ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמג
קמג
וכבר הבאתי במאמר שלש שבועות (קעו) הרבה מאמרי חכמינו ז"ל (ילקוט שמעוני דברים רמז תשצג) בענין משה ובלעם וז"ל, אוהבו של אדם אומר לו השמר בעצמך, אבל שונאו אומר לו לא תתיירא, כדי להפילו. משה אמר (דברים יא, טז) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם. דיין הוא, אינו נושא פנים, ולא יקח שוחד. אבל בלעם הרשע אומר, ותרועת מלך בו (במדבר כג, כא), ההוא אמר ולא יעשה. וכששמעו, מיד נפלו, וישב ישראל בשטים (שם כה, א). ומאמר זה הוא בכמה מקומות בדברי חז"ל בשינוי לשון קצת, אבל הכל בסגנון אחד כאשר העתקתי שמה. ונתבאר שהגם שברכותיו של בלעם היו נבואה מאת ה', שנאמר (שם כג, ה) וישם ה' דבר בפי בלעם וגו' כה תדבר, וגם נכתבו הברכות בתורה הק' שכתבה משה מפי הגבורה, ואנו קוראים ולומדים זה בתורה הק' לעולם, וגם משה רבינו ע"ה קרא לפניהם את התורה הזאת, אבל היה נזהר שלא לומר הברכות והשבחים בלבד, אלא גם האזהרות של השמרו לכם וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ וגו', אבל בלעם אמר רק הברכות והשבחים בלבד. ולכן אף שהיתה אמירתו באלה הברכות והשבחים ציווי מאת השי"ת, מכל מקום כיון שלא היה נזהר לומר גם האזהרה של השמרו לכם וגו', באו ישראל לידי טעות, ונפלו בשטים, והיה מה שהיה רחמנא ליצלן. וזה היה עצת בלעם הרשע, מגודל שנאתו לישראל.
ובזה פירשתי מאמר נפלא בתרגום יונתן שם באותה המעשה דשטים, דכתיב (שם כה, ו) והמה בוכים פתח אוהל מועד, ולשון התרגום יונתן שם, ואינו בכיין וקריין שמע. ותמהו כולם, מה שייכות לקריאת שמע אצל אותה הבכיה, וכמה קולמסין נשתברו לפרש זה. ולפי הנ"ל הוא מיושב היטב לפי פשוטו, דלפי מה שאמרו חז"ל שהסיבה מה שבאו לידי אותה המעשה המגונה ר"ל היה בשביל שנאמר להם הברכות והשבחים בלבד בלי האזהרה של השמרו לכם וגו'. אבל אותה האזהרה היא פרשה בקריאת שמע שקורין פעמיים בכל יום. והשם לב כראוי למה שאומר בקריאת שמע פעמים בכוונת הלב מעומקא דלבא, אינו זז מנגד עיניו אותה האזהרה שבקריאת שמע השמרו לכם וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ וגו', ואם כן נצמח זה ממה שלא היה שלימות בכוונה הרצויה שבקריאת שמע, ולכן באותה הבכיה קראו קריאת שמע, להכניס בלבבות להיות מקושר עם הדיבורים שאומרים בקריאת שמע פעמיים בכל יום.
ועל כל פנים זה היה עצת בלעם הרשע להגיד לישראל רק הברכות והשבחים ולהעלים את האזהרות, וזה הזיק להם כל כך. וככה עושים הצבועים בזמנינו, שמגידין ומפרסמין לישראל לפני כל ההמון שאינם מבינים את כל השבחים הנאמרים בדירת ארץ ישראל, ומעלימין התנאי העיקרי שאמרו בתוקף האזהרה עד כמה צריך להיות ירא וחרד לדבר ה' כל הבא להיכל המלך לארץ ישראל, שלא יהיה ח"ו בכלל המטמאין פלטין של מלך. וגם עבירות שאדם דש בעקביו חמורין מאוד לפני השי"ת, כאשר העתקתי לעיל. גם מעלימין מה שמבואר בתורה הק' ובדברי חז"ל בכמה מקומות שהקב"ה גזר גלות ופיזור ישראל בכל כנפות הארץ עד זמן הגאולה, כמו שאנו אומרים בתפלה ג' פעמים בכל יום תקע בשופר גדול לחירותינו, ואח"כ ושא נס לקבץ גליותינו, לא קודם. וכאשר הבאתי מהיפה תאר שכתב שמבואר בכמה קראי שאך מלך המשיח יקבץ את ישראל, הוא ולא אחר. וכבר נתבאר זה באורך, והמה אומרים בפירוש ההיפך. ובבלעם הברכות והשבחים שאמר היו בלשון שנצטוה מהקב"ה, אלא שהרע להם במה שהעלים האזהרות. והמה יותר מזה, שהדיבורים והלשונות שלהם אינם כלל בציווי מהקב"ה אלא מהציונים, ומעלימים האמת.