https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%93ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמד - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:21:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%93&diff=2790&oldid=prevמטה הסברה ב־20:05, 21 באוגוסט 20252025-08-21T20:05:48Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:05, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמד</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמה</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן קמה</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן קמג</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמג}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ קמד ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובגמ' ברכות (יב.), שהיו קורין במקדש עשרת הדברות קודם קריאת שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, ופירש רש"י ז"ל שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת וידעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני, והוא מהירושלמי (פ"א ה"ה). ובוודאי שהיה מהראוי לומר העשרת הדברות בכל יום, כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה (תמיד פ"ה מ"א) שקראו עשרת הדברות בכל יום, לפי שהם עיקר הדת וראשיתו, אלא מפני תרעומת המינים בטלום. וכתב בירושלמי (שם), שאלו הג' פרשיות שאנו אומרים הוא בשביל שמרומזין בהם עשרת הדברות. אבל העשרת הדברות בעצמם, מבואר גם בשו"ע (או"ח סי' א' סעי' ד') שאסור לאומרם בציבור. וכתב שם במגן אברהם (ס"ק ע'), שלכן אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור. גם כתב שם המגן אברהם על איסור זה בפרט בזמנינו יעיי"ש. ואנו רואים שהחמיר יותר לפי הזמן. ומבואר בזה שאף העשרת הדברות שהמה באמת עיקרי הדת וראשיתו ומפי הגבורה שמענום, ואף על פי כן בזמן שיש תרעומת המינים להקל על ידי זה לפני עמי הארץ בשאר דברי תורה, בטלום ואסרום לקרות בציבור ולכתוב על טבלא אף בבית הכנסת, ומכל שכן במצוה אחת של ישוב ארץ ישראל, שאף אלו היה כתוב בעשרת הדברות והיינו שומעין זה מפי הקב"ה בעצמו, מכל מקום כיון שנעשה מזה תרעומת המינים באופן נורא, שאין לפרסם זאת ברבים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובגמ' ברכות (יב.), שהיו קורין במקדש עשרת הדברות קודם קריאת שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, ופירש רש"י ז"ל שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת וידעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני, והוא מהירושלמי (פ"א ה"ה). ובוודאי שהיה מהראוי לומר העשרת הדברות בכל יום, כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה (תמיד פ"ה מ"א) שקראו עשרת הדברות בכל יום, לפי שהם עיקר הדת וראשיתו, אלא מפני תרעומת המינים בטלום. וכתב בירושלמי (שם), שאלו הג' פרשיות שאנו אומרים הוא בשביל שמרומזין בהם עשרת הדברות. אבל העשרת הדברות בעצמם, מבואר גם בשו"ע (או"ח סי' א' סעי' ד') שאסור לאומרם בציבור. וכתב שם במגן אברהם (ס"ק ע'), שלכן אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור. גם כתב שם המגן אברהם על איסור זה בפרט בזמנינו יעיי"ש. ואנו רואים שהחמיר יותר לפי הזמן. ומבואר בזה שאף העשרת הדברות שהמה באמת עיקרי הדת וראשיתו ומפי הגבורה שמענום, ואף על פי כן בזמן שיש תרעומת המינים להקל על ידי זה לפני עמי הארץ בשאר דברי תורה, בטלום ואסרום לקרות בציבור ולכתוב על טבלא אף בבית הכנסת, ומכל שכן במצוה אחת של ישוב ארץ ישראל, שאף אלו היה כתוב בעשרת הדברות והיינו שומעין זה מפי הקב"ה בעצמו, מכל מקום כיון שנעשה מזה תרעומת המינים באופן נורא, שאין לפרסם זאת ברבים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-615:rev-2790:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%93&diff=615&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "קמד ובגמ' ברכות (יב.), שהיו קורין במקדש עשרת הדברות קודם קריאת שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, ופירש רש"י ז"ל שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת וידעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני, והוא מהירושלמי (פ"א ה"ה). ובוודאי שהיה מהראוי לומר העש..."2024-06-28T12:49:01Z<p>יצירת דף עם התוכן "קמד ובגמ' ברכות (יב.), שהיו קורין במקדש עשרת הדברות קודם קריאת שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, ופירש רש"י ז"ל שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת וידעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני, והוא מהירושלמי (פ"א ה"ה). ובוודאי שהיה מהראוי לומר העש..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>קמד<br />
<br />
ובגמ' ברכות (יב.), שהיו קורין במקדש עשרת הדברות קודם קריאת שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, ופירש רש"י ז"ל שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת וידעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני, והוא מהירושלמי (פ"א ה"ה). ובוודאי שהיה מהראוי לומר העשרת הדברות בכל יום, כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה (תמיד פ"ה מ"א) שקראו עשרת הדברות בכל יום, לפי שהם עיקר הדת וראשיתו, אלא מפני תרעומת המינים בטלום. וכתב בירושלמי (שם), שאלו הג' פרשיות שאנו אומרים הוא בשביל שמרומזין בהם עשרת הדברות. אבל העשרת הדברות בעצמם, מבואר גם בשו"ע (או"ח סי' א' סעי' ד') שאסור לאומרם בציבור. וכתב שם במגן אברהם (ס"ק ע'), שלכן אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור. גם כתב שם המגן אברהם על איסור זה בפרט בזמנינו יעיי"ש. ואנו רואים שהחמיר יותר לפי הזמן. ומבואר בזה שאף העשרת הדברות שהמה באמת עיקרי הדת וראשיתו ומפי הגבורה שמענום, ואף על פי כן בזמן שיש תרעומת המינים להקל על ידי זה לפני עמי הארץ בשאר דברי תורה, בטלום ואסרום לקרות בציבור ולכתוב על טבלא אף בבית הכנסת, ומכל שכן במצוה אחת של ישוב ארץ ישראל, שאף אלו היה כתוב בעשרת הדברות והיינו שומעין זה מפי הקב"ה בעצמו, מכל מקום כיון שנעשה מזה תרעומת המינים באופן נורא, שאין לפרסם זאת ברבים.<br />
<br />
וכבר התמרמר על זה מרן הקדוש משינאווא זצללה"ה במכתבו בשנת תרנ"ז (נדפס בדברי יחזקאל), שהביא מה שראה בספריהם שמי שדר בארץ ישראל אף על פי שאינו מקיים התורה אין בו עון, וקללם על זה בקללת נמרצות, והביא ראיה מזה על חברת האנשים השולחים לעבוד שדות בארץ ישראל שהם תועבות ה', ולא דבר מציונות כי לא נתפשט עדיין בימיו. ומכתב זה נכתב בשנה ראשונה שהמציא אותו הטמא רעיון הציונות, ולא הגיע אז כלל לאותן המקומות שדרין שם יראי ה', עד אחר שנתייסד המזרחי שהתחיל להמשיך את העולם אל הטומאה העמוקה הזו. ולא דבר מרן ז"ל במכתבו הנ"ל אלא מרעיון הקאלאניזאציא לעבוד שדות שהיה כמה שנים טרם התחלת הציונות, ונתפסו אז בזה איזה גדולים כאשר יראה הרואה במכתב הנ"ל, והתחיל גם מאז אותו התרעומת של המינים שישיבת ארץ ישראל הוא כל התורה כולה והשאר ח"ו טפל. ומכל שכן בזמנינו זה שהציונות הפכו רוב ההמון למינות הזה שכל התורה כולה לא נחשבת בעיניהם למאומה, אלא ישיבת ארץ ישראל הוא קל חומר בן בנו של קל וחומר שאף מה שהאמת הוא בדבר חשיבת ארץ ישראל ונכתב על ספר בספרים הקודמים, אין להגיד בזה ברבים או לכתוב על קונטרס, אף בבית הכנסת בלבד. דלא עדיף מעשרת הדברות. ומכל שכן שאין לכתוב בזה במכתבי העתים לפני עמי הארץ וקלי הדעת ומינים ואפיקורסים שיש בכל העולם רובא דרובא הקוראים במכתבי העתים. ובפרט לפרסם עוד בזה הפלגת דברים שאינם אמיתיים כלל, והמה כולם מוקשים נגד האמת וההלכה, כאשר נתבאר לעיל באורך. ואין לשער גודל העון והפירצה בזה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455