https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%96ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סז - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:47:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%96&diff=2711&oldid=prevמטה הסברה ב־19:45, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:45:55Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סז</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סח</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן סח</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן סו</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סו}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סז ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בהג"מ תשובה אחרת מר"ח שכתב הטעם משום סכנה לכאורה אין שום ראיה כאשר הבאתי מכמה גדולים וקדושים שהביאו שני הטעמים מרח"כ בלי שום הרגש שיהיה בזה איזה סתירה כאשר באמת לכאורה הסברא ברורה שאין בזה שום סתירה, וצריך להבין גם סברתו של המהרי"ט ז"ל מה הביאו לידי כך. ולכאורה חשבתי שעיקר טעמו של המרי"ט הוא בשביל שראה את דברי הר"ח בזה לדברי תימה כאשר הרבה לתמוה עליו האיך אפשר לבטל המצוה החשובה בשביל שקשה לעמוד במצות התלויות בארץ דהלא מי שרוצה לקיים מצות התלויות בארץ מי ימחה בידו, ובשלהי כתובות הוסיף עוד לבאר שגם בשנת שביעית אפשר ליקח מתבואה הבאה מחוצה לארץ דשכיחא ועוד עצות כתב שם. ובאמת גם השלה"ק כתב על דברי הר"ח האלו שאינו מובן מה אמר דהלא אין מדברים מפושעים אשר יכשלו בם כי פושעים בלא"ה אסורים להיות בארץ ישראל ואין המדובר אלא מאנשים כשרים וצדיקים ילכו בם ומה זה ועל מה זה אינם יכולים לקיים מצות התלויות בארץ כמבואר כ"ז בשלה"ק וע"כ המהרי"ט ז"ל בשביל שראה בדברי הר"ח האלו דברים מתמיהים לזה נטה לבו להצילו מתמיהת האלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בהג"מ תשובה אחרת מר"ח שכתב הטעם משום סכנה לכאורה אין שום ראיה כאשר הבאתי מכמה גדולים וקדושים שהביאו שני הטעמים מרח"כ בלי שום הרגש שיהיה בזה איזה סתירה כאשר באמת לכאורה הסברא ברורה שאין בזה שום סתירה, וצריך להבין גם סברתו של המהרי"ט ז"ל מה הביאו לידי כך. ולכאורה חשבתי שעיקר טעמו של המרי"ט הוא בשביל שראה את דברי הר"ח בזה לדברי תימה כאשר הרבה לתמוה עליו האיך אפשר לבטל המצוה החשובה בשביל שקשה לעמוד במצות התלויות בארץ דהלא מי שרוצה לקיים מצות התלויות בארץ מי ימחה בידו, ובשלהי כתובות הוסיף עוד לבאר שגם בשנת שביעית אפשר ליקח מתבואה הבאה מחוצה לארץ דשכיחא ועוד עצות כתב שם. ובאמת גם השלה"ק כתב על דברי הר"ח האלו שאינו מובן מה אמר דהלא אין מדברים מפושעים אשר יכשלו בם כי פושעים בלא"ה אסורים להיות בארץ ישראל ואין המדובר אלא מאנשים כשרים וצדיקים ילכו בם ומה זה ועל מה זה אינם יכולים לקיים מצות התלויות בארץ כמבואר כ"ז בשלה"ק וע"כ המהרי"ט ז"ל בשביל שראה בדברי הר"ח האלו דברים מתמיהים לזה נטה לבו להצילו מתמיהת האלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-481:rev-2711:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%96&diff=481&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "סז ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בה..."2024-06-21T14:44:27Z<p>יצירת דף עם התוכן "סז ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בה..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>סז<br />
<br />
ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בהג"מ תשובה אחרת מר"ח שכתב הטעם משום סכנה לכאורה אין שום ראיה כאשר הבאתי מכמה גדולים וקדושים שהביאו שני הטעמים מרח"כ בלי שום הרגש שיהיה בזה איזה סתירה כאשר באמת לכאורה הסברא ברורה שאין בזה שום סתירה, וצריך להבין גם סברתו של המהרי"ט ז"ל מה הביאו לידי כך. ולכאורה חשבתי שעיקר טעמו של המרי"ט הוא בשביל שראה את דברי הר"ח בזה לדברי תימה כאשר הרבה לתמוה עליו האיך אפשר לבטל המצוה החשובה בשביל שקשה לעמוד במצות התלויות בארץ דהלא מי שרוצה לקיים מצות התלויות בארץ מי ימחה בידו, ובשלהי כתובות הוסיף עוד לבאר שגם בשנת שביעית אפשר ליקח מתבואה הבאה מחוצה לארץ דשכיחא ועוד עצות כתב שם. ובאמת גם השלה"ק כתב על דברי הר"ח האלו שאינו מובן מה אמר דהלא אין מדברים מפושעים אשר יכשלו בם כי פושעים בלא"ה אסורים להיות בארץ ישראל ואין המדובר אלא מאנשים כשרים וצדיקים ילכו בם ומה זה ועל מה זה אינם יכולים לקיים מצות התלויות בארץ כמבואר כ"ז בשלה"ק וע"כ המהרי"ט ז"ל בשביל שראה בדברי הר"ח האלו דברים מתמיהים לזה נטה לבו להצילו מתמיהת האלה.<br />
<br />
אבל בכ"ז לא מלאו לבו לחשוב שהוא כולו מזויף וכתב א' בשמו דברים שלא היו ולא נבראו ושוב הכניסו בדברי התוס' דבר בדוי לגמרי שזה א"א, אבל כאשר ראה שאמר ר"ח אותה ההלכה מטעם אחר בשביל סכנה, ומבואר ברשב"ם מס' ב"ב ד' ק"ל ע"ב גבי הא דאמרו אין למדין הלכה מפי מעשה אם יראה רבו עושה מעשה אל יקבע הלכה בכך דשמא טעה בטעם של פסק דין של אותו המעשה דהרבה טועין בדבר הלמוד כדאמרי' והא דפליגי לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר וטעה בסברא עכ"ל. וחזינן בזה שאף בימי האמוראים הי' לפעמים טעות בהלכה שאמרו בשם רבם יען שהי' ע"י שינוי טעמו וע"כ שפט המהרי"ט ז"ל שכן הי' גם כאן שיען שזה אמת שר"ח אמר אותה ההלכה שאין נוהג דין זה עכשיו והתלמיד טעה בטעמו של ההלכה ומזה נצמח הטעות. ואין הכוונה שבמה שראה התשובה בהג"מ ראה סתירה לדבר אלא שמחמת אותה התשובה נתיישב לו במה לתלות הטעות. ולהלן אכתוב עוד באופן אחר, אבל תחלה ראיתי ליישב דברי הר"ח מהתמיה רבתא שהקשו עליו המהרי"ט והשלה"ק. והנה לפנינו שהרבה פוסקים עד אין שיעור מביאים את דבריו ולא הקשו עליו מאומה והרבה גם מהחולקים עליו שכתבו הטעם בעבור שרבים לא סבירא להו כוותיה אבל לא כתבו שום קושיא עליו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455