ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן יב

יב

אחר כותבי זאת ראיתי לשון הרמב"ם ז"ל (תרומות פ"א ה"ג) שלכן הארצות שכיבש דוד מחוצה לארץ יש להם דין כיבוש יחיד בשביל שכבש אותם קודש שיכבוש כל ארץ ישראל, אלא נשאר בה משבעה עממים. ואם כן מבואר בפירוש שהשאיר שם מז' אומות לא משאר האומות כאשר כתבתי. וצריך לומר דמה שכתב בספר המצות דבימי דוד תמו ונכרתו, זה היה אח"כ. אבל בעת שכבש הארצות מחוצה לארץ, עדיין השאיר גם מז' האומות בארץ ישראל שלא הורישם. ואם כן קשה טובא על הרמב"ן האיך הביא ראיה שיש מצות עשה בישיבת ארץ ישראל ממה שאמרו שעשה דוד שלא כתורה מה שכבש חוצה לארץ טרם שכבש ארץ ישראל, הלא כיון שהשאיר בארץ ישראל מז' האומות שלא כיבשם, עבר בזה על מצות עשה דהחרם תחרימם ועל לאו דלא תחיה כל נשמה, וגם על לאוין דלא ישבו בארצך ולא תחנם, וזה וודאי אסור אף אם הישיבה בארץ ישראל היא רק הבטחה ולא חיוב.

ואפשר לומר דהנה הרמב"ם ז"ל לא כתב המקור מהיכן למד זה שהשאיר דוד בארץ ישראל מז' האומות שיש בזה הרבה איסורים חמורים, ואולי לא הותיר שם אלא משאר אומות. ואפשר שהרמב"ם ז"ל למד זה מלשון הספרי שכתב בסוף פ' עקב: דוד עשה שלא כתורה וכו' כיבש ארם נהרים וכו' ואת היבוסי שהיה סמוך לירושלים לא הוריש, וכיון שהיבוסי הוא אחד מז' אומות סובר הרמב"ם ז"ל שזה שכתב בספרי היבוסי הוא אותו היבוסי שהוא מז' האומות. אבל רש"י ז"ל כתב בספר יהושע (טו, סג) דכתיב ואת היבוסי יושבי ירושלים וגו', ופירש רש"י ז"ל - יבוסי זה לא על שם האומה הוא אלא מגדל דוד שהיה בירושלים ושמו יבוס יעיי"ש, וכן כתב הרד"ק שם שהיבוסי הזה לא היה היבוסי משבעה גוים אלא אדם אחד שהיה שמו יבוס והיה מפלשתים ונקרא המקום על שמו יבוס ואנשי המשפחה ההיא יושבי ירושלים היה שמם יבוסי מתייחסים אל יבוס יעיי"ש שהאריך, גם בשופטים (א' - כא) דכתיב שם ואת היבוסי יושב ירושלים כתבו שם רש"י והרד"ק שהוא אותו היבוסי שבספר יהושע מהמחוז שהיה בירושלים ששמו יבוסי. ואם כן נראה שגם מה שכתב בספרי שלא הוריש דוד את היבוסי שהיה סמוך לירושלים הוא אותו היבוסי שבספר יהושע ושופטים שאינו מז' האומות. וכל מה דאפשר למעט בעבירה שעשה דוד המלך ע"ה ודאי דעדיף טפי. והרמב"ם אפשר שאינו סובר גם שם בספר יהושע ושופטים כדעת רש"י והרד"ק. או אפשר שהיה לו איזה הוכחה אחרת על אותו היבוסי שבספרי פרשת עקב שהוא מז' האומות ולא ביאר לנו המקור כדרכו בספר היד לסתום הכל בלי ראיה ומקור. אבל על כל פנים גברא אגברא קא רמית שאין לעשות מזה קושיא על הרמב"ן דמצי סבור שאותו היבוסי אינו מז' האומות ולא קשה מידי כנ"ל, אבל גם דעת רש"י והרמב"ם מיושבין כנ"ל.