דברי יואל מכתבים חלק ב/הסכמות/מכתב טז
<< הסכמות מכתב טו • דברי יואל מכתבים חלק ב • הסכמות מכתב יז >>
בענין הסכמות על חיבורים בזמן הזה[1]
ב"ה,
שלום וכט"ס אל כבוד ידידי הרב הגה"צ וכו' שליט"א.
יאושר כחו וחילו לאורייתא ויזכה לישב באהלה של תורה מתוך נחת והרחבה בבריות גופא ונהורא מעליא ולהרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה כחפץ לבבו וכלו"נ ידידו דושת"ה באה"ר.
הק' יואל טייטלבוים
[2] זה כבר אשר אני רגיל לומר מה שהחת"ס כתב שאין להדפיס ס' בלי הסכמה, מחמת שיש הרבה ספרי מינות, וכשיש הסכמה מאותן דפקיעי שמייהו יודעין שאינו ספרי מינות. ורגיל אני לומר דעכשיו הוא בהיפך שטוב יותר להדפיס בלי הסכמות, כי הרבה מהמסכימים הן המה המינים, ומי שנותן ההסכמות א"א שלא יפול בכל ליתן הסכמה על ספרי מינות, ומאותו הטעם שכתב החת"ס שלא להדפיס בלא הסכמות שכן היה המצב בימיו, מאותו הטעם הוא עכשיו בהיפך. אבל כל השומעים ממני זה חשבו שהיא מילתא דבדיחותא גם אני בעצמי חשבתי שהוא כעין מילתא דבדיחותא, ועכ"פ הי' זה בעיני כמילתא חדתא, ולפלא כי עכשיו מצאתי בהקדמת ס' מעיל צדקה[3] שהי' הרבה שנים קודם החת"ס ושם מבואר אותן הדברים[4] בפי' להחלטה, דקדמאי עשו תקנה ליקח הסכמות ועכשיו אותו התקנה הוא קלקלה כי היזק גדול הם המסכימים. וזה פלא גדול שראה כן עוד בשנים הקודמים, ואנן מה נענה אבתרי'.
- ↑ המכתב הזה כתבו רבנו להרב הגה"צ מו"ה אלעזר שפירא, אבדק"ק קיוויאשד זצ"ל. מעל"ד של טשעק, ששלח לו עבור חיבורו שהביא לרבנו.
- ↑ זה סובב על בקשתו של הרב הנ"ל שרבינו יתן הסכמה על חיבורו. רבינו לא הי' אז בקו הבריאות והרופאים פקדו עליו שלא לדבר והשיב על הכל בכתב.
- ↑ להגאון האדיר ר' יונה לנדסופר (בומסלא) מפראג, חד מגאוני קדמאי נלב"ע שנת תע"ג בן ל"ה שנים.
- ↑ וזל"ק חבל על דאבדין דורות הראשונים חשבו לתקן שלא יודפס שום ספר בלי הסכמה, ומסיבות הזמן נתהפך כחומר חותם, ותהי לתקלה תקנתם, כי מי יעיד על המסכימים אם נאמנו עדותם ואם כדאי לברך, ערבך ערבא צריך עכ"ל.