https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%92ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סג - היסטוריית גרסאות2026-04-16T09:41:09Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%92&diff=2707&oldid=prevמטה הסברה ב־19:45, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:45:21Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סג</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סד</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן סד</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן סב</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סב}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ </ins>סג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והגאון רי"פ ז"ל בספרו יש סדר למשנה הנדפס במשניות עם נ"א פירושים במס' מעשר שני פ"ד כתב שם באמצע דבריו בהך דינא דמס' גיטין ד' ח' וב"ק ד' פ' דכותבין אונו בשבת לקנות בית מן העכו"ם בארץ ישראל וז"ל והוי ידוע דהרי"ף בגיטין ובב"ק לא הזכיר מזה כלום, גם הרא"ש בגיטין לא הביא מזה, אבל בב'ק סו"פ מרובה כתב והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת וכו' משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו ודוקא משום ישוב ארץ ישראל אבל לצורך מצוה אחרת לא שרי' אמירה לעכו"ם. גם הטור בסי' ש"ו לא כתב כלום מדינא דהקונה בתים בארץ ישראל שכותבין עליו אונו אפילו בשבת. ולכאורה טעמם ונימוקם עמם דס"ל להרי"ף והרא"ש והטור דמשום ישוב ארץ ישראל אינו אלא בזמן שישראל שרויין עלאדמתם אבל עכשיו בעונותינו שרבו מאי ישוב ארץ ישראל שייכי. והרא"ש שהעתיק הסוגי' שכותבין עליו אונו אפילו בשבת היינו משום דרוצה לבאר דיני דאמירה לעכו"ם במצוה אחרת. לפיכך מדהשמיטו הרי"ף והטור נראה וכו' דבזמן הזה לא התירו לכתוב אונו אפילו בשבת וכו' איברא דבסי' ש"ו סי"א כתב המחבר מותר לקנות בית בארץ ישראל מן העכו"ם בשבת וחותם ומעלה בערכאות וכו' נראה דגם בזמן הזה התירו, ולקוצר דעתי צ"ע לדינא מכל הני טעמי האמורים למעלה עכ"ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והגאון רי"פ ז"ל בספרו יש סדר למשנה הנדפס במשניות עם נ"א פירושים במס' מעשר שני פ"ד כתב שם באמצע דבריו בהך דינא דמס' גיטין ד' ח' וב"ק ד' פ' דכותבין אונו בשבת לקנות בית מן העכו"ם בארץ ישראל וז"ל והוי ידוע דהרי"ף בגיטין ובב"ק לא הזכיר מזה כלום, גם הרא"ש בגיטין לא הביא מזה, אבל בב'ק סו"פ מרובה כתב והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת וכו' משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו ודוקא משום ישוב ארץ ישראל אבל לצורך מצוה אחרת לא שרי' אמירה לעכו"ם. גם הטור בסי' ש"ו לא כתב כלום מדינא דהקונה בתים בארץ ישראל שכותבין עליו אונו אפילו בשבת. ולכאורה טעמם ונימוקם עמם דס"ל להרי"ף והרא"ש והטור דמשום ישוב ארץ ישראל אינו אלא בזמן שישראל שרויין עלאדמתם אבל עכשיו בעונותינו שרבו מאי ישוב ארץ ישראל שייכי. והרא"ש שהעתיק הסוגי' שכותבין עליו אונו אפילו בשבת היינו משום דרוצה לבאר דיני דאמירה לעכו"ם במצוה אחרת. לפיכך מדהשמיטו הרי"ף והטור נראה וכו' דבזמן הזה לא התירו לכתוב אונו אפילו בשבת וכו' איברא דבסי' ש"ו סי"א כתב המחבר מותר לקנות בית בארץ ישראל מן העכו"ם בשבת וחותם ומעלה בערכאות וכו' נראה דגם בזמן הזה התירו, ולקוצר דעתי צ"ע לדינא מכל הני טעמי האמורים למעלה עכ"ל.</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-477:rev-2707:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%92&diff=477&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "סג והגאון רי"פ ז"ל בספרו יש סדר למשנה הנדפס במשניות עם נ"א פירושים במס' מעשר שני פ"ד כתב שם באמצע דבריו בהך דינא דמס' גיטין ד' ח' וב"ק ד' פ' דכותבין אונו בשבת לקנות בית מן העכו"ם בארץ ישראל וז"ל והוי ידוע דהרי"ף בגיטין ובב"ק לא הזכיר מזה כלום, גם הרא"ש בגיטין לא הב..."2024-06-21T14:43:12Z<p>יצירת דף עם התוכן "סג והגאון רי"פ ז"ל בספרו יש סדר למשנה הנדפס במשניות עם נ"א פירושים במס' מעשר שני פ"ד כתב שם באמצע דבריו בהך דינא דמס' גיטין ד' ח' וב"ק ד' פ' דכותבין אונו בשבת לקנות בית מן העכו"ם בארץ ישראל וז"ל והוי ידוע דהרי"ף בגיטין ובב"ק לא הזכיר מזה כלום, גם הרא"ש בגיטין לא הב..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>סג<br />
<br />
והגאון רי"פ ז"ל בספרו יש סדר למשנה הנדפס במשניות עם נ"א פירושים במס' מעשר שני פ"ד כתב שם באמצע דבריו בהך דינא דמס' גיטין ד' ח' וב"ק ד' פ' דכותבין אונו בשבת לקנות בית מן העכו"ם בארץ ישראל וז"ל והוי ידוע דהרי"ף בגיטין ובב"ק לא הזכיר מזה כלום, גם הרא"ש בגיטין לא הביא מזה, אבל בב'ק סו"פ מרובה כתב והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת וכו' משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו ודוקא משום ישוב ארץ ישראל אבל לצורך מצוה אחרת לא שרי' אמירה לעכו"ם. גם הטור בסי' ש"ו לא כתב כלום מדינא דהקונה בתים בארץ ישראל שכותבין עליו אונו אפילו בשבת. ולכאורה טעמם ונימוקם עמם דס"ל להרי"ף והרא"ש והטור דמשום ישוב ארץ ישראל אינו אלא בזמן שישראל שרויין עלאדמתם אבל עכשיו בעונותינו שרבו מאי ישוב ארץ ישראל שייכי. והרא"ש שהעתיק הסוגי' שכותבין עליו אונו אפילו בשבת היינו משום דרוצה לבאר דיני דאמירה לעכו"ם במצוה אחרת. לפיכך מדהשמיטו הרי"ף והטור נראה וכו' דבזמן הזה לא התירו לכתוב אונו אפילו בשבת וכו' איברא דבסי' ש"ו סי"א כתב המחבר מותר לקנות בית בארץ ישראל מן העכו"ם בשבת וחותם ומעלה בערכאות וכו' נראה דגם בזמן הזה התירו, ולקוצר דעתי צ"ע לדינא מכל הני טעמי האמורים למעלה עכ"ל.<br />
<br />
ולפענ"ד אולי י"ל כיון שדין זה שבמחבר סי' ש"ו הביא הב"י מקורו מהג"א פ"ב דמו"ק שהביא מהאו"ז וכתב שם הד"מ דכתב האו"ז דלא שרי אלא מדרבנן אבל בכתיבה שלנו שהוא דאורייתא אסור וכן הגיה ברמ"א שם על הא דכתב ומעלה בערכאות וז"ל: שלהם בכתב שלהם דאינו אסור רק מדרבנן ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו, או"ז, עכ"ל. וא"כ כיון שכל מקור דין זה שבשו"ע הוא רק מהאו"ז שכתב בפי' שאין ההיתר אלא בשביל שכתב שלהם הוא דרבנן א"כ ע"כ לא התירו בזה אלא שבות דשבות ומבואר בשו"ע סי' ש"ז ס"ה ששבות דשבות מותר גם בשאר מצוה ודקדקו בזה לומר לשון ערכאות כי בערכאות בוודאי כותבין בלשון המדינה שלהם שאינו אלא דרבנן. והרי"ף והטור שהשמיטו הך מימרא שבש"ס גיטין וב"ק דכותבין עליו אונו ואפילו בשבת אפשר שסברי דכיון שסתמו הלשון לכתוב אונו שפירש"י ז"ל שהוא שטר ולא הוזכר בזה רמז על ערכאות אלא סתם שטר משמע שאין נ"מ באיזה לשון וגם בלשוננו שהוא איסור דאורייתא מותר, וזה אסור בשאר מצוה כמ"ש התוס' והרא"ש, וצ"ל דישוב ארץ ישראל שאני ע"כ השמיטוהו הרי"ף והטור דזה אינו בזמן הזה אלא שסמכו בשו"ע על האו"ז שהתיר היכא שהוא שבות דשבות דיכול להיות שגם הרי"ף והטור מודי בכה"ג ולא נחלקו עם האו"ז אלא בפי' דברי הש"ס. ולדינא היכא שהוא שבות דשבות מותר בכל דבר מצוה וזה הוי עכ"פ מצוה גם בזמן הזה דאית בי' משום לא ישבו בארצך ולא תחנם, גם הישוב שמתיישב שם ישראל אף אם עכשיו אין מצוה בעצם הישוב אית בי' ג"כ מצוה במה שמקיים שם מצות התלויות בארץ ושאר מצות החושבים שמה אלא שאינו דומה לזמן הבית דאית בי' תרתי גם מצוה בעצם הישוב והתירו אז אף במלאכה דאורייתא ע"י אמירה לנכרי כמו שמחלקין בגמ' ע"ז ד' כ"א בין היכא דאית בי' תרתי אלא שמקצת מן האחרונים שאף שהכריעו כדעת החולקים על האו"ז והשו"ע דגם כתב שלהם אסור דאורייתא ואעפי"כ הביאו דין זה שבשו"ע דכותבין אונו אפילו בשבת. ולפענ"ד כיון שסברי שהיא מלאכה דאורייתא אין לסמוך על היתרו של השו"ע שהוא בשיטת האו"ז שכתב בפירוש שאין ההיתר אלא בדרבנן אבל לדא בדאורייתא ומה שנמשכו אחר דברי הש"ס שהתירו כיון שהרי"ף והטור השמיטוהו ולא זכרו מזה מאומה נראה דסברי דלא שייך בזמן הזה כדעת הגאון הנ"ל, ומה שהביאו הך דהכל מעלין ולא ניחא להו לחלק בין זמן הבית לזמן הזה כמ"ש הטור בסי' ע"ה אפשר דהתם מסתימת הדברים אין שום משמעות לחלק בין הזמנים כמ"ש הטור שם, אבל הך דינא דכותבין עליו אונו למדוהו בגמ' גיטין ד' ח' מהברייתא דהנכנס לארץ העמים דמיירי כל הברייתא כדתני טומאה שגזרו על ארץ העמים ובאותה הברייתא סיים והקונה שדה בסורי' כקונה בפרוארי ירושלים וע"ז אמרו למאי הילכתא לומר שכותבין עליו אונו אפילו בשבת דמשום ישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן, וכיון דדיני טומאה שגזרו על ארץ העמים הי' בזמן הבית והרי"ף והרא"ש והטור ושו"ע לא הביאו כלל מאלו הדינים שאינם בזמן הזה א"כ כל הברייתא מיירי בזמן הבית הוי המשמעות דסיפא בתר רישא גרירא והך סיומא שלומדין ממנו הדין דכותבין אונו אפילו בשבת מיירי ג"כ בזמן הבית, וע"כ סברי שאין ללמוד מזה להתיר גם בזמן הזה דליכא מצות ישוב ארץ ישראל.<br />
<br />
ובאמת אף אם נימא דשייך גם עכשיו הך דינא דכותבין אונו אפילו בשבת אפילו במלאכה דאורייתא אין ראי' משם למצות ישוב ארץ ישראל כמ"ש הריב"ש שאין ראי' מקנין בתים למצות הישוב והארכתי לעיל דטעמא רבה אית במילתי' שבקנין בית שהוא לגרש העכו"ם יש בו ענין מהלאוין דלא ישבו בארצך ולא תחנם, וכן נראה הלשון במג"א סי' ש"ו ס"ק כ' שכתב הטעם שהתיר בברייתא אף בסורי' בשביל שסובר כיבוש יחיד שמיה כיבוש ואם כן אסור ליתן להם חניה בקרקע מלאו דלא תחנם לכן מותר לעבור איסור דרבנן יעיי"ש, והרי שכתב הטעם בשביל דלא תחנם ואין ראיה מזה שיש עשה בישוב ארץ ישראל כאשר הארכתי למעלה אלא מדהשמיטוהו הרי"ף והטור נראה דסברי שאינו בזמן הזה, ועכ"פ דעת הגאון הנ"ל שהרי"ף והטור סברי לחלק במצות ישוב ארץ ישראל בין זמן הבית לזמן הזה דלא שייך בזמן הגלות כאשר הבאתי עוד שארי ראשונים בשיטה זו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455