https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%98%2F%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA%2F%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91 2026-08-02T23:22:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%98/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91&diff=4398&oldid=prev 2026-07-18T22:11:29Z

<p>ייבוא אוטומטי – אגדות מהרי&quot;ט</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&amp;lt;&amp;lt; [[אגדות מהרי&quot;ט/תענית/פרק א|פרק א]] • [[אגדות מהרי&quot;ט/תענית|אגדות מהרי&quot;ט – מסכת תענית]] • [[אגדות מהרי&quot;ט/תענית/פרק ג|פרק ג]] &amp;gt;&amp;gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אגדות מהרי&quot;ט – מסכת תענית – פרק ב&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, אמר רבי יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעווננו.<br /> <br /> [עיין שו&quot;ת דברי יואל או&quot;ח סי&#039; ז&#039; אות א&#039;].<br /> ----<br /> הר המוריה, פליגי בה ר&#039; לוי בר חמא ורבי חנינא, חדא אמר הר שיצא ממנו הוראה לישראל, וחד אמר הר שיצא ממנו מורא לאומות העולם.<br /> <br /> וכן היא בבראשית רבה (פנ&quot;ה ז&#039;). ופירש&quot;י הוראה, תורה לישראל, כי מציון תצא תורה (ישעי&#039; ב&#039;) וכו&#039;, מורא לאומות העולם, ששומעין גדולת ישראל וירושלים ומתפחדים עליהם וכו&#039;. לישנא אחרינא, הר המוריה, הר סיני, מורא לאומות העולם, במתן תורה, דכתיב (תהלים ע&quot;ו) ארץ יראה ושקטה, עכ&quot;ל. וכן כתבו התוספות (ד&quot;ה הר) עיי&quot;ש. וכתב המהרש&quot;א ז&quot;ל (בח&quot;א) והתימה לפירוש שני שפרש&quot;י ותוספות, שהרי המוריה הוא הר סיני, ובקרא מפורש (דברי הימים ב&#039; ג&#039;) לבנות את בית ה&#039; בירושלים בהר המוריה, עכ&quot;ל. ונשאר בתימה.<br /> <br /> לתרץ על פי מה שכתב שם המהרש&quot;א ז&quot;ל, דלפירוש הראשון דאמר הר המוריה שיצאה ממנו הוראה לישראל, על שם כי מציון תצא תורה, צ&quot;ל דעל שם העתיד קראו הקב&quot;ה כן, דבימי אברהם אכתי לא ניתנה תורה, ועדיין לא היה כן, עיי&quot;ש. ולפי זה אפ&quot;ל דלא קשה מידי גם לאידך פירושא דרש&quot;י ותוספות דהר המוריה היינו הר סיני, דאיתא במדרש (פסיקתא פכ&quot;א, והובא ביפה תואר פ&#039; ויחי פצ&quot;ט) לעתיד לבוא יביא הקב&quot;ה הר תבור והר סיני והר הכרמל, ויבנה עליהם בית המקדש, שנאמר (ישעי&#039; ב&#039;) נכון יהיה הר בית ה&#039; בראש ההרים, ההרים שהיו כבר, עכ&quot;ד המדרש. וק&quot;ז זלה&quot;ה הישמח משה (בפרשת יתרו) הוסיף עוד, דגם הר הבית לא ידחה, דמשמע מלשון הפסוק דגם הר הבית שהוא הר המוריה יהיה על גבי ההרים ההם, ועל גביהם יהיה הבית המקדש, דכתיב נכון יהיה הר בית ה&#039;, דהיינו הר הבית בראש ההרים, יעיי&quot;ש, וכ&quot;כ בתפלה למשה (קפיטל ס&quot;ח עה&quot;כ למה תרצדון הרים וגו&#039;), ולפי זה לא קשה מידי לדברי רש&quot;י ותוספות שפירשו דהר המוריה היינו הר סיני, ממ&quot;ש הכתוב לבנות בית ה&#039; בירושלים בהר המוריה, דהר סיני נקרא הר המוריה על שם העתיד, ואז באמת יהיו תרווייהו כהדדי, ויחדיו יהיו תמים הר סיני והר המוריה בראש ההרים הגבוהים כמ&quot;ש במדרש.<br /> ----<br /> הר המוריה, פליגי בה ר&#039; לוי בר חמא ורבי חנינא, חדא אמר הר שיצא ממנו הוראה לישראל וכו&#039;.<br /> <br /> ופירש&quot;י הוראה, תורה לישראל, כי מציון תצא תורה (ישעי&#039; ב&#039;) וכו&#039; עכ&quot;ל. ועל שם כך נקרא בית המקדש שבו לשכת הגזית מקום מושב הסנהדרין בשם הר המוריה, כי בו בחר ה&#039; להוציא משם הוראות אמיתיות לעולם. והנה בשעה שבחר בו השי&quot;ת והוא נתנה לבני ישראל, אזי יצאו משם הוראות אמיתיות, אולם אם הוא להיפך שלוקחין אותה מעצמן ומנאצין שם את ה&#039; כאשר עינינו הרואות בעוה&quot;ר, אזי יוצא משם הירוס הדת בעזות מצח וביד רמה, ואם כן האיך יאות לקרות לה הר המוריה. [ועל זאת נבכה ונקונן לפני הקב&quot;ה על המקום הקודש שהיה צריך להוציא הוראות אמיתיות, ובעוה&quot;ר יוצא משם ההיפוך. ובזה יש לפרש מ&quot;ש בהושענות, הושענה הר המוריה, שיחזור לקדמותו להיות נקרא הר המוריה, על שם שממנו תצא תורה והוראות אמיתיות לעולם].<br /> ----<br /> מאי הר המוריה, פליגי בה ר&#039; לוי בר חמא ורבי חנינא, חדא אמר הר שיצא ממנו הוראה לישראל וכו&#039;.<br /> <br /> [עיין דברי יואל פ&#039; לך עמוד רי&quot;ט, ושם עמוד רסא].<br /> ----<br /> שבהן אומר לפניהן דברי כבושין וכו&#039;, אחינו לא שק ותענית גורמין, אלא תשובה ומעשים טובים גורמים וכו&#039;.<br /> <br /> ודקדק מרן החתם סופר זלה&quot;ה (בדרשתו לח&#039; תמוז תקס&quot;ט, ותורת משה פ&#039; בשלח) דלכאורה אם השק ותענית אינם נחשבים למאומה, אם כן למה הוא בא, והלא כל הגדולים תפסו בשק ותענית, ואם מועילים אלא שאינם העיקר, אם כן לא הו&quot;ל למימר שאינם גורמים, אלא הו&quot;ל למימר שאינם עיקר. וביאר שם דיש אשר השק והתענית גורמים לתשובה, ויש אשר התשובה גורמת לשק ותענית, דבשנים כתיקונן שאין שטן ופגע ולא חסר להם לישראל דבר, אזי כאשר צריך לשבר לבבם שיעשו תשובה, יש צורך בשק ותענית, שזה גורם הכנעת הלב, ובאופן כזה השק והתענית גורמים לתשובה. אמנם כאשר עת צרה היא ליעקב רח&quot;ל וישראל הם בשפל המצב ולבותיהם שבורים, אז אין צורך בלבישת שק ותענית כדי לעורר בתשובה, דגם בלאו הכי לבב האנשים עליהם דוי, ואז הוא להיפוך דעל ידי שנתעוררו לתשובה הם לובשים שק וגוזרים תענית, ואם כן התשובה ומעשים טובים גורמים לשק ותענית, עכדה&quot;ק.<br /> <br /> לפי דבריו מיירי הך מתניתא בזמן שהיו לבבות ישראל נשברים, ועל כן אמרו אחינו לא שק ותענית גורמים לתשובה, אלא תשובה ומעשים טובים משברון הלב גורמים לשק ותענית, כי כן היה המצב בימי חכמינו ז&quot;ל, ששברון הלב והצרות גרמו לתשובה ומעשים טובים.<br /> <br /> לפי זה הרי במצב דורינו צריך שיהיה ההכנעה עצמיית, וכמו שאין צריכין לשק ותענית. אבל בעוה&quot;ר בזמנינו אלה לעומת זה יש טמטום הלב נורא, וגדול כל כך השפלות וההסתרה ושברון הלב, דהרי אי&quot;צ לומר אלפים ורבבות מישראל עד כמה המה שבורים ונדכאים, רק הבורא יתברך שמו יודע ועד, ואעפ&quot;כ הלבבות אטומות, וכן על ידי גודל כח היצר וכוחות הטומאה השולט בעולם, הרי כל זה מגדיל הנסיון שאי אפשר להגיע להכנעה אמיתית לפני הבורא כל עולמים, להתבטל לפניו יתברך שמו ולבטוח בו בשלימות, וצריכין לסייעתא דשמיא שיזכו להתפלל באמת מעומקא דלבא.<br /> ----<br /> דברים אמורים בגבולין, אבל במקדש אינו כן, לפי שאין עונין אמן במקדש וכו&#039;, על כל ברכה תן לו תהלה, ואלא במקדש מהו אומר, ברוך ה&#039; אלקי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל, והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.<br /> <br /> וכן כתב רש&quot;י ז&quot;ל (פ&#039; האזינו ל&quot;ב) עה&quot;פ כי שם ה&#039; אקרא הבו גודל לאלקינו, וז&quot;ל: כשאקרא ואזכיר שם ה&#039;, אתם הבו גודל לאלקינו וברכו שמו, מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש. ופי&#039; הרא&quot;ם וגור אריה (שם) מדכתיב הבו גודל, נשמע דצ&quot;ל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שזהו הגדלה והתרוממות להשי&quot;ת, משא&quot;כ אמן שעונין בגבולין אינו אלא דבריו שמאמין לדברי המברך, אבל הגדלה והתרוממות ליכא, עכ&quot;ד. אמנם אכתי צ&quot;ב למה צריכין לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דוקא, הלא כמו כן ישנם גם שאר שבחים שיש בהם הגדלה והתרוממות להשי&quot;ת.<br /> <br /> לבאר בדרך רמז עפי&quot;ד הרה&quot;ק מאפטא זי&quot;ע בספרו אוהב ישראל פ&#039; וישב עה&quot;פ הלא אחיך רועים בשכם, וזל&quot;ק במדרש הה&quot;ד לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש לעולם ועד והוא פלאי, וי&quot;ל כי הנה איתא בגמ&#039; (חגיגה דף י&quot;ג ע&quot;ב) מ&quot;ט גבי ישעי&#039; הנביא כתיב שש כנפים לאחת וגבי יחזקאל הנביא כתיב וארבע כנפים לאחת, ומשני כאן בזמן שביהמ&quot;ק קיים וכאן בזמן שאין ביהמ&quot;ק קיים וכו&#039;, נמצא כי בזה&quot;ז נחסרו ב&#039; כנפים. והנה איתא בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הני שית תיבין נגד שית גדפין, נמצא בזה&quot;ז שחסר ב&#039; גדפין כנ&quot;ל חסר ג&quot;כ ב&#039; תיבין מאלו ששה תיבות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הנ&quot;ל, ואמר מורי הרב הקדוש כו&#039; מ&#039; אלימלך זללה&quot;ה ששני תיבות החסרים הם כבוד מלכותו, ולזה אנחנו מבקשים וכו&#039; גלה כבוד מלכותך עלינו, עכד&quot;ק.<br /> <br /> אומר שהשני תיבות אשר הם חסרים בזמן החורבן בהמ&quot;ק הם לעולם ועד. דהנה איתא בגמ&#039; עתידין הצדיקים שיקראו קדוש, כי השתא נקרא הקב&quot;ה קדוש ולעתיד יהיו נקראים כל הצדיקים בשם קדוש, ומקשה הגמ&#039; האיך יהי&#039; נקרא הקב&quot;ה לעתיד, ומשני שם שהקב&quot;ה יהי&#039; נקרא לעתיד קדוש לעולם ועד. ומעתה יתפרש המדרש על נכון והוא מרומז בהפסוק הנ&quot;ל הלא אחיך רועים בשכם, רומז על זמן שיהיו בני ישראל בגלות, וזהו אחיך הם בני ישראל, רועים היינו בזנמן הגלות ונחרב הביהמ&quot;ק וחסר ב&#039; גדפין ולזה נחסר ג&quot;כ ב&#039; תיבות מהששה תיבות הנ&quot;ל היינו לעולם ועד, ונשאר רק ד&#039; תיבות היינו ברוך שם כבוד מלכותו שהר&quot;ת שלהם הוא בשכ&quot;ם, וע&quot;ז קאמר המדרש הה&quot;ד לדור ודור נגיד גדלך היינו בזה&quot;ז, אבל ולנצח נצחים היינו לעתיד, קדושתך נקדיש, היינו מה שאתה נקרא קדוש בזה&quot;ז ולעתיד נהי&#039; אנחנו נקראים בשם קדוש באותו השם שאתה נקרא בזה&quot;ז, והוקשה להמדרש קושית הגמ&#039; א&quot;כ באיזה שם יהי&#039; נקרא הקב&quot;ה לעתיד, על זה מסיים המדרש ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש לעול&quot;ם וע&quot;ד, ר&quot;ל שהקב&quot;ה יהי&#039; נקרא לעתיד בשם קדוש לעולם ועד, כי לעת עתה בזמן החורבן חסרים אלו השני תיבות לעולם ועד, אבל לעתיד יתמלאו השני תיבות למקומן ולכן יהי&#039; נקרא הקב&quot;ה אז קדוש לעולם ועד כתירוץ הגמ&#039; הנ&quot;ל, עכ&quot;ד הנחמדים.<br /> <br /> מובן למה צריכין לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דוקא, דהנה לפי דברי האוהב ישראל הנ&quot;ל חסירים עתה בזמן החורבן תיבת לעולם ועד, ולעתיד יתמלאו השני תיבות למקומן, ועי&quot;כ יהיה נקרא הקב&quot;ה קדוש לעולם ועד, ואם כן יתגדל שמו ושבחו יתברך, על ידי מילוי תיבות לעולם ועד, ולכן בבית המקדש שהיה התעוררות מעין דלעתיד בשעה שהיה הכהן גדול מזכיר את השם המפורש כנ&quot;ל, ולעתיד הרי יהיה נקרא הקב&quot;ה קדוש לעולם ועד, על כן שפיר ראוי לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דוקא, ואתי שפיר דזה נשמע ממ&quot;ש הבו גודל, דהרי בדבר הזה יתגדל כבוד שמו יתברך ושבחו יותר מבזמן החורבן, במה שיתמלאו השני תיבות לעולם ועד, שעי&quot;כ יהיה נקרא הקב&quot;ה קדוש לעולם ועד, והיינו נמי טעמא שראוי לומר בבית המקדש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דוקא, והבן.<br /> ----<br /> אומר, אומר אני,<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;[כהנים]&#039;&#039;&#039; <br /> <br /> , [משום דמהרה יבנה בית המקדש ודלמא יצטרך לעבוד העבודה בבית המקדש, ושתויי יין אסורין בעבודה],<br /> <br /> אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו.<br /> <br /> ופירש&quot;י (שם בד&quot;ה רבי אומר) אבל מה אעשה שתקנתן קלקלתן, דהוי כמה שנים שלא חזרה העבודה, וקלקלה זו תקנתו לשתות יין בהדיא, ולשמא יבנה לא חיישינן, עכ&quot;ד. וכן כתבו התוספות בעירובין (מ&quot;ג ע&quot;ב ד&quot;ה ואסור) עיי&quot;ש. ודברי רש&quot;י ז&quot;ל ותוספות לפי פשוטו תמוהין, דאדרבה הואיל ועברו שנים הרבה שלא חזרה העבודה, הרי קרבה בזה הישועה לבוא, ומהו הטעם באמרם שקלקל תן זו תקנתן.<br /> <br /> על פי מה שנחלקו בזה, אם ביאת המשיח יהיה קודם תחיית המתים או תחיית המתים יהיה מקודם ואחריו ביאת המשיח, וכתב בספר ארץ החיים על תהלים (מזמור ע&quot;א) דענין זה תלוי אם ביאת המשיח יהיה בעתה או בזמן של אחישנה, דאף שכתבו הקדמונים דסדרן של דברים הוא שקודם יהיה ביאת המשיח, וארבעים שנה אחר כך יהיה תחיית המתים, מכל מקום זהו דוקא אם זכו הדור לפי רוב מעשיהם הטובים לביאת המשיח ויהיה הגאולה בבחינת אחישנה, אז יהיה לפי סדר המדריגות, וביאת המשיח מוקדם לתחיית המתים, אבל אם יהיה הגאולה בעתה, מטעם כי הדור ההוא לא יזכו מצד מעשיהם ח&quot;ו, ואז אדרבה כל אותן הקדושים שמתו בחבלי המשיח וסבלו צרות רבות הן המה אשר גרמו לקרב ביאתו, אזי בדין הוא שיוקדם תחיית המתים לביאת המשיח, כדי שהצדיקים יעמדו על שכרן ולזכות לימות המשיח. [ועיין עוד מזה בסה&quot;ק ויואל משה (מאמר שלש שבועות סי&#039; ס&quot;א)].<br /> <br /> עוד מאי דאיתא בגמרא יומא (ה&#039; ע&quot;ב) כיצד מלבישן [בגדי כהונה לכהנים] לעתיד לבוא, וקמתמה לעתיד לבוא נמי לכשיבואו אהרן ובניו, ומשה רבינו יבוא עמהם ויאמר, יעו&quot;ש. ומעתה אם יהיה תחיית המתים קודם שיבוא משיח, יהיו שמה אהרן הכהן ובניו הכהנים שמאז, ואם כן אין חשש לכהני דורינו לשתות יין, כי יהיו אז כהנים הרבה, ועל זה אין לחוש שמא תכבד העבודה כל כך ויצטרכו אל העבודה גם לכהני הדור, וממילא יהיו אסורין לשתות יין. אמנם כל זה לא שייך רק אם יהיה הגאולה בעתה שאז יוקדם תחיית המתים לביאת המשיח כנ&quot;ל, אבל אם זכו ויהיה הגאולה בבחינת אחישנה, אזי יוקדם ביאת משיח לתחיית המתים, ואם כן יצטרכו לכהני הדור, ומעתה לפי זה הך הילכתא אם אסורין הכהנים לשתות יין שמא מהרה יבנה בית המקדש, תלי&#039; אם תהיה הגאולה בבחינת אחישנה ויצטרכו לכהני הדור כנ&quot;ל.<br /> <br /> זה מה מאוד יתבארו דברי הגמרא הנ&quot;ל, דרבי הוי סבירא ליה דאסורין מטעם &quot;מהרה&quot; יבנה בית המקדש וכו&#039;, דהיינו שתהיה במהירות בבחינת אחישנה, וסיים על זה מה אעשה שקלקלתן זו תקנתן, דמצינו הרבה פעמים שאמרו בגמרא וכי אכשור דרי בתמיה, משום הכי כיון שרבינו הקדוש [ר&#039; יהודה הנשיא] ראה ברוח קדשו כי הדורות הולכות ומתקלקלות ולא אכשור דרי, ובעוה&quot;ר אין לחוש שיהיה הגאולה בבחינת אחישנה, על כן אמר שקלקלתן זו תקנתן, היינו שעל ידי קלקול מעשי הדורות יהיה הגאולה בעתה בבחינת לא זכו, ואז יהיה תחיית המתים קודם שיבוא משיח, ואזי יעמדו אהרן ובניו וכל הכהנים כנ&quot;ל, ותו לא יצטרכו לכהני הדור, ואם כן אין חשש לשתות יין, וע&quot;כ קלקלתן זו תקנתן. [וכבר כתבו שמשנת של&quot;ה כבר עבר הזמן של אחישנה].<br /> <br /> &lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;*&lt;/div&gt;<br /> <br /> הנ&quot;ל בדרך אחר קצת, יש לתרץ הא דתמוה לכאורה וכי בשביל שעברו כמה שנים ולא נבנה נתמעט ח&quot;ו הבטחון בביאת המשיח ובנין הבית עד שישתנה על ידי זה הדין של איסור שתיית יין. ובתוספות כתבו טעם ההיתר בשביל שאפשר בכהן אחר או שישן מעט, וטעם זה הוא גם בגמרא סנהדרין (כ&quot;ב ע&quot;ב), אבל הול&quot;ל טעם זה, ולא טעם של הקלקלה מה שעברו כמה שנים ולא נבנה שהוא דבר מתמיה לכאורה.<br /> <br /> ראיתי בכרתי ופלתי (יו&quot;ד סוף סי&#039; ק&quot;י) שכתב לתרץ דברי הרמב&quot;ם (סוף הל&#039; מלכים פי&quot;ב) שסובר שהסדר הוא שיבוא אלי&#039; קודם ביאת המשיח, כיון שבגמרא אמרו כן וכי דברי הגמרא בכדי נאמרה, אבל ידוע מה שכתבו חכז&quot;ל לא זכו בעתה זכו אחישנה, וס&quot;ל להרמב&quot;ם ודאי סדר ותנאי של ביאת המשיח הוא שאלי&#039; יבוא לבשר ביאתו, רק הני מילי אם נעשה בעתה, אבל אם זכו שימהר ויחיש גאולה מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות לשנות הסדר ואהבה של הקב&quot;ה, כי זכות ישראל משנה השורה, והן הן דברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל כי ודאי ראוי שאלי&#039; יבוא קודם לבשר, אבל אין מוחלט כי אולי ירחם ה&#039; להערות על ישראל רוח קדשו לעבדו בכל לבב, ואז יחיש הפדות והגאולה למהר ביאת בן דוד מבלי אלי&#039; ז&quot;ל, ומה שהתירו בש&quot;ס בנזירות ולא חשו לאחישנה, כי היא מילתא דלא שכיחא ולא אסרו בנזירות משום מילתא דלא שכיחא, יעיי&quot;ש שהאריך בפירושא דש&quot;ס מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר. ויש לפלפל הרבה בדבריו אלא שאין להאריך כל כך בזה. והחתם סופר (בליקוטי שו&quot;ת סי&#039; צ&quot;ח) הביא סברת הפלתי בזה וקלסי&#039;, אבל לא ביאר מ&quot;ש להעמיס זה בלשון הרמב&quot;ם.<br /> <br /> אמרתי לבאר טעם דבריו ז&quot;ל, על פי מה שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל (בסוף הל&#039; מלכים פי&quot;ב הל&#039; ב&#039;) שקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו&#039; עיי&quot;ש. וכיון שכל מה שתקדם ביאתו של אליהו הנביא היא כדי לעורר את ישראל לתשובה, ולהכין לבבם ליראה ולאהבה את השם הנכבד והנורא, אם כן כל זה שייך באם לא יזכו ישראל ותהיה הגאולה בעתה, אזי יהיה צורך שתקדם ביאת אליהו, משא&quot;כ אם יהיה דור זכאי ותהיה הגאולה בבחינת אחישנה, אם כן כבר יהיו ישראל טהורי לב, וכל מאוויים וחפצם יהיה לדבקה בו יתברך ולעבדו שכם אחד, ואז לא יהיה צורך שתקדים ביאת אליהו לביאת משיח צדקינו, אלא מיד בעת הראוי יגלה ויבא משיח צדקינו. [ועיין מה שכתבנו בזה בדברי יואל פרשת אחרי עמוד פ&#039;].<br /> <br /> הפלתי אפשר להבין לשון הש&quot;ס בסוגיין דאמר רבי כהנים אסורין לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתם קלקלתם, ולהתוס&#039; בעירובין הנ&quot;ל פירשו תקנתם קלקלתם שעברו כמה שנים שלא נבנה הבית. וזה תמוה לכאורה וכי בשביל שעברו כמה שנים ולא נבנה נתמעט ח&quot;ו הבטחון בביאת המשיח ובנין הבית עד שישתנה על ידי זה הדין של איסור שתיית יין, אבל לסברת הפלתי מובן שפיר שאם היא בעתה אי אפשר שיבוא משיח אלא לפי הסדר שיבוא אלי&#039; ביום שלפניו עכ&quot;פ לבית דין הגדול, ואם כן אין חשש בשתיית היין דכיון שיש שהות יום שלם מביאת אלי&#039; עד הגאולה יש זמן לישן, או ששם בבי&quot;ד הגדול יכינו איזה כהן אחר ואין חשש, וע&quot;כ שהחשש הוא בשביל אחישנה שאז שמא יבוא פתאום ולא יהיה ידיעה מקודם גם על ידי אלי&#039;, ועל זה אמר קלקלתינו תקנתינו, שכיון שעברו כמה שנים ולא נבנה הבית, כבר הגיע הזמן של בעתה, ומעתה לא ישתנה הסדר של ביאת אלי&#039; קודם, שאין זה בכלל אחישנה דלא אכשור דרי, ואין חשש עוד לשתות יין מטעם שיהיה אפשרות לישן או להכין כהן אחר.<br /> <br /> אלו יתבאר היטב טעם החילוק שבין איסור שתיית יין שאינו נוהג בזמן החורבן, לבין איסור טומאה למתים שנוהג תדיר אפילו בעת החורבן, דאזהרת לנפש לא יטמא נוהגת תמיד, משום דאף אם תקדם ביאת מבשר לביאת משיח צדקינו, יש לחוש שלא תהיה לכהנים שהות להטהר, שהרי המה זקוקים להזאת שלישי ושביעי, משא&quot;כ איסור יין ושכר אל תשת לא נהוג האידנא, כדאמרן שתהיה לכהנים שהות להפיג יינם מעת ביאת אליהו הנביא זכור לטוב עד שיבא הגואל, דבזמן מועט יסור יינם מעליהם].<br /> ----<br /> אומר, אומר אני,<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;[כהנים]&#039;&#039;&#039; <br /> <br /> , [משום דמהרה יבנה בית המקדש ודלמא יצטרך לעבוד העבודה בבית המקדש, ושתויי יין אסורין בעבודה],<br /> <br /> אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו.<br /> <br /> ולכאורה מצינו בכמה מקומות בדברי חז&quot;ל שהגאולה העתידה תהיה בחודש ניסן דייקא, וכמאמרם ז&quot;ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, וכן משמע במדרשי חז&quot;לשהגאולה תהיה בחודש ניסן ולא בזמן אחר, וזה סותר לכאורה למאמרם ז&quot;ל הכהנים אסורין לשתות יין לעולם, והיינו משום דבכל יומא ויומא אמרינן דלמא השתא אתי, הרי דאפשר שתהיה הגאולה בכל ימות השנה, ואעפ&quot;י שאינו ניסן ולא תשרי, וכן הוא מעיקרי האמונה לצפות ולחכות לו בכל יום שיבא.<br /> <br /> יתורץ הקושיא על פי מה שכתב הנזר הקודש (פ&#039; ויחי) לפרש הפסוק אני ה&#039; בעתה אחישנה, ותו&quot;ד ז&quot;ל: דאף שהגאולה יש לה זמן קבוע של בעתה, באיזה מזל וכוכב וצירוף שם הוי&#039; המאיר בו יהיה זמנה, אבל ברצונו יתברך מעתיקם ממקומם להקדימם ולקבעם ברקיע כרצונו, והבורא יתברך משנה עתים ומחליף את הזמנים, כשיהיה הרצון מלפניו יתברך להחיש עת הגאולה במהרה בימינו, עכת&quot;ד ז&quot;ל. ובזה יתורץ הקושיא הנ&quot;ל, דבאמת זמנה של הגאולה יהיה בניסן כמבואר במחז&quot;ל הנ&quot;ל, אלא שאעפ&quot;כ אנו מחכין ומצפין בכל יום של ימות השנה שיבוא משיח צדקינו, דברצונו יתברך מחליף את הזמנים להעתיקם כרצונו, והיכולת בידו יתברך לקבוע ניסן והמזל והכוכב והצירוף הראוי להיות בו הגאולה, באיזה יום מימות השנה שיעלה הרצון מאתו יתברך. ואתי שפיר מה שאמרו ז&quot;ל כהנים אסורין לשתות יין לעולם, דבכל יומא אמרינן דלמא השתא אתי, לפי שאפשר שתקבע ניסן ועת הקבוע לגאולה בכל יום מימות השנה, על ידי חלוף הזמנים כשיהיה ברצונו יתברך.<br /> ----<br /> אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתן קלקלתן.<br /> <br /> [עיין מה שכתבנו במסכת עירובין דף מ&quot;ג ע&quot;א].<br /> ----<br /> &#039;&#039;&#039;[ט&quot;ז ע&quot;א]&#039;&#039;&#039; ולמה [ט&quot;ז ע&quot;ב] במה [י&quot;ז ע&quot;א] רבי [שם] מאי [שם] מאי [שם] הזקן [שם] רבי [שם] רבי [שם]<br /> <br /> [וכבר [ובדברים<br /> <br /> &lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&amp;lt;&amp;lt; [[אגדות מהרי&quot;ט/תענית/פרק א|פרק א]] • [[אגדות מהרי&quot;ט/תענית|אגדות מהרי&quot;ט – מסכת תענית]] • [[אגדות מהרי&quot;ט/תענית/פרק ג|פרק ג]] &amp;gt;&amp;gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:אגדות מהרי&quot;ט]]</div>

Be69455