ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קט

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קט

אבל האמת הברור שבענין זה הנה לא יסתפק שום אדם שהגלות היא גזירה מאתו ית"ש כמבואר בכמה קראי ובכ"מ בגמ' ובמדרשות אין מספר. וגדולה מזה כבר הבאתי מה שמבואר במד"ר שה"ש פ"ב אות ח' עה"כ קול דודי הנה זה בא דקאי על מלך המשיח בשעה שהוא אומר לישראל בחדש הזה אתם נגאלים אומרים לו האיך אנו נגאלים ולא כבר נשבע הקב"ה שהוא משעבדינו בע' אומות והוא משיבן שתי תשובות ואומר להם אחד מכם גולה לברברי' וא' מכם גולה לסמטרי' דומה כמי שגליתם כולכם. והרי שזה שבועה מהקב"ה שיהיו גולם בכל ע' אומות עד שאפי' אחר ביאת המשיח יפחדו שמא לא היו בכל המקומות ולא נתקיימה השבועה וא"א שיהיה הגאולה, עד שישיב להם ע"ז המלך המשיח תשובה נצחת, וא"כ הוא הכרח גמור משבועתו של הקב"ה שיהיו ישראל בגולה בכל העולם וא"א שתהיה הגאולה מבלעדי זה ולא יהיה קיבוץ גליות עד אחר ביאת המשיח וכל ישראל יעשו תשובה כמבואר ברמב"ם פ"ז מה' תשובה שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה ולמדוהו מהך קרא דכתיב ושבת עד ה' אלקיך ושב ה' אלקיך וגו' ושב וקבצך וגו', ובהך קרא מבואר קיבוץ גליות שיהיה אחר התשובה שיעשו ישראל אחר ביאת המשיח. והתשובה תהיה בעודם בגלות בין העמים כמבואר בקרא והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה.

ומבואר במד"ר ס' נשא פ' ז' סי' י' צו את בנ"י רבנן פתרין קרי' בגלות, אין וישלחו אלא לשון גלות כמה דתימא שלח מעל פני ויצאו, מן המחנה זה ארץ ישראל וכו' כיון שחטאו גלו, כאשר דבר ה' אל משה כן עשו בנ"י, מה דבר הקב"ה למשה שאם יעשו תשובה במלכיות שיהיו שם הקב"ה מקצבם. והרי שהתשובה מוכרחת להיות בעודם במלכות שיהיו שם ושוב הקב"ה מקבצם ומביאם לארץ ישראל כמו שהוא בקרא. ומ"ש באהבת יונתן בהפטרה פ' בלק שהקב"ה יציל את ישראל ממלחמת גוג ומגוג כאשר יעברו עליהם כמה צרות ואפי"ה לא יעזבו את ה' ואת נחלתם אה"ק זה מיירי במלחמת גוג ומגוג שהוא ודאי אחר ביאת המשיח כמו שאמרו חכז"ל בכמה מקומות כנאמר בקרא יתייצבו על ה' ועל משיחו שזה קאי על מלחממת גוג ומגוג שילחם עם מלך המשיח אחר ביאתו, אף שחיילותיו של גוג ומגוג המה בעולם אף קודם ביאת המשיח וסובלין מהם, אבל מה שקראו חז"ל מלחמת גוג ומגוג זה קאי על המלחמה שאחר ביאת המשיח שיתיצבו כולם על משיח ה' הגדול והנורא. ומזה מיירי באהבת יונתן שם שכיון שהוא אחר ביאת המשיח יהיו אז כל ישראל בארץ ישראל, אבל קודם ביאת המשיח כתב האהבת יונתן בעצמו בהפטרת ואתחנן שאף אם כל האומות יסכימו שיהיה קיבוץ ישראל לילך לירושלים חלילה שתלך שמה כי הקץ סתום ואולי אין עתה הזמן האמיתי וכו' עד שתחפץ, ר"ל עד שיגיע הזמן שימלא כל הארץ דעה וכו' וזה הזמן האמיתי, וא"א שיהיה התחלת קיבוץ גליות בלי תשובה ודעת שישובו כולם לתורתו הקדושה שבכתב ושבע"פ.

ומש"כ בישמח משה פרשת לך שיעשו תשובה אחר שיבואו לארץ ישראל, זה אמר על תושבה עילאה כמבואר שם שזה הוא למעלה מהשגתינו שנעשים עי"ז גוי גדול שמתהפך הכל לזכיות אבל סתם תשובה לחזור למוטב זה בהכרח שיהיה קודם הגאולה כמבואר ברמב"ם והארכתי בזה למעלה. וכמו שדרשו חכז"ל בונה ירושלים ה' ואח"כ נדחי ישראל יכנס. והקיבוץ הראשון טרם שיהיה נבנה ירושלים יהיה ג"כ ע"י מלך המשיח להמדבר כמו שכתב הראב"ד במס' עדיות. ונתבאר כ"ז באורך במאמר ג' שבועות והבאתי שמה בסי' י"ז לשון היפה קול שכתב דכיון דקיי"ל דמלך המשיח יקבץ נדחינו מכמה קראי א"כ אין בידינו להתקבץ מעצמינו יחד וכמו שהוא במד"ר פ' לך עה"כ ידוע תדע ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן וכו'. ודבר זה מבואר בכ"מ שא"א להיות קיבוץ גליות אלא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו בלבד, הוא ולא אחר להתערב בזה ח"ו.

וכתב רש"י ז"ל בפ' נצבים עה"כ ושב ה' וגו' וז"ל היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם וכשנגאלים הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם. ועוד י"ל שגדול יום קיבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אחוחז בידו ממש איש איש ממקומו וכו' וע"כ אמר בתנדב"א א"ר פ"י המשל על פזורן של ישראל בעה"ב יודע באיזה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא בעה"ב לתוך ביתו יביא כליו עמו לתוך הבית שהקב"ה שהוא הבעה"ב יודע באיזה מקומות לפזר את ישראל והוא כביכול ית"ש עמהם בגולה וכשיחזיר הקב"ה שכינתו לציון ויבוא אל תוך ביתו יביא אתו עמו ית"ש את ישראל מהמקומות שהפקידם. ומבואר במד"ר ס' שמות פ' א' סי' כ"ו דאף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה שנאמר שם יראה עגל ושם ירבץ וכו'.

ובתנדב"א א"ר פ' י"ד כתב וז"ל כיון שעברו על התורה ומצותיה שבזכותם ניתן להם ארץ ישראל והיו ישראל כפויי טובה עד שהגלה אותם מארץ ישראל והשליכם מעל פניו ואח"כ חזרו בתשובה ושבו אל השי"ת בתוך הגלות ואמר להם הקב"ה בני הסבו שעה אחת עד שיגיע שעת הסעודה וכ"כ למה כדי למרק עונותיהם של ישראל שיהיו כולן טהורים ויבואו לחיי העוה"ב עכ"ל. ומבואר בזה שהתשובה צריכה להיות בתוך הגלות וגם אח"כ צריך להמתין עד שעת הסעודה.