ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן טו
~ סימן טו ~
ועיין אור החיים הקדוש פרשת בחקותי על הכתוב והתודו את עונם וגו', והבאתי אותם בארץ אויביהם שכתב וזה לשונו : פירוש גם זה יאמרו בכלל הוידוי, והנה ממה שמצריכם ה' להתודות עליו אתה יודע שהם היו מרשיעים בפרט זה ורשע הוא כי יאמר למה ה' יוציאם מארצם ויגלם בין האומות אם לפרעון עונם ייסרם תוך ארצותם ולא יגלם בין האומות כי אדרבא זה יסובב הפך תיקון המבוקש, שאם המבוקש הוא להיטיב מעשיהם, הנה כשיזרה אותם בארצות יגמרו לעשות רע ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, וזה יחזק מחשבת קרי. לזה כשאמר ה' והתודו, זכר שיאמרו גם כן בוידוי כי צדיק ה' וכו' בהביאם בארץ אויביהם וכו' עכ"ל יעיי"ש שהאריך עוד בהסבר הדברים. עוד כתב אחר כך בפסוק (ויקרא כ"ו, מ"ד) ואף גם זאת בהיותם וגו' וזה לשונו, כי ה' נותן טעם להקפדת כל חכם לב למה יגלה ישראל מארצו ולא שם לו שם בארץ עצמה משפט תט אשורם מני אורח. עוד הוסיף לומר אף גם טעם זה והוא באמצעות הבאתם בארץ אויביהם וכו' לא מאסתים לכלותם על דרך אומרם ז"ל (מד"ר איכה ד', י"ד) כי ה' השליך חמתו על עצים ואבנים למלט עם בני ישראל וכו', גם יסובב רחמיו ותכבש מדת הדין בראות עם עליון בני מלכים שפלים ביד אויביהם וזה יסובב שפלם שלא תכלה אותם מדת הדין, והוא אומרו ואף גם זאת סיבה להבאתם בארץ אויביהם, שבהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' לכלותם, ולצד זה בחרתי בעונש כזה, עכ"ל הקדוש. והן המה דברי הרמב"ן ז"ל כי בהיותם בארץ אויביהם בזה נתמעט הקטרוג ואין מדת הדין מכלה אותם ועמקו מחשבותיו יתברך שמו גם בזה.
אלא שצריך להבין לכאורה אלו השני מאמרים שהבאתי מדברי האור החיים הקדוש שבמאמר הראשון כתב שהרשע הוא שאומר למה הם בארצות אויביהם ולעתיד יתוודו על זה, ובמאמר השני כתב כי הקפדת כל חכם לב בזה. ובאמת אינו מובן למה יהיה נקרא רשע על שאלה זו שצריכה לכאורה טעם והסבר. אמנם מובן הדבר כי בודאי כל חכמי לב מצטערים בזה על שצריכים לאותו דבר להיות בארצות אויביהם וזה נקרא הקפדת חכם לב, אבל מאמינים בהשם יתברך ובתורתו הקדושה כיון שרואים מהכתובים ומדברי חכמינו ז"ל (כמו שאביא להלן עוד ראיות ברורות כשמש) שזה הוא רצונו יתברך שמו, שוב אינם מהרהרים אחרי מדותיו יתברך שמו, וקל וחומר שאינם אומרים דבר שלא כרצונו יתברך שמו, אבל רשע הוא האומר נגד זה דברים אשר לא כדת ומטיח דברים כלפי מעלה. והנה רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של האור החיים הקדוש כי עכשיו הרשעים מתעטפים בדברים כאלו.