https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%91ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנב - היסטוריית גרסאות2026-04-16T13:39:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%91&diff=2799&oldid=prevמטה הסברה ב־20:09, 21 באוגוסט 20252025-08-21T20:09:39Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:09, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קנב</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנג</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן קנג</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן קנא</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנא}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ קנב ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזה יש ליישב מה שהביא הרמ"א בסי' רמ"ב סעיף ל"א דגם לאסור אינו רשאי מה שהתיר חכם חבירו והוא כן ממשמעות הרא"ש, והש"ך שם פליג והביא דעת רוב הפוסקים דסברי דדוקא להתיר מה שאסר חבירו אינו יכול אבל יכול לאסור מה שהתיר חבירו אף שכבר חלה הוראתו. וראיתי מקשים מהך גמ' דמבואר בפי' בשלמא הוא מטמא והן מטהרין לחומרא אלא הוא מטמא והן מטהרין היכי הוי אם כן מבואר בהדיא דלחומרא אין חשש ולא קשיא להו כלל אלא על מה שהתירו, וקשה בין על הסוברין דאף לחומרא אסור ובין על החולקים למה לא הביאו ראיה מגמ' מפורשת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזה יש ליישב מה שהביא הרמ"א בסי' רמ"ב סעיף ל"א דגם לאסור אינו רשאי מה שהתיר חכם חבירו והוא כן ממשמעות הרא"ש, והש"ך שם פליג והביא דעת רוב הפוסקים דסברי דדוקא להתיר מה שאסר חבירו אינו יכול אבל יכול לאסור מה שהתיר חבירו אף שכבר חלה הוראתו. וראיתי מקשים מהך גמ' דמבואר בפי' בשלמא הוא מטמא והן מטהרין לחומרא אלא הוא מטמא והן מטהרין היכי הוי אם כן מבואר בהדיא דלחומרא אין חשש ולא קשיא להו כלל אלא על מה שהתירו, וקשה בין על הסוברין דאף לחומרא אסור ובין על החולקים למה לא הביאו ראיה מגמ' מפורשת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-623:rev-2799:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%91&diff=623&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "קנב ובזה יש ליישב מה שהביא הרמ"א בסי' רמ"ב סעיף ל"א דגם לאסור אינו רשאי מה שהתיר חכם חבירו והוא כן ממשמעות הרא"ש, והש"ך שם פליג והביא דעת רוב הפוסקים דסברי דדוקא להתיר מה שאסר חבירו אינו יכול אבל יכול לאסור מה שהתיר חבירו אף שכבר חלה הוראתו. וראיתי מקשים מהך..."2024-06-28T12:50:27Z<p>יצירת דף עם התוכן "קנב ובזה יש ליישב מה שהביא הרמ"א בסי' רמ"ב סעיף ל"א דגם לאסור אינו רשאי מה שהתיר חכם חבירו והוא כן ממשמעות הרא"ש, והש"ך שם פליג והביא דעת רוב הפוסקים דסברי דדוקא להתיר מה שאסר חבירו אינו יכול אבל יכול לאסור מה שהתיר חבירו אף שכבר חלה הוראתו. וראיתי מקשים מהך..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>קנב<br />
<br />
ובזה יש ליישב מה שהביא הרמ"א בסי' רמ"ב סעיף ל"א דגם לאסור אינו רשאי מה שהתיר חכם חבירו והוא כן ממשמעות הרא"ש, והש"ך שם פליג והביא דעת רוב הפוסקים דסברי דדוקא להתיר מה שאסר חבירו אינו יכול אבל יכול לאסור מה שהתיר חבירו אף שכבר חלה הוראתו. וראיתי מקשים מהך גמ' דמבואר בפי' בשלמא הוא מטמא והן מטהרין לחומרא אלא הוא מטמא והן מטהרין היכי הוי אם כן מבואר בהדיא דלחומרא אין חשש ולא קשיא להו כלל אלא על מה שהתירו, וקשה בין על הסוברין דאף לחומרא אסור ובין על החולקים למה לא הביאו ראיה מגמ' מפורשת.<br />
<br />
ולפי עניות דעתי לא קשה מידי דזה ודאי דלדעת הסוברין דאף לחומרא אסור שמה אין הטעם אלא בשביל כבודו של חכם ואם כן יש לומר דגם המקשן סבר דאף לחומרא אסור, אבל כיון שבזה אין הטעם אלא בשביל כבודו של חכם שפיר ידע גם המקשן דכיון שיש חשש דלא לגרור אבתריה אין צריך לחוש לכבודו. אבל בלקולא להתיר מה שאסור שרובץ על זה איסור מדינא דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ואף אם הוא מדרבנן מכל מקום הוא איסור מדינא לא בשביל כבודו של חכם בלבד כמו שכתבו הראשונים ז"ל בהדיא בזה קשיא ליה האיך התירו איסור מדינא, ומשני בגמ' קסברי דלא ליגררי אבתריה. וצריך לומר הכוונה דקסבר דבמקום שיש חשש דלא לגרור אבתריה מותר להתיר אף האסור מדינא. ובשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן ק"ח בסוף התשובה) הביא דברי הגמ' האלו שהי' מטהרין מה שהוא מטמא אף דבעלמא חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר, וסיים על זה, צא ולמד כמה ראוי לגדור במקום בקעה, שאפילו להקל באיסורין בשעת מעשה דבכגון זו התירו. יעיי"ש.<br />
<br />
וחזינן בזה שאף באדם גדול אם רק בדבר אחד עושה שלא כתורה ויש חששא דלא לגרור אבתריה בזה גדרו גדר שלא להסכים לדבריו בשום ענין אף בשאר ענינים שאינם נוגעים לזה כלל, וגם להתיר שלא כדין, ולא סגי להו במה שיחלקו עליו בזה שעושה שלא כתורה ותו לא מידי, כי אם יסכימו לדבריו אף באיזה ענין אחר זה גורם שיגררו אחריו אף במה שעושה שלא כתורה ולא יועיל מה שיחלקו עליו בזה שעושה שלא כדין בלבד. ומכל שכן באותו הענין בעצמו שאומר שלא כדין שהחיוב להכחישו בכל אופן ואופן אף אם הוא רק פרט אחד מעניני התורה הקדושה.<br />
<br />
ומזה נוכל ללמוד קל וחומר בן בנו של קל וחומר בדרכי הציונים שעל הכלל כולו יצאו לכפור בכל התורה כולה ופשתה המספחת שגררו כמעט כל העולם כולו אבתרייהו כמו שהיה בעבודה זרה בזמן בית ראשון טרם שביטלו יצרא דעבודה זרה דרהטו כולי עלמא אבתרה והסכנה עצומה ונוראה שיורד לחדרי בטן אף בין החרדים שבישראל ונוקב עד התהום, והכלי זין שלהם הוא מה שלבשו לבוש ארץ ישראל שהכל צריכין לבוא לארץ ישראל, ואף אלו היה מציאות לדבריהם מעיקר הדין, היה ההכרח להגיד שלא כדבריהם דלא ליגררו כולי עלמא אבתרייהו, ומכל שכן שהאמת ברור בלי שום פקפוק שכל דבריהם בזה הוא שלא כתורה ושלא כהלכה כאשר נתבאר למעלה, ואין מקום להסתפק בזה כמה גדול עונם מנשוא של אלו המהפכין דברי אלקים חיים ואומרים כדברי הציונים בענין ארץ ישראל. ואף אם יאמרו שאינם מסכימים במה שמעבירים שם על הדת אין זה אלא אחיזת עינים ועוד גרע יותר במה שאומרים כן כי כל העם נגררים על ידי זה אחר הציונים באמרם שאף הדתיים הרוצים בקיום התורה הקדושה מודים רבנן להציונים בענין מצות ישוב ארץ ישראל וממילא נגררים כולהו אבתרייהו בסיבת הדתיים האלו המחניפים לרשעים ואומרים שלא כתורה ושלא כהלכה. וה' ירחם.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455