ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קיא

קיא

גם במה שמתפארים שאין מקום פליטה לישראל בשום מדינה אלא אצלם, כל מי שיש לו מח בקדקדו יוכל לראות שבסיבתם נסגרו שערי המדינות בפני ישראל, כי המה מתאמצים בכל כוחם שלא להניח את ישראל לבוא לשום מקום כי אם אצלם, וכל מי שעושה איזו פעולה קטנה שיהיה אפשרות לישראל לבוא גם למדינה אחרת, כמו שאמרו חכמינו ז"ל (פסחים פז:) צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שפיזרן בין האומות, הם מתנפלים עליו כחיתו יער בכל מיני חירופין וגידופין, שהוא שונא ישראל ושונא הארץ.

והמה בעונותינו הרבים קצינים ושרים בכל המדינות והולכין שלובי יד עם שרי עם ועם ואוכלין ושותין עמהם ופועלים אצלם שלא ליתן מקום פליטה לישראל בשום מדינה אלא יוכרחו לעלות בחומה לארץ ישראל כנגד השבועה שדרשו חכמינו ז"ל (כתובות קיא.). - ורוב העולים שמה מביאים ביד חזקה לידי מינות וכפירה ומטמאין את ילדיהם באופן נורא. גם המה שמה בעינוי ועוני ודחקות גדול, ואינם מתחשבים בשום דבר ובלבד שיהיה להם מדינה חזקה בהרבות גיוס הצבא וכדומה שאר ענינים שרוצים לעשות בזרוע בשר.

ומבואר ברמב"ן הקדוש פרשת וישלח על הכתוב (בראשית ל"ב, ט') והיה המחנה הנשאר לפליטה, וכתב לבסוף גם זה ירמוז שלא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שמנו, אבל יעשו רעות עם קצתנו בקצת הארצות שלהם, מלך אחד מהם גוזר בארצו על ממונינו או על גופינו ומלך אחר מרחם במקומו ומציל הפליטים, וכך אמרו בבראשית רבה (ע"ו ג') אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו, אלו אחינו שבדרום, והיה המחנה הנשאר לפליטה, אלו אחינו שבגולה. כי גם לדורות תרמוז זאת הפרשה עכ"ל.

ומבואר בזה שהיה הבטחתו של יעקב אבינו ע"ה בקרא דוהיה המחנה הנשאר לפליטה שבכל זמן שיהיה עת צרה ליעקב באיזה מדינות, יהיו מדינות אחרות להציל הפליטים. וכל הרואה בספרי כותבי הדורות רואה שכן היה מעולם, וברור שגם אלינו היתה מגיע הברכה הזאת, אלא שהרשעים הללו עמדו לקלקלה בכל העולם ולא רצו רק מדינה ולא הצלה, וקשה להנצל מבעל בחירה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (וישב דף קפה:) שאמר ראובן להשליך את יוסף לבור שיש בו נחשים ועקרבים, כי מנחשים ועקרבים אפשר להנצל, אבל לא מבעל בחירה.

ולכן אלה הרשעים בבחירתם הרעה של גיאות וכפירה רחמנא ליצלן גרמו לכלל ישראל כל הצרות והתלאות שלא יהיה להם מנוחה בשום מדינה, וגם גרמו לסגור כל דלתות המדינות, וגם יש להאומות טענה שאין הכרח ליתן מקום פליטה לישראל כי כבר נתנו להם מדינה שיכולים לילך לשם, והציונים שהם בעיני העמים כראשי ישראל עוד מקפידים שלא לילך למדינה אחרת אלא לארץ ישראל.

וזה ברור בלי ספק שלולא אותה המדינה היה מתקיים גם אצלינו הבטחתו של יעקב אבינו ע"ה שיהיה לישראל מקום פליטה במנוחה, ואך הן המה היו בעוכרינו, ושוב מתפארים שאך המה המצילים, והלא גם על הפליטים מארץ מצרים לפני כשנתיים התפארו לאמור שהם מצילים אותם, אף שהכל ידעו בגלוי שהמה גרמו להם כל הצרות והגירושים, וכן הם כל פרטי מעשיהם. ובזמן האחרון נודע בגלוי מה שהפצירו אצל כמה ממשלות שלא יתנו מקום לפליטי ישראל.

וגם בארץ ישראל בעת שהיה שם עוד ממשלת האנגלענדער, הסיבה מה שסגרו האגנלים שערי הארץ שלא יבואו שמה הרבה מישראל היה בסיבת הציונים, לפי שראו שהמה רוצים ליקח הממשלה לעצמם. וכל מי שזוכר השתלשלות הענינים יודע ברור שלולא הציונים ברעיונם הטמא ליקח ממשלה היו שערי הארץ פתוחים והיו נצולים לשמה מספר גדול מישראל עד אין שיעור וערך, ואך הן המה היו בעוכרינו. גם כשהיתה עוד בארץ ישראל מלכות ישמעאל היתה הסיבה שסגרו שערי הארץ שלא לבוא שמה אנשים מישראל מחמת יראת הציונים.

ולא עוד אלא שהציונים בעצמם, אשר שלטו על סכום הרשיונות שנתנה ממשלת אנגליה מידי שנה בשנה לעלות לארץ ישראל, הם עצמם לא רצו ליתן רשיון אלא למי שהולך בדרכיהם ומחזיק בשיטתם שיטת הציונות המינות והכפירה רחמנא ליצלן, וכל מי שרצה ליסע לארץ ישראל היה צריך להחניף להם ולדרכיהם, ואמר הכתוב במינות הרחק מפתח ביתה (ירמיה ה', ח'), ומכל שכן שהיא סכנה עצומה למי שצריך להשכים לפתחם ולעשות כמעשיהם כאשר כן היה בעונותינו הרבים שנתפסו למינות על ידי זה רובי רבבות נפשות טהורות מישראל, רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה, שתפסו למינות רחמנא ליצלן על ידי לבוש שוא של חיבוב ארץ ישראל, ולזה היו נמנעים הרבה יראים לבוא לארץ ישראל, והירא את דבר ה' מפחד מדרך שיש בו סכנת המינות יותר מכל סכנה שבעולם, וקצרה היריעה מהכיל לפרט אף אפס קצהו מהצרות והתלאות שבאו לישראל בסיבתם רחמנא ליצלן

והנה מבואר במדרש רבה (סדר נח פרק ל"ח סימן י') אמר ר' לוי אין לך צרה באה לאדם שאין לאחרים בה ריוח. ואמרו זאת על דור הפלגה. וכן ראינו במדינת רוסיא שבעת המלחמה ניצלו הרבה מישראל ממדינת אשכנז על ידי שהובאו למדינת רוסיא, ואף שבאה משם צרה כוללת ונוראה. והמתבונן ברעיון הציוני בפרטי מעשיהם ותחבולותיהם מתחלה ועד סוף לא יסתפק שכל הצרות והתלאות שהגיעו לישראל היה אך בסיבתם, וכבר כתבתי שלא אוכל להאריך בזה כל כך אבל כל אשר לבו לשמים יודע ומבין כי מה שאומרים המסיתים והמדיחים שהמה מצילים אינו אלא סמיות עינים נוראה שניתן כח להסטרא אחרא להסית ולהדיח כל כך בעוורון ובתמהון לבב כמו שהיה בעבודה זרה בימי בית ראשון, ועוד הרבה גרוע מזה עכשיו בעונותינו הרבים.

ונהירנא עוד בימי חורפי שמעתי מגדול אחד משל נאה על הציונים. איש אחד היה רשע ואכזר נוקם ונוטר, ורצה לקחת נקם מחבירו לשרוף כל הונו ורכושו ושכר איש אחד בליעל שהיה בקי ורגיל לפעולות כאלה ושלחו לעשות שליחותו באופן שלא ירגיש מי הוא זה ואיזה הוא שעשה לו כזאת, ויען שהיה יודע שהוא מכניס אורח, הלך אליו בערב בדמות אורח וביקש מקום ללון, הבעל הבית נתן לו תיכף מקום לשכב שמה, באמצע הלילה התבונן איש הבליעל כי עכשיו הבעל הבית ובני ביתו ישנים כולם ולא ירגישו מאומה, והלך בשתיקה ושם את קנה השריפה במחבוא והלך תיכף למקומו בחזרה ועשה עצמו כישן.

אחר כך כשהבערה ללהב יצאה ננערו כל הבני בית בבהלה עצומה וראו כולם כי כלתה אליהם הרעה, שנשרף הכל ונתנו לב להציל מה דאפשר, אבל מחמת רוב צער ויגון ופחד ובהלה לא היתה דעתם מיושבת עליהם באיזה אופן להציל, והאורח האכזר הזה שעשה כל השריפה למען לא ירגישו בו עשה את עצמו גם כן כאלו קם בבהלה ממטתו והלך בזריזות לסייע להבעל הבית בהצלה, ויען שהיה דעתו מיושבת עליו, שראה כי פעולתו עשתה פירות, היה ביכולתו לסדר יותר אופני ההצלה ולהציל איזה רהיטים וכלי הבית יותר ממה שהציל הבעל הבית.

ושוב אחר כך בבוקר כשהלך לבית המדרש סר וזעף ובמר נפש, סיפר לידידיו ומכיריו את האסון הנורא אשר קרה לו בלילה שנשאר בעירום ובחוסר כל, ושאינו יודע לשית עצות בנפשו לבקש לו איזה מקום דירה ופרנסה. ובתוך הדברים סיפר להם כי גדול כח מצות הכנסת אורחים, שעל ידי שהכניס בלילה זו אורח בתוך ביתו היה לו על כל פנים הצלה פורתא שהציל לו האורח איזה רהיטים ואפס קצת מהכלי בית. ושאלו אותו מי הוא אותו האורח ואיזה הוא, ואמר להם תוארו, והם הכירו אותו לאכזר ורשע ורגיל בפעולות כאלה ושחקו עליו ואמרו לו הזהר והשמר ותדע כי לולא אותו האורח לא היה לך שום שריפה כלל, והוא השורף והמשחית, לא המציל, אל תניחהו עוד על מפתן ביתך כי אם יהיה לך עוד שייכות עמו, עוד ירבו תחבולותיו שח"ו עוד לא יניח אותך לישאר בחיים.

והנמשל מובן, שהציונים גורמים בעוונותיהם ובמעשיהם את כל הצרות והתלאות ושוב נעשו למצילים, ואותן שאינם נותנים לב לידע האמת חושבם למצילים. והעיקר שהס"מ מסמא עיני העולם בזה, כי על ידי זה נתפסו למינות וכפירה רחמנא ליצלן, ואפשר לברר בכל פרטי מעשיהם שאינם אלא חורבנות, אבל צריך לזה קונטרס מיוחד, וכבר כתבתי שאין רצוני להאריך בקונטרס הזה בבירורי דברים כאלה, אלא להעיר בעלמא, והרוצה לדעת האמת יורהו ה' דרך האמת.

אבל זהו הנסיון האחרון שקשה יותר מכל הנסיונות שעברו עלינו, ועל חבלי משיח האלה בגודל הסתרת פנים כל כך אמר רב יוחנן ייתי ולא אחמיניה, כשל כח הסבל וצריכין לרחמי שמים להתחזק באמונה אמיתית בהשם יתברך ובתורתו הקדושה ובעבדיו שעבדו אותו בכל לב ונפש בדורות שלפנינו.