https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%95ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סו - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:50:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%95&diff=2710&oldid=prevמטה הסברה ב־19:45, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:45:47Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סו</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סז</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן סז</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן סה</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סה}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סו ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומה שכתב המהרי"ט ממהר"ם והרא"ש שלא הביאו דברי הר"ח הנה וודאי שהר"ם והרא"ש לא סבירא להו בזה כוותיה דר"ח אבל גברא אגברא קרמית דאף שעפ"י רוב המהר"ם והרא"ש הולכים בשיטת התוס' אבל כמה פעמים פליגי על התוס' ולא הביאום כלל כנודע מכללי הפוסקים, וכל הפוסקים שחלקו על ר"ח כתבו מטעם זה שהרי"ף והר"ם והרא"ש לא סבירא להו כוותיה והוי יחיד כנגד רבים אבל לא עשו מזה הוכחה שאינו מדברי התוס' יען שהר"ם והרא"ש לא ס"ל כוותיה. ועי' בתשובת מהריב"ל ח"ג סי' מ"א שכתב שדעת התוס' היא דעכשיו אין מצוה לדור בארץ ישראל כמו שהביאו דעת ר"ח אלא שלא פסק כן מחמת שהרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים שהביאו הך ברייתא בוודאי שחולקים על התוס' בזה, ואח"כ כתב שבהצטרף עוד ספק הוא מסתפק לצרף דעת התוס' לס"ס אלא שכתב שיוכל הבעל לומר קים לי יעיי"ש. והרי שהוא מוחלט בעיניו שזה דעת התוס' אף שכל הראשונים האחרים לא סבירא להו כן וחשב לצרף דעת התתוס' לס"ס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומה שכתב המהרי"ט ממהר"ם והרא"ש שלא הביאו דברי הר"ח הנה וודאי שהר"ם והרא"ש לא סבירא להו בזה כוותיה דר"ח אבל גברא אגברא קרמית דאף שעפ"י רוב המהר"ם והרא"ש הולכים בשיטת התוס' אבל כמה פעמים פליגי על התוס' ולא הביאום כלל כנודע מכללי הפוסקים, וכל הפוסקים שחלקו על ר"ח כתבו מטעם זה שהרי"ף והר"ם והרא"ש לא סבירא להו כוותיה והוי יחיד כנגד רבים אבל לא עשו מזה הוכחה שאינו מדברי התוס' יען שהר"ם והרא"ש לא ס"ל כוותיה. ועי' בתשובת מהריב"ל ח"ג סי' מ"א שכתב שדעת התוס' היא דעכשיו אין מצוה לדור בארץ ישראל כמו שהביאו דעת ר"ח אלא שלא פסק כן מחמת שהרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים שהביאו הך ברייתא בוודאי שחולקים על התוס' בזה, ואח"כ כתב שבהצטרף עוד ספק הוא מסתפק לצרף דעת התוס' לס"ס אלא שכתב שיוכל הבעל לומר קים לי יעיי"ש. והרי שהוא מוחלט בעיניו שזה דעת התוס' אף שכל הראשונים האחרים לא סבירא להו כן וחשב לצרף דעת התתוס' לס"ס.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-480:rev-2710:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%95&diff=480&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "סו ומה שכתב המהרי"ט ממהר"ם והרא"ש שלא הביאו דברי הר"ח הנה וודאי שהר"ם והרא"ש לא סבירא להו בזה כוותיה דר"ח אבל גברא אגברא קרמית דאף שעפ"י רוב המהר"ם והרא"ש הולכים בשיטת התוס' אבל כמה פעמים פליגי על התוס' ולא הביאום כלל כנודע מכללי הפוסקים, וכל הפוסקים שחלקו על..."2024-06-21T14:44:13Z<p>יצירת דף עם התוכן "סו ומה שכתב המהרי"ט ממהר"ם והרא"ש שלא הביאו דברי הר"ח הנה וודאי שהר"ם והרא"ש לא סבירא להו בזה כוותיה דר"ח אבל גברא אגברא קרמית דאף שעפ"י רוב המהר"ם והרא"ש הולכים בשיטת התוס' אבל כמה פעמים פליגי על התוס' ולא הביאום כלל כנודע מכללי הפוסקים, וכל הפוסקים שחלקו על..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>סו<br />
<br />
ומה שכתב המהרי"ט ממהר"ם והרא"ש שלא הביאו דברי הר"ח הנה וודאי שהר"ם והרא"ש לא סבירא להו בזה כוותיה דר"ח אבל גברא אגברא קרמית דאף שעפ"י רוב המהר"ם והרא"ש הולכים בשיטת התוס' אבל כמה פעמים פליגי על התוס' ולא הביאום כלל כנודע מכללי הפוסקים, וכל הפוסקים שחלקו על ר"ח כתבו מטעם זה שהרי"ף והר"ם והרא"ש לא סבירא להו כוותיה והוי יחיד כנגד רבים אבל לא עשו מזה הוכחה שאינו מדברי התוס' יען שהר"ם והרא"ש לא ס"ל כוותיה. ועי' בתשובת מהריב"ל ח"ג סי' מ"א שכתב שדעת התוס' היא דעכשיו אין מצוה לדור בארץ ישראל כמו שהביאו דעת ר"ח אלא שלא פסק כן מחמת שהרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים שהביאו הך ברייתא בוודאי שחולקים על התוס' בזה, ואח"כ כתב שבהצטרף עוד ספק הוא מסתפק לצרף דעת התוס' לס"ס אלא שכתב שיוכל הבעל לומר קים לי יעיי"ש. והרי שהוא מוחלט בעיניו שזה דעת התוס' אף שכל הראשונים האחרים לא סבירא להו כן וחשב לצרף דעת התתוס' לס"ס.<br />
<br />
גם בשלה"ק כשחלק על הר"ח כתב הטעם בשביל שהיא דעת יחיד ועכ"פ החליט בזה שהוא דעת ר"ח ולא עלה על הדעת לשלוח יד בדברי התוס' לשבש את הספרים. ובתומת ישרים סי' ס"ו האריך לתרץ דברי הר"ח שהיא כעין שיטת הר"ם שגם הוא מחלק בין זמן הבית לזמן הזה לענין לכוף אותו אלא שהר"ח מחלק יותר אף לענין לכוף אותה. ובקרבן נתנאל סוף כתובות העתיק מדברי התוס' על שני הטעמים שהם מדברי ר"ח הן הטעם מחמת סכנה והן הטעם שעכשיו אין מצוה לזור בארץ ישראל והביא זה לפלוגתא על הר"ם יעיי"ש. גם הב"ש באה"ע סי' ע"ה ס"ק כ' כתב שהיא פלוגתא דהתוס' בשם ר"ח כתבו דאין מצוה בזמן הזה לדור בארץ ישראל וברא"ש ואגודה וטור משמע דיש מצוה, ובטו"ז שם מביא שני המימרות מר"ח הן מ"ש בהג"מ משום סכנה וגם מ"ש התוס' דאין מצוה, ולא העיר מאומה שיש פלוגתא בזה, ומשמע דסבר כן להלכה. ובכה"ג אה"ע סי' ע"ה בהגהות הב"י אות כ"ה הביא הרבה פוסקים שפסקו להלכה כדעת ר"ח שבזמן הזה אין מצוה לדור בארץ ישראל. ובתומת ישרים כתב על הך פלוגתא דר" דכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא מי יוכל לכוף את מי שאינו רוצה לעלות, וכן הובא בבאה"ט סי' ע"ה. והנוב"י סי' ר"ו כתב דלכן לא עלו בעלי תוס' לארץ ישראל שסברי כשיטת הר"ח דאין מצוה בזמן הזה. ועכ"פ הבאתי פוסקים מרובין שאין להסתפק בדבר שזהו דעת ר"ח כמו שהובא בתוס', ויש עוד הרבה פוסקים בזה אלא שאין להאריך.<br />
<br />
וחוץ לזה הנה הב"ח והמהרש"א והמהרש"ל והגר"א ועוד הרבה גדולים עד אין שיעור טרחו הרבה להגיה כל דבריהש"ס ורש"י ותוס', לא הניחו דבר גדול ולא דבר קטן ולא דלגו אף תיבה אחת שלא שמו עינםעליה, וכולם הניחו את דברי התוס' האלו בלי שום הגהה והערה לעשות איזה ספק בזה ולמדין כן דור אחר דור תו אין מקום להסתפק לחשש שיבוש ח"ו וכתבו גם על הרמב"ם הובא בכללי הראב"ד שבכ"מ שהראב"ד ושאר המשיגין לא השיגום בוודאי סברי כוותיה והרי דכיון שבדקו אחריו לכתוב מה שיש להשיג הוי מה שהניחו בלא השגה הסכמה ומכש"כ בכל אלה הגדולים וקדושים שטרחו כ"כ לתקן כל דברי הש"ס והתוס' הוי ודאי מה שהניחו בלי שום הגההה והערה הסכמה מעליא, ודור הולך ודור בא ודברי התוס' האלו לעולם עומדין וקיימים במקומם בכל ספרי הש"ס ואין פוצה פה ומצפצף בכל המפרשים שאנו רגילין ללמוד בהם בכל יום. ולדברי המהרי"ט שהוא משובש הוי כל ספרי הש"ס שידינו ספר שאינו מוגה וח"ו עוברים הכל על לאו דאל תשכן באהליך עולה שאמרו חכז"ל בו על המשהה ספר שאינו מוגה בתוך ביתו, ומהתימה על המעיל צדקה שנמשך בזה אחר דברי המהרי"ט והוסיף עוד לומר הלשון תלמיד טועה ושוב נמשכו עוד אחר זה איזה אחרונים וכבר נתבאר שדברי המהרי"ט בזה הוא ממש דעת יחיד נגד כל הני רבוותא שהבאתי. גם אין ספק שאלו היה רואה אז תשובת אביו ז"ל לא היה כותב כן כאשר הבאתי למעלה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455