https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן ק - היסטוריית גרסאות2026-04-16T09:51:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=2743&oldid=prevמטה הסברה ב־19:50, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:50:26Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:50, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קא</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן קא</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן צט</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן צט}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ ק ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחזור לענינינו דכיון שאנו רואין בפי' מכל הנ"ל שהתנאים והאמוראים טרחו הרבה לטהר ארץ ישראל כמו עושי טהרות שבבית שני והיו זהירים הכהנים מלהציג כף רגל על מקום שיש בו ספק טומאה הוי ודאי איסורא לכהנים לילך למקום ספק טומאה דכשאין הטומאה בחיבורין בודאי דאסור להוסיף להם טומאה וא"כ הדבר פשוט וברור שאסורין לילך לחוצה לארץ כי מי ביטל הגזירה שגזרו טומאה על ארץ העמים ובארץ ישראל יש מקומות מוחזקין בטהרה, ולכן פסקו כן בטושו"ע לא מחמת דברי הרי"ף והרא"ש שאין ראיה מדבריהם כמ"ש, גם הב"י לא הביא שום מקור לדבר כי הוא פשוט וברור כאשר כתבתי ואין צריך לראיה וא"כ צדקו גדולי הפוסקים אח"כ שפירשו דברי הטושו"ע שלא אמרו זה אלא בעת שהיו מקומות בדוקין ומוחזקין בטהרה בארץ ישראל משא"כ עכשיו שפסקה בדיקה והחזקת טהרה שמה והערלים מלאו את הארץ ואין דורש ואין מבקש אחריהם בכל מקומות מושבותיהם שמה שוכנים כהנים ולבוים וישראלים תו אין נ"מ לענן זה בין ארץ ישראל וחוצה לארץ ואין מקום לאסור לכהנים לילך לחוצה לארץ. ולדינא הנה החת"ס ז"ל לא כתב הכרעת דעתו בהלכה זו אם מותר לכהנים לילך לחוצה לארץ כי לא הביא כל הענין אלא בדרך אגב לפלפולא כדרך כותבי תשובות והוא ז"ל סובב בתשובתו רק על השאלה שנשאל שם שאין לו נ"מ לנידון דידיה בהלכה זו. אמנם יהיה איך שיהיה בפי' הדברים בפלפולים כיון שעכ"פ מפורש יוצא להקל בלי ספק ומתנבאים בסגנון אחד כל אלה הפוסקים המהרש"ל והב"ח והדרישה והטו"ז והש"ך אשר בתורתם נהגה יומם ולילה ונמשכין אחריהם בכל מיני הוראות אין ספק שכדאי המה לסמוך עליהם בפרט במילתא דרבנן ועי' מל"מ פי"א מה' טומאת מת הל' ג' שכתב בדין גזירה דארץ העמים דמה שהוא בעיין דלא איפשטא פשיטא דאזלינן לקולא דהא ספיקא דרבנן הוא יעיי"ש, וא"כ אף לו יהא אלא ספיקא פשוט בעיניו להקל ומכש"כ כשכל אלה הפוסקים שהבאתי אין עושין שום ספק בדבריהם, וכבר כתבתי שלפענ"ד מיושבין דבריהם באופן שאין שום מחלוקת בין הפוסקים הראשונים וגדולי האחרונים אלו ואלו דברי אלקים חיים יחדיו מצומדים. והנה בכהנים שהחשש הוא בשביל טומאת כהנים הביאו הדינים הרא"ש והטור והשו"ע אבל בשאר כל אדם שהשאלה היא בשביל ישוב ארץ ישראל ובשביל הפקעת המצות זה השמיטו לגמרי הרא"ש והטור והשו"ע, ונראה דסברי שאינו נוהג כלל בזמן הזה כאשר הארכתי למעלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחזור לענינינו דכיון שאנו רואין בפי' מכל הנ"ל שהתנאים והאמוראים טרחו הרבה לטהר ארץ ישראל כמו עושי טהרות שבבית שני והיו זהירים הכהנים מלהציג כף רגל על מקום שיש בו ספק טומאה הוי ודאי איסורא לכהנים לילך למקום ספק טומאה דכשאין הטומאה בחיבורין בודאי דאסור להוסיף להם טומאה וא"כ הדבר פשוט וברור שאסורין לילך לחוצה לארץ כי מי ביטל הגזירה שגזרו טומאה על ארץ העמים ובארץ ישראל יש מקומות מוחזקין בטהרה, ולכן פסקו כן בטושו"ע לא מחמת דברי הרי"ף והרא"ש שאין ראיה מדבריהם כמ"ש, גם הב"י לא הביא שום מקור לדבר כי הוא פשוט וברור כאשר כתבתי ואין צריך לראיה וא"כ צדקו גדולי הפוסקים אח"כ שפירשו דברי הטושו"ע שלא אמרו זה אלא בעת שהיו מקומות בדוקין ומוחזקין בטהרה בארץ ישראל משא"כ עכשיו שפסקה בדיקה והחזקת טהרה שמה והערלים מלאו את הארץ ואין דורש ואין מבקש אחריהם בכל מקומות מושבותיהם שמה שוכנים כהנים ולבוים וישראלים תו אין נ"מ לענן זה בין ארץ ישראל וחוצה לארץ ואין מקום לאסור לכהנים לילך לחוצה לארץ. ולדינא הנה החת"ס ז"ל לא כתב הכרעת דעתו בהלכה זו אם מותר לכהנים לילך לחוצה לארץ כי לא הביא כל הענין אלא בדרך אגב לפלפולא כדרך כותבי תשובות והוא ז"ל סובב בתשובתו רק על השאלה שנשאל שם שאין לו נ"מ לנידון דידיה בהלכה זו. אמנם יהיה איך שיהיה בפי' הדברים בפלפולים כיון שעכ"פ מפורש יוצא להקל בלי ספק ומתנבאים בסגנון אחד כל אלה הפוסקים המהרש"ל והב"ח והדרישה והטו"ז והש"ך אשר בתורתם נהגה יומם ולילה ונמשכין אחריהם בכל מיני הוראות אין ספק שכדאי המה לסמוך עליהם בפרט במילתא דרבנן ועי' מל"מ פי"א מה' טומאת מת הל' ג' שכתב בדין גזירה דארץ העמים דמה שהוא בעיין דלא איפשטא פשיטא דאזלינן לקולא דהא ספיקא דרבנן הוא יעיי"ש, וא"כ אף לו יהא אלא ספיקא פשוט בעיניו להקל ומכש"כ כשכל אלה הפוסקים שהבאתי אין עושין שום ספק בדבריהם, וכבר כתבתי שלפענ"ד מיושבין דבריהם באופן שאין שום מחלוקת בין הפוסקים הראשונים וגדולי האחרונים אלו ואלו דברי אלקים חיים יחדיו מצומדים. והנה בכהנים שהחשש הוא בשביל טומאת כהנים הביאו הדינים הרא"ש והטור והשו"ע אבל בשאר כל אדם שהשאלה היא בשביל ישוב ארץ ישראל ובשביל הפקעת המצות זה השמיטו לגמרי הרא"ש והטור והשו"ע, ונראה דסברי שאינו נוהג כלל בזמן הזה כאשר הארכתי למעלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-572:rev-2743:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7&diff=572&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "ק ונחזור לענינינו דכיון שאנו רואין בפי' מכל הנ"ל שהתנאים והאמוראים טרחו הרבה לטהר ארץ ישראל כמו עושי טהרות שבבית שני והיו זהירים הכהנים מלהציג כף רגל על מקום שיש בו ספק טומאה הוי ודאי איסורא לכהנים לילך למקום ספק טומאה דכשאין הטומאה בחיבורין בודאי דאסור..."2024-06-28T11:44:02Z<p>יצירת דף עם התוכן "ק ונחזור לענינינו דכיון שאנו רואין בפי' מכל הנ"ל שהתנאים והאמוראים טרחו הרבה לטהר ארץ ישראל כמו עושי טהרות שבבית שני והיו זהירים הכהנים מלהציג כף רגל על מקום שיש בו ספק טומאה הוי ודאי איסורא לכהנים לילך למקום ספק טומאה דכשאין הטומאה בחיבורין בודאי דאסור..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>ק<br />
<br />
ונחזור לענינינו דכיון שאנו רואין בפי' מכל הנ"ל שהתנאים והאמוראים טרחו הרבה לטהר ארץ ישראל כמו עושי טהרות שבבית שני והיו זהירים הכהנים מלהציג כף רגל על מקום שיש בו ספק טומאה הוי ודאי איסורא לכהנים לילך למקום ספק טומאה דכשאין הטומאה בחיבורין בודאי דאסור להוסיף להם טומאה וא"כ הדבר פשוט וברור שאסורין לילך לחוצה לארץ כי מי ביטל הגזירה שגזרו טומאה על ארץ העמים ובארץ ישראל יש מקומות מוחזקין בטהרה, ולכן פסקו כן בטושו"ע לא מחמת דברי הרי"ף והרא"ש שאין ראיה מדבריהם כמ"ש, גם הב"י לא הביא שום מקור לדבר כי הוא פשוט וברור כאשר כתבתי ואין צריך לראיה וא"כ צדקו גדולי הפוסקים אח"כ שפירשו דברי הטושו"ע שלא אמרו זה אלא בעת שהיו מקומות בדוקין ומוחזקין בטהרה בארץ ישראל משא"כ עכשיו שפסקה בדיקה והחזקת טהרה שמה והערלים מלאו את הארץ ואין דורש ואין מבקש אחריהם בכל מקומות מושבותיהם שמה שוכנים כהנים ולבוים וישראלים תו אין נ"מ לענן זה בין ארץ ישראל וחוצה לארץ ואין מקום לאסור לכהנים לילך לחוצה לארץ. ולדינא הנה החת"ס ז"ל לא כתב הכרעת דעתו בהלכה זו אם מותר לכהנים לילך לחוצה לארץ כי לא הביא כל הענין אלא בדרך אגב לפלפולא כדרך כותבי תשובות והוא ז"ל סובב בתשובתו רק על השאלה שנשאל שם שאין לו נ"מ לנידון דידיה בהלכה זו. אמנם יהיה איך שיהיה בפי' הדברים בפלפולים כיון שעכ"פ מפורש יוצא להקל בלי ספק ומתנבאים בסגנון אחד כל אלה הפוסקים המהרש"ל והב"ח והדרישה והטו"ז והש"ך אשר בתורתם נהגה יומם ולילה ונמשכין אחריהם בכל מיני הוראות אין ספק שכדאי המה לסמוך עליהם בפרט במילתא דרבנן ועי' מל"מ פי"א מה' טומאת מת הל' ג' שכתב בדין גזירה דארץ העמים דמה שהוא בעיין דלא איפשטא פשיטא דאזלינן לקולא דהא ספיקא דרבנן הוא יעיי"ש, וא"כ אף לו יהא אלא ספיקא פשוט בעיניו להקל ומכש"כ כשכל אלה הפוסקים שהבאתי אין עושין שום ספק בדבריהם, וכבר כתבתי שלפענ"ד מיושבין דבריהם באופן שאין שום מחלוקת בין הפוסקים הראשונים וגדולי האחרונים אלו ואלו דברי אלקים חיים יחדיו מצומדים. והנה בכהנים שהחשש הוא בשביל טומאת כהנים הביאו הדינים הרא"ש והטור והשו"ע אבל בשאר כל אדם שהשאלה היא בשביל ישוב ארץ ישראל ובשביל הפקעת המצות זה השמיטו לגמרי הרא"ש והטור והשו"ע, ונראה דסברי שאינו נוהג כלל בזמן הזה כאשר הארכתי למעלה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455