https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%96ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן לז - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:47:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%96&diff=2681&oldid=prevמטה הסברה ב־19:34, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:34:38Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:34, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לז</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן לח</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן לח</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן לו</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן לו}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ לז ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובעיקר דברי הספרי שכתב שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שלפי טעמו של הרמב"ן ז"ל הוא בשביל שכל התורה והמצות חשובים וחמורים יותר בארץ ישראל נמצא שאין זה אלא במי ששומר כל התורה כולה ואינו עובר עבירה, שהוא מרוויח בישיבתו בארץ ישראל כנגד כל המצות, אצלו שקולה ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורה, אבל מי שהוא ח"ו בעל עבירה אצלו הוא בהיפך דלגבי' שקולה ארץ ישראל ככל העבירות שבתורה ר"ל דחדא טעמא הוא, דכמו שמרוויח ע"י ישיבתו בארץ ישראל בכל המצות שעושה כמו כן הוא מפסיד ע"י ישיבתו בארץ ישראל בכל העבירות שעושה דחמורים שם יותר כמו שהביא הרמב"ן ממשפט סדום וכדומה. ונמצא שתלוי זה לפי המעשה שעושה שם וא"כ אותן התנאים הקדושים שמביא בספרי שבכו בזכרם את ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצות הן המה שקיימו בארץ ישראל כל התו"כ ולא עשו שום עבירה מעולם הי' להם זכות גדול ככל מעשיהם ע"י ישיבת ארץ ישראל ועל דא קא בכי על האי שופרא דבלי בארעא דחי"ל אבל הנכשלים שם בעביר ר"ל הוא בהיפך כנז"ל ואין הישיבה בארץ ישראל דבר השוה לכל נפש אלא תלוי בהמעשים הנעשים שמה והוא ע"ד שאמרו בגמ' עירובין דף י"ג ע"ב נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, וכתב המהרש"א בסוף מס' מכות דף כ"ג שהלשון נמנו וגמרו הוא שמנו את העשין והל"ת שהל"ת מרובין מהעשין ונמצא שהוא קרוב להפסד מלשכר לכן נוח לו שלא נברא. ובתוס' שם בעירובין בד"ה נוח ובע"ז דף ה' ד"ה שאלמלא כתבו לחלק דמה שאמרו טוב לו שלא נברא זה בסתם בני אדם אבל צדיק אשריו ואשרי דורו. וככה הוא ממש בישיבת ארץ ישראל דבסתם בני אדם הוא קרוב להפסד מלשכר, אבל צדיק אשרי חלקו של מי שזוכה לעבוש השי"ת בעיר ה' שמה ואין קץ למתן שכרו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובעיקר דברי הספרי שכתב שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שלפי טעמו של הרמב"ן ז"ל הוא בשביל שכל התורה והמצות חשובים וחמורים יותר בארץ ישראל נמצא שאין זה אלא במי ששומר כל התורה כולה ואינו עובר עבירה, שהוא מרוויח בישיבתו בארץ ישראל כנגד כל המצות, אצלו שקולה ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורה, אבל מי שהוא ח"ו בעל עבירה אצלו הוא בהיפך דלגבי' שקולה ארץ ישראל ככל העבירות שבתורה ר"ל דחדא טעמא הוא, דכמו שמרוויח ע"י ישיבתו בארץ ישראל בכל המצות שעושה כמו כן הוא מפסיד ע"י ישיבתו בארץ ישראל בכל העבירות שעושה דחמורים שם יותר כמו שהביא הרמב"ן ממשפט סדום וכדומה. ונמצא שתלוי זה לפי המעשה שעושה שם וא"כ אותן התנאים הקדושים שמביא בספרי שבכו בזכרם את ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצות הן המה שקיימו בארץ ישראל כל התו"כ ולא עשו שום עבירה מעולם הי' להם זכות גדול ככל מעשיהם ע"י ישיבת ארץ ישראל ועל דא קא בכי על האי שופרא דבלי בארעא דחי"ל אבל הנכשלים שם בעביר ר"ל הוא בהיפך כנז"ל ואין הישיבה בארץ ישראל דבר השוה לכל נפש אלא תלוי בהמעשים הנעשים שמה והוא ע"ד שאמרו בגמ' עירובין דף י"ג ע"ב נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, וכתב המהרש"א בסוף מס' מכות דף כ"ג שהלשון נמנו וגמרו הוא שמנו את העשין והל"ת שהל"ת מרובין מהעשין ונמצא שהוא קרוב להפסד מלשכר לכן נוח לו שלא נברא. ובתוס' שם בעירובין בד"ה נוח ובע"ז דף ה' ד"ה שאלמלא כתבו לחלק דמה שאמרו טוב לו שלא נברא זה בסתם בני אדם אבל צדיק אשריו ואשרי דורו. וככה הוא ממש בישיבת ארץ ישראל דבסתם בני אדם הוא קרוב להפסד מלשכר, אבל צדיק אשרי חלקו של מי שזוכה לעבוש השי"ת בעיר ה' שמה ואין קץ למתן שכרו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-452:rev-2681:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%96&diff=452&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "לז ובעיקר דברי הספרי שכתב שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שלפי טעמו של הרמב"ן ז"ל הוא בשביל שכל התורה והמצות חשובים וחמורים יותר בארץ ישראל נמצא שאין זה אלא במי ששומר כל התורה כולה ואינו עובר עבירה, שהוא מרוויח בישיבתו בארץ ישראל כנגד כל המצות, אצלו ש..."2024-06-21T14:38:24Z<p>יצירת דף עם התוכן "לז ובעיקר דברי הספרי שכתב שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שלפי טעמו של הרמב"ן ז"ל הוא בשביל שכל התורה והמצות חשובים וחמורים יותר בארץ ישראל נמצא שאין זה אלא במי ששומר כל התורה כולה ואינו עובר עבירה, שהוא מרוויח בישיבתו בארץ ישראל כנגד כל המצות, אצלו ש..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>לז<br />
<br />
ובעיקר דברי הספרי שכתב שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שלפי טעמו של הרמב"ן ז"ל הוא בשביל שכל התורה והמצות חשובים וחמורים יותר בארץ ישראל נמצא שאין זה אלא במי ששומר כל התורה כולה ואינו עובר עבירה, שהוא מרוויח בישיבתו בארץ ישראל כנגד כל המצות, אצלו שקולה ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורה, אבל מי שהוא ח"ו בעל עבירה אצלו הוא בהיפך דלגבי' שקולה ארץ ישראל ככל העבירות שבתורה ר"ל דחדא טעמא הוא, דכמו שמרוויח ע"י ישיבתו בארץ ישראל בכל המצות שעושה כמו כן הוא מפסיד ע"י ישיבתו בארץ ישראל בכל העבירות שעושה דחמורים שם יותר כמו שהביא הרמב"ן ממשפט סדום וכדומה. ונמצא שתלוי זה לפי המעשה שעושה שם וא"כ אותן התנאים הקדושים שמביא בספרי שבכו בזכרם את ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצות הן המה שקיימו בארץ ישראל כל התו"כ ולא עשו שום עבירה מעולם הי' להם זכות גדול ככל מעשיהם ע"י ישיבת ארץ ישראל ועל דא קא בכי על האי שופרא דבלי בארעא דחי"ל אבל הנכשלים שם בעביר ר"ל הוא בהיפך כנז"ל ואין הישיבה בארץ ישראל דבר השוה לכל נפש אלא תלוי בהמעשים הנעשים שמה והוא ע"ד שאמרו בגמ' עירובין דף י"ג ע"ב נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, וכתב המהרש"א בסוף מס' מכות דף כ"ג שהלשון נמנו וגמרו הוא שמנו את העשין והל"ת שהל"ת מרובין מהעשין ונמצא שהוא קרוב להפסד מלשכר לכן נוח לו שלא נברא. ובתוס' שם בעירובין בד"ה נוח ובע"ז דף ה' ד"ה שאלמלא כתבו לחלק דמה שאמרו טוב לו שלא נברא זה בסתם בני אדם אבל צדיק אשריו ואשרי דורו. וככה הוא ממש בישיבת ארץ ישראל דבסתם בני אדם הוא קרוב להפסד מלשכר, אבל צדיק אשרי חלקו של מי שזוכה לעבוש השי"ת בעיר ה' שמה ואין קץ למתן שכרו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455