https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%2F%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%27%2F%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94 2026-08-03T00:05:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94&diff=4018&oldid=prev 2026-07-15T20:35:49Z

<p>ייבוא אוטומטי – דברי יואל מכתבים</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה&#039;/מכתב ד|&lt;&lt; מלחמת ה&#039; מכתב ד]] • [[דברי יואל מכתבים חלק א]] • [[דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה&#039;/מכתב ו|מלחמת ה&#039; מכתב ו &gt;&gt;]]<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;עוד בענין הנ&quot;ל&lt;ref&gt;מכתב זה כתבו רבינו על הספינה בחזרתו מביקורו הראשון באה&quot;ק.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> בע&quot;ה, כ&quot;ד אלול יום א&#039; דסליחות, התרצ&quot;ב לפ&quot;ג, פה על הספינה,<br /> <br /> כאשר זכיתי ת&quot;ל להיות בירושלים עיה&quot;ק תובב&quot;א ולחבב אה&quot;ק, שאלוני רבים וכן שלמים ע&quot;ד הרב קוק העומד בראש להרחיב גבול הציונים והמזרחים הטמאים והמטמאים ר&quot;ל אש רלדאבון לבינו הן המה האריכו קיצינו והשרישו שורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר&quot;ל באה&quot;ק, וזה איזה שנים אשר ראיתי מכתבם של כבוד ידידיי הרב הגה&quot;צ האבדק&quot;ק סאטמאר ז&quot;ל&lt;ref&gt;הוא הרב הגה&quot;צ בעל &quot;קרן לדוד&quot;.&lt;/ref&gt; ולהבחל&quot;ח הרב הגה&quot;צ האבדק&quot;ק קאשויא שליט&quot;א&lt;ref&gt;הוא הרב הגה&quot;צ רבי שאול בראך.&lt;/ref&gt; ועוד משאר גאונים וצדיקים שבמדינות אחרות שחרצו עליו משפטו שאסור ליקח הוראה מפיו, וחלילה להתחבר עמו, ומקצתם של מכתבים אלו כבר נדפסו,&lt;ref&gt;נדפסו ע&quot;י הרה&quot;צ רבי מאיר סעמניצער, בירושת&quot;ו בזמנו, ומשם בספר מרא דארעא ישראל ח&quot;ב.&lt;/ref&gt; גם אנכי בעניי כתבתי אז בזה באריכות&lt;ref&gt;זה המכתב הקודם.&lt;/ref&gt; כאשר הי&#039; למראה עיני חיבורי עצבים שלו המלאים מינות וכפירה ר&quot;ל, וממש בוטה כמדקירות חרב בדברים חדים על ה&#039; ועל משיחו, ועל זה דוה לב המאמין בהשי&quot;ת ובתורתו הקדושה באופן נורא, אבל עוד גרע מזה מעשיו הרעים אשר ממשיך לב העם ובני ציון היקרים לרשת המזרחים ובתי ספריהם אשר הן המה המחריבים יסודות אה&quot;ק ומטילים ארס בילדי בני ישראל לחנכם בדרכי המינות ולסור מעיקרי ויסודי דתוה&quot;ק, ואין להאריך בהם כי כבר נודע אשר מיסוד מים הרעים מקורם, ומיום שניתנה תורה לישראל לא היה יסוד מינות כאלה אשר הדיחו אלפים נפשות מישראל לכפור בה&#039; ובתורתו הקדושה, ולא יסתפק בזה לב אמת, אשר העומד בצידם להרחיב גבולם גרע מהם.<br /> <br /> ומבואר בגמ&#039; (ברכות דף כ&quot;ט) גבי שמואל הקטן שתיקן ברכת המינים לשנה אחרת שכחה ולא העלוהו, והקשו אמאי לא העלוהו, האמר ר&#039; יהודא אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא, שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה, וניחוש דילמא הדר בי&#039; ומסיק דשאני שמואל הקטן דאתחיל בה, ומבואר בזה דאילו לא אתחיל בה הי&#039; מעלין אותו אף שהי&#039; צדיק גמור ומיוחד בדורו והוא בעצמו תקנה, ומזה נוכל להתבונן החומר שהחמירו חכז&quot;ל בחששא דמינות דהתם לא נשמע מפיו שום שבח על המינים אלא שתיקה ששתק מלקללם, ואיכא למיתלי בטעות ושכחה וכמבואר בלשון הש&quot;ס חיישינן שמא מין הוא, הרי שאינו אלא חשש דחשו לשמא, ואעפי&quot;כ לא הוי אמרינן להעמידו על חזקתו שלא לסלקו מחמת ספק בעלמא, הגם דכללא הוא בכה&quot;ת כולה דאף בסתם בני אדם כל מה שאפשר לדונו לכף זכות מעמידין אותו על חזקת כשרות וק&quot;ו צדיק דמעיקרא כשמואל הקטן, ולסלק אדם באמצע התפלה ברבים מחמת חשדא דמינות ר&quot;ל אין לך ביוש ברבים גדול מזה, וכבר אמרו חכז&quot;ל (ב&quot;מ נ&quot;ט ע&quot;א) מוטב שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, ועכ&quot;ז אמרו חכז&quot;ל לסלקו ולהלבין פני צדיק גמור ברבים מחמת ספק שיש בשתיקה זו, וצ&quot;ל דלחומר ענין מינות ר&quot;ל אשר הוא כנגד כה&quot;ת כולה, ושאני מינות דמשכא לכן החמירו בזה טפי אף בספק כדרך שלא מצינו כן בכל התורה כולה,&lt;ref&gt;עי&#039; ויואל משה מאמר א&#039; עמוד קע&quot;ד, ובס&#039; על הגאולה ע&#039; קי &quot;ח.&lt;/ref&gt; והגם כי במה שהיו מניחים אותו לגמור תפלה זו ולא יהי&#039; צורך לסלקו ברבים באמצע התפלה אינו נראה לכאורה חשש קלקול של מינות, כיון שכל נוסח התפלה מתוקנת ומסודרת מאנשי כנה&quot;ג, וא&quot;א לשנות בה דבר, וא&quot;כ לא יוכל להכניס באמצע התפלה דברי מינות, ואין החשש אלא שלא יצאו רבים ידי חובתן בתפלה זו אם הוא מין, וזה אינו אלא חשש דרבנן כי כל נוסח התפלה הוא מדרבנן.<br /> <br /> וצ&quot;ל שהוא ע&quot;ד שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ו מה&#039; יסודי התורה ה&quot;ה) הטעם שאמרו ס&quot;ת שכתבו מין ישרף שהוא בשביל שלא להניח שם למינים, ומובן הדבר שבמה שמניחים להם שם אפשר לימשך אבתרייהו ח&quot;ו, ולכן חשו גם בחשש מינות שאם יניחו לו לגמור התפלה ימשכו אחריו ג&quot;כ אח&quot;כ ויקבלו ממנו דברי מינות ח&quot;ו, עכ&quot;פ אנו רואים החומרא שהחמירו חכז&quot;ל בזה דמי ששותק מלקלל את המינים אף שאפשר לדונו גם לכף זכות מ&quot;מ לא יועילו לו צדקותיו ומסלקין אותו ברבים למען לא ימשכו אחריו בית ישראל, וק&quot;ו במי שמשבח ומרומם אותם וממשיך רבים מהעם אחר דעת המינים המפורסמים ר&quot;ל שחלילה להתחבר עמו ולשמוע הוראה מפיו לא דבר ולא חצי דבר.<br /> <br /> ובעו&quot;ה הן רבים עתה הנמשכין אחריו ונגררים אבתרי&#039;, אבל אף אם יתקבצו כל הרוחות שבעולם לא יוכלו לזוז אות אחת מתוה&quot;ק ומה שהוא ברור מדברי חכז&quot;ל והפוסקים, ובאמת הרבה יותר ממה שכתבתי כאן יש בזה בדברי ש&quot;ס ופוסקים, אך בעו&quot;ה בעיקבא דמשיחא הנסיונות מרובים המסמים את העינים והרבה סיבות בזה המטעים לב העם שא&quot;א לפורטם, ומצורף לזה נסיון העוני המעברת על דעת קונו כמ&quot;ש חכז&quot;ל, אבל האיש הנלבב יעמוד באמונתו ויציל נפשו מדרך המביא לבאר שחת ר&quot;ל, והי&#039; כל הנשאר בציון ובירושלים אותו אשר לא כרעו לבעל המינות והכפירה ר&quot;ל, השי&quot;ת יהי&#039; בעזרם ויצילם מכל הקמים עליהם, ויחזקם ויאמצם כי יתן את רוחו בהם, בשובו את שבותם לעיניהם, לראות בשמחתן של כל ישראל אחיהם.<br /> <br /> א&quot;ד הכו&quot;ח המצפה לרחמי שמים, להתהלך לפני ה&#039; בארצות החיים, להאיר עינים בתורת אלקים חיים, ונזכה במהרה לראות בשמחת ציון וירושלים.<br /> <br /> הק&#039; יואל טייטלבוים<br /> <br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:דברי יואל מכתבים חלק א]]<br /> [[קטגוריה:דברי יואל מכתבים חלק א - מלחמת ה&#039;]]</div>

Be69455