דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה'/מכתב יא

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלחמת ה' מכתב ידברי יואל מכתבים חלק אמלחמת ה' מכתב יב >>

על המצב הגשמי והרוחני באה"ק[1]

ב"ה

שלום וכט"ס אל כבוד ש"ב אהובי ידידי הרב המאוה"ג חו"ב חסיד ועניו בנש"ק מאלים ותרשישים כש"ת מוה"ר יואל אשכנזי שליט"א בעיה"ק טברי' תובבב"א.

אחדשת"ה באה"ר, קבלתי מכתבו בבשורה טובה אשר תלי"ת הוטב בריאתה של בתו הילדה תחי' לאויט"א, השי"ת יעזור לו גם להלאה עם כל ב"ב שיחיו וישמור אתכם מכל צרה וצוקה ומכל מיני פחד ובהלה ורעה אליכם לא יאונה עדי נזכה במהרה לראות כולנו יחד בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנה מה מאוד עגמה נפשי ואין מרגוע לרוחי על מצב אחב"י כעת באה"ק, השי"ת ירחם ויצילם מכל רע בכל מקום שהם, מה נאמר ומה נדבר אם בעו"ה פשתה המספחת והתפשטה המינות והכפירה ר"ל, ושדי תיכלא בכולי שנוטים אחר ההבל ויחבלו משורש פורה ראש ולענה של כתות המינים והאפיקורסים ר"ל, אשר הן המה היו בעוכרינו ר"ל, וגרמו לנו כל הצרות והתלאות זה יותר מחמישים שנה כאשר נראה בעליל לעיני כל רואה האמת לאמיתו, אבל בעו"ה האמת נעדרת ואמרו ז"ל הבא לטמא פותחין לו כמש"ה אם ללצים הוא יליץ, וכ"כ גרמו העונות אשר הצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה, ויתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד ועל עם בנ"י יערימו סוד אמרו לכו וגו' ושאני מינות דמשכא אף לדרכים מסוכנים נוראים כאלה, השי"ת ירחם ויגלה עיני העוורים שבמחנה העברים ויטה לבבות בנ"י לאמונתו ית"ש.

והנה הרבה יש לדבר בזה ולבאר בדברים ברורים אבל לבי בל עמי ונבהלו הרעיונות ולא אוכל להאריך הרבה במכתב, והעיקר לידע שאין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים ואין לפנינו אלא הדרך שדרכו בה אבותינו ורבותינו הק' זלה"ה נ"ע ואין לנטות מדבריהם ימין ושמאל, השי"ת ירחם ויחזק את לב בינו ויאמץ ברכים כושלות אל יעזבינו ואל יטשינו, ובמהרה יאר פניו אלינו לשמוח בשמחת ציון וירושלים, כל הכתוב לחיים, בהתרוממות קרן התוה"ק ישראל בב"א.

והנני ש"ב ידידו דושת"ה באה"ר מייחל לשמוע כ"ט ומצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים

ת"ח לו על טרחתו להזכיר אותנו על קברי הקדושים זלה"ה זי"ע והשי"ת יאזין תפלותיו בתוך תפלת עמו ישראל ברחמים.

הנ"ל

  1. כנראה נכתב המכתב בתקופת התיסדות המדינה, שנת תש"ח, רבינו לא נתן מרגוע לרוחו על המצב שנתהוה באה"ק, ובעיקר השהרבה מהיראים נתעוורו עיניהם ונמשכו לדיעות נפסדות, ראה רבינו צורך השעה לכתוב מכתב חיזוק לש"ב החביב לו רבי יואל מטבריא.