https://otzarmaharit.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%98%2F%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90%2F%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99 2026-08-02T23:01:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.44.0 https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%98/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99&diff=4455&oldid=prev 2026-07-18T22:13:33Z

<p>ייבוא אוטומטי – אגדות מהרי&quot;ט</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&amp;lt;&amp;lt; [[אגדות מהרי&quot;ט/בבא בתרא/פרק ט|פרק ט]] • [[אגדות מהרי&quot;ט/בבא בתרא|אגדות מהרי&quot;ט – מסכת בבא בתרא]] • &amp;gt;&amp;gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אגדות מהרי&quot;ט – מסכת בבא בתרא – פרק י&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;[קס&quot;ד ע&quot;ב]&#039;&#039;&#039; אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום, הרהור עבירה וכו&#039;. הנה מבואר בגמרא (סוף חולין) דמכלל השכר מצוה בהאי עלמא הוא, דלא ליתי לידי הרהור ע&quot;ז ועבירה, ויזכה לקיים המצוה כדבעי. והנה אע&quot;פ שאמרז&quot;ל דג&#039; עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום וא&#039; מהם הרהור עבירה, אעפ&quot;כ על ידי הגדרים וסייגים שהאדם מוסיף על המצות ועושה משמרת למשמרת יותר מן המחוייב זוכין להנצל גם מזה.<br /> <br /> ויבואר הענין, בהקדם הא דהסכימו כל המפרשים מכאן דאע&quot;פ דאמרינן (קידושין ל&quot;ט ע&quot;ב, וסוף מס&#039; חולין) דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, היינו רק על קיום המצות שנצטוינו עליהן מן התורה ומחוייבין בהן, אבל במה שמחמירין על עצמן ועושין יותר מן החיוב ומוסיפין גדרים וסייגים ומביאין עצמן לידי חיוב בדבר שלא נצטוה עלי&#039;, על זה שפיר מקבלין שכר גם בעולם הזה, מדה כנגד מדה, דלפי שהוא עושה לפנים משורת הדין דבר שאינו מחוייב בו, גם הקב&quot;ה כביכול עושה עמו לפנים משורת הדין להשפיע לו שכר טוב בעולם הזה, אע&quot;פ שמדינא אין מגיע שכר בעולם הזה.<br /> <br /> ויצא להם זה מדברי הגמרא (ב&quot;ק ט&#039; ע&quot;ב) דמסיק שם בהידור מצוה דעש שליש משלו מכאן ואילך משל הקב&quot;ה, ופרש&quot;י ז&quot;ל דהיינו אותו שליש שיוסיף בהידור מצוה משלו הוא, שאינו נפרע לו בחייו, כדאמרינן (ע&quot;ז דף ג&#039; ע&quot;א) היום לעשותם ומחר לקבל שכרם. מכאן ואילך, מה שיוסיף בהידור יותר על שליש, יפרע לו הקב&quot;ה בחייו עכ&quot;ל.<br /> <br /> וכעין זה מבואר מדברי המהרש&quot;א ז&quot;ל בח&quot;א (ספ&quot;ק דסוטה) על אמרם ז&quot;ל שאמר השי&quot;ת למשה רבינו ע&quot;ה, כלום אתה מבקש ליכנתם לארץ אלא לקיים מצות התלויות בארץ ולקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם. ולכאורה וכי רצה משה רבינו ע&quot;ה לקיים המצות על מנת לקבל פרס. אלא דמה שרוצה להביא את עצמו לידי חיוב בדבר שלא נתחייב בו עדיין, בזה רשאי על מנת לקבל פרס יעיי&quot;ש. והרי דיש על זה פרס ושכר גם בעולם הזה. ואאמו&quot;ר זלה&quot;ה בקדושת יו&quot;ט (פ&#039; תולדות) ביאר דכמו כן גם על מה שמקיימים מצות דרבנן בתורה שבעל פה, וגדרים וסייגים שהוסיפו חכמים מה שלא נמצא בפירוש בתורה, גם על זה ישולם שכר טוב בהאי עלמא, כמ&quot;ש אא&quot;ז זלה&quot;ה בייטב לב (ר&quot;פ קדושים) לפרש דברי המדרש קדושים תהיו, הה&quot;ד ישלח עזרך מקודש וגו&#039;, דידוע דכל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש, ועל כן על מה שהוסיפו החכמים מדעתם מה שלא נכתב בפירוש בשביל זה מגיע שכר בעולם הזה, וז&quot;ש ישלח עזרך מקודש, על ידי שאתה מקיים דברי החכמים הקדושים שהוסיפו לך מדעתם, על ידי זה יבואו לך עזרת ה&#039; יעיי&quot;ש. (ועיין בדברינו לסוכות עמוד ק&quot;א וע&#039; תרמ&quot;ו ביאור וטעם הדברים).<br /> <br /> עכ&quot;פ מבואר מכל הלין דעל המצוות אשר לא מפי הגבורה שמענום רק אנחנו משלנו הוספנו על החיוב ופעלנו אותם מעצמינו, או מה שהוסיפו לנו חכמים בתורה שבעל פה ועשו משמרת למשמרת על מצות התורה, עליהם ינתן שכר גם בעולם הזה. ואפשר להסביר עוד בטעמא דמילתא למה מקבלין על זה שכר בעולם הזה, דהנה נודע מספה&quot;ק דכמו שיש בתוה&quot;ק תרי&quot;ג מצות רמ&quot;ח עשין ושס&quot;ה ל&quot;ת, לעומת זה ברא הקב&quot;ה את האדם ברמ&quot;ח איברים ושס&quot;ה גידין, וכל חיותן של איבריו וגידיו של האדם תלויין בקיום מצות התוה&quot;ק, דעל ידי קיום מצות עשה נשפע חיות וקיום לאבר שכנגד אותה מצוה, ועל ידי שמירת מל&quot;ת נשפע קיום וחיות לגיד שכנגד (עיין זוה&quot;ק פ&#039; וישלח מ&quot;ש בטעם מצות גיד הנשה), ועל כן אמרינן במצות התורה דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דכיון שמקור חיותו של האדם הוא על ידי המצות שהם מהקב&quot;ה שהוא אין סוף ברוך הוא, מתחייב גם השכר להיות אין סוף, וע&quot;כ אין שייך לשלם אותו בעולם הזה הכלה והנפסד שיש לו סוף וקץ, משא&quot;כ על ידי אותן המצות שהאדם בעצמו מביא את עצמו לידי חיוב, ועל הגדרים וסייגים שעושה בתוספות שאינו בכלל הציווי מהבורא יתברך, שעל ידי זה הרי הוא בורא לו בעצמו איברים וגידים חדשים בתוספות על מה שברא בו הקב&quot;ה כנודע, עי&quot;כ שפיר ניתן לשלם לו שכר גם בעולם הזה, כיון שאלו האיברים הם על ידי מעשי האדם עצמו שאינו נצחי והבן.<br /> <br /> ולפי כל זה מובן שפיר, דהנה מבואר בגמרא (סוף חולין) דאם איתא דאיכא שכר מצות בהאי עלמא תהני ליה ותגן עליה דלא ליתי לידי הרהור וכו&#039;, ואע&quot;פ שאמרז&quot;ל דג&#039; עבירות אין אדם ניצול בכל יום, ואחד מהן הרהור עבירה, אעפ&quot;כ על ידי הגדרים וסייגים שהאדם מוסיף על המצות ועושה משמרת למשמרת יותר מן המחוייב זוכין להנצל גם מזה וכנ&quot;ל, משא&quot;כ על ידי המצות שמחוייב בהן מן התורה אינו מגין דליכא שכר מצוה בהאי עלמא וכמבאר שם, וזה גופא שייך לעיקר השכר שיוכל להוציא לפועל את תפצו בדבר קיום המצוה כאשר עם לבבו, ולא יבוא לידי שום תקלה שלא ימנע הימנה.<br /> ----<br /> &#039;&#039;&#039;[קס&quot;ה ע&quot;א]&#039;&#039;&#039; אמר רב יהודה אמר רב רוב בגזל ומיעוט בעריות וכו&#039;. לכאורה אינו מובן, וכי רוב העולם גזלנים ויש לפרש בהקדם הא דאיתא בגמרא (ברכות ל&quot;ה ע&quot;ב) א&quot;ר חנינא בר פפא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב&quot;ה וכנסת ישראל, ופירש&quot;י גוזל להקב&quot;ה את ברכתו ולכנסת ישראל שבחטאו הפירות לוקים ע&quot;כ. וכתב המהרש&quot;א ז&quot;ל לבאר הטעם אשר על ידי חטא זה הפירות לוקין, כי הברכות מורידים פע ברכה על הפירות, ובאינו מברך על דבר הנהנה הוא מפריד ומשחית שפע הקדושה והברכה לכנסת ישראל מאביהם שבשמים עכ&quot;ל המהרש&quot;א. המורם מדבריו כי הממעט שפע הברכה מן העולם על ידי חטאיו נקרא גזלן, והנה ידוע כי על ידי הפגם באות ברית קודש נופלת השפעת הקדושה ליד החיצונים ר&quot;ל, ומתמעט שפע הברכה מן העולם, וזה ראשית לכל דבר הממעט את המחיה מן האדם. [עיין ישמח משה (פ&#039; מקץ צ&quot;ז ע&quot;ג).<br /> <br /> ועל פי זה נראה לפרש מאמרם ז&quot;ל רובם בגזל ומיעוטם בעריות, דלכאורה אינו מובן, וכי רוב העולם גזלנים, אמנם לדברינו מובן, כי הכוונה הוא שרוב העולם נכשלים בחטא הידוע, ועל ידי כך גוזלים השפע מן העולם, וז&quot;פ רובם בגזל ומיעוטם בעריות, כי בעריות ממש נכשלים רק מיעוט העולם, אמנם בגזל דהיינו החטא הידוע שהוא ענף ג&quot;ע נופלים רוב העולם ר&quot;ל.<br /> ----<br /> &#039;&#039;&#039;[קע&quot;ה ע&quot;ב]&#039;&#039;&#039; ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן והן כמעין הנובע, והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס, והנה בהך משנה פליגי ר&#039; ישמעאל ובן ננס בערב היוצא לאחר חיתום שטרות, דר&quot;י ס&quot;ל גובה מנכסים בני חורין, א&quot;ל בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין, ובגמ&#039; שם דף קע&quot;ו אע&quot;פ שקילס ר&#039; ישמאל את בן ננס הלכה כמותו [כר&#039; ישמעאל], וכן הוא בפוסקים, לכאורה ראוי להבין דהרי חז&quot;ל רצו להורות לנו כאן א&#039; מן הדרכים שהתורה נקנית בהם, היינו שיעסוק האדם בדיני ממונות וישמש את שמעון בן ננס, ועי&quot;ז יתרבה חכמתו בתוה&quot;ק אמנם כי כן מדוע העמידו רז&quot;ל יסוד הדרכה זו במקום דלא איפסקא הלכתא כבן ננס, והוי תכלית הלימוד ע&quot;מ לעשות ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.<br /> <br /> ואפ&quot;ל כי גם בזה הורו לנו חז&quot;ל יסוד גדול בדרכי הנהגת התוה&quot;ק, דלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אין ביד האדם להשיגו עכ&quot;י השתדלות, כי אף אם יעסוק הרבה בדיני ממונות ויהיה חרוץ ושנון בחכמה זו, יוכל להיות שלא יכוין לאמיתת ההלכה, והראיה לזה מדברי בן ננס במשנה זו, שהשלים עצמו בחכמה זו בתחלית ואעפ&quot;כ לא אפסיקא הלכתא כוותיה כאן, וצריך להרבות בתפילה ותחנונים להבוי&quot;ת שיזכהו לכוין אל האמת ואליבא דהלכתא, ולזה העמידו חז&quot;ל יסוד הדרכה זו במשנתנו, שצריך לעסוק בדיני ממונות ולשמש את בן ננס ועי&quot;ז יחכם האדם בחכמת התוה&quot;ק בקרבם, אמנם התכלית העיקר הוא להגיע בלימודו אל מה שהוא רצון הבורה יתברך שמו, ולכוין אל האמת והוא מה שהוקבע להלכה, ולזה צריך צריך סייעתא דשמיא, ולא סגי בעסק התורה לחוד.<br /> ----<br /> &#039;&#039;&#039;[קע&quot;ו ע&quot;א]&#039;&#039;&#039; אמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשים וכו&#039;. [עיין שו&quot;ת דברי יואל סי&#039; קנ&quot;א, בסוגיא דשיעבודא דאורייתא].<br /> <br /> &lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&amp;lt;&amp;lt; [[אגדות מהרי&quot;ט/בבא בתרא/פרק ט|פרק ט]] • [[אגדות מהרי&quot;ט/בבא בתרא|אגדות מהרי&quot;ט – מסכת בבא בתרא]] • &amp;gt;&amp;gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:אגדות מהרי&quot;ט]]</div>

Be69455