק מי שאחזו (גיטין ע.) סעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה, דהיינו שבירת התאוה לדבר היתר, וזהו עבודה חשובה לפני השי"ת. וזהו שנאמר (שמות טז, ג) בשבתינו על סיר הבשר באכלינו לחם לשובע, ואיתא במדרש (שמו"ר פט"ז, ד) שהיו יושבים במצרים אצל סיר הבשר ולא אכלו רק לחם, אבל עכ"פ היה להם תאוה לבשר ושיברו תאותם, וזהו שנאמר (במדבר י"א, ד') התאוו תאוה, שהתאוו שיהיה להם תאוה ושיוכלו להתגבר על תאותם, ע"כ תוכן דברי הערבי נחל זלה"ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואפשר להסביר עוד מה שמלאה לבם לאכול מהשליו למרות ההתראות, על פי מה שכתב בערבי נחל (פרשת בהעלותך, דרוש ג) שבני ישראל שבאותו הדור שהיו דבוקים תמיד במשה רבינו, זכו למדריגה גדולה כזו שניטל מהם התאוה לגמרי, והיו כמלאכים. אמנם בזה היה גם חסרון, שנתבטל מהם הבחירה, שלא היו מתאוים כלל אפילו להנאת היתר, ועל כן היה להם געגועים על מדרגתם שהיו בהם בהיותם במצרים שהיה להם הבחירה והתאוה, בהיות זה עיקר גדול בעבודת השי"ת, כאמרם ז"ל (תורת כהנים, קדושים, פרשה י הכ"ב) אל יאמר אדם אי אפשי בשר חזיר וכו', והם לא היה להם תאוה כלל אפילו להיתר, וגם בזה יש עבודת השי"ת, כמו שאמרו בפרק מי שאחזו (גיטין ע.) סעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה, דהיינו שבירת התאוה לדבר היתר, וזהו עבודה חשובה לפני השי"ת. וזהו שנאמר (שמות טז, ג) בשבתינו על סיר הבשר באכלינו לחם לשובע, ואיתא במדרש (שמו"ר פט"ז, ד) שהיו יושבים במצרים אצל סיר הבשר ולא אכלו רק לחם, אבל עכ"פ היה להם תאוה לבשר ושיברו תאותם, וזהו שנאמר (במדבר י"א, ד') התאוו תאוה, שהתאוו שיהיה להם תאוה ושיוכלו להתגבר על תאותם, ע"כ תוכן דברי הערבי נחל זלה"ה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-79:rev-2391:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9B%D7%97&diff=79&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "כח ואפשר להסביר עוד מה שמלאה לבם לאכול מהשליו למרות ההתראות, על פי מה שכתב בערבי נחל (פרשת בהעלותך, דרוש ג) שבני ישראל שבאותו הדור שהיו דבוקים תמיד במשה רבינו, זכו למדריגה גדולה כזו שניטל מהם התאוה לגמרי, והיו כמלאכים. אמנם בזה היה גם חסרון, שנתבטל מהם הבחי..."2024-06-07T11:27:16Z<p>יצירת דף עם התוכן "כח ואפשר להסביר עוד מה שמלאה לבם לאכול מהשליו למרות ההתראות, על פי מה שכתב בערבי נחל (פרשת בהעלותך, דרוש ג) שבני ישראל שבאותו הדור שהיו דבוקים תמיד במשה רבינו, זכו למדריגה גדולה כזו שניטל מהם התאוה לגמרי, והיו כמלאכים. אמנם בזה היה גם חסרון, שנתבטל מהם הבחי..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>כח<br />
<br />
ואפשר להסביר עוד מה שמלאה לבם לאכול מהשליו למרות ההתראות, על פי מה שכתב בערבי נחל (פרשת בהעלותך, דרוש ג) שבני ישראל שבאותו הדור שהיו דבוקים תמיד במשה רבינו, זכו למדריגה גדולה כזו שניטל מהם התאוה לגמרי, והיו כמלאכים. אמנם בזה היה גם חסרון, שנתבטל מהם הבחירה, שלא היו מתאוים כלל אפילו להנאת היתר, ועל כן היה להם געגועים על מדרגתם שהיו בהם בהיותם במצרים שהיה להם הבחירה והתאוה, בהיות זה עיקר גדול בעבודת השי"ת, כאמרם ז"ל (תורת כהנים, קדושים, פרשה י הכ"ב) אל יאמר אדם אי אפשי בשר חזיר וכו', והם לא היה להם תאוה כלל אפילו להיתר, וגם בזה יש עבודת השי"ת, כמו שאמרו בפרק מי שאחזו (גיטין ע.) סעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה, דהיינו שבירת התאוה לדבר היתר, וזהו עבודה חשובה לפני השי"ת. וזהו שנאמר (שמות טז, ג) בשבתינו על סיר הבשר באכלינו לחם לשובע, ואיתא במדרש (שמו"ר פט"ז, ד) שהיו יושבים במצרים אצל סיר הבשר ולא אכלו רק לחם, אבל עכ"פ היה להם תאוה לבשר ושיברו תאותם, וזהו שנאמר (במדבר י"א, ד') התאוו תאוה, שהתאוו שיהיה להם תאוה ושיוכלו להתגבר על תאותם, ע"כ תוכן דברי הערבי נחל זלה"ה.<br />
<br />
ולפי זה יבואר מה שכתב בספרי הנ"ל (סי' כו, ד"ה איתא) והאספסוף אלו הזקנים, דגם הזקנים והסנהדרין התאוו תאוה ובקשו בשר, אלא שהיתה כוונתם לשם שמים, והערב רב התאוו תאוה, וכוונתם היתה לרעה, לבקש תלונה לפרוש מאחרי המקום כמ"ש בספרי. ומעתה לא פליגי רבי שמעון בן מנסיא ותנא קמא שבספרי, ושניהם דרשו מלשון אספסוף כמ"ש בספרי, ובזה אתי שפיר מה שכתוב והאספסוף, לשון אסיפה כפולה, דכוונת הכתוב על שניהם.<br />
<br />
[[קטגוריה:על הגאולה ועל התמורה]]</div>Be69455