https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן יג - היסטוריית גרסאות2026-04-16T13:40:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1097&oldid=prevBe69455 ב־19:52, 17 באוגוסט 20242024-08-17T19:52:55Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:52, 17 באוגוסט 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יג</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר שלש שבועות|תווית_דף_ראשי=מאמר שלוש שבועות|הבא=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן יד|תווית_הבא=סימן יד|תווית_קודם=סימן יב|קודם=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן יב}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן </ins>יג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל קשה בזמן הבית שהיה מלכות של תורה בארץ ישראל, ובפרט בימי עזרא, האיך היה מותר לדור בחוץ לארץ תחת ממשלת עובדי עבודה זרה, שזה ודאי הוי כעובד עבודת גלולים אף לפי הפירוש שהבאתי. וצריך לומר דהגם שכתבתי לעיל דמסתימת הלשון שבברייתא שכתב הדר בחוץ לארץ אינו נראה דמיירי ביוצא מארץ ישראל כיון שלא הזכיר מאומה, אבל אחר כך ראיתי במקור מימרא זו שהיא בתוספתא דעבודה זרה פרק ה' שכתב בלשון זה : "כל המניח ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא, כאילו עובד עבודה זרה". והרי שכתב בפירוש דמיירי ביוצא, וכשהוא בשעת שלום, וכן הוא בתורת כהנים מימרא זו וכתב להדיא היוצא מארץ ישראל, וכן בשיטה מקובצת שם כשהעתיק לשון הגמרא כתב היוצא מארץ ישראל, אם כן ברור דמיירי רק ביוצא מארץ ישראל. ומה שאמרו בגמרא סתם הדר בחוץ לארץ, אפשר שהוא על דרך שכתבו התוספות בקידושין דף כ"ט ע"ב גבי הא לן והא להו, שאמר הלכה לבני בבל, אף שלבני ארץ ישראל היה צריך לומר בהיפך, מכל מקום אמר כן לבני בבל, יען שאצלם כך הוא ולכן סתם הדברים כך. ומצינו כמה פעמים בש"ס ענינים כאלו, ועל כן אפשר שנאמרה מימרא זו לבני ארץ ישראל ואצלם לא היה אפשרות לדור בחוץ לארץ כי אם על ידי שיצא מארץ ישראל, ולכן סתם הדברים. ובזה יש ליישב מה שהרבה תנאים וקדושים עד אין שיעור היו דרים בבבל ושאר מדינות בחוץ לארץ אף בזמן הבית. ומה שמובא באיזה ספרים שעזרא הסופר הקפיד על כמה מקומות על שלא עלו לארץ ישראל וגם שהזיקה להם הקפדתו, אפשר שבאלו המקומות היה לו טעם מיוחד שיעלו לארץ ישראל ורצה שיעלו עמו, וקרא אותם ולא שמעו בקולו, ולכן הקפיד עליהם, אבל רוב המקומות והמדינות, וגם על הנשארים בבבל לא היה שום הקפדה, כי כך היתה ההשגחה מן השמים, כאשר יתבאר עוד להלן. ועל כל פנים מבואר מדברי הרמב"ן שהשבועה קיימת אם עולין בכנופיא אף ברשות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל קשה בזמן הבית שהיה מלכות של תורה בארץ ישראל, ובפרט בימי עזרא, האיך היה מותר לדור בחוץ לארץ תחת ממשלת עובדי עבודה זרה, שזה ודאי הוי כעובד עבודת גלולים אף לפי הפירוש שהבאתי. וצריך לומר דהגם שכתבתי לעיל דמסתימת הלשון שבברייתא שכתב הדר בחוץ לארץ אינו נראה דמיירי ביוצא מארץ ישראל כיון שלא הזכיר מאומה, אבל אחר כך ראיתי במקור מימרא זו שהיא בתוספתא דעבודה זרה פרק ה' שכתב בלשון זה : "כל המניח ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא, כאילו עובד עבודה זרה". והרי שכתב בפירוש דמיירי ביוצא, וכשהוא בשעת שלום, וכן הוא בתורת כהנים מימרא זו וכתב להדיא היוצא מארץ ישראל, וכן בשיטה מקובצת שם כשהעתיק לשון הגמרא כתב היוצא מארץ ישראל, אם כן ברור דמיירי רק ביוצא מארץ ישראל. ומה שאמרו בגמרא סתם הדר בחוץ לארץ, אפשר שהוא על דרך שכתבו התוספות בקידושין דף כ"ט ע"ב גבי הא לן והא להו, שאמר הלכה לבני בבל, אף שלבני ארץ ישראל היה צריך לומר בהיפך, מכל מקום אמר כן לבני בבל, יען שאצלם כך הוא ולכן סתם הדברים כך. ומצינו כמה פעמים בש"ס ענינים כאלו, ועל כן אפשר שנאמרה מימרא זו לבני ארץ ישראל ואצלם לא היה אפשרות לדור בחוץ לארץ כי אם על ידי שיצא מארץ ישראל, ולכן סתם הדברים. ובזה יש ליישב מה שהרבה תנאים וקדושים עד אין שיעור היו דרים בבבל ושאר מדינות בחוץ לארץ אף בזמן הבית. ומה שמובא באיזה ספרים שעזרא הסופר הקפיד על כמה מקומות על שלא עלו לארץ ישראל וגם שהזיקה להם הקפדתו, אפשר שבאלו המקומות היה לו טעם מיוחד שיעלו לארץ ישראל ורצה שיעלו עמו, וקרא אותם ולא שמעו בקולו, ולכן הקפיד עליהם, אבל רוב המקומות והמדינות, וגם על הנשארים בבבל לא היה שום הקפדה, כי כך היתה ההשגחה מן השמים, כאשר יתבאר עוד להלן. ועל כל פנים מבואר מדברי הרמב"ן שהשבועה קיימת אם עולין בכנופיא אף ברשות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-230:rev-1097:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=230&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "יג אבל קשה בזמן הבית שהיה מלכות של תורה בארץ ישראל, ובפרט בימי עזרא, האיך היה מותר לדור בחוץ לארץ תחת ממשלת עובדי עבודה זרה, שזה ודאי הוי כעובד עבודת גלולים אף לפי הפירוש שהבאתי. וצריך לומר דהגם שכתבתי לעיל דמסתימת הלשון שבברייתא שכתב הדר בחוץ לארץ אינו נר..."2024-06-14T12:33:26Z<p>יצירת דף עם התוכן "יג אבל קשה בזמן הבית שהיה מלכות של תורה בארץ ישראל, ובפרט בימי עזרא, האיך היה מותר לדור בחוץ לארץ תחת ממשלת עובדי עבודה זרה, שזה ודאי הוי כעובד עבודת גלולים אף לפי הפירוש שהבאתי. וצריך לומר דהגם שכתבתי לעיל דמסתימת הלשון שבברייתא שכתב הדר בחוץ לארץ אינו נר..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>יג<br />
<br />
אבל קשה בזמן הבית שהיה מלכות של תורה בארץ ישראל, ובפרט בימי עזרא, האיך היה מותר לדור בחוץ לארץ תחת ממשלת עובדי עבודה זרה, שזה ודאי הוי כעובד עבודת גלולים אף לפי הפירוש שהבאתי. וצריך לומר דהגם שכתבתי לעיל דמסתימת הלשון שבברייתא שכתב הדר בחוץ לארץ אינו נראה דמיירי ביוצא מארץ ישראל כיון שלא הזכיר מאומה, אבל אחר כך ראיתי במקור מימרא זו שהיא בתוספתא דעבודה זרה פרק ה' שכתב בלשון זה : "כל המניח ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא, כאילו עובד עבודה זרה". והרי שכתב בפירוש דמיירי ביוצא, וכשהוא בשעת שלום, וכן הוא בתורת כהנים מימרא זו וכתב להדיא היוצא מארץ ישראל, וכן בשיטה מקובצת שם כשהעתיק לשון הגמרא כתב היוצא מארץ ישראל, אם כן ברור דמיירי רק ביוצא מארץ ישראל. ומה שאמרו בגמרא סתם הדר בחוץ לארץ, אפשר שהוא על דרך שכתבו התוספות בקידושין דף כ"ט ע"ב גבי הא לן והא להו, שאמר הלכה לבני בבל, אף שלבני ארץ ישראל היה צריך לומר בהיפך, מכל מקום אמר כן לבני בבל, יען שאצלם כך הוא ולכן סתם הדברים כך. ומצינו כמה פעמים בש"ס ענינים כאלו, ועל כן אפשר שנאמרה מימרא זו לבני ארץ ישראל ואצלם לא היה אפשרות לדור בחוץ לארץ כי אם על ידי שיצא מארץ ישראל, ולכן סתם הדברים. ובזה יש ליישב מה שהרבה תנאים וקדושים עד אין שיעור היו דרים בבבל ושאר מדינות בחוץ לארץ אף בזמן הבית. ומה שמובא באיזה ספרים שעזרא הסופר הקפיד על כמה מקומות על שלא עלו לארץ ישראל וגם שהזיקה להם הקפדתו, אפשר שבאלו המקומות היה לו טעם מיוחד שיעלו לארץ ישראל ורצה שיעלו עמו, וקרא אותם ולא שמעו בקולו, ולכן הקפיד עליהם, אבל רוב המקומות והמדינות, וגם על הנשארים בבבל לא היה שום הקפדה, כי כך היתה ההשגחה מן השמים, כאשר יתבאר עוד להלן. ועל כל פנים מבואר מדברי הרמב"ן שהשבועה קיימת אם עולין בכנופיא אף ברשות. <br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]]</div>Be69455