שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סו
~ סימן סו ~
ב"ה. הנני להשיב בקצרה בשולי המכתב כמבוקשו תשובה זו משנת תשי"ד, ערוכה להה"ג מו"ה יואל מאשקאוויטש זצ"ל משאץ.
א
והנה בשיעור המקוה יש הרבה דעות בפוסקים, יש מקילין אף בפחות משבעה מאות ליטר ויש מחמירין על יותר משמונה מאות, גם יש מחמירין עוד על יותר מתשעה מאות ליטר, ולבאר המקורים והטעמים של כל אלו השיטות, קצר היריעה מהכיל בשולי המכתב, גם אין הפנאי מסכים, אבל בודאי ידוע הכל לכת"ה שליט"א.
ובמקומינו נהגו להחמיר בשיעורי מקוה לכל הדיעות, וכמו שכתב התשב"ץ (ח"ג סי' לג) בספק בשיעורין להחמיר בכל מילי דאורייתא, ובפרט בעניני מקוה כתב התשב"ץ (ח"א סי' יז) להחמיר אף בשאר הוראות לחוש אף לדיעה יחידית. אבל במקומות שמקילין בשבע מאות ליטר אין להרהר אחריהם, כי יש להם על מה שיסמוכו שיש גדולים סוברים כן, ופשיטא שאין להוציא על זה שם פסול ח"ו, והאומר על זה איזה שם פסול עתיד ליתן את הדין.
אבל אם אפשר לתקן שיהיה לכל הדיעות מהראוי לתקן, ובפרט כשהוא גם עבור אותן שבאו ממקומות שכבר נהגו וקבלו עליהם להחמיר בזה, וכבר ביארתי בתשובה (או"ח סי' יג אות ז) שפה באמעריקא מחוייב כל אחד ואחד להתנהג כחומרי המקום שיצא משם.
ב
בענין נקב השקה לבור הזריעה
מה ששאל אם לוותר על נקב ההשקה לבור הזריעה, לא הבנתי, הלא לבור הזריעה אין נ"מ כלל בהשקה, כי המים שבבור הטבילה המה באים מבור הזריעה והכל חד הוא, אלא שבשביל שהוא נתן סאה ונטל סאה, עושים השקה לבור השני, א"כ אין צריך השקה אלא לבור השני.
ובלאו הכי לא הבנתי, הלא אפשר לתקן הכל בניקל להגביה המים מעל נקב ההשקה בין בבור ההשקה ובין בבור הטבילה, ואם על ידי זה יהיו המים גבוהים ביותר, אפשר להרחיב שליבה התחתונה בהמקוה שיעמדו שם הנשים בשעת טבילה. גם אפשר לעשות נקב כשפופרת הנוד בין שני הבורות, דהיינו בור הזריעה ובור ההשקה.
ובאמת שהעיקר הוא שיהיה השקה כדינו לכל הדעות, ואם יש השקה כראוי בלי שום חשש, אין נ"מ עוד בבור הזריעה מכמה טעמים שאין להאריך כאן. ועכ"פ יש הרבה דרכים לתקן כאשר אמרתי פנים אל פנים להמוכ"ז נ"י, וחכם כיוצא בו יוכל לתקן הכל שלא יהיה מקום לערער, וכדרכי תלמידי חכמים דכוותיה המרבים שלום בעולם.
ושלום לו וכל הנלוים אליו, כאשר איוותה נפשו וכלב ונפש ידידו דורש שלום ת"ה באהבה רבה מצפה לישועת השי"ת
הק' יואל טייטלבוים
*) תשובה זו ערוכה להר"ב מו"ה יואל מאשקאוויטש זצ"ל משאץ, בשנת תשי"ד