https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA%2F%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90דברי יואל על התורה/בראשית/וירא - היסטוריית גרסאות2026-05-04T16:18:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=2306&oldid=prevBe69455: /* א */2025-05-21T15:50:06Z<p><span class="autocomment">א</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:50, 21 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l379">שורה 379:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 379:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) וסעדו לבכם א"ר חמא לבבכם אכ"כ אלא לבכם, מגיד שאין יצה"ר שולט במלאכים עכ"ל רש"י מב"ר, ודקדקו המפורשים דאם לא ידע אאע"ה בהם שהם מלאכים למה אמר לבכם, ובפשטות נראה שלא הרגיש בהם, דאל"כ האיך חשב לקיים בהם מצות הכנסת אורחים, והמלאכים א"צ לאכילה ושתי', גם להלן כתב רש"י ז"ל ויאכלו נראו כמו שאכלו ושתו, ואם נאמר שהרגיש בהם וידע שהם מלאכים, למה הי' הצורך למלאכים להראות את עצמן כאוכלין ושותין, גם כל הטורח הזה לאאע"ה למה, ואל הבקר רץ אברהם, ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו', וא"צ למלאכים כל אלו הדברים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) וסעדו לבכם א"ר חמא לבבכם אכ"כ אלא לבכם, מגיד שאין יצה"ר שולט במלאכים עכ"ל רש"י מב"ר, ודקדקו המפורשים דאם לא ידע אאע"ה בהם שהם מלאכים למה אמר לבכם, ובפשטות נראה שלא הרגיש בהם, דאל"כ האיך חשב לקיים בהם מצות הכנסת אורחים, והמלאכים א"צ לאכילה ושתי', גם להלן כתב רש"י ז"ל ויאכלו נראו כמו שאכלו ושתו, ואם נאמר שהרגיש בהם וידע שהם מלאכים, למה הי' הצורך למלאכים להראות את עצמן כאוכלין ושותין, גם כל הטורח הזה לאאע"ה למה, ואל הבקר רץ אברהם, ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו', וא"צ למלאכים כל אלו הדברים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== א ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם הרבה מן המפורשים ס"ל דידע אאע"ה שהם מלאכים, ובדרך זה ביאר האוהחה"ק כל הפרשה, וז"ל והכיר בהם כי מלאכי אלקים המה, כי צורת המלאך לא תתעלם, צא ולמד מאשת מנוח, ומכ"ש אברהם שמכירם הי' לשעבר עייש"ד באריכות, ועד"ז כתב הרמב"ן וזלה"ק ובב"ר אמרו שהי' ג' סאין לכ"א, ולא ידענו למה הרבה בלחם כל כך לשלשה אנשים, אולי ידע הסתלקות המאכל ראשון ראשון, והוא כמרבה עולות למזבח עכ"ל, אמנם לפי"ד יקשה כקושייתנו הנ"ל דאיך חשב לקיים בהם מצות הכנסת אורחים ויתר הקושיות שנפרטו לעיל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם הרבה מן המפורשים ס"ל דידע אאע"ה שהם מלאכים, ובדרך זה ביאר האוהחה"ק כל הפרשה, וז"ל והכיר בהם כי מלאכי אלקים המה, כי צורת המלאך לא תתעלם, צא ולמד מאשת מנוח, ומכ"ש אברהם שמכירם הי' לשעבר עייש"ד באריכות, ועד"ז כתב הרמב"ן וזלה"ק ובב"ר אמרו שהי' ג' סאין לכ"א, ולא ידענו למה הרבה בלחם כל כך לשלשה אנשים, אולי ידע הסתלקות המאכל ראשון ראשון, והוא כמרבה עולות למזבח עכ"ל, אמנם לפי"ד יקשה כקושייתנו הנ"ל דאיך חשב לקיים בהם מצות הכנסת אורחים ויתר הקושיות שנפרטו לעיל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ב ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחשבתי לתרץ דאף שהרגיש אאע"ה בהם שהם מלאכי עליון, מ"מ להיות שנגלו אליו בדמות אנשים, אולי חשב עליהם שהם מהנפילים דמבואר במדרש ילקוט פ' בראשית שהורידן הקב"ה לארץ בדמות וצורת ברא וקלקלו עיי"ש, ואפשר שחשב אאע"ה שהם מהנפילים מאותם שלא קלקלו, כי הכיר שאין יצה"ר שולט בהם כמלאכים, ולפי שהיו בדמות אנשים חשב לקיים על ידם מצות הכנסת אורחים וא"ש מה שנתן לפניהם לאכול, והאוהחה"ק ביאר בדרך זה וז"ל כי ע"כ עברתם על עבדכם ר"ל בסדר זה בדמות אנשים שישנם במזון הגשמי ג"כ, ויאמרו כן, פי' כן הוא כדבריו שע"כ עברו עליו בדמות אנשים והסכימו אליו לעשות כאשת דבר עכלה"ק, אלא שבאמת לא אכלו כי מלאכים א"צ להם באכילה ושתי', וכדי להניח דעתו של אאע"ה הי' מראים א"ע כאילו אכלו ושתו, ובזה חשב לקיים מצות הכנסת אורחים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחשבתי לתרץ דאף שהרגיש אאע"ה בהם שהם מלאכי עליון, מ"מ להיות שנגלו אליו בדמות אנשים, אולי חשב עליהם שהם מהנפילים דמבואר במדרש ילקוט פ' בראשית שהורידן הקב"ה לארץ בדמות וצורת ברא וקלקלו עיי"ש, ואפשר שחשב אאע"ה שהם מהנפילים מאותם שלא קלקלו, כי הכיר שאין יצה"ר שולט בהם כמלאכים, ולפי שהיו בדמות אנשים חשב לקיים על ידם מצות הכנסת אורחים וא"ש מה שנתן לפניהם לאכול, והאוהחה"ק ביאר בדרך זה וז"ל כי ע"כ עברתם על עבדכם ר"ל בסדר זה בדמות אנשים שישנם במזון הגשמי ג"כ, ויאמרו כן, פי' כן הוא כדבריו שע"כ עברו עליו בדמות אנשים והסכימו אליו לעשות כאשת דבר עכלה"ק, אלא שבאמת לא אכלו כי מלאכים א"צ להם באכילה ושתי', וכדי להניח דעתו של אאע"ה הי' מראים א"ע כאילו אכלו ושתו, ובזה חשב לקיים מצות הכנסת אורחים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ג ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולדרכנו יתבאר דברי רז"ל הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחין, דהנה קיום המצו' לא הי' בגדר טירחא אצל אאע"ה, אדרבה כל חיותו ותשוקתו ורצונו הי' להשיג המצו', אמנם איתא בזוה"ק דכל בר נש דאיהו מסאב לא יכיל לקרבא לביתי' דא"א, ובג"כ הו' מדכי לכל בני נשא מכולא, מדכי לון מסטרא דע"ז, ומדכי לון מסטרא דמסאבא, וכמה דאיהו מדכי לגוברין, הכי נמי שרה מדכאת לנשין וכו', ועוד שם בזוה"ק אילנא נטע אברהם בכל אתר דדיורי' תמן וכו' ובההוא אילנא הו' בדיק וידע מאן דאיתאחיד בי' בקב"ה ומאן דאיתאחיד בע"ז עיי"ש ואפ"ל הכוונה הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, היינו אורחים בני אדם, שעמהם הי' טרחתו מרובה ואף שעצם המצו' של הכנסת אורחים לא הי' בגדר טירחא אצלו, אבל להבחינם ולעמוד על מהותם ופנימותם הטריח א"ע ושרה אמנו הרבה, כי נזהרו ונשמרו מאוד שלא יכניסו לביתם עובדי ע"ז, ומי שנטמא באיזה טומאה שהוא, ואפי' טומאת קרי כמבואר בזוה"ק, ולפי שלא רצה הקב"ה להטריחו באורחים בנ"א ע"כ הוציא חמה מנרתיקה והביא אליו מלאכים בדמות אנשים, ובמלאכים אלו לא הי' לו טירחא, לפי שהכיר מהותם מיד שאין יצה"ר שולט בהם כאמרז"ל, וגם הפיג דעתו ונתכוין לקיים בהם מצות הכנסת אורחים וזהו הפשט הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים בנ"א ולפי שראהו מצטער, ר"ל שראהו מעיקרא וידע שיצטער, ע"כ הביא עליו מלאכים בדמות אנשים, ועל דעת כן הוציא חמה מנרתיקה שלא יוכלו לבוא אצלו אורחים בנ"א כ"א מלאכים בדמות אנשים, ואין בזה שינוי רצון ח"ו, והבן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולדרכנו יתבאר דברי רז"ל הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחין, דהנה קיום המצו' לא הי' בגדר טירחא אצל אאע"ה, אדרבה כל חיותו ותשוקתו ורצונו הי' להשיג המצו', אמנם איתא בזוה"ק דכל בר נש דאיהו מסאב לא יכיל לקרבא לביתי' דא"א, ובג"כ הו' מדכי לכל בני נשא מכולא, מדכי לון מסטרא דע"ז, ומדכי לון מסטרא דמסאבא, וכמה דאיהו מדכי לגוברין, הכי נמי שרה מדכאת לנשין וכו', ועוד שם בזוה"ק אילנא נטע אברהם בכל אתר דדיורי' תמן וכו' ובההוא אילנא הו' בדיק וידע מאן דאיתאחיד בי' בקב"ה ומאן דאיתאחיד בע"ז עיי"ש ואפ"ל הכוונה הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, היינו אורחים בני אדם, שעמהם הי' טרחתו מרובה ואף שעצם המצו' של הכנסת אורחים לא הי' בגדר טירחא אצלו, אבל להבחינם ולעמוד על מהותם ופנימותם הטריח א"ע ושרה אמנו הרבה, כי נזהרו ונשמרו מאוד שלא יכניסו לביתם עובדי ע"ז, ומי שנטמא באיזה טומאה שהוא, ואפי' טומאת קרי כמבואר בזוה"ק, ולפי שלא רצה הקב"ה להטריחו באורחים בנ"א ע"כ הוציא חמה מנרתיקה והביא אליו מלאכים בדמות אנשים, ובמלאכים אלו לא הי' לו טירחא, לפי שהכיר מהותם מיד שאין יצה"ר שולט בהם כאמרז"ל, וגם הפיג דעתו ונתכוין לקיים בהם מצות הכנסת אורחים וזהו הפשט הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים בנ"א ולפי שראהו מצטער, ר"ל שראהו מעיקרא וידע שיצטער, ע"כ הביא עליו מלאכים בדמות אנשים, ועל דעת כן הוציא חמה מנרתיקה שלא יוכלו לבוא אצלו אורחים בנ"א כ"א מלאכים בדמות אנשים, ואין בזה שינוי רצון ח"ו, והבן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ד ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל וגו', במד"ר פתח טוב פתחת לעוברים ושבים וכו', שאלולא את לא בראתי שמים וארץ שנא' וימתחם כאוהל לשבת, שאלולא את לא בראתי גלגל חמה וכו', שאלולא את לא בראתי את הירח וכו' עכ"ד המדרש, וצ"ב סמיכות דרשתם לפרשה זו דוקא, וכמו"כ הי' ראוי' להאמר אצל לידתו של אאע"ה, או בנסיון העקידה או בא' מהעשרה נסיונות, שבזכותו נבראו שמים וארץ שמש וירח, ולמה הסמיכו חז"ל דרשתם לפרשה זו דוקא וטעמא בעי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל וגו', במד"ר פתח טוב פתחת לעוברים ושבים וכו', שאלולא את לא בראתי שמים וארץ שנא' וימתחם כאוהל לשבת, שאלולא את לא בראתי גלגל חמה וכו', שאלולא את לא בראתי את הירח וכו' עכ"ד המדרש, וצ"ב סמיכות דרשתם לפרשה זו דוקא, וכמו"כ הי' ראוי' להאמר אצל לידתו של אאע"ה, או בנסיון העקידה או בא' מהעשרה נסיונות, שבזכותו נבראו שמים וארץ שמש וירח, ולמה הסמיכו חז"ל דרשתם לפרשה זו דוקא וטעמא בעי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ו ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) ויקח חמאה וחלב וגו' פרש"י ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נדה וכו', ולהלן בפסוק ויאמרו אליו איה שרה אשתך, פרש"י ז"ל מדברי הגמרא אמר ר' יוסי ב"ר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה, והקשו המפרשים כיון שלא הי' בסעודה זו לחם, לאיזה צורך בא לשם כוס של ברכה, שאין בא אלא על הפת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) ויקח חמאה וחלב וגו' פרש"י ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נדה וכו', ולהלן בפסוק ויאמרו אליו איה שרה אשתך, פרש"י ז"ל מדברי הגמרא אמר ר' יוסי ב"ר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה, והקשו המפרשים כיון שלא הי' בסעודה זו לחם, לאיזה צורך בא לשם כוס של ברכה, שאין בא אלא על הפת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ז ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) להלן בפרשה ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים כל השומע יצחק לי, פירש"י ישמח עלי, ומ"א הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק הי' בעולם. ויש להבין דעדיין אינו מיושב בזה, למה אמר "כל" השומע, דהרי לא הי' שמחה אלא לאותן שנפקדו או שנתרפאו עמה, ואם קאי רק על כל אותן שנפקדו עמה, לא הי' לו לומר "השומע", דאצלם לא הי' רק השמיעה בלבד, כי הם גם נתרפאו או נפקדו בפועל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) להלן בפרשה ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים כל השומע יצחק לי, פירש"י ישמח עלי, ומ"א הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק הי' בעולם. ויש להבין דעדיין אינו מיושב בזה, למה אמר "כל" השומע, דהרי לא הי' שמחה אלא לאותן שנפקדו או שנתרפאו עמה, ואם קאי רק על כל אותן שנפקדו עמה, לא הי' לו לומר "השומע", דאצלם לא הי' רק השמיעה בלבד, כי הם גם נתרפאו או נפקדו בפועל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ז ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד) איתא בתנחומא פ' תולדות (ס"ב) בשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים, שמים וארץ, חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ומפני מה היו הכל שמחים, שאלמלא לא נברא יצחק לא הי' העולם מתקיים, שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו', ואין בריתי אלא יצחק שנא' ואת בריתי אקים את יצחק ע"כ, וצ"ב למה דוקא בזכות יצחק מתקיים העולם, יותר משל אברהם שהי' מדתו חסד, וכתיב עולם חסד יבנה, ולמה לא יספיק כמו"כ זכותו של יעקב שהי' מובחר שבאבות, ומידתו כלול בחסד ורחמים כידוע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד) איתא בתנחומא פ' תולדות (ס"ב) בשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים, שמים וארץ, חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ומפני מה היו הכל שמחים, שאלמלא לא נברא יצחק לא הי' העולם מתקיים, שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו', ואין בריתי אלא יצחק שנא' ואת בריתי אקים את יצחק ע"כ, וצ"ב למה דוקא בזכות יצחק מתקיים העולם, יותר משל אברהם שהי' מדתו חסד, וכתיב עולם חסד יבנה, ולמה לא יספיק כמו"כ זכותו של יעקב שהי' מובחר שבאבות, ומידתו כלול בחסד ורחמים כידוע.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ח ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה) במד"ר פ' תולדות עה"פ צחוק עשה לי אלקים, ר' לוי אמר הוסיפו על המאורות, נאמר כאן עשי' צחוק עשה לי אלקים, ונאמר להלן ויעש אלקים את שני המאורות ע"כ, וראוי להבין מהו הכוונה הוסיפו על המאורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה) במד"ר פ' תולדות עה"פ צחוק עשה לי אלקים, ר' לוי אמר הוסיפו על המאורות, נאמר כאן עשי' צחוק עשה לי אלקים, ונאמר להלן ויעש אלקים את שני המאורות ע"כ, וראוי להבין מהו הכוונה הוסיפו על המאורות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== ט ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו) בגמ' ר"ה (דף י"א ע"א) מסקינן דהמלאכים באו לבשר את שרה בתשרי, והוא שאמרו דקאי בחג וקאמר לה למועד הבא אשוב אליך והוא ניסן, ודכ"ע בפסח נולד יצחק, שהוא מועד הבא אחר החג, וכתבו התוס' דבסדר עולם ובמכילתא פ' ויסעו בנ"י מרעמסס פליגא אהך דהכא, דקאמר שם בט"ו בניסן באו המלאכים לבשרו, ור' מאיר שליח ציבור יסד במעריב של פסח ומצות אפה ויאכלו בלילי חג הפסח, ואמרי' נמי בב"ר לושי ועשי עוגות הדא אמרת שפסח הי', ואמרי' נמי בתנחומא מלמד שסרט לו סריטה בכותל וא"ל לשנה אחרת כשתגיע חמה לכאן ולשרה בן, וע"כ בט"ו בניסן הי' שבו נולד יצחק, והוא סתירה לכאורה, ואומר ר"ת דהני דאמרי בתשרי ס"ל כר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם, ולכי הדר בפסח שנה אחרת היא וכו' ולפי"ז תליא פלוגתייהו בפלוגתת ר"א ור"י אי בתשרי נברא העולם או בניסן עכת"ד ז"ל. אמנם צ"ב דכללא הוא בכל פלוגתת חז"ל דאו"א דא"ח, והראה לו הקב"ה למשרע"ה על כל דבר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא כמבואר בירושלמי פ"ד דסנהדרין, ואלו ואלו דא"ח, אולם כאן שהוא פלוגתא במציאות, צ"ב להבין איך יהי' דברי שניהם אמיתיים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו) בגמ' ר"ה (דף י"א ע"א) מסקינן דהמלאכים באו לבשר את שרה בתשרי, והוא שאמרו דקאי בחג וקאמר לה למועד הבא אשוב אליך והוא ניסן, ודכ"ע בפסח נולד יצחק, שהוא מועד הבא אחר החג, וכתבו התוס' דבסדר עולם ובמכילתא פ' ויסעו בנ"י מרעמסס פליגא אהך דהכא, דקאמר שם בט"ו בניסן באו המלאכים לבשרו, ור' מאיר שליח ציבור יסד במעריב של פסח ומצות אפה ויאכלו בלילי חג הפסח, ואמרי' נמי בב"ר לושי ועשי עוגות הדא אמרת שפסח הי', ואמרי' נמי בתנחומא מלמד שסרט לו סריטה בכותל וא"ל לשנה אחרת כשתגיע חמה לכאן ולשרה בן, וע"כ בט"ו בניסן הי' שבו נולד יצחק, והוא סתירה לכאורה, ואומר ר"ת דהני דאמרי בתשרי ס"ל כר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם, ולכי הדר בפסח שנה אחרת היא וכו' ולפי"ז תליא פלוגתייהו בפלוגתת ר"א ור"י אי בתשרי נברא העולם או בניסן עכת"ד ז"ל. אמנם צ"ב דכללא הוא בכל פלוגתת חז"ל דאו"א דא"ח, והראה לו הקב"ה למשרע"ה על כל דבר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא כמבואר בירושלמי פ"ד דסנהדרין, ואלו ואלו דא"ח, אולם כאן שהוא פלוגתא במציאות, צ"ב להבין איך יהי' דברי שניהם אמיתיים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key my_wiki:diff:1.41:old-2305:rev-2306:php=table -->
</table>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=2305&oldid=prevBe69455 ב־15:48, 21 במאי 20252025-05-21T15:48:55Z<p></p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=2305&oldid=2304">הצגת שינויים</a>Be69455https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=2304&oldid=prevBe69455: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט|דף_ראשי=דברי יואל על התורה/בראשית|תווית_דף_ראשי=חומש בראשית|הבא=דברי יואל על התורה/בראשית/חיי שרה|תווית_הבא=חיי שרה|תווית_קודם=לך לך|קודם=דברי יואל על התורה/בראשית/לך לך}} == '''~ וירא ~''' == === מאמר א === [דרשה בשנת תשט"ז בעיר מאנטרעאל] וירא אליו ד' באלני ממ..."2025-05-21T15:42:55Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{ניווט|דף_ראשי=דברי יואל על התורה/בראשית|תווית_דף_ראשי=חומש בראשית|הבא=דברי יואל על התורה/בראשית/חיי שרה|תווית_הבא=חיי שרה|תווית_קודם=לך לך|קודם=דברי יואל על התורה/בראשית/לך לך}} == '''~ וירא ~''' == === מאמר א === [דרשה בשנת תשט"ז בעיר מאנטרעאל] וירא אליו ד' באלני ממ..."</p>
<a href="https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=2304">הצגת שינויים</a>Be69455