ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קב

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קב

ובשו"ת בית שלמה יו"ד ח"ב סי' צ"ד נשאל בא' שהיה מתומכי דאורייתא ומחזיק את חתנו בכדי שיוכל לשקוד על התורה וכעת עלה בלבו לנסוע לארץ ישראל ועי"ז יצטרך חתנו לבטל מילמודו להמציא טרף לביתו, והשיב באריכות ומבאר מש"ס ופוסקים דמצות ת"ת דוחה ישיבת ארץ ישראל, גם שאר מצוה שנתחייב בה בחוצה לארץ ובארץ ישראל לא יוכל לקיים אותה מצוה לא יעלה מחוצה לארץ לארץ ישראל לקיים מצות התלויות בארץ כיון שעי"ז לא יוכל לקיים מצוה שנתחייב בה מכבר ובמצות התלויות בארץ עדיין לא נתחייב. גם כתב דהחזקת ידי לומדי תורה יש לו דין ת"ת כדכתב קרא שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך, וכן הוא בשו"ע דמי שאי אפשר לו ללמוד וכו' יספיק לאחרים הלומדים ותחשב לו כאילו לומד בעצמו וע"כ סיים דהמחזיק ידי לומדי תורה בחוצה לארץ וע"י נסיעתו לארץ ישראל לא יוכל להחזיק חלילה לו לבטל מצוה רבה הלזו ליכנס בספיקות ליסע לאה"ק.

עוד חידש שם דאף שמבואר בש"ס דת"ח עצמם דעדיפי מהמחזיק ת"ח כמו שאמרו כל הנביאים לא נתנבאו וכו' ולמהנה ת"ח מנכסיו אבל ת"ח עצמם עין לא ראתה מ"מ מחזיקי ת"ח יותר שכרן בטוח בת"ח עממם דת"ח עצמם אין עבודתן שלימה אלא בלומדים לשמה ואם לאו ח"ו יוכל להיות סם וכו' ומי יודע באיזה אופן הוא, אבל המחזיק ת"ח ועושה בשלימות כי אסור להרהר אחר ת"ח ובוודאי עושה לשמה וא"כ המחזיק נותן על חזקה זו של לומד תורה לשמה וכשרו בטוח יעיי"ש שהאריך.

והנה ממ"ש שלא יניח מצוה שהיא לפניו לעלות לארץ ישראל בשביל מצות התלויות בארץ יען שבמצוה שהיא לפניו נתחייב ובמצות התלויות עדיין לא נתחייב בזה מבואר שסובר ג"כ בפשיטות שבגוף העליה לארץ ישראל אין חיוב מצוה אלא בשביל מצות התלויות בארץ, שאם יש מצוה גם בעצם העליה כבר נתחייב בזה גם בהיותו בחוצה לארץ אלא שגם חשיבות העבודה בארץ ישראל ומצות התלויות בארץ הוא דבר גדול, ומ"מ לא יניח עי"ז מצוה שהיא לפניו וכבר נתחייב בה כאשר הוכיח בראיות.

וק"ז השישמח משה זלה"ה שבכ"מ בספריו מחשיב מאוד ישיבת ארץ ישראל וכשרצה חתנו הקדוש האריה דבי עילאה זצלה"ה ליסע לארץ ישראל כתב לו מכתב בתוקף שלא יסע, ונדפס מכתב זה בישמח משה הנדפס מחדש בליקוטים וכתב שם על הנסיעה לארץ ישראל באמת מי לא ידע מגודל ערכה של מצוה זו ובוודאי גם אני חשקה נפשי לדבר זה אך כבר אמרו חכז"ל הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה וכו' והוי ערום ביראה חשבתי דרכי וכו' וברור אצלי כשמש שאם אסע יצא שכרי בהפסדי שאשליך מצות נאמנים רביםונכבדים בוודאי מספק אולי אוכל לעבוד את ה' שם יותר מכאן, ואין ספק מוציא מידי ודאי וכו' ובפירשו שמעתי מבו"ק מהרי"י ז"ל מלובלין זצו"ק לברכה שהי' מדבר מענין נסיעה לארץ ישראל ואמר הכנסת אורחים שלי איך אפסיד אם אסע לשם, הרי ששקל הפסד של מצוה ומשום זה לא נסע לאה"ק, עכלה"ק. והנה העיד בשם מרן קוה"ק מלובלין זצלה"ה ששמע בפי' מפיו הקדוש שלא רצה להפסיד מצות הכנסת אורחים בשביל נסיעה לארץ ישראל.

ובמ"ש הב"ש שלהחזיק ת"ח בחוצה לארץ דוחה מצות ישיבת ארץ ישראל שהחזקת ת"ח יש לו דין ת"ח שיש לו חלק בתורתו הנה לפי"ז כש"כ המחזיק ת"ח בארץ ישראל דאית ביה תרתי שיש לו חלק בתורה ובמע"ט שעושין שם, וגם יש לו חלק במצות ישוב ארץ ישראל כי עיקר מצות ישוב ארץ ישראל הוא לעסוק שם בתורה ומצות שעל תנאי זה ניתנה הארץ כאשר הארכתי לעיל, וא"כ נוכל כולנו לקיים מצות ישוב ארץ ישראל בהתאמצות לשלוח להם החזקה בכל מה דאפשר, ובפרט לתשב"ר. וכבר הבאתי כן דעת גדולים וקדושים הקדומים שכתבו ככה.

גם במ"ש הב"ש ששכר המחזיק את הת"ח בטוח יותר משכר הת"ח עצמו כמו שהבאתי טעמו ונימוקו בזה, כש"כ דשייך כן בת"ח שבארץ ישראל כי הדר בארץ ישראל אף אם הוא ירא וחרד ואינו הולך ח"ו בעצת רשעים ובדרך חטאים, מ"מ היא אחריות גדול שלא יהי נתפס ח"ו באיזה חטאים שחמור הוא שם מאוד וח"ו יוכל להיות שיצא שכרו בהפסדו, אבל השולח המעות למי שהוא בחזקת כשרות שאין לו חלק ונחלה עם הרשעים וכיון שעל חזקה זו שולח המעות אין לי חלק בחטאים שלו אלא בתורה ומצות שלו. והחיד"א בספרו יוסף אומץ סי' י"ט שהאריך שם בגודל הזכות לשלוח החזקה לעניי ארץ ישראל כתב שם באמצע הדברים ובמה יתרצה עבד ה' להיות לו חלק בישיבת ארץ ישראל ובתורת ארץ ישראל אם לא בהחזיק ביד יושביה וגמירי גדול המעשה ויהי בשלם סוכו ומעונתו עכ"ל, והאריך שם טובא עוד בלשונות כאלו. ונראה מלשונו זה דלפי הכלל של גדול המעשה יותר מן העושה כן גדלה חלקם במצות ישיבת ארץ ישראל ובתורת ארץ ישראל של השולחים החזקה לת"ח שבארץ ישראל יותר מן העושים, וזהו מלבד הטעמים שכתבתי למעלה. אבל כמו שהשולחים מעות לארץ ישראל עבור החזקת תורה ומצות יש לו חלק חשוב בישוב ארץ ישראל ובתורת ארץ ישראל כמו כן רע ומר ר"ל הנותנים מעות למינים ואפיקורסים המטמאים את הארץ יש לו חלק בעונות הנוראים של המטמאים את הארץ ר"ל, וכבר הבאתי במאמר ג' שבועות את דברי המד"ר פ' ויקרא שחמור יותר עונש המחזיקים את בעלי העבירות מעונש העושין העבירות בעצמם, וככה הוא בנותנים מעות להמתחברים עם המינים והמחזיקים אותם ר"ל, השי"ת יצילנו מהם ומהמונם.