דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה'/מכתב י

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלחמת ה' מכתב טדברי יואל מכתבים חלק אמלחמת ה' מכתב יא >>

בענין נסיונות המתהוים ע"י ניסי הרשעים והצלחתם

ב"ה

שלום וכט"ס אל כבוד ידידי ש"ב הרב המאוה"ג החסיד המפואר ירא אלקים בנש"ק מאלים ותרשישים כש"ת מו"ה יואל אשכנזי נ"י[1].

אחדשת"ה באה"ר, הגיעני מכתבו ותלי"ת אשר שמעתי משלומכם עד כעת שהצילכם השי"ת, וברוב רחמיו ית"ש יהי' בעזריכם גם להלאה, ורעה אליכם לא יאונה עדי נזכה במהרה כולנו יחד לראות בישועה אמיתית בביאת משיח צדקינו בעזהי"ת, אשר כבר הגיע העת והעונה לרחם עלינו ולגאלינו לולא הכתות הרעות משורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר"ל[2] בסיוע העמים אוה"ע שהמה ממנוחי הרשעים ר"ל, ופיתו את לבבות בני ישראל בפתויים שונים, אף הרבה מהכשרים שבישראל שנתפסו לדעתם מחסרון הבנתם ולא ידעו ולא יבינו כי בנפשך הוא, והן המה היו בעוכרינו לעכב זמן הגאולה על קצת זמן מה, אבל המאמין לא יחוש, ויחוס על נפשו ונפשות בית ישראל ולא יטה לבו אף אפס קצהו לדברי הבליהם ושקריהם אשר הוא כולו שקר ממקורות הטומאה ר"ל, ואנו מצווין ע"ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, והסמיות עינים מרובה כ"כ אשר הוא נסיון גדול לעמוד בו.

וכבר הסכימו כולם הן הפוסקים הראשונים והן חכמי האמת וגם הוא מבואר בכמה מקומות בדברי חכמינו ז"ל אשר בהרבה אלפים דרגות גרוע מינות מע"ז ר"ל, ועכשיו טרם ביאת המשיח גבר יצרא דמינות יותר ממה שגבר יצרא דע"ז בבית ראשון, ויתבונן נא במאמר חכז"ל (ע"ז דף נ"ד ע"ב) בא' שטען על ע"ז שיש בה ממש אמר לו ומה ראית אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית ע"ז לא נשרפה, אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בו"ד שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה וכו'. ועוד שם (בדף נ"ה ע"א) והא קא חזינן דאזלי גברי כי מתברי ואתי כי מצמדי והשיבו באריכות דהיינו דאר"י וחליים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן יעיי"ש שהאריך עד לבסוף אמר לי' רבא בר ר' יצחק לרב יהודא האיכא בית ע"ז באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מיתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטי לי גברא ואייתי מיטרא, שחטי לי' גברא ואתא מיטרא עד דמסיק לבסוף דהיינו דאמר ר"ל אם ללצים הוא יליץ בא לטמא פותחין לו וכו' יעיי"ש.

הנה גם בתחלה דאמר והא קא חזינן דאזלי גברא כי מתברי ואתי כי מצמדי מזה נראה שהי' הדרך כן, והכל חזי שכן דרכם בכיוון השעה שבעת שאתי לע"ז נתרפאו, וזה פלא לכאורה, אף לפי התי' שמתרץ חליים רעים ונאמנים בשליחותן שאז הגיע הזמן לאותן החולים שיתרפאו, אבל למה הדרך שיתרמי כן הרבה שהחולים יכוונו הזמן לילך להע"ז ממש באותו שעה שצריכין להתרפאות הלא דבר הוא, והלא גם פורים הי' ג"כ מלובש בהטבע שאהב את אסתר ואיתרמי מילתא שבאתה לביתו של אותו רשע בעת שהוצרכו ישראל להצלה, ואעפי"כ לא נסתפק בזה אדם מעולם שאין זה אלא נס גדול למה איתרמי כן בכיוון השעה בעת שצריכין ישראל להצלה, ואין זה אלא השגחת הבורא ב"ה וב"ש, וא"כ גם בע"ז כיון דחזינן שכן הוא הדרך שבעת שבאים לשם הם מתרפאים אף אי איתרמי כן שמכוונים בכל פעם השעה שצריכין להתרפאות מ"מ אין זה דבר פשוט.

אבל האמת הוא[3] שגם בתחלה ידע מהמימרא של הבא לטמא פותחין לו, והבין זה שכל עניני הטבעים מסייעים להע"ז לפתוח פתח להבא לטמא, ואין זה דומה לדבר טוב שצריך סייעתא דשמיא מרובה, ולזה לא הוקשה לו מדוע איתרמי כן, כיון שעכ"פ מלובש בטבע דהנה כי כן טבעי העוה"ז לעמוד מכוונים לצורך פתח הטומאה ר"ל, אך זה לא ידע שגם מה שאין לו שום אפשרות כלל להתלבש בטבע אלא בנס גמור חוץ לדרך הטבע גם כח זה ניתן כדי לפתוח לטומאה ר"ל זה לא עלה על דעתו לפי הס"ד, ולכן הקשה עוד מהאי דאתחזי בחלמא שחטי לי גברא ואתא מיטרא שזה נס גמור ואין לו שום התלבשות בטבע, והשיב לו שגם ע"ז נאמר המימרא של הבא לטמא פותחין לו.

ומה שראוי להתבונן בזה עוד, הנה מטר אינו אלא בידו של הקב"ה כמבואר בגמ' מס' תענית (דף ב' ע"א) שהוא א' מג' מפתחות שלא נמסרו לשום שליח אלא ביד הקב"ה בכבודו ובעצמו, והנה נודע כי מאתו ית' לא תצא הרעות, וכל הענינים המסייעים להטומאה לא באים אלא ע"י שלוחים ואמצעים שונים, וא"כ האיך אפשר למטר שלא נמסר כלל לשליח, והאיך יבוא מיד הקב"ה בכבודו ובעצמו לפתוח פתח לטומאה, ומזה נראה דאף מה שלא נמסר לשליח אינו אלא במה שהוא לצורך העולם לאמיתו אבל מה שנצרך לפתוח פתח לטומאה ר"ל ניתן חלק לשליחים אף מהדברים המיוחדים שאינם אלא בידי הקב"ה.

המשכיל יתבונן מזה כמה גדלו כח הנסיונות ולא לחנם קראו חכמי האמת את העוה"ז עולם הנסיון ובפרטיות עכשיו בעיקבא דמשיחא אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, השי"ת ירחם עלינו במהרה ויוציאנו מאפלה לאורה.

הנה הרבה יש לדבר בכל הנ"ל בכמה פרטים אבל קצרתי מאד כי לא אוכל להאריך וכתבתי קצת להעיר לפני כת"ח ידידי נ"י אשר יודע אני שדרכו לחבב ולהבין דברי חכמז"ל הקדושים.

אגב אבקשו נא להזכירני במקומות הקדושים לישועה גדולה בתוך כלל ישראל ולרחמי שמים כי הנני במבוכה גדולה בכמה ענינים שא"א להעלות על הכתב, גם יזכירני לבה"ג ולפקידה בדבר ישועה ורחמים אשר הנני עומד ומצפה לחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, גם לא אוכל לתאר לו על הכתב צערי הגדול כעת ומה יאמר אדם פשוט בשפל המצב וחלוש המזג כמוני היום בעו"ה, השי"ת ירחם במהרה וישפות שלומו על כל ישראל ונזכה לשמוע בש"ט מאה"ק ומכ"י ויצילני מכל עקתין בישין עדי נזכה במהרה דידן לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ש"ב דושת"ה באה"ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים

פ"ש לכל בניו וב"ב היקרים השי"ת ישמרם מכל רע ר"ל ויזכו לבשר ב"ט עבגו"צ בב"א.

ידידכם הנ"ל

  1. הרה"ח ר' יואל אשכנזי זצ"ל מעיה"ק טבריא ת"ו הי' ש"ב של רבינו, אביו הרה"צ ר' ברוך מצפת"ו הי' בנו של הרה"צ ר' אפרים יוסף בנו של הגאון מזלאטשוב ר' יואל אשכנזי בעל שו"ת מהר"י אשכנזי, אבי אמו של רבינו, ורבינו נקרא על שמו, רבי יואל הי' קשור אל רבינו מנעוריו, ומיום עלותו לאה"ק עמד עמו בקשרי מכתבים תמיד, רבינו הי' שולח על ידו לחלק כספי צדקה לעניי אה"ק, ובעת ביקורו את אה"ק היה מבקר בכל פעם גם בביתו של רבי יואל בטבירא וראה במדור "מכתבים שונים" מכתב קכ"ח.
  2. ענין זה מובא בספרי רבינו פעמים אין ספור, ועי' בהקדמה ל"ויואל משה" עמוד ח' "זה ברור כי אותו הרעיון המתועב הוא המעכב את גאולתינו ופדות נפשינו". ועי' עוד במכתב הקודם בענין אתחלתא דגאולה, שהוא היפך ההתחלה.
  3. ראה מה שהאריך רבינו בביאור דברי חז"ל אלו עד"ז ב"ויואל משה" ח"א עמוד קמ"א וב"על הגאולה ועה"ת" עמוד נ"ה, וב"דברי יואל" פרשת מצורע ביאסור לספר מעשי נסים שע"י הרשעים שהוא בבחי' ע"ז ר"ל. ובעוד כמה מקומות.