https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%90ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן יא - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:18:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%90&diff=1095&oldid=prevBe69455 ב־19:50, 17 באוגוסט 20242024-08-17T19:50:53Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:50, 17 באוגוסט 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יא</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר שלש שבועות|תווית_דף_ראשי=מאמר שלוש שבועות|הבא=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן יב|תווית_הבא=סימן יב|תווית_קודם=סימן י|קודם=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן י}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סימן י ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביפה קול ממה"ר שמואל יפה בעל יפה תואר על שיר השירים בפסוק (שה"ש ב', ז') השבעתי אתכם וגו' שחשב שם במדרש הג' שבועות הביא פירש רש"י שפירש על שלא יעלו בחומה יחד ביד חזקה, וכתב וזה לשונו וקשה דאין מרד גדול מזה, ואחר דמשביע שלא ימרדו במלכיות הא למה לי, ויש לומר דסלקא דעתך אמינא דוקא בעודן תחת רשותן הוא שלא ימרדו בהן אבל כשיכולין לצאת מתחת רשותן יצאו, להכי קאמר שלא יעלו חומה עד שיגאלו על ידי משיח. ולי נראה אפשר דהכא אפילו ברשות המלכיות קאמר, דכיון דה' פזרנו בכנפות הארץ אין לנו רשות להתקבץ ולהיות כחומה לעלות יחד לארץ ישראל עד שיקבצנו ה' על ידי משיח. וראיה לדברי מהא דאמר לקמן בפסוק (שה"ש ח', ט,) אם חומה היא, אם עלו ישראל חומה מן הגולה, והתם לא מיירי ביד רמה, עכ"ל. הנה מבואר דעתו שאף ברשות המלכות חלה השבועה, אלא שאינו מבורר אם הוא דייקא כשכל ישראל, רצה לומר רובו, רוצין לעלות, דזה ודאי דרובו הוי ככולו, דאי אפשר שלא יחסרו איזה אנשים מועטים, וכבר כתב הטורי זהב (בהלכות ראש השנה סימן תקפ"ה ס"ק ג') דכל הוי רובו, או אפשר אם הוא כנופיא גדולה אף שאינו רוב ישראל גם כן הוא בכלל זה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביפה קול ממה"ר שמואל יפה בעל יפה תואר על שיר השירים בפסוק (שה"ש ב', ז') השבעתי אתכם וגו' שחשב שם במדרש הג' שבועות הביא פירש רש"י שפירש על שלא יעלו בחומה יחד ביד חזקה, וכתב וזה לשונו וקשה דאין מרד גדול מזה, ואחר דמשביע שלא ימרדו במלכיות הא למה לי, ויש לומר דסלקא דעתך אמינא דוקא בעודן תחת רשותן הוא שלא ימרדו בהן אבל כשיכולין לצאת מתחת רשותן יצאו, להכי קאמר שלא יעלו חומה עד שיגאלו על ידי משיח. ולי נראה אפשר דהכא אפילו ברשות המלכיות קאמר, דכיון דה' פזרנו בכנפות הארץ אין לנו רשות להתקבץ ולהיות כחומה לעלות יחד לארץ ישראל עד שיקבצנו ה' על ידי משיח. וראיה לדברי מהא דאמר לקמן בפסוק (שה"ש ח', ט,) אם חומה היא, אם עלו ישראל חומה מן הגולה, והתם לא מיירי ביד רמה, עכ"ל. הנה מבואר דעתו שאף ברשות המלכות חלה השבועה, אלא שאינו מבורר אם הוא דייקא כשכל ישראל, רצה לומר רובו, רוצין לעלות, דזה ודאי דרובו הוי ככולו, דאי אפשר שלא יחסרו איזה אנשים מועטים, וכבר כתב הטורי זהב (בהלכות ראש השנה סימן תקפ"ה ס"ק ג') דכל הוי רובו, או אפשר אם הוא כנופיא גדולה אף שאינו רוב ישראל גם כן הוא בכלל זה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-228:rev-1095:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%90&diff=228&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "יא וביפה קול ממה"ר שמואל יפה בעל יפה תואר על שיר השירים בפסוק (שה"ש ב', ז') השבעתי אתכם וגו' שחשב שם במדרש הג' שבועות הביא פירש רש"י שפירש על שלא יעלו בחומה יחד ביד חזקה, וכתב וזה לשונו וקשה דאין מרד גדול מזה, ואחר דמשביע שלא ימרדו במלכיות הא למה לי, ויש לומר דסל..."2024-06-14T12:32:57Z<p>יצירת דף עם התוכן "יא וביפה קול ממה"ר שמואל יפה בעל יפה תואר על שיר השירים בפסוק (שה"ש ב', ז') השבעתי אתכם וגו' שחשב שם במדרש הג' שבועות הביא פירש רש"י שפירש על שלא יעלו בחומה יחד ביד חזקה, וכתב וזה לשונו וקשה דאין מרד גדול מזה, ואחר דמשביע שלא ימרדו במלכיות הא למה לי, ויש לומר דסל..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>יא<br />
<br />
וביפה קול ממה"ר שמואל יפה בעל יפה תואר על שיר השירים בפסוק (שה"ש ב', ז') השבעתי אתכם וגו' שחשב שם במדרש הג' שבועות הביא פירש רש"י שפירש על שלא יעלו בחומה יחד ביד חזקה, וכתב וזה לשונו וקשה דאין מרד גדול מזה, ואחר דמשביע שלא ימרדו במלכיות הא למה לי, ויש לומר דסלקא דעתך אמינא דוקא בעודן תחת רשותן הוא שלא ימרדו בהן אבל כשיכולין לצאת מתחת רשותן יצאו, להכי קאמר שלא יעלו חומה עד שיגאלו על ידי משיח. ולי נראה אפשר דהכא אפילו ברשות המלכיות קאמר, דכיון דה' פזרנו בכנפות הארץ אין לנו רשות להתקבץ ולהיות כחומה לעלות יחד לארץ ישראל עד שיקבצנו ה' על ידי משיח. וראיה לדברי מהא דאמר לקמן בפסוק (שה"ש ח', ט,) אם חומה היא, אם עלו ישראל חומה מן הגולה, והתם לא מיירי ביד רמה, עכ"ל. הנה מבואר דעתו שאף ברשות המלכות חלה השבועה, אלא שאינו מבורר אם הוא דייקא כשכל ישראל, רצה לומר רובו, רוצין לעלות, דזה ודאי דרובו הוי ככולו, דאי אפשר שלא יחסרו איזה אנשים מועטים, וכבר כתב הטורי זהב (בהלכות ראש השנה סימן תקפ"ה ס"ק ג') דכל הוי רובו, או אפשר אם הוא כנופיא גדולה אף שאינו רוב ישראל גם כן הוא בכלל זה. <br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]]</div>Be69455