https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2F%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%93ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן יד - היסטוריית גרסאות2026-04-16T11:48:36Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%93&diff=2658&oldid=prevמטה הסברה ב־19:31, 21 באוגוסט 20252025-08-21T19:31:28Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:31, 21 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן טו</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_הבא=סימן טו</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תווית_קודם=סימן יג</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן יג}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''~ יד ~''' ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזה נוכל להבין מה שאמרו בגמ' (עירובין סג.) דנענש אלעזר, דאף דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד, מכל מקום לא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע. וכתבו התוס' (סנהדרין טז. ד"ה מה) דלא קאי אחלוקת הארץ שהיתה גזירת הכתוב, אלא בשאר דברים הצריכים לשאול באורים ותומים שהיה נגלה לו בנבואה. ואינו מובן לכאורה דכיון שהיה זה הבטחה מפי הקב"ה למשה רבינו ע"ה שנתמלאה שאלתו בזה שאין הכבוד זז מבית אביו במה שיצטרכו לכהן והוא מבית אביו, אם כן אף שנענש אלעזר הכהן בזה בשביל איזה דיבור שאמר כמבואר שם בש"ס, אבל מכל מקום איכא הבטחת הקב"ה למשה רבינו ע"ה על כבודו ושאלתו והוא לא חטא, והאיך נתבטלה הבטחתו ית"ש. ולפי הנ"ל ניחא שהבטחה לא היתה אלא על שעת מלחמה ויהושע לא עשה שום מלחמת רשות אלא כבישת הארץ שזה מלחמת חובה מגזירת הכתוב, ולזה אין צריך אורים ותומים כנודע, אבל נשארה ההבטחה לדורות שבכל מלחמת הרשות צריכין לכהן שהוא מבית אביו של משה רבינו ע"ה לשואלו באורים ותומים. וזה שהיה בזה עונש לאלעזר הוא דכיון שהיה בידו האורים ותומים, וודאי דהיה שואלו יהושע גם בשאר דברים שאינם מלחמה כמו שמצינו גם בימי דוד ובשאר דורות שהיו הרבה נביאים ואף על פי כן שאלו עניני הציבור באורים ותומים כי דברי האורים ותומים ברורים וחזקים יותר מדברי הנביאים וכאשר הבאתי לעיל מדברי הגמ' (יומא עג:), אבל באלעזר מחמת העונש נגלה ליהושע הכל בנבואה באופן שלא הוצרך בשום פעם לשאול באורים ותומים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזה נוכל להבין מה שאמרו בגמ' (עירובין סג.) דנענש אלעזר, דאף דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד, מכל מקום לא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע. וכתבו התוס' (סנהדרין טז. ד"ה מה) דלא קאי אחלוקת הארץ שהיתה גזירת הכתוב, אלא בשאר דברים הצריכים לשאול באורים ותומים שהיה נגלה לו בנבואה. ואינו מובן לכאורה דכיון שהיה זה הבטחה מפי הקב"ה למשה רבינו ע"ה שנתמלאה שאלתו בזה שאין הכבוד זז מבית אביו במה שיצטרכו לכהן והוא מבית אביו, אם כן אף שנענש אלעזר הכהן בזה בשביל איזה דיבור שאמר כמבואר שם בש"ס, אבל מכל מקום איכא הבטחת הקב"ה למשה רבינו ע"ה על כבודו ושאלתו והוא לא חטא, והאיך נתבטלה הבטחתו ית"ש. ולפי הנ"ל ניחא שהבטחה לא היתה אלא על שעת מלחמה ויהושע לא עשה שום מלחמת רשות אלא כבישת הארץ שזה מלחמת חובה מגזירת הכתוב, ולזה אין צריך אורים ותומים כנודע, אבל נשארה ההבטחה לדורות שבכל מלחמת הרשות צריכין לכהן שהוא מבית אביו של משה רבינו ע"ה לשואלו באורים ותומים. וזה שהיה בזה עונש לאלעזר הוא דכיון שהיה בידו האורים ותומים, וודאי דהיה שואלו יהושע גם בשאר דברים שאינם מלחמה כמו שמצינו גם בימי דוד ובשאר דורות שהיו הרבה נביאים ואף על פי כן שאלו עניני הציבור באורים ותומים כי דברי האורים ותומים ברורים וחזקים יותר מדברי הנביאים וכאשר הבאתי לעיל מדברי הגמ' (יומא עג:), אבל באלעזר מחמת העונש נגלה ליהושע הכל בנבואה באופן שלא הוצרך בשום פעם לשאול באורים ותומים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-429:rev-2658:php=table -->
</table>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%93&diff=429&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "יד ובזה נוכל להבין מה שאמרו בגמ' (עירובין סג.) דנענש אלעזר, דאף דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד, מכל מקום לא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע. וכתבו התוס' (סנהדרין טז. ד"ה מה) דלא קאי אחלוקת הארץ שהיתה גזירת הכתוב, אלא בשאר דברים הצריכים לשאול באורים ותומים שהיה נגלה לו..."2024-06-21T14:31:11Z<p>יצירת דף עם התוכן "יד ובזה נוכל להבין מה שאמרו בגמ' (עירובין סג.) דנענש אלעזר, דאף דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד, מכל מקום לא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע. וכתבו התוס' (סנהדרין טז. ד"ה מה) דלא קאי אחלוקת הארץ שהיתה גזירת הכתוב, אלא בשאר דברים הצריכים לשאול באורים ותומים שהיה נגלה לו..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>יד<br />
<br />
ובזה נוכל להבין מה שאמרו בגמ' (עירובין סג.) דנענש אלעזר, דאף דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד, מכל מקום לא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע. וכתבו התוס' (סנהדרין טז. ד"ה מה) דלא קאי אחלוקת הארץ שהיתה גזירת הכתוב, אלא בשאר דברים הצריכים לשאול באורים ותומים שהיה נגלה לו בנבואה. ואינו מובן לכאורה דכיון שהיה זה הבטחה מפי הקב"ה למשה רבינו ע"ה שנתמלאה שאלתו בזה שאין הכבוד זז מבית אביו במה שיצטרכו לכהן והוא מבית אביו, אם כן אף שנענש אלעזר הכהן בזה בשביל איזה דיבור שאמר כמבואר שם בש"ס, אבל מכל מקום איכא הבטחת הקב"ה למשה רבינו ע"ה על כבודו ושאלתו והוא לא חטא, והאיך נתבטלה הבטחתו ית"ש. ולפי הנ"ל ניחא שהבטחה לא היתה אלא על שעת מלחמה ויהושע לא עשה שום מלחמת רשות אלא כבישת הארץ שזה מלחמת חובה מגזירת הכתוב, ולזה אין צריך אורים ותומים כנודע, אבל נשארה ההבטחה לדורות שבכל מלחמת הרשות צריכין לכהן שהוא מבית אביו של משה רבינו ע"ה לשואלו באורים ותומים. וזה שהיה בזה עונש לאלעזר הוא דכיון שהיה בידו האורים ותומים, וודאי דהיה שואלו יהושע גם בשאר דברים שאינם מלחמה כמו שמצינו גם בימי דוד ובשאר דורות שהיו הרבה נביאים ואף על פי כן שאלו עניני הציבור באורים ותומים כי דברי האורים ותומים ברורים וחזקים יותר מדברי הנביאים וכאשר הבאתי לעיל מדברי הגמ' (יומא עג:), אבל באלעזר מחמת העונש נגלה ליהושע הכל בנבואה באופן שלא הוצרך בשום פעם לשאול באורים ותומים.<br />
<br />
ובזה מדויק לשון רש"י ז"ל (עירובין סג.) שכתב על הקרא דלפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו, שהיה עתיד יהושע להיות צריך לישאל דבר הלכה מאלעזר ולא אשכחן לאחר מיתת משה דאיצטריך ליה יהושע לאלעזר לשאול כלום, הנה שינה כאן ממה שכתב בפירוש החומש על המקרא זה שיהיה צורך לשאול באורים ותומים בשעת מלחמה ולא כתב יותר ובכאן אדרבא השמיט מלחמה ולא כתב אלא שאלה בדבר הלכה, ולפי הנ"ל ניחא דהתם מפרש הקרא במה דקאי על עיקר ההבטחה שהוא על שעת מלחמה שזה חיובית לדורות ואותה ההבטחה לא נתבטלה, ובכאן מיירי רק מהעונש שהיה לאלעזר דכיון שהיתה ההבטחה שיהיה האורים ותומים ביד אלעזר הכהן ממילא היה עתיד יהושע להיות צריך לשאול גם שאר דברים מאלעזר כמו שארי הנביאים ששאלו עניני הציבור באורים ותומים וזה לא היה בימי יהושע מחמת עונשו של אלעזר.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>Be69455