https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%96ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן נז - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:47:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%96&diff=2701&oldid=prevמטה הסברה ב־19:44, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:44:36Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:44, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נז</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן נח</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן נח</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן נו</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן נו}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ נז ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והשד"ח בכללים מרכת האלף אות רמ"ב כתב דמדברי הסמ"ג בלאוין סי' רכ"ז ובהגמ"י פ"ה מה' מלכים שכתבו בשם ר"א ממיץ דמה שאסרה תורה לשוב למצרים אינו אלא בדרך הזה, כלומר מארץ ישראל למצרים, אבל משאר ארצות מותר, מזה מתבאר דרק למצרים היא דאסרה תורה לצאת מארץ ישראל, אבל לצאת מארץ ישראל לשאר ארצות חוצה לארץ מדאורייתא שרי. ולפענ"ד משום הא לא ארי' ואין ראי' מזה כלל, חדא די"ל דאף אם נימא דמדאורייתא אסור לצאת מארץ ישראל אף לשאר ארצות מ"מ אינו יותר ממ"ע שיש לדעת הרמב"ן בישוב ארץ ישראל וא"כ הוצרך למימר ביציאה מארץ ישראל למצרים שבזה יש גם איסור לאו דל"ת לשוב בדרך הזה עוד ועובר בזה על עשה ול"ת, ולשאר ארצות אינו אלא באיסור עשה. ולפי המתבאר לעיל שאין מצוה זו של ישוב ארץ ישראל שייך אלא במקיימי התוה"ק ומצותיה כדמוכח מקראי, והחרדים והשל"ה הביאו מעשה רב בקיבוץ לכמה חכמים עם הב"י שגרשו מארץ ישראל אדם א' עבור עבירה אחת שהי' עובר עלי' אף כי עבירה גדולה הי' מ"מ זה וודאי שמארץ ישראל למצרים הי' אסור לגרשו כי אף מי שעשה עבירות גדולות ר"ל מ"מ אסור לכפותו לעבור עוד על לאוין אחרים אשר עומד ומצוה עליהם, וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום, וע"כ שאך מארץ ישראל לחוצה לארץ היה יכולים לגרשו כי בעל עבירה אינו מצווה על ישוב ארץ ישראל כאשר הארכתי למעלה. וא"כ נ"מ טובא באיסור זה של יציאה מארץ ישראל למצרים אף לדעת הרמב"ן שהדירה בארץ ישראל היא מצוה דאורייתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והשד"ח בכללים מרכת האלף אות רמ"ב כתב דמדברי הסמ"ג בלאוין סי' רכ"ז ובהגמ"י פ"ה מה' מלכים שכתבו בשם ר"א ממיץ דמה שאסרה תורה לשוב למצרים אינו אלא בדרך הזה, כלומר מארץ ישראל למצרים, אבל משאר ארצות מותר, מזה מתבאר דרק למצרים היא דאסרה תורה לצאת מארץ ישראל, אבל לצאת מארץ ישראל לשאר ארצות חוצה לארץ מדאורייתא שרי. ולפענ"ד משום הא לא ארי' ואין ראי' מזה כלל, חדא די"ל דאף אם נימא דמדאורייתא אסור לצאת מארץ ישראל אף לשאר ארצות מ"מ אינו יותר ממ"ע שיש לדעת הרמב"ן בישוב ארץ ישראל וא"כ הוצרך למימר ביציאה מארץ ישראל למצרים שבזה יש גם איסור לאו דל"ת לשוב בדרך הזה עוד ועובר בזה על עשה ול"ת, ולשאר ארצות אינו אלא באיסור עשה. ולפי המתבאר לעיל שאין מצוה זו של ישוב ארץ ישראל שייך אלא במקיימי התוה"ק ומצותיה כדמוכח מקראי, והחרדים והשל"ה הביאו מעשה רב בקיבוץ לכמה חכמים עם הב"י שגרשו מארץ ישראל אדם א' עבור עבירה אחת שהי' עובר עלי' אף כי עבירה גדולה הי' מ"מ זה וודאי שמארץ ישראל למצרים הי' אסור לגרשו כי אף מי שעשה עבירות גדולות ר"ל מ"מ אסור לכפותו לעבור עוד על לאוין אחרים אשר עומד ומצוה עליהם, וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום, וע"כ שאך מארץ ישראל לחוצה לארץ היה יכולים לגרשו כי בעל עבירה אינו מצווה על ישוב ארץ ישראל כאשר הארכתי למעלה. וא"כ נ"מ טובא באיסור זה של יציאה מארץ ישראל למצרים אף לדעת הרמב"ן שהדירה בארץ ישראל היא מצוה דאורייתא.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-471:rev-2701:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%96&diff=471&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "נז והשד"ח בכללים מרכת האלף אות רמ"ב כתב דמדברי הסמ"ג בלאוין סי' רכ"ז ובהגמ"י פ"ה מה' מלכים שכתבו בשם ר"א ממיץ דמה שאסרה תורה לשוב למצרים אינו אלא בדרך הזה, כלומר מארץ ישראל למצרים, אבל משאר ארצות מותר, מזה מתבאר דרק למצרים היא דאסרה תורה לצאת מארץ ישראל, אבל לצ..."2024-06-21T14:42:03Z<p>יצירת דף עם התוכן "נז והשד"ח בכללים מרכת האלף אות רמ"ב כתב דמדברי הסמ"ג בלאוין סי' רכ"ז ובהגמ"י פ"ה מה' מלכים שכתבו בשם ר"א ממיץ דמה שאסרה תורה לשוב למצרים אינו אלא בדרך הזה, כלומר מארץ ישראל למצרים, אבל משאר ארצות מותר, מזה מתבאר דרק למצרים היא דאסרה תורה לצאת מארץ ישראל, אבל לצ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>נז<br />
<br />
והשד"ח בכללים מרכת האלף אות רמ"ב כתב דמדברי הסמ"ג בלאוין סי' רכ"ז ובהגמ"י פ"ה מה' מלכים שכתבו בשם ר"א ממיץ דמה שאסרה תורה לשוב למצרים אינו אלא בדרך הזה, כלומר מארץ ישראל למצרים, אבל משאר ארצות מותר, מזה מתבאר דרק למצרים היא דאסרה תורה לצאת מארץ ישראל, אבל לצאת מארץ ישראל לשאר ארצות חוצה לארץ מדאורייתא שרי. ולפענ"ד משום הא לא ארי' ואין ראי' מזה כלל, חדא די"ל דאף אם נימא דמדאורייתא אסור לצאת מארץ ישראל אף לשאר ארצות מ"מ אינו יותר ממ"ע שיש לדעת הרמב"ן בישוב ארץ ישראל וא"כ הוצרך למימר ביציאה מארץ ישראל למצרים שבזה יש גם איסור לאו דל"ת לשוב בדרך הזה עוד ועובר בזה על עשה ול"ת, ולשאר ארצות אינו אלא באיסור עשה. ולפי המתבאר לעיל שאין מצוה זו של ישוב ארץ ישראל שייך אלא במקיימי התוה"ק ומצותיה כדמוכח מקראי, והחרדים והשל"ה הביאו מעשה רב בקיבוץ לכמה חכמים עם הב"י שגרשו מארץ ישראל אדם א' עבור עבירה אחת שהי' עובר עלי' אף כי עבירה גדולה הי' מ"מ זה וודאי שמארץ ישראל למצרים הי' אסור לגרשו כי אף מי שעשה עבירות גדולות ר"ל מ"מ אסור לכפותו לעבור עוד על לאוין אחרים אשר עומד ומצוה עליהם, וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום, וע"כ שאך מארץ ישראל לחוצה לארץ היה יכולים לגרשו כי בעל עבירה אינו מצווה על ישוב ארץ ישראל כאשר הארכתי למעלה. וא"כ נ"מ טובא באיסור זה של יציאה מארץ ישראל למצרים אף לדעת הרמב"ן שהדירה בארץ ישראל היא מצוה דאורייתא.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455