ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קסד

קסד

והמהרש"א כתב דלדעת רבי שמעון בן יוחאי הך קרא דוענתה השירה הזאת שסיים ביה כי לא תשכח קאי על כל התורה דכן קרא דכתבו לכם את השירה הזאת מוקמינן לה (סנהדרין) בפרק כהן גדול בתורה שצריך לכתוב ספר תורה, ומאן דפליג לעיל ואמר דהתורה תשתכח מוקי לה קרא דכי לא תשכח בשירה גופיה. והנה באמת בפרק כהן גדול בסנהדרין דף כ"א ע"ב מביא מימרא זו בסתם דמצוה לכתוב ספר תורה מקרא דועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולא הביא שם שום חולק בדבר גם היא הלכה פסוקה בפוסקים ובמוני המצות, ואינו נזכר בשום מקום שיש איזה חולק בזה, ולדברי המהרש"א ז"ל דאותה הברייתא וגם רב דסובר שעתידה תורה שתשתכח חולקין על הך סתמא דגמרא דסנהדרין במצות כתיבת ספר תורה כי אין ראיה מקרא דהשירה הזאת דקאי על כל התורה כי אם על השירה גופיה בלבד.

והרמב"ם כתב בפרק ז' מהלכות ספר תורה מצות עשה לכתוב ספר תורה וכו' שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו, לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ופירשו הבית יוסף וב"ח בטור יורה דעה סימן ע"ר דהכוונה הוא דבעל כרחך אי אפשר לומר שיכתוב שירת האזינו בלבד כיון דקיימא לן אין כותבין התורה פרשיות דתורה חתומה ניתנה, ואם כן על כרחך קרא קאמר שיכתבו כל התורה עד שירת האזינו דמה שאמר השירה הזאת קאי על כל התורה כולה, שהוא גמר של תורה יעיי"ש. ולפי זה יש הכרח מקרא דמה שאמר השירה הזאת קאי על כל התורה כולה ואיך יפרשו הברייתא ורב דלא קאי אלא על השירה בלבד, ודוחק לחלק בין הנושאים דהך שירה שבקרא דועתה כתבו לכם קאי על כל התורה והך שירה שבקרא דוענתה השירה הזאת שעל זה סיים כי לא תשכח לא קאי אלא על השירה דכיון ששניהם סמוכים בפרשה אחת ונאמרו בלשון אחד קשה לחלק בפירושא בלשון התורה, ועל כל פנים אין זה דבר פשוט כל כך, ולמה לא ביארו זה בש"ס אליביה שמחולקין בפירושא דקרא בלשון השירה שאינו שוה כמו שדרך הש"ס בכמה מקומות להקשות ואידך ולפרש.