על הגאולה ועל התמורה/כה
כה
ועד כמה שמתגבר השטן לעשות נסים כדי להטעות את ישראל, תראה ממה שכתוב בספר חסידים (סי' נ"ט), שמאריך שם באזהרת הלאו דלא תנחשו (ויקרא י"ט, כ"ו) שהיו פרוצים בעבירה זו בימיו, ובתוך דבריו כתב וז"ל, יש ניחוש ורב הוא, ונוהג בבני אדם, שאם רואין אש וגחלות בוערות מעומד, אומרים יהיה לנו אורח, ואם תכבהו במים, האורח יפול במים, ואין לך ניחוש גדול מזה, ואמת ויציב הדבר כמה בני אדם ניסוהו, אך הוא השטן הוא המתעה אותם, כשרואה השטן שזה מנחש ואומר יפול האורח במים, אז אומר השטן אלך ואפיל האורח למים להטעות זה, להיות סימן זה בידו לנחש לעולם, עכ"ל ספר חסידים. חזינן מהכא דהשטן הטריח להשליך אדם ישר למים על לא חמס בכפו, והאורח האומלל הזה לא ידע על מה הגיע אליו ככה שבאו מים עד נפש, וכל זה עשה השטן כדי להכשיל ולהטעות את אחד מישראל בלאו דלא תנחשו, שאין בו מעשה אלא דיבור בעלמא, ומכל שכן וקל וחומר כשהשטן רוצה להכשיל את כל ישראל בעיקרי האמונה ולעכב ח"ו את גאולתן על ידי העברת השבועות, בודאי שמתגבר בכל כוחותיו המראה מופתים ונסים נגלים, להטעות את ישראל ח"ו באופנים שונים, ואין בזה חידוש, דמדרכי השטן הוא.
וגדולה מזו מצינו בדור המדבר, שהיו דור דעה, וכשהתעה אותם השטן בעון העגל אמר הכתוב (שמות ל"ב א') שאמרו כי זה משה האיש, ופירש"י ז"ל, כמין דמות משה הראה להם השטן שנושאים אותו באויר רקיע השמים. וזה ודאי היה שקר גמור שלא היה ולא נברא, כי משה רבינו ע"ה היה בשמים למעלה מכל המלאכים ושרפים לקבל התורה הקדושה מהקב"ה, ואף על פי כן ראו כל העם בעיניהם דמות נורא כזה שהראה להם השטן שקר מוחלט. ואהרן ושבט לוי וכל אותם שלא נמשכו אחר השטן, ידעו האמת שהוא דמות שקר, אלא שלא הועילו דבריהם להכחישם באמרם כי הם רואים בעיניהם מה שהשטן מראה להם, עד שבא משה רבינו ע"ה ונתגלה האמת. הרי מזה עד כמה מתגבר השטן, ונותנין לו כח מן השמים לשנות דברים מהווייתן, ולהראות לבריות שינוי הטבע ונסים נגלים, כדי לנסותן ולהטעותם.
ופוק חזי מה דאיתא בבראשית רבה (פל"ח סי' ז') אצל דור הפלגה, על הפסוק (בראשית י"א ב') וימצאו בקעה בארץ שנער, רב (כהנא) [נחמיה] אמר וימצאו, אם ללצים הוא יליץ (משלי ג', ל"ד), וביאר שם היפה תואר (ד"ה רבי יהודה) שהיתה מציאה ממש, שמתחלה לא היתה בקעה גדולה זו, ולשעה עשאה ה' וכו' משום אם ללצים הוא יליץ, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו וכו' (מכות י:) באופן שיהיה מקום לרשעתם עכ"ל, ובודאי שכל זה נעשה על ידי השטן המפתה אותם, כי מאתו לא תצא הרעות, אלא שהקב"ה נותן כח להשטן לעשות נוראות, ולשם כך נברא כדי לנסות את הבריות.
ומקרא מלא אמר הכתוב בפרשת ראה (דברים י"ג ג' ד') בנביא השקר, ובא האות והמופת אשר דבר אליך וגו', לא תשמע אל דברי הנביא וגו' כי מנסה ה' אלקיכם אתכם וגו', פירש"י, ואם תאמר מפני מה נותן לו הקב"ה ממשלה לעשות אות, כי מנסה ה' אלקיכם אתכם. ועיין באור החיים הק' שם (ד"ה כי מנסה) שכתב, אבל זולת טעם זה, יעשה ה' לבל תחזקנה ידי רשעים, ולא יהיה לא אות ולא מופת עכ"ל. והר"א אבן עזרא ז"ל כתב, כי מנסה וגו', בעבור שעזבו ולא המיתו, ונסיון השם, להראות צדקת המנוסה, עכ"ל ז"ל. ופירוש דבריו, כי בעבור שהניחו ישראל את נביא השקר המסית ומדיח את ישראל מאמונתם, ולא המיתוהו על פי בית דין, בזמן שהיו דנין דיני נפשות, על כן בא עליהם העונש שנותנין לו כח מן השמים לעשות אות ומופת, ובאו האותות האלה לנסות את ישראל. ואין בידינו עכשיו לדון דיני נפשות, אבל פשיטא דאם נותנין חיזוק לנביא השקר, על ידי זה בא העונש שניתן לו מן השמים כח ועוז לעשות אות ומופת, כדי לנסות את ישראל.