ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן כב
~ סימן כב ~
ובזה הבנתי סדר הברכות שבברכת שמונה עשרה המבואר במסכת מגילה דף י"ז ע"ב שאחר ברכת השיבה שישובו? שופטים כבראשונה אומרים ולמלשינים שעל ידי השופטים כלו הזדים, ואחר כך מתרומם קרן הצדיקים, ושוב נבנית ירושלים. נמצא בנין ירושלים יהיה אחר כך. ויש לדייק הלא מתחילין בברכת תקע בשופר שהוא קיבוץ גליות, ואם לא יהיה עדיין נבנה ירושלים להיכן יתקבצו. ולפי דברי הראב"ד שהקיבוץ הראשון יהיה למדבר ניחא, וכן אנו אומרים בתפלתינו ושא נס לקבץ גליותינו, גם סיום הברכה הוא בסתמא מקבץ נדחי עמו ישראל, ולא אמר להיכן. ומה שאומרים באמצע הברכה וקבצנו וכו' לארצנו, צריך לומר הכוונה שתכלית הקיבוץ הוא לבוא אחר כך לארצנו, אבל הקיבוץ הראשון לא יהיה לארץ ישראל אלא למדבר העמים. ויש נוסחאות בכמה סידורים שאין לומר כלל תיבת לארצנו בכל הברכה של תקע בשופר, ובליקוטי מהרי"ח שאסף וליקט כל הנוסחאות כתב שבסידורי אשכנז ליתא תיבת לארצנו, וכן נראה מדברי הטור והאר"י ז"ל שכתבו שיש בברכה זו כ' תיבות, וכן נהג אבא מארי זלה"ה שלא אמרו, אבל בתחלת הברכה ובסיום הברכה אינו מוזכר בשום נוסח להיכן יהיה הקיבוץ, אף שבודאי הקיבוץ למדבר אינו התכלית והוא רק בשביל לזכותינו ולצרוף אותנו להיות מוכשרים להתקבץ לארצנו הקדושה, שזה כל תקותינו בכליון עינים, אלא שבשביל שהקיבוץ הראשון לא יהיה לארץ ישראל אלא למדבר וברכה זו נאמרה על הזמן שקודם החזרת השופטים וכליון המינים שאז לא יהיה עדיין הקיבוץ לארץ ישראל, לכן אין מזכירין מזה בתחלה ובסוף שהוא עיקר הברכה, וגם להזכירו באמצע, שהוא בשביל התכלית לבוא לארצנו, גם זה תלוי בשינוי הנוסחאות, ויש עוד חילוקי דעות, ואין להאריך בזה. ועל כל פנים זה ודאי שהוא קל וחומר בן בנו של קל וחומר שקודם הגאולה אין רצון הבורא יתברך שמו להכניס כל ישראל לארץ ישראל, ויש עוד הרבה ראיות ברורות, אלא שדי במה שכתבתי, ואין להאריך עוד.