https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%90ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סא - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:47:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%90&diff=2705&oldid=prevמטה הסברה ב־19:45, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:45:07Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סא</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סב</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן סב</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן ס</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן ס}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ סא ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועכ"פ אפשר לומר שלדעת החרדים שבמ"ע חיובא רמיא לעשות אף כדיעה יחידית שבין הראשונים כי באמת דברי הראשונים כמלאכים אלו ואלו דברי אלקים חיים כמ"ש חז"ל על פלוגתת האמוראים וא"א לדחות דעת א' מן הראשונים אלא היכא ששארי הראשונים החולקים המה מרובם וזהו מטעם רוב וא"כ האומר שבמ"ע אינו מועיל לא רוב ולא אלף ספיקות שאף בס' אחד מני אלף עדיין חיובא רמיא לקיים א"כ מחויבין לקיים כל המצות אף מה שהיא לדעה יחידית. ואפשר שבשביל זה אסף איש טהור החרדים זלה"ה את כל הדיעות בקיום המצות ובשביל זה הביא מהרמב"ן והרשב"ץ דישוב ארץ ישראל הוא ממנין המצות אף שידע שרוב הראשונים חולקים לא הכריע כדרכו בכל המצות. ומה שהפליג כ"כ בשבח ישוב ארץ ישראל זהו העיקר מטעמים אחרים שאף הסוברים שאין חיוב דאורייתא בעצם הישיבה שם מ"מ הכל מודים בקדושת ארץ ישראל וגודל חשיבת העבודה של עובדי השי"ת באמת שמה, ובפרט קדושי עליונים כהחרדים זלה"ה הן המה המרגישים את קדושת ארץ ישראל ונכספה נפשם גם כלתה באהבתה, וכמו שהביא שם בפ"ב מאברהם אבינו שבאותן החמש שנים שלא הורשה לחזור לארץ ישראל הי' משתוקק מאוד אחר שהי' בפעם הראשונה וראה יקר תפארת קדושתה, ואף שנצטוה בפי' שלא לחזור מ"מ היה תאב מאוד לחזור לארץ ישראל בעבור שהרגיש גוזל הקדושה שבשם. וככה המה בזה כל הצדיקים וקדושים כמו שהאריך שם בחרדים. וכשמצורף לזה עוד שיש עכ"פ יחידים בין הראשונים שסוברים שיש מ"ע דאורייתא בישיבתה וחיובא רמי' עליהו ששים ושמחים בזה לעשות רצון קונם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועכ"פ אפשר לומר שלדעת החרדים שבמ"ע חיובא רמיא לעשות אף כדיעה יחידית שבין הראשונים כי באמת דברי הראשונים כמלאכים אלו ואלו דברי אלקים חיים כמ"ש חז"ל על פלוגתת האמוראים וא"א לדחות דעת א' מן הראשונים אלא היכא ששארי הראשונים החולקים המה מרובם וזהו מטעם רוב וא"כ האומר שבמ"ע אינו מועיל לא רוב ולא אלף ספיקות שאף בס' אחד מני אלף עדיין חיובא רמיא לקיים א"כ מחויבין לקיים כל המצות אף מה שהיא לדעה יחידית. ואפשר שבשביל זה אסף איש טהור החרדים זלה"ה את כל הדיעות בקיום המצות ובשביל זה הביא מהרמב"ן והרשב"ץ דישוב ארץ ישראל הוא ממנין המצות אף שידע שרוב הראשונים חולקים לא הכריע כדרכו בכל המצות. ומה שהפליג כ"כ בשבח ישוב ארץ ישראל זהו העיקר מטעמים אחרים שאף הסוברים שאין חיוב דאורייתא בעצם הישיבה שם מ"מ הכל מודים בקדושת ארץ ישראל וגודל חשיבת העבודה של עובדי השי"ת באמת שמה, ובפרט קדושי עליונים כהחרדים זלה"ה הן המה המרגישים את קדושת ארץ ישראל ונכספה נפשם גם כלתה באהבתה, וכמו שהביא שם בפ"ב מאברהם אבינו שבאותן החמש שנים שלא הורשה לחזור לארץ ישראל הי' משתוקק מאוד אחר שהי' בפעם הראשונה וראה יקר תפארת קדושתה, ואף שנצטוה בפי' שלא לחזור מ"מ היה תאב מאוד לחזור לארץ ישראל בעבור שהרגיש גוזל הקדושה שבשם. וככה המה בזה כל הצדיקים וקדושים כמו שהאריך שם בחרדים. וכשמצורף לזה עוד שיש עכ"פ יחידים בין הראשונים שסוברים שיש מ"ע דאורייתא בישיבתה וחיובא רמי' עליהו ששים ושמחים בזה לעשות רצון קונם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-475:rev-2705:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%90&diff=475&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "סא ועכ"פ אפשר לומר שלדעת החרדים שבמ"ע חיובא רמיא לעשות אף כדיעה יחידית שבין הראשונים כי באמת דברי הראשונים כמלאכים אלו ואלו דברי אלקים חיים כמ"ש חז"ל על פלוגתת האמוראים וא"א לדחות דעת א' מן הראשונים אלא היכא ששארי הראשונים החולקים המה מרובם וזהו מטעם רוב ו..."2024-06-21T14:42:55Z<p>יצירת דף עם התוכן "סא ועכ"פ אפשר לומר שלדעת החרדים שבמ"ע חיובא רמיא לעשות אף כדיעה יחידית שבין הראשונים כי באמת דברי הראשונים כמלאכים אלו ואלו דברי אלקים חיים כמ"ש חז"ל על פלוגתת האמוראים וא"א לדחות דעת א' מן הראשונים אלא היכא ששארי הראשונים החולקים המה מרובם וזהו מטעם רוב ו..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>סא<br />
<br />
ועכ"פ אפשר לומר שלדעת החרדים שבמ"ע חיובא רמיא לעשות אף כדיעה יחידית שבין הראשונים כי באמת דברי הראשונים כמלאכים אלו ואלו דברי אלקים חיים כמ"ש חז"ל על פלוגתת האמוראים וא"א לדחות דעת א' מן הראשונים אלא היכא ששארי הראשונים החולקים המה מרובם וזהו מטעם רוב וא"כ האומר שבמ"ע אינו מועיל לא רוב ולא אלף ספיקות שאף בס' אחד מני אלף עדיין חיובא רמיא לקיים א"כ מחויבין לקיים כל המצות אף מה שהיא לדעה יחידית. ואפשר שבשביל זה אסף איש טהור החרדים זלה"ה את כל הדיעות בקיום המצות ובשביל זה הביא מהרמב"ן והרשב"ץ דישוב ארץ ישראל הוא ממנין המצות אף שידע שרוב הראשונים חולקים לא הכריע כדרכו בכל המצות. ומה שהפליג כ"כ בשבח ישוב ארץ ישראל זהו העיקר מטעמים אחרים שאף הסוברים שאין חיוב דאורייתא בעצם הישיבה שם מ"מ הכל מודים בקדושת ארץ ישראל וגודל חשיבת העבודה של עובדי השי"ת באמת שמה, ובפרט קדושי עליונים כהחרדים זלה"ה הן המה המרגישים את קדושת ארץ ישראל ונכספה נפשם גם כלתה באהבתה, וכמו שהביא שם בפ"ב מאברהם אבינו שבאותן החמש שנים שלא הורשה לחזור לארץ ישראל הי' משתוקק מאוד אחר שהי' בפעם הראשונה וראה יקר תפארת קדושתה, ואף שנצטוה בפי' שלא לחזור מ"מ היה תאב מאוד לחזור לארץ ישראל בעבור שהרגיש גוזל הקדושה שבשם. וככה המה בזה כל הצדיקים וקדושים כמו שהאריך שם בחרדים. וכשמצורף לזה עוד שיש עכ"פ יחידים בין הראשונים שסוברים שיש מ"ע דאורייתא בישיבתה וחיובא רמי' עליהו ששים ושמחים בזה לעשות רצון קונם.<br />
<br />
אבל בפי' כתב שם החרדים שאין דבריו אלו אלא ליראים וחרדים המלאים יראת שמים כפלי כפלים וראוים הדברים למי שאומרם ולכל ההולכים בדרכיו לקיים כל הכתוב בספרו הקדוש חרדים שלא יטה ימין ושמאל, אבל מי ומי ההולכים. וכבר הבאתי מ"ש החרדים על אותן שאינם מקיימים שם תורה ומצות כראוי, גם בשל"ה הק' אף שהעתיק דברי החרדים שהביא דעת הרמב"ן שיש מצוה דאורייתא בישוב ארץ ישראל אין ראי' שהכריע כן להלכה כאשר אבאר להלן דעת השל"ה בזה. ויהי' איך שיהי' כבר נתבאר שהרבה ראשונים המה בשיטה זו שמעולם לא אמרה התוה"ק כלל שום מצוה וחיוב על ישוב ארץ ישראל אלא החשיבות היא לעובדי ה' באמת שחשוב יותר במקום המקודש<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455