https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן כה - היסטוריית גרסאות2026-04-16T13:54:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94&diff=1608&oldid=prevמטה הסברה ב־10:31, 28 באוקטובר 20242024-10-28T10:31:04Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:31, 28 באוקטובר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר לשון הקודש|תווית_דף_ראשי=מאמר לשון הקודש|הבא=ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן כו|תווית_הבא=סימן כו|תווית_קודם=סימן כד|קודם=ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן כד}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ~ סימן כה ~ ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ~ סימן כה ~ ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=425&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=425&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומבלעדי כל זאת, כיון שעושין בזה הלשון שם לאפיקורסים יותר ממה שכתב הרמב"ם (הלכות תו"מ פ"א הי"ג) בספר תורה שכתבו מין. וגם הוא מושך לספרי מינות, ואי אפשר כלל לידע היטב פרטי הלשון כי אם על ידי ספריהם המלאים מינות וכפירה רחמנא ליצלן, אם כן צריך למסור נפשו למנוע מזה, קל וחומר מאביזרא דעבודה זרה, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בכמה מקומות (יעויין הל' רוצח ושמי"נ פי"ב הי"ט), שמינות חמור הרבה מעבודה זרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומבלעדי כל זאת, כיון שעושין בזה הלשון שם לאפיקורסים יותר ממה שכתב הרמב"ם (הלכות תו"מ פ"א הי"ג) בספר תורה שכתבו מין. וגם הוא מושך לספרי מינות, ואי אפשר כלל לידע היטב פרטי הלשון כי אם על ידי ספריהם המלאים מינות וכפירה רחמנא ליצלן, אם כן צריך למסור נפשו למנוע מזה, קל וחומר מאביזרא דעבודה זרה, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בכמה מקומות (יעויין הל' רוצח ושמי"נ פי"ב הי"ט), שמינות חמור הרבה מעבודה זרה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה - מאמר לשון הקודש]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-1005:rev-1608:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94&diff=1005&oldid=prevפישבוים: יצירת דף עם התוכן "== ~ סימן כה ~ == [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=425&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף] === לשון ארמי מגונה בעיני המלאכים בשביל שמעורב בו לשה"ק בשינויים === וברא"ש בברכות (פרק היה קורא סימן ב'), שהביא הא שאמרו (שבת יב:) אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי שאין מלאכי..."2024-08-15T21:03:12Z<p>יצירת דף עם התוכן "== ~ סימן כה ~ == [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=425&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף] === לשון ארמי מגונה בעיני המלאכים בשביל שמעורב בו לשה"ק בשינויים === וברא"ש בברכות (פרק היה קורא סימן ב'), שהביא הא שאמרו (שבת יב:) אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי שאין מלאכי..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>== ~ סימן כה ~ ==<br />
[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=425&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף]<br />
<br />
=== לשון ארמי מגונה בעיני המלאכים בשביל שמעורב בו לשה"ק בשינויים ===<br />
וברא"ש בברכות (פרק היה קורא סימן ב'), שהביא הא שאמרו (שבת יב:) אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי שאין מלאכי השרת נזקקין לו, כתב שם לבסוף, דדוקא על לשון ארמי קאמר ולא על שאר לשונות, דאפילו מחשבות שבלב יודעין, אלא לשון זה מגונה בעיניהם להזקק לו.<br />
<br />
וכתב שם המעדני יום טוב (אות ז), וצריך טעם למה, שהרי מבואר שלשון זה קרוב ללשון הקודש, ולמה יהיה הוא מגונה בעיניהם יותר משאר לשונות. ונראה לי שמזה הטעם שהוא קרוב ללשון הקודש, משום כך הוא מגונה בעיניהם, לפי שהוא כמו לשון שנשתבש, דומה למה שכתב רבינו, דטפי עדיף בלא כוונה, ממה שעוקר הכוונה, עד כאן לשונו.<br />
<br />
=== לשון המינם גרוע הרבה יותר מלשון ארמי ===<br />
ואם אמר כן על לשון ארמי שהוא ברוח הקודש ומסיני, מכל מקום כיון שמעורב בו לשון הקודש בשינוים, הוא מגונה בעיניהם. ואם כן אין צריך לומר במה שמערבין מינים ואפיקורסים בתוך לשון הקודש בשינויים שונים ומשונים, שהוא בזוי ומשוקץ, וטמא טמא יקראו לו. והוא גרוע הרבה יותר באלפים ורבבות דרגות משאר לשונות העמים שעשאן הקדוש ברוך הוא על ידי מלאכי השרת, כמבואר בפרקי דרבי אליעזר (פכ"ג).<br />
<br />
ומבלעדי כל זאת, כיון שעושין בזה הלשון שם לאפיקורסים יותר ממה שכתב הרמב"ם (הלכות תו"מ פ"א הי"ג) בספר תורה שכתבו מין. וגם הוא מושך לספרי מינות, ואי אפשר כלל לידע היטב פרטי הלשון כי אם על ידי ספריהם המלאים מינות וכפירה רחמנא ליצלן, אם כן צריך למסור נפשו למנוע מזה, קל וחומר מאביזרא דעבודה זרה, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בכמה מקומות (יעויין הל' רוצח ושמי"נ פי"ב הי"ט), שמינות חמור הרבה מעבודה זרה.</div>פישבוים