ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלט

קלט

והנה עשו ממצות ישוב ארץ ישראל חק לעבודה זרה ומינות רחמנא ליצלן, שכל התחזקות הציונות תלוי בזה להמשיך עם רב לארץ ישראל תחת ממשלתם, וברובא דרובא מהעולים שמה עושים כל מה שלבם חפץ להפכם למינות רחמנא ליצלן. גם מעיקרא היה זה עבודתם להשתדל שישראל יעלו בחומה, ובזה ישיגו מטרת חפצם להשתלט על ישראל ולהפכם לדעתם חס ושלום. ועשו פעולות נוראות לזה, כי בעת שהמציא הטמא הידוע את רעיון הציונות של מדינה ומלוכה, הלכו במלשינות ומסירות עצומות רחמנא ליצלן להלשין על ישראל לפני האומות להרבות בשנאת האומות על ישראל לגרשם מארצם, והדפיסו על זה כמה מאמרים גם במכתבי העתים, והכל היה כדי שיהיו מוכרחים לילך הכל לארץ ישראל, שבזה ישיגו מטרת חפצם. והטמא הידוע כתב בעצמו בחיבוריו הטמא היומן שלו, כי הרבות שנאת האומות יסייע לרעיונו. ונהירנא עוד מקדמת דנא, כי גדולי ישראל רעדה אחזתם מהמלשינות הנוראות שלהם, שלא יגרום השנאה המתרבה על ידי מלשינות שלהם למה שגרם בעונותינו הרבים. ואמרו גדולי ישראל מקדמת דנא, בעת שהתחילו הציונים במלשינותיהם המרים על ישראל לפני האומות, כי נצטרך לנס עצום שלא יכלו ח"ו האומות את ישראל מחמת המלשינות הנוראות של הציונים הדוקרים כמדקרות חרב, ובעונותינו הרבים לא זכינו לנס הזה, ומלשינותיהם עשו פרי, והיה מה שהיה בעונותינו הרבים, ועדיין לא שבנו מטעותינו, ה' ירחם. והדברים ידועים וברורים, ולא ראיתי להאריך בענין זה פה, שצריך על זה חיבור מיוחד. ולא הזכרתי זה פה אלא להעיר עד היכן הדברים מגיעים, שהפקירו הכל רחמנא ליצלן עבור אותו הרעיון, להביא כל ישראל לארץ ישראל.

גם זה להם לכלי זין לסמות הענים ולבלבל המוחות, שמקיימין בזה מצות ישוב ארץ ישראל. ואף כי המה אפיקורסים ומפירי הדת, מכל מקום אומרים על כל פשעים תכסה אהבת ארץ ישראל. וכמו שכתב הנועם מגדים (פ' מטות), כל הרע אויב בקודש (תהלים עד, ג), שעל כל מה שהרע אומר שהוא בקודש, זהו קשה מן החטא יעיי"ש. וככה הוא בזה שכל הרעות הנוראות שעושים לישראל בגשמיות ורוחניות מלבישים בקודש של קדושת הארץ. והרבה מדינות כמו תימן ומארוקו ובבל ועוד מכמה מדינות הספרדים, גם הרבה מהאשכנזים עד אין מספר שהיו יראים וחרדים לדבר ה', ועל ידי שנמשכו אחר הציונים לבוא לארץ ישראל בכח סמיות העינים הזה, דסברי שעושין בזה מצוה הגדולה שבגדולות התיישבות בארץ ישראל ששקול כנגד כל התורה כולה, שמובן שלרובא דרובא דעלמא אין אפשרות הביאה לארץ ישראל כי אם על ידי הציונים, שבידם הכסף והממשלה והפרנסות ובתי דירה, וכמבואר במדרש רבה (משפטים פל"א סי' ה'), שבעולם הזה הרשעים עשירים ונתונים בשלוה והשקט, והצדיקים עניים. אבל לעתיד לבוא כשיפתח הקב"ה לצדיקים אוצרות גן עדן וכו', יעיי"ש. ואם כן בזמן הזה שעדיין לא נפתחו אוצרות הגן עדן לצדיקים, בעונותינו הרבים הכח והממשלה ביד הרשעים ושטנא נצח, בפרט עכשיו שרובא דרובא דעלמא עם המנהיגים מסייעים להציונים באופנים שונים והעולים האומללים אף אחר שמתחילין לראות שרע ומר גורלם שנופלים ברשת הציונים ואין מושיע להם, מכל מקום לא האמינו כי צר ואויב בשערי ירושלים, והסמיות עינים של מצות ישוב הארץ עדיין מסמא את עיניהם עד שנעשים כופרים בכל רחמנא ליצלן. ומפלגות הדתיות הנגררים אחר הציונים הן המה בעוכרינו, שמגדילים מצות ישוב ארץ ישראל בעיני העולם, אף במה שהיא שלא כדת וכהלכה כדי להחניף לציונים. ובזה נותנים כח להס"מ יתד לתלות בו, להמשיך לב העם אחר הציונות.