ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן צז

צז

שוב ראיתי באור החיים הקדוש פרשת משפטים על הכתוב (שמות כ"ג, כ"ד) לא תשתחוה וגו' ולא תעבדם כי הרס תהרסם, שפירש הכתוב להיות שרצה לצוות על הריסתם ושברונם לזה קדם לומר לא תשתחוה [וגו'] לומר שאם לא הרס ולא שבר הנה הוא כעובד עבודה זרה, כי ה' תופס על המחשבה בעבודה זרה וצריכין היכר לשלילת מחשבת עבודה זרה מלבם, ואין היכר אלא בשבר מצבותיהם, ואם לא יעשו כן הרי הם כעובדי עבודה זרה, וזה לך האות, ולזה הוצרך לומר לא תשתחוה ולא תעבדם וגו' כי הרס לומר שבהעדר הרס הנה הוא עובר על לא תעבדם. ותמצא שהקפיד ה' על ישראל שלא עשו כן בכניסתם לארץ (שופטים ב'), עכ"ל.

ומבואר בזה שאם מושלי הארץ אינם מהרסים העבודה זרה שבשם עוברים על לא תשתחוה ולא תעבדם. ומה שהם נענשים כל כך בירדן טרם בואם לארץ אף על המחשבה, אף כי בקרא (דברים ד', כ"ה) כתיב כי תוליד בנים וגו' ונושנתם ודרשו חכמינו ז"ל (סנהדרין לח.) כמנין ונושנתם והאריך להם אף כמה מאות שנים גם על מעשה העבודה זרה, אפשר דבירדן עלול יותר לעונש תיכף יען שהוצרכו אז לנסים גדולים שיעברו בחרבה ולא ישטפם המים, גם לא כל העתים שוות לרחמים שהוא לפעמים לפנים משורת הדין, והדברים עתיקין.